פרק ע״ד

תוכן עניינים

--------

א׳ (תמורה כט.) איזהו אתנן האומר לזונה הא ליך טלה זה בשכרך ואפילו מאה כולן אסורין וכן האומר לחבירו הא לך טלה זה ותלין שפחתך אצל עבדי רבי אומר אין אתנן וחכמים אומרים אתנן. תנו רבנן נתן לה ולא בא עליה בא עליה ולא נתן לה אתננה ומותר נתן לה ולא בא עליה אתנן קרית ליה ותו בא עליה ולא נתן לה מאי יהב לה אלא הכי קתני נתן לה ואח"כ בא עליה בא עליה ואח"כ נתן לה אתננה מותר נתן לה ואח"כ בא עליה אתננה מותר וליחול עליה אתנן לכתחלה א"ר אלעזר בשקדמה והקריבתו (שם ל:) נתן לה כספים באתננה אינן אתנן יינות שמנים וסלתות וכל דבר שכיוצא בו קרב ע"ג המזבח אסור. נתן לה חטים באתננה ועשאתן סלת זיתים ועשאתן שמן ענבים ועשאתן יין תני חדא אסורין ותניא אידך מותרין א"ר יוסף תני גוריון מאיספרק בית שמאי אוסרק ובית הלל מתירין בית שמאי סברי הם ולא ולדותיהם גם לרבות שינוייהם ובית הלל סברי הם ולא ולדותיהם הם ולא שינוייהן גם לבית הלל קשיא. (שם לח.) איזהו מחיר כלב הא לך טלה זה תחת כלב זה וכן שני שותפין שחלקו אחד נטל עשרה ואחד נטל תשעה וכלב שכנגד כלב אסורין שעם הכלב מותרין. תנו רבנן מחיר כלב אלו חליפי כלב וכן הוא אומר תמכר עמך בלא הון ולא רבית במחיריהם אתנן כלב ומחיר זונה הרי אלו מותרין שנאמר שני שנים ולא ארבעה ולדותיהן מותרין שנאמר הם הם ולא ולדותיהן. (שם ל:) אמר רבא ולד נרבעח אסור היא וולדה נרבעה ולד נוגחת אסור היא וולדה נגחה ולד מוקצה ונעבד מותר. איכא דאמרי אמר רבא אפילו ולד מוקצה ונעבד אסור. ב׳ (ע"ז יא.) תניא עיקור שיש בו טרפה אסור אין בו טרפה מותר ואיזהו עיקור שאין בו טרפה מנשר פרסותיה מארכובה ולמטה תרגמה רב פפא עגלה המושכת בקרון. (תמורה טו:) תנן התם משמת יוסף בן יועזר איש צרדה ויוסף בן יוחנן איש ירושלים בעלו האשכולות שנא' אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי מאי אשכול א"ר יהודה אמר שמואל כל אשכולות שעמדו להם לישראל מימות משה ועד שמת יוסף בן יועזר איש צרדה היו למדין תורה כמשה רבינו מכאן ואילך לא היו למדין תורה כמשה רבינו והאמר רב יהודה אמר שמואל שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה דאשתכח אשתכח דגמירי להו גמירי להו כמשה. במתניתא תנא כל אשכולות שעמדו להם לישראל מימות משה ועד שמת יוסף בן יועזר איש צרדה לא היה בהן דופי מכאן ואילך היה בהן דופי והתניא מעשה בחסיד אחד שהיה גונח מלבו ושאל את הרופאים ואמרו אין לו תקנה עד שיינק חלב רותח שחרית הביאו לו עז וקשרה בכרעי מעתו והיה יונק ממנה חלב רותח בשחרית לימים נכנסו חביריו לבקרו כיון שראו את העז חזרו ואמרו לסטים מזויין קשור בביתו של זה ואנו נכנסין לבקרו ישבו ובדקו ולא היה בו עון חוץ מעון העז בלבד ואף הוא בשעת מיתתו אמר אין בי עון חוץ מעון העז שעברתי על דברי חכמים שהיו אומרים אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל וקיימא לן כל היכא דאמרינן מעשה בחסיד אחד או רבי יהודה בן בבא או רבי יהודה ברבי אילעאי והא רבנן בתר יוסף בן יועזר דארי דארי הוו א"ר יוסף דופי של סמיכה קא תני והא יוסף בן יועזר מיפלג פליג בה בסמיכה אמרי כי אפליג בה בסוף שנותיו דבצר ליבא. גופא א"ר יהודה אמר שמואל שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה אמרו לו ליהושע שאל אמר להם לא בשמים היא אמרו לו לשמואל שאל אמר להם אלה המצות שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה א"ר יצחק נפחא אף חטאת שמתו בעליה נשתכחה בימי אבלו של משה אמרו לו לפנחס שאל אמר להם לא בשמים היא אמרו לו לאלעזר שאל אמר להם אלה המצות שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה אר"י א"ר בשעה שהגיע משה רבינו לגן עדן אמר לו ליהושע שאל ממני כל ספיקות שיש לך אמר לו משה רבינו כלום הנחתיך אפילו שעה אחת והלכתי למקום אחר לא כך כתבת בי ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל מיד תשש כחו של משה ונשתכחו ממנו שלשת אלפים הלכות ונולדו לו שבע מאות ספיקות עמדו כל ישראל להרגו אמר לו הקב"ה ליהושע לומר לך אי איפשר אלא לך וערדן במלחמה שנא' ויהי אחרי מות משה עבד ה' וגו'. ויצו יהושע את שוטרי העם לאמר במתניתא תנא אלף ושבע מאות קלין וחמורין וגזרות שוות ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה א"ר אבהו אף על פי כן החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפילו שנאמר ויאמר כלב אשר יכה את קרית ספר וגו' וילכדה עתניאל בן קנז וגו' ולמה נקרא שמה עכסה א"ר יוחנן שכל הרואה אותה הולך וכועס על אשתו ויהי בבואה ותסיתהו וגו' מאי ותצנח אמר רבא א"ר יצחק אמרה לו מה חמור כיון שאין לו מאכל באבוס מיד צועק אף אשה כיון שאין לה תבואה בתוך ביתה מיד צועקת. ותאמר לו הבה לי ברכה וגו' ארץ הנגב בית המניגב מכל טובה. ונתת לי גלת מים אדם שאין בידו אלא תורה בלבד ויתן לה כלב את גלת עלית ואת גלת תחתית אמר לה מי שכל רזי עליונים ותחתונים גלויים לפניו יבקש מזונות ממנו וכלב בן קנז הוא כלב בן יפונה מאי יפנה שפנה מעצת מרגלים ואכתי בן קנז הוא בן חצרון הוא דכתיב וכלב בן חצרון הוליד את עזובה אשה וגו' אמר רבא כלב חורגיה דקנז הוה ונקרא על שמו. תנא הוא עתניאל הוא יעבץ ומה שמו יהודה אחי שמעון שמו עתניאל שענהו אל יעבץ שיעץ וריבץ תורה בישראל ומה שמו יהודה אחי שמעון שמו. ומנלן דענהו אל דכתיב ויקרא יעבץ לאלהי ישראל וגו' אם ברך תברכני בתורה והרבית את גבולי בתלמידים והיתה ידך עמי שלא ישתכח תלמודי מלבי ועשית מרעה שיזדמנו לו ריעים כמותו לבלתי עצבי שלא ישגבני יצר הרע מלשנות (עצבי) אם אתה עושה כן מוטב ואם לאו הריני הולך בנסיסי לשאול מיד ויבא אלהים את אשר שאל כיוצא בדבר אתה אומר רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם ה' בשעה שהתלמיד הולך אצל הרב ואומר לו למדני תורה אם מלמדו מאיר עיני שניהם ה' ואם לאו רש ואיש תככים נפגשו עשה כלם ה' מי שעשאו חכם לזה עושה אותו טפש טפש לזה עושה אותו חכם זו משנת רבי נתן רבי יהודה הנשיא אומר אם ברך תברכני בפריה ורביה והרבית את גבולי בבנים ובבנות והיתה ידך עמי במשא ומתן ועשית מרעה שלא יהיה בי מיחוש ראש מיחוש אזנים מיחוש עינים לבלתי עצבי שלא ישגבני יצר הרע מלשנות אם אתה עושה לי כן מוטב ואם לאו הריני הולך בנסיסי לשאול מיד ויבא אלהים את אשר שאל כיוצא בדבר אתה אומר עשיר ורש נפגשו מאיר עיני שניהם ה' בשעה שהעני הולך אצל בעל הבית ואומר לו פרנסני אם מפרנסו מאיר עיני שניהם ה' ואם לאו עשיר ורש נפגשו מי שעשאו עשיר לזה עושה אותו עני עני לזה עושה אותו עשיר. ג׳ (פסחים קט:) תניא לא יאכל תרי ולא ישתה תרי ולא יקנח בתרי ולא יעשה צרכיו תרי. ד׳ (פסחים קי.) תנו רבנן השותה כפלים דמו בראשו אמר רב יהודה אימתי בזמן שלא ראה פני השוק אבל ראה פני השוק הרשות בידו (שם ע"ב) במערבא לא קפדי אזוגי בנהרדעא קפדי דקפיד קפדי בהדיה ודלא קפיד לא קפדי בהדיה. כי אתא רב דימי אמר שני ביצים שני אגוזים ושני קישואין ודבר אחר הלכה למשה מסיני איסתפק להו לרבנן מאי דבר אחר וגזור אכל מילי משום דבר אחר. חנות אין בה משום זוגות אורח ונמלך ואשה אין בהן משום זוגות אמר רב נחמן תרי קמי תכא וחד אתכא מצטרף חד מן קמי תכא ותרי אתכא לא מצטרף ודכולי עלמא תרי אתכא וחד בתר תכא לא מצטרף משום מעשה דרבה בר נחמני. עשרה ששה שמונה אין בהן משום זוגות. (ב"מ פו.) א"ר כהנא אישתעי לי חמא בר ברתיה דחסא רבה בר נחמני בשמדא נח נפשיה אזול אבלו ביה קורצא בי מלכא איכא גברא חד ביהודאי דקא מבטיל תריסר אלפי גברי ירחא בקייטא וירחא בסיתוא מכרגא שדרו פריסתקא בתריה ערק אזל לצריפא דעינא ומצריפא דעינא לשיחי ומשיחי לאפדנא דשכיח איתרמי ההוא פריסתקא התם קריבו ליה תכא ואשקיוה תרי אתכא ודליוה לתכא הדר פרצופיה לאחוריה אמרי ליה מאי נעביד גברא דמלכא הוא אמר להו קריבו ליה תכא ואנקטוה כסא עבדו ליה הכי ואיתסי. (פסחים קיא.) א"ר שמעון בן לקיש ארבעה דברים העושה אותן דמו בראשו הנפנה בין דקל לכותל והעובר בין שני דקלים והשותה מים שאולין ולא אמרן אלא דשיילינהו קטן אבל שיילינהו גדול לית לן בה והעובר על מים שפוכים ואפי' שפכתו אשתו בפניו ולא אמרן אלא דלא פסקינהו בעפרא ולא תף בהו רוקא ולא נפל עלייהו שמשא ולא חליף עלייהו שיתין ניגרי ולא רכיב חמרא ולא סיים מסאני אבל (דף קמא) איכא חדא מינייהו לית לן בה ודוקא בתו דליכא למיחש לכשפים אבל אשתו דאיכא למיחש לכשפים אפילו כולהו. הוה עובדא בההוא גברא דרכיב חמרא וסיים מסאני וגמוד מסאני וצואי כרעא. תנו רבנן שלשה לא ממצעין ולא מתמצעין ואלו הן הכלב והדקל והאשה ויש אומרים אף חזיר ויש אומרים אף נחש היכא דפסקיה מאי תקנתיה א"ר פפא נפתח באל ונפסק באל אי נמי נפתח בלא ונפסק בלא. (שם ע"ב) האי מאן דמיפני אגידרא דדיקלא אחדא ליה רוח פלגא דמחית רישיה עלה אחדא ליה רוח צררא דעבר על דיקלא יחידאה אי קטיל מיקטל אי איתעקורי מיתעקר ומיית מאי תקנתיה לדרוך ביה: ה׳ סליקו להו הלכות תמורה

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
מהדורת מנדלבוים, נויארק. בית המדרש לרבנים שבאמריקה, תשכ"ב

מקור: beta.nli.org.il
דילוג לתוכן