תפריט
דף הבית ספרי קודש אונליין ספר שמירת הלשון לרבנו החפץ חיים זיע"א פרק ח' - עוד מעניין המחזיק בניו ללימוד תורה - ספר שמירת הלשון

גַּם זֶה מֵעֵנְיָן הַנִּזְכָּר לְעִיל.

וְיֵשׁ שֶׁמּוֹרִים הֶתֵּר כַּיּוֹם בְּפָנִים אֲחֵרִים וְאוֹמְרִים: מַה נַּעֲמֹל לָרִיק לְלַמְּדוֹ תּוֹרָה? אוּלַי יִצְטָרֵךְ לֵילֵךְ לַצָּבָא כְּשֶׁתִּתְמַלֵּא לוֹ שְׁנַת הָעֶשְׂרִים, וְטוֹב לְלַמְּדוֹ רַק שְׁאָר חָכְמוֹת וְעִנְיָנִים, אֲשֶׁר בָּהֶם אוּלַי יֵקַל לוֹ מִזְּמַן הָעֲבוֹדָה? וְדִבְרֵיהֶם אֵלּוּ דּוֹמִים, לְאָדָם שֶׁמֻּכְרָח לִסַּע בִּסְפִינָה עַל הַיָּם זְמַן מְרֻבֶּה וּמִתְיָאֵשׁ לִקְנוֹת מָזוֹן, וְאֵין מֵכִין מָזוֹן כְּלָל מִטַּעַם שֶׁיָּרֵא, אוּלַי לֹא יַסְפִּיק הַמָּזוֹן הַהוּא.

[הגה''ה. וּבֶאֱמֶת כַּמָּה אָנוּ צְרִיכִים לְהִתְבּוֹשֵׁשׁ, דְּהָא אִם יִזְדַּמְּנוּ לְאָדָם שְׁנֵי עֲסָקִים טוֹבִים וּמוֹעִילִים, וְאִם יִתְפֹּס הָאֶחָד, יִהְיֶה מֻכְרָח לְהַנִּיחַ חֲבֵרוֹ מִתַּחַת יָדוֹ, יִרְאֶה בְּעֵינָא פְּקיחָא, אֵיזֶה עֵסֶק הוּא וַדַּאי וְאֵיזֶה הוּא סָפֵק, וְיַנִּיחַ אֶת הַסָּפֵק מִפְּנֵי הַוַּדַּאי, וְכָל שֶׁכֵּן אִם הוּא רַק סְפֵק סְפֵקָא. גַּם יִרְאֶה בְּעֵינָאֹ פְּקִיחָא אֵיזֶה עֵסֶק טוֹב וּמוֹעִיל יוֹתֵר, וְאֵיזֶה עֵסֶק מִתְקַיֵּם יוֹתֵר. כִּי לִפְעָמִים אַף אִם יִהְיֶה הָאֶחָד טוֹב יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ, אַךְ הָעֵסֶק הָאַחֵר נִמְשָׁךְ לִזְמַן כִּפְלֵי כִּפְלַיִם, יִבְחֹר בְּזֶה שֶׁיִּתְקַּיֵּם יוֹתֵר זְמַן אָרוֹךְ, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִם הוּא גַּם כֵּן טוֹב בְּעֶצֶם יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ. וְאִלּוּ בְּעִנְיְנֵי עֲבוֹדַת ה' וְעִנְיְנֵי הָעוֹלָם, מֵסִית הַיֵּצֶר אוֹתָנוּ, שֶׁנַּנִּיחַ עִנְיְנֵי עֲבוֹדַת ה' שֶׁהוּא טוֹב וּמוֹעִיל בְּעַצְמוּתוֹ יוֹתֵר מִכָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם, כְּמַאֲמַר הַתַּנָּא {אבות ד' י''ז}: יָפָה שָׁעָה אַחַת בָּעוֹלָם הַבָּא וְכוּ' וְגַם הוּא מִתְקַיֵּם לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם שֶׁהוּא רַק כְּצֵל עוֹבֵר. וְגַם הַטּוֹבָה הַנִּצְחִית, שֶׁעַל יְדֵי עֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ הוּא וַדַּאי, אֲשֶׁר אֵין וַדַּאי כְּמוֹתוֹ, מֵסִית הַיֵּצֶר אוֹתָנוּ, שֶׁנַּנִּיחַ כָּל זֶה מִפְּנֵי סְפֵק סְפֵקָא שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה. וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָנוּ אוֹמְרִים בַּוִּדּוּי: סַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ, הַיְנוּ, שֶׁלֹּא הָיָה אֲפִלּוּ שָׁוֶה בְּעֵינֵינוּ הַטּוֹב הַנִּצְחִי וְהַטּוֹב הַכָּלֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהָרְאָיָה שֶׁדָּחִינוּ אֶת הַוַּדַּאי מִפְּנֵי הַסָּפֵק. וְהָרוֹצֶה לְהִנָּצֵל מֵהֲסָתַת יֵצֶר הָרָע, יִתְבּוֹנֵן בְּנַפְשׁוֹ תָּמִיד וְיַחֲשֹׁב בְּגֹדֶל נֹעַם הַשָּׂכָר, שֶׁיִּתֵּן לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲבוּר מִצְוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַגְּרָ''א, שֶׁלְּכָךְ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם הַנִּצְחִי בְּכָל הַהֲכָנוֹת הַמִּצְטָרְכוֹת לָזֶה, שֶׁיְּקַבְּלוּ שָׁם הַשָּׂכָר עֲבוּר קַיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, וְלֹא נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִפְּנֵי שֶׁאֲפִלּוּ אִם יִנָּתֵן לָאָדָם כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה וְכָל תַּעֲנוּגָיו עֲבוּר מִצְוָה אַחַת, לֹא יַסְפִּיק זֶה לַתַּעֲנוּג שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ עֲבוּר הַמִּצְוָה. וְאִם יִתְבּוֹנֵן אָדָם בָּזֶה, בְּוַדַּאי לֹא יִדְחֶה הַטּוֹב הַנִּצְחִי הַוַּדָּאִי מִפְּנֵי הַסְּפֵק סְפֵקָא שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה].

וּבֶאֱמֶת אָנוּ צְרִיכִין לְהִתְבּוֹשֵׁשׁ וּלְהִכָּלֵם מֵאֲבוֹתֵינוּ, וְהֵם הַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ בְּכַמָּה מֵאוֹת שָׁנִים שֶׁלְּפָנֵינוּ, וּמַה נָּשִׁיב לָהֶם כְּשֶׁיִּשְׁאֲלוּ לָנוּ: לָמָּה הֱיִיתֶם נִרְפִּים כָּל כָּךְ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה וְקיּוּם הַמִּצְוֹת? הֲלֹא תֵּדְעוּ כָּל הַגְּזֵרוֹת וְכָל הַתְּלָאוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלֵינוּ, שֶׁהָיוּ כּוֹפִין אוֹתָנוּ בְּכָל מִינֵי יִסּוּדִין לְבַטֵּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, וְאַף עַל פִּי כֵן אָזַרְנוּ חַיִל וְנִתְחַזַּקְנוּ בְּכָל יֶתֶר כֹּחוֹתֵינוּ הַחֲלוּשִׁים לַעֲמֹד עַל מִשְׁמֶרֶת הַתּוֹרָה לִכְבוֹד ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ שֶׁלֹּא לַעֲבֹר אֲפִלּוּ עַל שׁוּם סְיָג מֵחֲזַ''ל. וְאַתֶּם בְּעֶזְרַת ה', שֶׁהֱיִיתֶם חוֹסִים בְּצֵל מַלְכֵי חֶסֶד וּמַנִּיחִים אֶתְכֶם לְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, הֱיִיתֶם מִתְרַשְּׁלִים בְּקיוּם הַתּוֹרָה, כִּי בֶּאֱמֶת, וְכִי הַמְּלוּכָה מְעַכֶּבֶת לָנוּ, שֶׁלֹּא לִתֵּן בָּנֵינוּ לְבֵית הַסֵּפֶר לְלַמְּדָם תּוֹרָה, שֶׁיֵּדְעוּ אֵיךְ לַעֲבֹד אֶת ה'? וַהֲלֹא הַמְּלָכִים אֲשֶׁר בְּיָמֵינוּ מַאֲמִינִים בַּה' וְנוֹתְנִים כָּבוֹד וְהָדָר לְתוֹרָתוֹ, (וְרַק רְצוֹן הַקֵּיסָר יָרוּם הוֹדוֹ, כְּשֶׁיַּגִּיעַ לִשְׁנַת כ''א וְיֵצֵא לוֹ הַגּוֹרָל לַעִבוֹדָה, שֶׁיָּבוֹא בַּצָּבָא), [הַגָּהָה זוֹ מֵחֲמַת הַצֶּנְזוּרָה]. אֵין זֹאת כִּי אִם שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע הִתְחַכֵּם עָלֵינוּ בְּעָרְמָתוֹ לְסַלֵּק מִמֶּנּוּ כְּבוֹדוֹ וּמוֹרָאוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

וָאֶשָּׂא מְשָׁלִי וָאֹמַר, לִשְׁנֵי מוֹשְׁלִים, שֶׁהָיוּ נִלְחָמִים זֶה עִם זֶה, וְקָבְעוּ זְמַן בֵּינֵיהֶם, שֶׁאַרְבָּעָה יָמִים יִהְיוּ נִלְחָמִים זֶה עִם זֶה. וַיְהִי בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן גָּבַר מוֹשֵׁל אֶחָד וַיַּפִּיל מִשּׂוֹנְאוֹ חֲלָלִים חֲלָלִים, וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי יָצְאוּ עוֹד לַמִּלְחָמָה וַיִּתְגַּבֵּר הַשֵּׁנִי עַל הָרִאשׁוֹן, וּבַיּוֹם הַשְׁלִישִׁי יָצְאוּ עוֹד לַמִּלְחָמָה וַיִּתְגַּבֵּר עוֹד הַפַּעַם הָרִאשׁוֹן עַל הַשֵׁנִי. וַיְהִי הַלַּיְלָה, כְּשֶׁנִּתְוַעֲדוּ יוֹעֲצֵי הַמַּמְלָכָה, וַיֹּאמַר אֶחָד לַחֲבֵרוֹ: הָבָה נִתְחַכְּמָה בְּאֵיזֶה עֵצָה לְנַצֵּחַ, כִּי מַה בֶּצַע יִהְיֶה, אִם נֵצֵא לְמָחָר עוֹד לַמִּלְחָמָה, אוּלַי עוֹד יִתְגַּבֵּר הַמּוֹשֵׁל הַשֵּׁנִי עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי? הֵשִׁיב לוֹ הַשֵּׁנִי: אֶתֵּן עֵצָה הֲגוּנָה וְהוּא, הִנֵּה מְקוֹם הַמָּגִנִּים וְהַכְּלֵי זַיִן שֶׁלָּהֶם הוּא חוּץ לַמַּחֲנֶה, וְיֵשׁ אֵיזֶה שׁוֹמְרִים יְחִידִים וְלֹא כָּל הַחַיִל, וּבַלַּיְלָה נִפֹּל פִּתְאֹם עֲלֵיהֶם וְנִטְּלֵם. וַתִּיטַב הָעֵצָה בְּעֵינֵי הַשֵּׁנִי וְיַעֲשׂוּ כֵן. וַיְהִי בַּיּוֹם הָרְבִיעִי בַּבֹּקָר וַיָּרִיעוּ אַנְשֵׁי הַמּוֹשֵׁל הָאֶחָד לְאוֹת עַל קַבּוּץ הַמִּלְחָמָה, וַיָּרוּצוּ אַנְשֵׁי הַמּוֹשֵׁל הַשֵּׁנִי לִלְבֹּש אֶת מְגִנֵּיהֶם וּלְהִזְדַּיֵּן בִּכְלֵי זֵינָם וְלֹא מָצְאוּ וְהֻכְרְחוּ לְהַכְנִיעַ אֶת עַצְמָם וּלְקַבֵּל עֲלֵיהֶם עֹל אוֹיְבֵיהֶם.

כֵּן מַמָּשׁ הַדָּבָר הַזֶּה, כִּי הִנֵּה יָדוּעַ כִּי הַיֵּצֶר הָרָע אִישׁ מִלְחָמָה הוּא וְרָגִיל תָּמִיד לְהִלָּחֵם עִם כְּלַל יִשְׁרָאֵל, וּפַעַם יְנַצְּחֶנּוּ וּפַעַם אָנוּ מְנַצְּחִים אוֹתוֹ. וְיֹאמַר הַיֵּצֶר בְּלִבּוֹ אֵין לִי שׁוּם עֵצָה עִם יִשְׂרָאֵל, אֶרְאֶה לְסַלֵּק מֵהֶם מְגִנֵּיהֶם וּכְלֵי זֵינָם שֶׁהֵם נִלְחָמִים בָּהֶם עִמִּי, וְהִיא הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר הִיא לְבַד הַמְגִנָּה לְיִשְׂרָאֵל מִן הַיֵּצֶר הָרָע, וְהִיא הַכְּלִי זַיִן אֲשֶׁר נִלְחָמִים עִמּוֹ (כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ''ל {קדושין ל:}: בָּרָאתִי יֵצֶר הָרָע בָּרָאתִי לוֹ תּוֹרָה תַּבְלִין, וּבִלְתָּהּ אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵאִתּוֹ, כַּאֲשֶׁר הֶאֱרַכְנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר). וְכֵן אָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ בִּזְמַנֵּנוּ, שֶׁזֶּה כָּל דַּרְכּוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע לְהִתְגַּבֵּר עָלֵינוּ בְּאֵיזֶה עִנְיָנִים וּטְעָנוֹת לְבַטֵּל מִמֶּנּוּ לִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.

וְאַעֶתִּיק מַה שֶּׁאָמַרְתִּי עַל פָּסוּק בְּשִׁיר הַשִּׁירִים, וְנָבוֹא אַחַר כָּךְ לְעִנְיָנֵנוּ, וְהוּא: הַכָּתוּב אוֹמֵר {שיר השירים א' ז'}: ''הַגִּידָה לִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם'' וְגוֹ'. וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ''י: שֶׁאוֹמֶרֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאִשָּׁה לְבַעֲלָהּ: הַגִּידָה לִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה תִרְעֶה צֹאנְךָ וְאֵיכָה תַּרְבִּיצֵם בַּצָּהֳרָיִם בְּגָלוּת עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, שֶׁהִיא עֵת צָרָה לָהֶם כְּצָהֳרַיִם, שֶׁהִיא עֵת צָרָה לַצֹּאן? וְהֵשִׁיב עַל זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא {שם ח'}: ''אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי לָךְ בְּעִקְּבֵי הַצֹּאן'' וְגוֹ''וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ''י הַדֻּגְמָא: אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ כְּנֵסִיָּתִי וַעֲדָתִי הַיָּפָה בַּנָּשִׁים בִּשְׁאָר אֻמּוֹת, אֵיכָה תִּרְעֶה וְתִנָּצְלִי מִיַּד הַמְצִיקִים לָךְ לִהְיוֹת בֵּינֵיהֶם וְלֹא יֹאבְדוּ בָּנַיִךְ, הִתְבּוֹנְנִי בְּדַרְכֵי אֲבוֹתַיִךְ הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁקִּבְּלוּ תּוֹרָתִי וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתִּי וּמִצְוֹתַי, וּלְכִי בְּדַרְכֵיהֶם. וְאַף בִּשְׂכַר זֹאת תִּרְעִי אֶת גְּדִיּוֹתַיִךְ אֵצֶל שָׂרֵי הָאֻמּוֹת. וְכֵן אָמַר יִרְמְיָהוּ {ל''א כ'}: ''הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים וְכוּ' שִׁתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה'' וְגוֹ'. וְהִנֵּה לִכְאוֹרָה, מַה דְּהֵשִׁיב הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכִי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לֹא יָדְעָה שֶׁמִּצְוָה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ אֲבוֹתֵינוּ? אֲבָל בֶּאֱמֶת הוּא עִנְיָן עָמֹק, דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שָׁאֲלָה עֵצָה, אֵיךְ לַעֲשׂוֹת בָּעֵת הַזּוֹ, שֶׁאָנוּ מְחֻסָּרִין הַשְׁפָּעָה וְגַם מֻכְפָּלִים בְּצָרוֹת מְרֻבּוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה הַיֵּצֶר הָרָע מֵסִית אוֹתָנוּ לְסַלֵּק מֵעָלֵינוּ עֹל הַתּוֹרָה אוּלַי יוּקַל עַל יְדֵי זֶה מֵעָלֵינוּ עֹל גָּלוּת עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים. לָזֶה בָּא הַכָּתוּב בִּלְשׁוֹן ''תִּרְעֶה'', שֶׁהוּא מוֹרֶה עַל הַשְׁפָּעָה, ''וְאֵיכָה תַּרְבִּיץ'' כְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ''י. הֵשִׁיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ''אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי לָךְ בְּעִקִּבֵי הַצֹּאן'', הַיְנוּ שֶׁנִּתְבּוֹנֵן בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵינוּ, וְהוּא, כִּי יָדוּעַ הוּא מַה שֶּׁאָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֻרְגָּלִים כִּמְעַט בְּכָל תְּפִלָּה, שֶׁיִּזְכֹּר לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זְכוּת אָבוֹת, הַיְנוּ, אִם נֵלֵךְ מְעַט בְּדַרְכֵיהֶם. וְאַף שֶׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג אֲפִלּוּ מְעַט מִן הַמְּעַט מִדַּרְכֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים וְאַף כִּי לֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו הַכָּתוּב {יהושע י''ד ט''ו}: ''הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקַים'', וְאָמְרוּ חֲזַ''ל {בראשית רבה פרשה י''ד ו'}: זֶה אַבְרָהָם, וּשְׁאָר הָאָבוֹת מִסְּתָמָא גַּם כֵּן כְּעִנְיָן זֶה. מִכָּל מָקָּוֹם אִם נִרְאֶה לִתְפֹּס כְּפִי מַה שֶּׁיַּשִּׂיג שִׂכְלֵנוּ מִדַּרְכֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים וְלֶאֱחֹז מְעַט מֵהַנְהָגָתָם בַּקֹּדֶשׁ, תּוֹעִיל לָנוּ זְכוּתָם הָרוֹמֵמָה לַהֲבִיאֵנוּ לְכָל טוֹב. מַה שֶּׁאֵין כֵּן, אִם נִתֵּן, חַס וְשָׁלוֹם, כָּתֵף סוֹרֶרֶת וְלֹא נִרְצֶה לֵילֵךְ כְּלָל בְּדַרְכֵיהֶם, בְּוַדַּאי לֹא לְהוֹעִיל וְלֹא לְכָבוֹד יִהְיֶה לָנוּ מַה שֶׁנַּזְכִּיר זְכוּתָן. וְאקְדִּים פְּרָט אֶחָד וְהוּא אֵינֶנּוּ אַף מְעַט מִן הַמְּעַט מִדַּרְכֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים. - וְהוּא, דְּלִכְאוֹרָה קַשְׁיָא, עַל מַה נִּשְּׂאוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל כָּךְ לְאַבְרָהָם עַל עִנְיַן הָעֲקֵּדָה, וַהֲלֹא אַף בְּיָמֵינוּ אִם הָיָה הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַוֶּה לְמִי שֶׁיִּשְׁחֹט בְּנוֹ לְעוֹלָה, לֹא הָיָה נִמְנָע מִזֶּה? אֲבָל הָאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ''ם, דְּהַנִּסָּיוֹן הָיָה מַה שֶּׁנִּתְרַצָּה בְּאַהֲבָה גְּמוּרָה לָזֶה, וְהָאוֹת שֶׁהִשְׁכִּים בַּבֹּקָר בִּשְׁבִיל זֶה וּבָקַע בְּעַצְמוֹ אֶת הָעֵצִים וְגַם הִמְתִּין שְׁלֹשָה יָמִים עַד שֶׁנִּרְאָה לוֹ הַמָּקוֹם, וְכַמָּה עִנְיְנֵי נִסְיוֹנוֹת הָיוּ לוֹ בְּעִנְיָן זֶה, כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ, שֶׁהַשָּׂטָן דִּמָּה אָז אֶת עַצְמוֹ לְנָהָר, וְהָיָה אַבְרָהָם צָרִיךְ לַעֲבֹר דַּרְכּוֹ לָעֲקַדָה וְהָלַךְ עַד צַוָּארוֹ בַּמַּיִם, וְצָעַק: הוֹשִׁיעָה ה', כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ, וְנִתְבַּטֵּל. וְכָל זֶה מוֹרֶה שֶׁהָיְתָה אַהֲבָתוֹ שְׁלֵמָה לַה', וּבְכָל לִבּוֹ נִתְרַצָּה לָזֶה.

וְעַתָּה נִתְבּוֹנֵן בְּעַצְמֵנוּ, וּמָה אִם הָיָה מֻכְרָח אַבְרָהָם לִתֵּן אֶת בְּנוֹ לַעֲבוֹדַת הַצָּבָא לְאֵיזֶה מֶלֶךְ, וְהָיוּ לוֹ כַּמָּה עֵצוֹת לָזֶה שֶׁתּוּקַל עֲבוֹדָתוֹ, כְּגוֹן, לְמָנְעוֹ מִלִּמּוּד הַתּוֹרָה, עַל אֵיזֶה שָׁנִים וּלְלַמְּדוֹ אֵיזֶה עִנְיְנֵי לִמּוּדִיּוֹת, אֲשֶׁר בָּזֶה יֵקַל עֲבוֹדָתוֹ אַחַר כָּךְ. וְאַחַר כָּךְ הָיָה נִרְאֶה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לוֹ: עֲשֵׂה כְּהַנְהָגָתְךָ הַיְשָׁנָה לְלַמְּדוֹ תּוֹרָה וּמִצְוֹת, וְאַחַר כָּךְ אֶעֱשֶׂה בּוֹ כִּרְצוֹנִי, הַאִם לֹא הָיָה אַבְרָהָם מִתְרַצֶּה לָזֶה בְּאַהֲבָה שְׁלֵמָה, מִמַּה שֶׁהָיָה מִתְרַצֶּה בְּאַהֲבָה עַל דְּבַר הָעֲקֵדָה? וְכָל שֶׁכֵּן לָזֶה שֶׁבְּוַדַּאי לֹא הָיָה צָרִיךְ אֲפִלּוּ צִוּוּי ה' יִתְבָּרַךְ לָזֶה. וְעַתָּה אֵיךְ לֹא נֵבוֹשׁ בְּעַצְמֵנוּ, לְפִי מַה שֶּׁיָּדוּעַ שֶׁגַּם אָנוּ בָּרוּךְ ה' מַאֲמִינִים בַּה' וּבְתוֹרָתוֹ, וְאָנוּ זוֹכְרִין תָּמִיד זְכוּת עֲקַדַת יִצְחָקּ בֶּן אַבְרָהָם. וּכְשֶׁבָּא לְיָדֵינוּ אוֹתוֹ עִנְיָן, תֵּכֶף הֻפְקַר אֶצְלֵנוּ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, אַךְ לְהַצִּילוֹ מִן עֲבוֹדַת הַצָּבָא. וְהַיֵּצֶר הָרָע מֵסִית אוֹתָנוּ, שֶׁבָּזֶה נְרַחֵם עַל בָּנֵינוּ, אֲבָל בֶּאֱמֶת לֹא רַחֲמָנוּת הִיא, כִּי אִם אַכְזָרִיּוּת הִיא עַל נֶפֶשׁ הַבֵּן, וְכַנַּ''ל בְּשֵׁם הַסִּפְרִי, וְעַל כָּל דּוֹרוֹתָיו הַבָּאִים אַחֲרָיו.

וְעַל פִּי רֹב יַזִּיק דָּבָר זֶה גַּם לְגוּף הַבֵּן, כִּי יִהְיֶה מֻרְגָּל מִנַּעֲרוּתוֹ לְמַלְּאוֹת תַּאֲוַת לִבּוֹ, וְכַאֲשֶׁר לֹא יִמְצָא לוֹ דֵּי סִפּוּקוֹ, יַעֲמֹד וִילַסְטֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל בִּגְנֵבָה וּגְזֵלָה וְחָמָס, וְיִהְיֶה יָדוֹ בַּכֹּל, וְיַד כֹּל בּוֹ.

וְעַתָּה נֵלֵךְ לִשְׁאָר אָבוֹת, הִנֵּה יִצְחָק אָבִינוּ יָדוּעַ שֶׁהָיָה בְּעֵת הָעֲקֵדָה בֶּן ל''ז, וּבְוַדַּאי אִם לֹא הָיָה מִתְרַצֶּה, לֹא הָיָה אַבְרָהָם הַזָּקֵּן יָכוֹל לְהַכְרִיחוֹ לְעוֹלָה, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁבְּרָצוֹן גָּמוּר עָשָׂה יִצְחָק אֶת זֶה, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב {בראשית כ''ב ח'}: ''וְיֵלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו'' בְּלֵב שָׁוֶה. וּמִמַּה שֶׁהָיָה יִצְחָק מִתְרַצֶּה לָזֶה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא הָיָה נִמְנָע מִדְּבָרִים קטַנִּים עֲבוּר רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאִם כֵּן אָנוּ, שֶׁזּוֹכְרִין זְכוּתוֹ תָּמִיד, כַּמָּה אָנוּ צְרִיכִין לֵילֵךְ בִּדְרָכָיו, שֶׁלֹּא לְהִמָּנַע מִתּוֹרָה וּמִצְוֹת עֲבוּר שׁוּם דָּבָר.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל מו''ל שמירת הלשון לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

לעילוי נשמת רבינו ישראל מאיר הכהן זצוק''ל ולזכות כל ישראל החיים ומתים.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות