תפריט
דף הבית ספרי קודש אונליין ספר שמירת הלשון לרבנו החפץ חיים זיע"א פרק י''ז - פרשת קדושים ופרשת בהר - ספר שמירת הלשון

פָּרָשַׁת קְדֹשִים, בְּהַר

כְּתִיב: {ויקרא י''ט ט''ז}: ''לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ''. הִנֵּה לָאו זֶה כּוֹלֵל רְכִילוּת וְלָשׁוֹן הָרָע יַחַד, כִּדְאִיתָא בִּירוּשַׁלְמִי. רְכִילוּת נִקְרָא, אִם אֶחָד אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: פְּלוֹנִי דִּבֵּר עָלֶיךָ כָּךְ וְכָךְ, אוֹ עָשָׂה לְךָ כָּךְ וְכָךְ, וְלָשׁוֹן הָרָע נִקְרָא, אִם אֶחָד מְסַפֵּר לַחֲבֵרוֹ דְּבַר גְּנַאי עַל אֶחָד, אוֹ שְׁאָר דְּבָרִים הַגּוֹרְמִים לְהַזִּיק לוֹ בְּגוּפוֹ אוֹ בְּמָמוֹנוֹ אוֹ לְהָצֵר לוֹ. וְלָאו זֶה כּוֹלֵל גַּם לָשׁוֹן הָרָע, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּבֵאוּרָם עַל פָּסוּק זֶה: לֹא תִהְיֶה כְּרוֹכֵל, שֶׁטּוֹעֵן מִזֶּה לָזֶה: וְיָדוּעַ, דְּלָאו זֶה הוּא אֲפִלּוּ עַל אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ כָּל הַמְפָרְשִׁים. דְּאִם הוּא שֶׁקֶר, הוּא בִּכְלַל מוֹצִיא שֵׁם רָע, וְחָמוּר הַרְבֵּה יוֹתֵר מִסְּתַם לָשׁוֹן הָרָע, וְהִנֵּה סָמוּךְ לַמִּקְרָא הַזֶּה כָּתוּב {ויקרא י''ט ט''ו}: בְּ''צֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ'', וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל זֶה {אבות א' ה'}: הֱוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת. וְהוּא שַׁיָּךְ גַּם כֵּן לְעִנְיָנֵנוּ, דְּהַיְנוּ אַף שֶׁאַתָּה רוֹאֶה עָלָיו דִּבְרֵי גְּנַאי, אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ עָלָיו זְכוּת, שֶׁמָּא בִּשְׁגָגָה דִּבֵּר אוֹ עָשָׂה דָּבָר זֶה, אוֹ שֶׁלֹּא יָדַע שֶׁדָּבָר זֶה אָסוּר לַעֲשׂוֹת אוֹ לְדַבֵּר, אוֹ שֶׁמָּא כְּבָר הִתְחָרֵט עַל הָעִנְיָן הַזֶּה, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְעַל כֵּן הִזְהִיר, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה רָכִיל עָלָיו לְסַפֵּר לַאֲנָשִׁים דִּבְרֵי הַגְּנַאי שֶׁיָּדַעְתָּ עָלָיו. וְכָל פְּרָטֵי דִּין לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת וְגֹדֶל שְׂכָרוֹ לְמִי שֶׁנִּזְהָר בָּזֶה וְהָעֹנֶשׁ לְהָעוֹבֵר מְבֹאָר בְּסֵפֶר ''חָפֵץ חַיִּים'' וּ''שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן'' חֵלֶק א'.

''לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ, אֲנִי ה' '' {שם ט''ז}. וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ''י: לִרְאוֹת בְּמִיתָתוֹ, וְאַתָּה יָכוֹל לְהַצִּילוֹ, כְּגוֹן טוֹבֵעַ בַּנָּהָר אוֹ חַיָּה אוֹ לִסְטִים בָּאִים עָלָיו. וְעַיֵּן בְּסַנְהֶדְרִין {דף ע''ג.}, שֶׁאִם אֵינוֹ יָכוֹל בְּעַצְמוֹ לְהַצִּילוֹ, מְחֻיָּב לִטְרֹחַ וְלִשְׂכֹּר אֲנָשִׁים כְּדֵי לְהַצִּילוֹ. וְהִנֵּה סְמָכוֹ הַכָּתוּב {שם} לְ''לֹא תֵלֵךְ רָכִיל''. נִרְאֶה שֶׁבָּא הַכָּתוּב לוֹמַר, שֶׁאִם עָבַר וְעָשָׂה רְכִילוּת גְּדוֹלָה עַל אָדָם, וְעַל יְדֵי זֶה הִכְנִיס כַּעַס גָּדוֹל בְּלֵב פְּלוֹנִי עָלָיו, וְיוּכַל לָבוֹא לִידֵי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת [כָּעִנְיָן שֶׁעָשָׂה דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי לִפְנֵי שָׁאוּל עַל דָּוִד], מְחֻיָּב אַחַר כָּךְ לִרְאוֹת לְהָסִיר הַסַּכָּנָה מֵעָלָיו. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל עַל יְדֵי עַצְמוֹ, מְחֻיָּב עַל יְדֵי אֲחֵרִים שֶׁיִּשְׁתַּדְּלוּ לְהַצִּילוֹ. וְסִיֵּם הַכָּתוּב: ''אֲנִי ה''', וּפֵרֵשׁ רַשִׁ''י: נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר, לְמִי שֶׁזָּהִיר מִלִּהְיוֹת רָכִיל וּמִשְׁתַּדֵּל לְהַצִּיל חֲבֵרוֹ מִסַּכָּנָה וְנֶאֱמָן לִפְרֹעַ, לְמִי שֶׁעוֹשֶׂה בְּהֶפְכּוֹ, וְכִדְאִיתָא בְּתוֹסֶפְתָּא דְּפֵאָה {פרק א' הלכה ב'}: עַל שָׁלֹש עֲבֵרוֹת נִפְרָעִין מִן הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקְּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵלּוּ הֵן: עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים וְלָשׁוֹן הָרָע נֶגֶד כֻּלָּם.

''הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא'' {ויקרא י''ט י''ז}. דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא לְהַלְבִּין פָּנָיו בָּרַבִּים, אַף שֶׁהוּא דֶּרֶךְ תּוֹכָחָה, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא בְּדֶרֶךְ תּוֹכָחָה. הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ, גָּדוֹל עֲוֹנוֹ מִנְּשׂוֹא, כִּדְאִיתָא בְּבָבָא מְצִיעָא {דף נ''ח:}: כָּל הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים, כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים. וְאִיתָא שָׁם בַּגְּמָרָא {נ''ט.}: נֹחַ לוֹ לְאָדָם, שֶׁיַּפִּיל עַצְמוֹ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ, וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים. מְנָא לָן? מִתָּמָר, דִּכְתִיב {בראשית ל''ח כ''ה}: ''הִיא מוּצֵאת, וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ לֵאמֹר'' וְגוֹ'. וּמוּכָח מִזֶּה, דַּאֲפִלּוּ אִם אוֹתוֹ הָאִישׁ גַּם כֵּן חַיָּב בַּדָּבָר, אֲפִלּוּ הָכֵי צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לְבַיְּשׁוֹ, וּמוּכָח שָׁם עוֹד בַּגְּמָרָא, דְּמִי שֶׁרָגִיל לְהַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.

בְּפָרָשַׁת בְּהַר {ויקרא כ''ח י''ז}: ''וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ''. כָּאן הִזְהִירָה הַתּוֹרָה עַל אוֹנָאַת דְּבָרִים דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יַקְנִיט אֶת חֲבֵרוֹ בִּדְבָרִים. וְאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא {בבא מציאה נ''ח:}: גְּדוֹלָה אוֹנָאַת דְּבָרִים מֵאוֹנָאַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה בְּגוּפוֹ וְזֶה בְּמָמוֹנוֹ, וְזֶה נִתָּן לְהִשָּׁבוֹן וְזֶה לֹא נִתָּן לְהִשָּׁבוֹן. וְאָמְרִינַן שָׁם {שם נ''ט.}: כָּל הַשְּׁעָרִים נִנְעֲלוּ, חוּץ מִן שַׁעֲרֵי אוֹנָאָה, לְהִפָּרַע מְן הַמְאַנֶּה. וְאוֹנָאַת דְּבָרִים הִיא גַּם כֵּן נִכְנֶסֶת בִּכְלַל לָשׁוֹן הָרָע, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא {דף מ''ד.}.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל מו''ל שמירת הלשון לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

לעילוי נשמת רבינו ישראל מאיר הכהן זצוק''ל ולזכות כל ישראל החיים ומתים.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות