פרק י' - מעלת שמירת הלשון וקידוש כח הדיבור - ספר שמירת הלשון

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר שמירת הלשון לרבנו החפץ חיים זיע"א פרק י' - מעלת שמירת הלשון וקידוש כח הדיבור - ספר שמירת הלשון

יְבֹאַר בּוֹ גֹּדֶל מַעֲלַת שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן שֶׁעֵל יְדֵי זֶה מְקַדֵּשׁ אֶת כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁלּוֹ.

עַתָּה נְבָאֵר אֶת עֹצֶם הַזְּכוּת, לְמִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ מִלְּדַבֵּר דִּבּוּרִים אֲסוּרִים. תְּחִלַּת כָּל הַמַּעֲלוֹת, הוּא מְתַקֵן וּמְקַדֵּשׁ עַל יְדֵי זֶה אֶת כְּלִי הָאֻמָּנוּת הַמְיֻחָד לָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁהוּא הַדִּבּוּר, וְכָל הַדִּבּוּרִים שֶׁיְּדַבֵּר אַחַר כָּךְ בַּתּוֹרָה וּבַתְּפִלָּה, יַעֲלֶה לִמְקוֹר שָׁרְשׁוֹ לְמַעְלָה. כִּי לֹא לְחִנָּם הִמְשִׁילוּהוּ חֲזַ''ל בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת לְעִנְיַן אֻמָּנוּת {וכמו שפרש רש''י במדבר ל''א בפסוק ח'}, לְהוֹרוֹת לָנוּ, כְּמוֹ שֶׁכְּלִי אֻמָּנוּת הוּא דָּבָר הֶכְרֵחִי לְעִנְיַן עֲשִׂיַּת כֵּלִים חֲדָשִׁים וְיָפִים, כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אֻמָּן הַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא הַיּוֹתֵר גָּדוֹל שֶׁבְּכָל הָאֻמָּנִים, וְשִׂכְלוֹ יִהְיֶה דַּק עַד מְאֹד, וּמְצַיֵּר בְּרַעֲיוֹנָיו אֹפֶן עֲשִׂיַּת הַכֵּלִים בַּגֶּדֶר הַיּוֹתֵר נָאוֹת, אַף עַל פִּי כֵן אֵין יָכוֹל לַעֲשׂוֹת, בִּלְתִּי כְּלֵי אֻמָּנוּת. וְיוֹתֵר מִזֶּה, שֶׁאֲפִלּוּ אִם יִהְיוּ לוֹ כְּלֵי אֻמָּנוּת, אַךְ שֶׁהֵם פְּגוּמִים וּמְקֻלְקָלִים, וְיַעֲשֶׂה בָּהֶן הָאֻמָּן אֵיזֶה כְּלִי עַל יְדֵי הַדְּחַק, יִהְיֶה נִכָּר בָּהֶן אַחַר כָּךְ הַפְּגָם וְהַשֶּׁבֶר שֶׁל כְּלֵי הָאֻמָּנוּת מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ, כִּי לֹא יָכוֹל לְהַחֲלִיקָן כָּרָאוּי וְהֵם כְּמוֹ גּוֹלְמֵי כְּלֵי עֵץ, וְאֵין נָאֶה בָּהֶם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ אֲפִלּוּ לְהֶדְיוֹט, וְכָל שֶׁכֵּן לְהַגִּישָׁן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וְהָאֻמָּן שֶׁכְּלֵי הָאֻמָּנוּת שֶׁלּוֹ שְׁלֵמִים וְטוֹבִים, מְלֻטָּשִׁים וּמְצֻחְצָחִים כָּרָאוּי, הַכְּלִי שֶׁעוֹשֶׂה בָּהֶן הָאֻמָּן הַזֶּה יֵצֵא מְתֻקָן וּמְהֻדָּר כַּהֹגֶן. כֵּן מַמָּשׁ בְּעִנְיָן זֶה הוּא כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁנִּתָּן לָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי לַעֲבֹד בּוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַנּוֹרָא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בַּתּוֹרָה וּבַתְּפִלָּה וּלְבָרֵךְ וּלְהוֹדוֹת וּלְשַׁבֵּחַ וּלְהַלֵּל לְפָנָיו, כִּי הוּא כְּלִי הָאֻמָּנוּת הַגָּדוֹל, שֶׁיּוּכַל הָאָדָם הַשָׁלֵם לִבְנוֹת בּוֹ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב {ישעיה נ''א ט"ז}: ''וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ וְגוֹ' לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ''. וְהוּא מַמָּשׁ כִּפְשׁוּטוֹ, כִּי בְּדִבְרֵי הַקְּדֻשָׁה שֶׁהָאָדָם מְדַבֵּר פֹּה בְּזֶה הָעוֹלָם לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ, נִבְרָאִים לְמַעְלָה עוֹלָמוֹת וּמַלְאָכִים קדוֹשִׁים, וְיִהְיוּ אַחַר כָּךְ מְלִיצִים וּפְרַקלִיטִים עֲבוּר נִשְׁמָתוֹ. וּמַעֲלַת קְדֻשַׁת הָעוֹלָמוֹת וְהַמַּלְאָכִים, שֶׁנִּבְרְאוּ עַל יְדֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת שֶׁלּוֹ, תָּלוּי בְּכַמָּה עִנְיָנִים. א. לְפִי הַהֲכָנָה שֶׁהָיָה לוֹ בָּעֵת הַהִיא, אִם הֵכִין אֶת עַצְמוֹ בָּעֵת הַהִיא בְּכָל כֹּחוֹתָיו לְקַיֵּם כְּפִי הַתּוֹרָה בְּכָל חֲלָקָיו וּפְרָטָיו שֶׁצָּרִיךְ לָזֶה. ב. לְפִי כְּלֵי הָאֻמָּנוּת שֶׁעָשָׂה בָּהֶם הַתּוֹרָה, וְהֵם כְּלֵי הַדִּבּוּר (וּכְהַאי גַּוְנָא בַּמִּצְוָה לְעִנְיַן כְּלֵי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁקּיֵּם בָּהֶם הַמִּצְוָה), שֶׁאִם הֵם יָפִים וּמְהֻדָּרִים, שֶׁמִּשְׁתַּמְשִׁים בָּהֶם תָּמִיד לְטוֹב, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְחַזֵּק כֹּחַ קְדֻשָּׁתָם, יֵשׁ בָּהֶם כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה וְאוֹר גָּדוֹל עַל הָעִנְיָן הַהוּא. אֲבָל אִם פּוֹגֵם וּמְטַמֵּא, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁלּוֹ, עַל יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת וְלֵיצָנוּת וְשֶׁקֶר וְכַדּוֹמֶה וְלֹא יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה, וְאַחַר כָּךְ יְדַבֵּר בְּפִיו דִּבְרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה, אֵיזֶה כֹּחַ יֵשׁ בָּהֶן לְהַמְשִׁיךְ עַל הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה הַהִיא קְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה, אַחֲרֵי שֶׁכְּלֵי הַמִּבְטָא שֶׁלּוֹ הֵם פְּגוּמִים וּטְמֵאִים בְּעַצְמָם מִכְּבָר?

הג''ה. [וְזֶה לְשׁוֹן הָאַלְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ עַל הַפָּסוּק {שמות כ''ח ל''ה}: ''וְהָיָה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבוֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ'', וְהוּא כִּי הַמְנַבֵּל פִּיו בְּחֶלְאַת טֻמְאַת נִבְלַת פֶּה, שַׁקִּץ יְשַׁקִּץ פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ וְתַעֵב יְתַעֲבֵם, כִּי עָשָׂאָם בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר. וְאֵיכָכָה יוּכַל לַעֲמֹד לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים בְּפֶה דּוֹבֵר נְבָלָה וְלֹא יִקְצֹף עַל קוֹלוֹ לֵאמֹר: מִי זֶה נִבְזֶה עָרֵב עַל לִבּוֹ לַעֲמֹד לְפָנָיו לְבַקִּשׁ רָצוֹן עַל עֲוֹנוֹתָיו בְּנִיבוֹ נִבְזֶה בִּכְלִי מְכֹעָר מֻקְצֶה מֵחֲמַת מֵאוּס? וְהֵן לוּ הָיִיתָ עֶבֶד מֶלֶךְ הָאָרֶץ, הַאִם הָיִיתָ עוֹמֵד לְפָנָיו לְשָׁרְתוֹ עַל שֻׁלְחָנוֹ בְּכֵלִים מִכֵּלִים צוֹאִים? הֲלֹא תִּכָּלֵם? וְגַם הוּא בְּרַעַשׁ גָּדוֹל מַלְאָךְ רָשָׁע יְצַוֶּה לְךָ לַהֲמִיתְךָ בֶּחָרֶב. וְעַתָּה שָׂא נָא קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי, חָרַשׁ אֶת חָרְשֵׁי אֲדָמָה לַהֶבֶל דָּמָה, תְּחַיֵּב אֶת רֹאשְׁךָ בְּשָׁרֵת אוֹתוֹ בִּכְלִי בִּלְתִּי טָהוֹר, וּמַה גַּם עַתָּה יַתּוּשׁ נָטוּשׁ, כִּי תֶּעֱרַב אֶת לִבְּךָ לְהִתְהַדֵּר לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, אֲשֶׁר לִגְדֻלָּתוֹ מִי מֵהַקְּדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, בְּשָׂפָה בְּרוּרָה וּבִנְעִימָה קְדוֹשָׁה יִהְיֶה כְּדַאי לַעֲמֹד לְפָנָיו וּלְדַבֵּר אֵלָיו? קַל וָחֹמֶר בֶּן בְּנוֹ שֶׁל קַל וָחֹמֶר, כִּי יַקְרִיב אִישׁ וְהוּא בֶּן בְּלִיַּעַל, מְדַבֵּר אֵלָיו בְּטֻמְאַת שְׂפָתַיִם, כִּי פִּיךָ שָׁלַחְתָּ בְּרָעַת נִבְלַת הַפֶּה וַתִּמָּאֵס, וּמֵאַיִן וּלְאֵיךְ שַׂמְתָּ לִבְּךָ לְדַבֵּר אֵלָיו וְלוֹמַר לְפָנָיו הַלְּלוּיָה בְּפֶה דוֹבֵר נְבָלָה? וְאוֹי לָּהּ לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, כִּי תָּבוֹא בֵּית ה', וְלֹא נִמְנַעְתָּ מִלְּהָבִיא עֲבִיט מֵי רַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד הַשּׁוֹכֵן שָׁם, וְאָנָּה תּוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתְךָ, כִּי תַּהֲפֹךְ כְּלִי שָׁרֵת, הָעוֹמֵד לְשָׁרֵת בּוֹ אֶת קוֹנְךָ לְאֶחָד מִן הַבִּיבִין, וַהֲלֹא עַל הַפֶּה שֶׁאָדָם שָׂח בּוֹ שִׂיחַת חֻלִּין בֹּשְנוּ מְאֹד לְהַלֵּל בּוֹ אֶת ה' כְּמַאֲמַר הָאוֹמֵר {בירושלמי דברכות פרק א' הלכה ב'} מִי יִתֵּן וְהָיָה לִי ב' פִּיּוֹת, א' לְדַבֵּר בּוֹ צָרְכֵי בֵּיתִי וְא' לְדַבֵּר בּוֹ עִם קוֹנִי, וּמַה גַּם עַתָּה, אֲשֶׁר בְּפֶה טָמֵא יַעֲרֹךְ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ לְבַקֵּשׁ רָצוֹן, כִּי אֵיךְ יִהְיֶה לְרָצוֹן אֲמָרָיו, אִם הַסַּנֵּגוֹר הוּא הַקַּטֵּגוֹר, וּבְדַבֶּרְךָ בּוֹ יִהְיֶה לְךָ לְמַזְכִּיר עָוֹן? וְעַיֵּן שָׁם שֶׁהֵבִיא מַאֲמַר חֲזַ''ל עַל זֶה. וְסִיֵּם עַל זֶה, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְהֵן זֹאת תִּרְמֹז תּוֹרָתֵנוּ בֶּאֱמֹר: ''וְהָיָה עַל אַהֲרֹן'' וְכוּ' לוֹמַר כִּי כַּאֲשֶׁר הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא נִמְשָׁל אֶל הַמְּעִיל, שֶׁדִבַּרְנוּ בּוֹ לְמַעְלָה, יִהְיֶה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת בּוֹ, אֶת ה' וְלֹא לְמַה שֶׁהוּא הֶפְכּוֹ, אָז: ''וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ'' בִּתְפִלָּתוֹ ''בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ'' לְדַבֵּר אִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם יִתְהַפֵּךְ חָלִילָה].

וְאָמְרוּ חֲזַ''ל {שבת קי''ט:}: אֵינוֹ דּוֹמֶה הֶבֶל פִּיו, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵטְא, לְהֶבֶל פִּיו, שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, פֵּרוּשׁ: אֲפִלּוּ מִי שֶׁקִּלְקֵל רַק לִפְעָמִים דֶּרֶךְ מִקְרֶה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּפֶרֶק ז', וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִם הֶבֶל פִּיו מֻרְגָּל בְּחֵטְא בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה. וְכָל זֶה אֲפִלּוּ אִם מְקַלְקֵל פִּיו בִּשְׁאָר דִּבּוּרִים אֲסוּרִים, וְכָל שֶׁכֵּן בְּאִסּוּר לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת, בְּוַדַּאי מְגָרֵעַ בָּזֶה בְּיוֹתֵר אֶת הַתְּפִלָּה, שֶׁמִּתְפַּלֵּל אַחַר כָּךְ, וְלֹא תַּעֲלֶה לְמַעְלָה כָּל זְמַן שֶׁלֹּא יְקַּבֵּל תְּשׁוּבָה עַל זֶה כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה בְּפֶרֶק ז' בְּשֵׁם הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. וְנוּכַל לוֹמַר דְּזֶהוּ כַּוָּנַת הַכָּתוּב בְּקֹהֶלֶת {ז' י''ג}: ''רְאֵה אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים כִּי מִי יוּכַל לְתַקִּן אֲשֶׁר עִוְּתוֹ'', פֵּרוּשׁ: תֵּן עֵינֶיךָ וְלִבְּךָ עַל הַדְּבָרִים הָאֱלֹהִיִּים, וְהֵם הַהֵיכָלוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְאוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל יָדְךָ לְמַעְלָה, דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת שֶׁלְּךָ, שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂים בְּגֶדֶר הַשְּׁלֵמוּת בְּכָל הַהֲכָנוֹת הַנִּצְרָכוֹת לָזֶה, וְגַם בִּכְלֵי אֻמָּנוּת נְקִיִּים וְכַנַּ''ל, כִּי מִי יוּכַל לְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר עִוְּתוֹ? פֵּרוּשׁ: אִם תְּקַלְקְלֵם, חַס וְשָׁלוֹם, יִשָּׁאֲרוּ לְעוֹלָם פְּגוּמִים וּמְקֻלְקָלִים, וְיִהְיֶה לְךָ מִזֶּה דְּאָגָה עוֹלָמִית וְצַעַר תְּמִידִי, בְּזָכְרוֹ שֶׁעַצְלוּתוֹ גָּרַם כָּל זֶה, כִּי אֵינָם כְּמוֹ בִּנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה, אֲשֶׁר אִם יְקַלְקֵל אֶחָד יוּכַל הָאֻמָּן הַשֵּׁנִי לְתַקְּנָם, לֹא כֵן בְּעִנְיְנֵי הַתַּכְלִית הַנִּרְצָה, כְּמַאֲמַר הַתַּנָּא בְּאָבוֹת {א' י''ג} אִם אֵין אֲנִי לִי מִי לִי, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: ''כִּי מִי יוּכַל'' וְגוֹ'.

הג''ה. [אִי נַמֵּי מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים כִּפְשׁוּטוֹ, עֲשִׂיַּת הֵיכָלוֹת הַקְּדֻשָּׁה וְהַמַּלְאָכִים, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה מֵחֲמַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, שֶׁמְּקַיְּמִין יִשְׂרָאֵל בְּזֶה הָעוֹלָם].

הַיּוֹצֵא מִכָּל דְּבָרֵינוּ, שֶׁעַל יְדֵי שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן כַּדִּין, זוֹכֶה הָאָדָם לְקַדֵּשׁ אֶת כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁלּוֹ, וְאָז תּוֹרָתוֹ וּתְפִלָּתוֹ יִתְקַבְּלוּ לְמַעְלָה.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל מו''ל שמירת הלשון לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

לעילוי נשמת רבינו ישראל מאיר הכהן זצוק''ל ולזכות כל ישראל החיים ומתים.

דילוג לתוכן