אמר להם ר' אליעזר לתלמידיו. בני יודעים אתם בשבח[ו של] אברהם. אמרו לו יהי רצון שתודיענו. מיד פתח ואמר תתן אמת ליעקב חסד לאברהם (מיכה ז' כ') זהו שנאמר ברוה"ק על ידי דוד מלך ישראל. והיה כעץ שתול על פלגי מים (תהלים א' ג') כנגד מי אמר דוד (ה)מקרא זה. לא אמרו אלא כנגד אברהם אבינו. שכל הדורות שנבראו קודם שנולד אברהם] לא היו יודעין שמו של הקב"ה. ואשור היה יודע ולא מיחה בבני דור הפלגה. ומניין [ש] היה יודע אשור שמו של הקב"ה. שנאמר מן הארץ ההיא יצא אשור (בראשית י' י"א) אל תקרי מן הארץ אלא מן [ה]עצה ההיא. ולמה לא מיחה בבני דור הפלגה. מפני שהיה יודע אשור שעתיד [לצאת] סנחריב [ממנו]. שהיא בעצמו [י]היה מחרף ומגדף כלפי מעלה. אם מיחה היו אומרים לו. זרעו של אותו [האיש] מרגז לפני הקב"ה. אבל כיון שנולד אברהם הודיע(ו) שמו של הקב"ה והקנה אותו שמים וארץ שנאמר ויאמר אברם אל מלך סדום וגו' (בראשית י"ד כ"ב).
באותה שעה נשק הקב"ה [את] שתי ידיו ואמר. עד עכשיו לא קראני [אדם] אדון ועליון [בעולמי. עכשו נקראתי אדון עליון בעולמי] שנאמר הרמתי ידי אל ה' אל עליון קנה שמים וארץ (שם) וכיון שנולד אברהם נתברך [הקב"ה] בפי כל הבריות שנאמר וברוך עליון (שם שם ב'). וכיון שנולד אברהם נתגלגלו רחמיו של הקב"ה. שנאמר (חנון ורחום ה'. בתהילים) [רחום וחנון וגו'] (שמות ל"ד ו'). [ו]כיון שנולד אברהם נהדר הקב"ה בפי בריותיו. שנאמר חסדי ה' כי לא תמנו (איכה ג' כ"ב). כיון שנולד אברהם ועסק במילה נשבע לו הקב"ה שבזכות מילה מציל את ישראל מדינה של גיהנם. שנאמר (ו)גם [את] בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור (זכריה ט' י"א) אין בור אלא גיהנם. שנאמר יורדי אל אבני בור (ישעיה י"ד י"ט). לכך נאמר והיה כעץ שתול על פלגי מים:
דבר אחר והיה כעץ שתול על פלגי מים. דרש ר' יוסי אמשול לך משל. למה הדבר דומה לאדם שהיה מהלך בבקעה בארץ ציה שאין בה מים [ו]היתה נפשו מתחלחלת עליו בצמא. מצא אילן אחד ומעיין (אחד) [של מים תחתיו] ופירותיו מתוקין וצלו נאה. ושתה ממימיו וישב בצילו ואכל מפירותיו וחזרה נפשו עליו. בשעת פטירתו להלוך אמר. אילן [אילן] במה אברכך. אם אומר לך יהי מעיינותיך תחתיך. כבר מעיינותיך תחתיך. אם פרותיך מתוקין. הרי פירותיך מתוקין. ואם צילך נאה. הרי הוא נאה. אלא יהי רצון שכל נטיעותיך שנוטעין ממך יהיו כמותך. וכן אמר הקב"ה לאברהם. אברהם במה אברכך. אם אומר לך תודיעני. כבר הודעתני. אם תמליכני כבר המלכתני. אלא יהי רצון שכל צאצאי מעיך יהיו כמותך. לכך נאמר והיה כעץ שתול על פלגי מים. [אשר פריו יתן בעתו (שם)] אלו תלמידי חכמים שירבו בזרעך. ועלהו לא יבול (שם)אלו בעלי אמונים אבינו שהכביש הקב"ה כל מל(א)כי מזרח ומערב תחתיו. שנאמר מי העיר ממזרח [וגו'] (ישעיה מ"א ב'). לכך נאמר והיה כעץ שתול על פלגי מים:
תתן אמת ליעקב חסד לאברהם ר"א בנו של ר"י הגלילי אומר. יתברך שמו הגדול שהוא מחבב את ישראל (כמלאכי) [יותר ממלאכי] השרת. ואין מלאכי השרת אומר[ים] לפניו שירה למעלה עד שאומר[ים] ישראל למטה. שנאמר ברן יחד כוכבי בוקר (איוב ל"ח ז') ואחר כך ויריעו כל בני אלהים (שם). כיון (שהגיע) [שמגיע] ראש השנה אומרים מלאכי השרת לפני הקב"ה. רבש"ע מפני מה אתה עושה חסד עם אומה זו שאדם שעושה חסד עם חבירו. אומר להם בזכות אברהם אביהם אני נושא להם פנים. אומר[ים] לפניו. במה אתה נושא פנים להם. א[ו]מר להם. בשעה שנתן לו אביו אלוהות ואמר לו לך (ואברהם) [ומכרם] בשוק. הלך ושברם בטל כל ע"ז שבשוק ושבעולם וקידש [את] שמי בעולמי:
אמרו עליו על אברהם אבינו בשעה שנתן לו אביו למכור בשוק. בא אדם אחד [ואמר לו] יש לך אלוה למכור (בשוק). אמר לו איזה אלוה אתה רוצה. א"ל אני גבור תן לי אלוה גבור כמותי. [אמר לו אין לי אלוה גבור כמותו]. נטל אחד שהוא יושב למעלה מכולם אמר לו טול לך זה. אמר לו ריק עדיין לא הייתי אלוהות ועכשו מה אתה מבקש מהם. אמר לו שוטה [שבעולם] אילמלא לא היה [גדול] מכולם. לא היה יושב למעלה [מכולם] ואינו מדבר [עמו] כלום עד שיתן [לו] הדמים. מיד שנטל דמיו בשעת פטירתו להלוך. א"ל בן כמה שנים אתה. א"ל בן שבעים שנה. אמר לו אלוה[ות] זה אתה משתחוה לו או הוא משתחה לך. א"ל אני משתחוה לו. א"ל אתה גדול מאלהיך שנבראת מע' שנה תשתחוה לזה שעשאו [אבי אתמול] בקורנוס החזירו לקופתו [ו]נטל דמיו והלך לו:
באה אשה אלמנה ואומ[רה] תן לי אלוה עני כמותי. נטל אחד שהיה למטה מכולם. אמר (לו) [לה] בעניותך טלי זה. אמר[ה] לו קשה הוא ואיני יכולה לעמוד (לפניה) [לפניו]. אמר (לו) [לה] שוטה שבעולם אלמלא לא [הוא] שפל מכולם לא היה יושב תחת כולם. ואינו זז ממקומו עד שתתני הדמים. נתנה [לו] הדמים ונטלתו. בשעת פטירתה להלוך אמר לה. בת כמה שנים את. אמרה לו בת שנים הרבה. [אמר] תפח נפשה דההיא איתתא (אנת) [את] שנבראת משנים הרבה תשתחווי לזה שעשאו אבא אתמול בקורנוס. והחזיר[ת]ו לקופתו ונטלה דמיה והלכה לה. באותה (ה)שעה נטל אברהם (אבינו) האלוהות והלך אצל אביו תרח. אמרו לו בניו לאביהם. זה אינו יכול למכור אלוהות. בא(ו) ונעשה אותו כומר.
[אמר להם] מה מלאכתו של כומר. אמרו לו מכבד לפניהם (ומאכילן) ונותן לפניהם מאכל ומשתה. אמר להם [אני אהיה כומר. אברהם כיבד לפניהם וריבץ לפניהם ונתן לפניהם מאכל ומשתה]. אמר להם [רצונכם] טלו ואכלו קחו ושתו [ממני] (ותדעו) [ותרצו] לי כשם שאתם (מתריעין) [מתרצין] לבני אדם. ולא היה בהם שנוטל. מיד פתח ואמר. פה להם ולא ידברו עינים להם ולא יראו [אזנים להם לא ישמעו אף להם לא יריחון ידיהם לא ימישון רגליהם לא יהלכון ולא יהגו בגרונם כמוהם יהיו עושיהם וכל אשר בוטח בהם] (תהלים קט"ו ה). מה עשה נטל את המקל ושבר את כולן והשליכן אל תוך המדורה וישב עליהם. בא נמרוד ומצאו. אמר [לו] אתה [הוא] אברהם בן תרח. א"ל הן. אמר לו אי אתה יודע שאני הוא אדון כל המעשים. חמה ולבנה כוכבים ומזלות ובני אדם מלפני יוצאין. ואתה אבדת את יראתי.
באותה שעה נתן הקב"ה בינה לאברהם ואמר לו. אדוני המלך לא הייתי יודע רצונך. [עכשו] אומר לפניך דבר אחד לגדלותך [ולשבחך]. אמר לו אמור. אמר לו. מנהגו של עולם מיום שנברא העולם ועד עכשיו חמה יוצאת ממזרח ושוקעת במערב. למחר צוה (אותם) [אותה] שתצא (ל)[מ]מערב ותשקע במזרח ואני מעיד בך שאדון כל המעשים אתה. אם אדון אתה הנסתרות גלויות לך. מה יש בלבי ומה [אני] עתיד לעשות. באותה שעה הניח אותו רשע ידו על זקנו [והיה] תמה [תמיהה גדולה]. אמר לו. אל תתמה לא אדון אתה. בנו של כוש אתה. אם אדון אתה למה לא הצלת אותו מן המיתה. כשם שאביך לא הצלת כך לא תוכל להנצל. קרא לתרח אביו [ו]אמר לו. מה משפטו של זה ששרף אלוהות שלי. אין משפטו אלא [ב]שריפה. מיד לקח את אברהם וחבשו בבית האסורים. [עשר שנים בנו את הכבשן והיו מתנהגין ומביאין עצים לכבשן של אברהם. והוציאוהו להשליכו לכבשן האש.
מיד ירד הקב"ה להצילו. אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה. (את) [רבש"ע מה] מצאת באדם הראשון שהשפלת דעתך עמו לעשות לו חופה בגן עדן [וירדת וישבת עמו בגן עדן] סוף עבר על כל מצותיך. [אמר להם] תשובתכם בצדכם. מה אעשה לבשר ודם שהוא שרוי במקום טומאה ויצר הרע שולט בו. ואתם שרויים במקןם טהרה ואין יצר הרע שולט בכם. מה עשו מכם עזה ועוזי ועזאל. שירדו לארץ ו(נ)חמדו בנות האדם והחטיאו אותם ולמדו אותם כשפים שמורידין בהם חמה ולבנה [מעשה ידי. ומסרו להם]. וזה קידש [את] שמי בעולמ(ו)[י] (ועומד) [והוא עתיד] לקדש את שמי בעולמ[י. מיד] ירד הקב"ה [בכבודו] והצילו:
כל הזכויות שמורות לתורת אמת