פרק י''ד - התרחקות משמיעת דיבורים אסורים - ספר שמירת הלשון

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר שמירת הלשון לרבנו החפץ חיים זיע"א פרק י''ד - התרחקות משמיעת דיבורים אסורים - ספר שמירת הלשון

בּוֹ יְבֹאַר הַרְחָקַת אָדָם מִשְּׁמִיעִת דִּבּוּרִים אֲסוּרִים.

מְאֹד מְאֹד יַרְגִּיל הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ לִהְיוֹת זָהִיר בְּמַה שֶּׁאָמְרוּ בִּכְתֻבּוֹת {דף ה'} תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם אַל יַשְׁמִיעַ אָדָם לְאָזְנָיו דְּבָרִים בְּטֵלִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן נִכְוִין תְּחִלָּה לָאֵיבָרִים

[וּבֵאוּר הַדָּבָר, דִּכְמוֹ דְּלֵקַת אֵשׁ הַגַּשְׁמִי, אִם נִכְנָס בְּאֵיזֶה בַּיִת, הַמָּקוֹם שֶׁפּוֹגַעַת תְּחִלָּה דֶּרֶךְ הִלּוּכָה, נִכְוֶה תְּחִלָּה, כֵּן הָעִנְיָן בָּאֵשׁ הָרוּחָנִי הֶחָזָק, שֶׁהוּא אֵשׁ הַגֵּיהִנֹּם שֶׁנִּבְרָא עָל יְדֵי הַטֻּמְאָה שֶׁמְּטַמֵּא אָדָם אֶת אֵיבָרָיו, אוֹתוֹ אֵיבָר שֶׁנִּטְמָא תְּחִלָּה הוּכַן תֵּכֶף לְהֵאָחֵז בּוֹ תְּחִלָּה הָעֹנֶשׁ הַשְּׁמֵימִי, שֶׁהוּא אֵשׁ הַגֵּיהִנֹּם. וְעַל כֵּן בְּעִנְיַן הַקְשָׁבָה לְדִבּוּרִים אֲסוּרִים, הָאָזְנַיִם הֵם הָאֵיבָרִים הָרִאשׁוֹנִים הַמַּתְחִילִים הָאִסּוּר בְּעִנְיַן שְׁמִיעַת הַדָּבָר, וּמִמֵּילָא נִטְמָאִים תֵּכֶף, וְעַל יָדָם נִכְנָס הַדָּבָר אַחַר כָּךְ בַּלֵּב וּמְטַמֵּא אוֹתוֹ אִם מְקַבֵּל אֶת הַדָּבָר וּ מאֲמִין בְּעִנְיַן לָשׁוֹן הָרָע. (וְכֵן כְּהַאי גַּוְנָא בִּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁהֵם שֶׁלֹּא כְּדַת הַתּוֹרָה) שֶׁעָבַר בָּזֶה עַל הַלָּאו דְּ''לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא'', שֶׁהוּא תָּלוּי בַּלֵּב, וְכִדְאִיתָא כְּ''סֵפֶר חֲרֵדִים'' בְּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה הַתְּלוּיוֹת בַּלֵּב. וְעַל כֵּן הָאָזְנַיִם הֵן מוּכָנוֹת רִאשׁוֹנָה לְקַבֵּל עֹנֶשׁ בַּגֵּיהִנֹּם]

וְכָל שֶׁכֵּן מִלִּשְׁמֹעַ דִּבְרֵי לָשׁוֹן הָרָע עַל חֲבֵרוֹ, שֶׁהֶעָוֹן הוּא הַרְבֵּה יוֹתֵר גָּדוֹל.

עַל כֵּן אִם מַכִּיר אֲנָשִׁים, שֶׁהֵם בַּעֲלֵי לֵיצָנוּת אוֹ מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע, יִזָּהֵר מְאֹד מִלְּהִכָּנֵס בַּחֲבוּרָתָם, אֲפִלּוּ אִם לֹא יְסַיַּע לָהֶם כְּלָל, פֶּן יֵעָנֵשׁ בְּסִבָּתָם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ כַּמָּה פְּעָמִים בְּשֵׁם חֲזַ''ל. וּלְפִי מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִין הַיּוֹם, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, שֶׁנִּפְרָץ אִסּוּר לָשׁוֹן הָרָע לִמְאֹד, רָאוּי לְכָל מִי שֶׁנָּגְעָה יִרְאַת ה' בְּלִבּוֹ, שֶׁלֹּא לֵישֵׁב בַּחֲבוּרַת אֲנָשִׁים אִם לֹא שֶׁמַּכִּירָם שֶׁהֵם נזְהָרִים מִדִּבּוּרִים הָאֲסוּרִים, [וּכְמוֹ שֶׁעָשׂוּ אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם, וְכִדְאִיתָא בְּסַנְהֶדְרִין כ''ג; עַיֵּן שָׁם], כִּי עַל פִּי רֹב מָצוּי מְאֹד, שֶׁעַל יְדֵי הַקִּבּוּץ בָּאִים לְלָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת וּשְׁאָר דִּבּוּרִים אֲסוּרִים.

וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב נָבוֹן, צָרִיךְ לִבְרֹחַ מֵחֲבוּרַת אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי קְרָנוֹת כְּבוֹרֵחַ מִן הָאֵשׁ. דְּלָמָּה לוֹ לִכָּנֵס לְכַתְּחִלָּה בַּחֲבוּרַת אֲנָשִׁים שֶׁיִּתְחַיֵּב אַחַר כָּךְ לְהוֹכִיחָם עַל דִּבּוּרֵיהֶם הָאֲסוּרִים? דְּאִם יִשְׁמַע לְדִבְרֵיהֶם וְיִלְאֶה לַעֲנוֹתָם, גַּם הוּא יֵעָנֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּשַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה בְּמַאֲמָר קצ''ו וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְּנֵי אָדָם מְדַבְּרִים לָשׁוֹן הָרָע, אוֹ כִּי יִשְׁמַע כָּל פֶּה דּוֹבֵר נְבָלָה, אוֹ יוֹשֵׁב בְּסוֹד מְשַׂחֲקים בּוֹזֵי תּוֹרָה וּמִצְוֹת וְיוֹדֵעַ כִּי הֵם סַרְבָּנִים וְסַלּוֹנִים, וְאִם יוֹכִיחָם לֹא יַקשִׁיבוּ אֶל דְּבָרָיו, עַל כֵּן יָשִׂים יָד אֶל פֶּה, גַּם זֶה יֵעָנֵשׁ, כִּי לֹא יַעֲנֶה כְּסִילִים בְּאִוַּלְתָּם, פֶּן יֹאמְרוּ לוֹ, כִּי הוּא כְּמוֹ הֵם וְכִי הוֹדָה עַל דִּבְרֵיהֶם, אַף כִּי יִתְחַיֵּב לַעֲנוֹת וְלִגְעֹר בָּהֶם לָתֵת גֹּדֶל לַתּוֹרָה וְלַמִּצְוֹת אֲשֶׁר בָּזוּ, לָעֲגוּ לָהֶם, וִיקַנֵּא לִכְבוֹד נָקִי וְצַדִּיק אֲשֶׁר יָשִׂיחוּ, וְזֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יִתְחַיֵּב הָאָדָם לַעֲזֹב בַּעֲבוּרָם חֶבְרַת הָרְשָׁעִים, כִּי יֵעָנֵשׁ בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵיהֶם הָרָעִים וְיִלְאֶה לַעֲנוֹתָם, וְזֶה הַדָּבָר מְפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר וְגוֹ'. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וּרְאֵה אָחִי, שֶׁאִם יַעַמְדוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים בְּיַחַד, וְיִתָּפֵשׂ אֶחָד מֵהֶן בַּקּוֹלָר עַל אֵיזֶה עַוְלָה, שֶׁנִּשְׁמַע עָלָיו שֶׁעָשָׂה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, וְיִקְּחוּהוּ לְבֵית הַשּׁוֹפְטִים לִדְרֹש וְלַחֲקֹר אוֹתוֹ הֵיטֵב עַל אוֹדוֹת הָעַוְלָה שֶׁנִּשְׁמַע עָלָיו, וְהוּא לֹא הוֹדָה עַל זֶה, וְנִלְקְחוּ אַחַר כָּךְ בַּקּוֹלָר גַּם הַתִּשְׁעַת הַנּוֹתָרִים לְדָרְשָׁם גַּם כֵּן עַל הַדָּבָר הַזֶּה אוּלַי עַל יְדֵי זֶה יִתְגַּלֶּה הָעִנְיָן, אַף שֶׁהֵם מְשַׁעֲרִים בְּעַצְמָם, כִּי הֵם חַפִּים מִפֶּשַׁע, וְלֹא נִלְקְחוּ בַּקּוֹלָר רַק שֶׁעַל יָדָם יִתְגַּלֶּה תַּרְמִית לִבּוֹ שֶׁל הָרִאשׁוֹן, עִם כָּל זֶה נִשְׁבָּר לִבָּם בְּקִרְבָּם וּמִצְטַעֲרִים מְאֹד עַל שֶׁהָיוּ בִּמְסִבָּה אַחַת עִם הָרִאשׁוֹן, שֶׁעַל יְדֵי זֶה בָּא לָהֶם כָּל הַתְּלָאָה הַזֹּאת. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁעוֹזְרָם ה', שֶׁהֵם יוֹצְאִים בְּשָׁלוֹם בְּלִי פֶּגַע, הֵם נִזְהָרִים עַד מְאֹד מִלִּהְיוֹת צֶוֶת עִם אִישׁ כָּזֶה, פֶּן יִקְרֶה לָהֶם עוֹד כָּכָה. וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בְּעִנְיָנֵנוּ, שֶׁיָּדוּעַ שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא יֵעָנְשׁוּ גַּם הַמְסַפֵּר גַּם הַשּׁוֹמֵעַ גַּם כָּל הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם בַּחֲבוּרָתָם הָרָעָה הַזּוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה בְּפֶרֶק י''ג בְּשֵׁם פִּרְקֵי דְּר' אֱלִיעֶזֶר, כַּמָּה צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִזֶּה, וּכְשֶׁמְּסִיתוֹ הַיֵּצֶר לִכָּנֵס בְּתוֹךְ חֲבוּרָתָם, יַחֲשֹׁב בְּנַפְשׁוֹ: דַּי לִי בַּמֶּה שֶׁאֶעֱמֹד בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן בַּעֲוֹנוֹתַי, וּמַה לִּי לִסְבּל בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן עֹנֶשׁ מֵעֲוֹנוֹת זוּלָתִי? וְעַל יְדֵי כָּךְ יִנָּגֵף הַיֵּצֶר.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל מו''ל שמירת הלשון לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

לעילוי נשמת רבינו ישראל מאיר הכהן זצוק''ל ולזכות כל ישראל החיים ומתים.

דילוג לתוכן