פרק ו' - פרקי דרבי אליעזר

אמר להם ר' אליעזר לתלמידיו. בני אל תבטחו [לא] בעושר [לא בחכמה] ולא בגבורה. שנאמר כה אמר ה' אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו [אל יתהלל עשיר בעשרו] וגו' (ירמיה ט' כ"ב). זהו שנאמר ברוה"ק על ידי שלמה בן דוד כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה אחד להם (קהלת ג' י"ט). כנגד מי אמר [שלמה] מקרא זה. לא אמרו אלא כנגד בשר ודם. (שהיא) [שבשר ודם] תחלתו רימה וסופו תולעה. ואין מעולה אדם מבהמה כלום. ולא עוד אלא כל הנוגע בנבלת בהמה אינו טמא אלא טומאת ערב. אבל הנוגע בנבלת אדם טמא טומאת שבעה. דבר אחר בהמה שמתה אינ(א)[ה] מטמאה אוהל אבל אדם מטמא אוהל. דבר אחר הנוגע בנבלת בהמה הוא טמא ואין מטמא אחרים אבל [נוגע ב]נבלת אדם הוא טמא ומטמא אחרים. (והאמר) [והוא שאמר שלמה] כי לכלב חי הוא טוב מן הארי[ה] המת (שם ט' ד'). תינוק בן יומו שאימתו מושלכת עליו מעוג [מלך הבשן] ששימש לארבעים פרסה כיון שמת [עלו] שיקוצים על גביו. ושלמה שנאמר בו ויחכם מכל האדם (מ"א ה' י"א) כי היא כי היא חכם (אבל) [מכל] האדם [איך] אמר ומותר האדם מן הבהמה אין (קהלת ג' שם). מה. אדם אוכל ומברך שותה ומברך ישן ומברך ומ[ת]עורר ומברך היאך נחשב לבהמה שאינה מבחנת כלום. אלא על שעת [ה]מיתה הכתוב מדבר כיון שמגיע קיצו של אדם למות כשם שנמלכין על הבהמה (לשחיטה) כך נמלכין עליו. לכך נאמר ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל. בהמה שמתה יש לה מנוח. אבל אדם [אף על פי] שמעבירין (ומכעסין) [עליו טכסיסין] ומת מעמידין אותו לדין (ומאירין) [ומראין] לו כל מעשיו ודנין אותו עליהם. ו(ב)כל היה בוכה ר' יוחנן בשעת פטירתו. אמרו לו תלמידיו. אם אתה בוכה רבינו אנחנו מה תהא עלינו.

אמר להם. בני לא אבכה שמעמידין אות(ו)[י] לדין (ומאירין) [ומראין] לי את מעשי ודנין אותי עליהם. ולא עוד אלא שאומר[ים] לי מפני מתי בניך בחייך. ולא זכיתי לתיקונו של עולם. ולא די לו (לעולם) [לאדם] שמתין בניו בחייו אלא שדנין אותו עליהם. וכך אמר דוד בספר תהלים אל תשליכני לעת זקנה (ע"א ט') אמר(ה) לפניו. רבש"ע אל תרפה ידי מן התורה והמצות. ככלות כחי אל תעזבני (שם) [אמר לפניו. רבש"ע] אל תקהה [את] שיניי בבניי [ובנותי]. מכאן אתה למד שכל מי שמתין לו בניו בחייו שיניו (כהות) [קהות] ועיניו כהות (וכהה) [וכחו] כהה. לכך נאמר הכל הבל.

דבר אחר כה אמר ה' אל יתהלל חכם וגו' אפילו כמשה רבינו. [אל יתהלל משה רבינו בחכמתו] שאע"פ שעלה למרום וקבל את התורה לא הניח לו מן המיתה. אמרו עליו על משה רבינו. בשעה שאמר לו הקב"ה עלה ומת בהר. אמר לפניו. רבש"ע כתבת בתורתך ביומו תתן שכרו (דברים כ"ד ט"ו) ואני פועל נאמן הייתי לפניך ארבעים שנה [ו]עכשיו תן לי שכרי. אמר לו הקב"ה למשה. אתה רוצה ליטול שכרך בעוה"ז. כשם שאני משלם שכר לאברהם [ו]ליצחק וליעקב שרצו לעשות (רצוני) [לפני מצות כסוסים] לעתיד לבא. כך אני אתן לך שכרך לעתיד לבא. אבל יתהלל הקב"ה שכל החכמה שלו. הוא ברא כל מעשה בראשית ולא הי[ת]ה יגיעה לפניו שנאמר לא ייעף ולא ייגע (ישעיה מ' כ"ח):

אל יתהלל הגבור בגבורתו. אפי' כשמשון. [אל יתהלל שמשון בן מנוח בגבורתו. אמרו עליו על שמשון בן מנוח] שמבית מושבו עד [בית] כתפיו היו לו ששים אמה. כיון שמת בטלה גבורתו והלך מן העולם. אבל יתהלל הקב"ה [וברוך] שמו שכל הגבורה שלו שנאמר לך ה' הגדולה והגבורה (דהי"א כ"ט י"א):

אל יתהלל עשיר בעשרו. אפי' כאחאב מלך ישראל. [אל יתהלל אחאב בן עמרי מלך ישראל בעשרו]. אמרו עליו על אחאב מלך ישראל שהיו לול שבעים בנים ובנה לכל אחד ואחד (פלטין) [שבעים פלטרין] של שן. וכיון שמת בטל[ה] מלכות[ו] ובטל עשרו. אבל יתהלל הקב"ה שכל העושר שלו. שנאמר לי הכסף ולי הזהב (אמר) [נאם] ה' צבאות (חגי ב' ח'). ובמה יתהלל [אדם] בעוה"ז [יתהלל] בכתרה של תורה. שהיא (עושר וכבוד) [מעשרת אותו] ונותנת [לו] חיים בעולם הזה (ובעוה"ב) [ולעולם הבא] שנאמר ארך ימים בימינה (ו)בשמאלה עושר וכבוד (משלי ג' ט"ז). [אי זה עושר] שהיא נותנת לו. זוכה שנותנין בו כח שלא יבטל לעולם. שנאמר וקוי ה' יחליפו כח וגו' ילכו ולא ייעפו (ישעיה מ' ל"א) :

כל הזכויות שמורות לתורת אמת

שינוי גודל גופנים
ניגודיות