פרק ו' - עוד מעניין החיוב להחזיק תורה - ספר שמירת הלשון

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר שמירת הלשון לרבנו החפץ חיים זיע"א פרק ו' - עוד מעניין החיוב להחזיק תורה - ספר שמירת הלשון

גַּם זֶה מֵעִנְיַן גֹּדֶל הַחִיּוּב לְהַחֲזִיק הַתּוֹרָה.

וְכָל זֶה דִּבַּרְנוּ בְּעִנְיַן הַסְפָּקַת צָרְכֵי אֲנָשִׁים בְּנֵי תּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַיְכֹלֶת בְּיָדָם לַעֲסֹק בְּתוֹרַת ה'. וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁמִּצְוָה רַבָּה הִיא בְּכָל עִיר וְעִיר, לְמִי שֶׁהַיְכֹלֶת בְּיָדוֹ, לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַעֲמִיד יְשִׁיבוֹת שֶׁל תּוֹרָה לִנְעָרִים, שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ לִכְלַל לוֹמְדִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּמּוֹט הַתּוֹרָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאִם אֵין גְּדָיִים אֵין תְּיָשִׁים. וְכָל שֶׁכֵּן בִּזְמַנֵּנוּ, שֶׁקֶּרֶן הַתּוֹרָה יָרְדָה, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, כִּמְעַט עַד לֶעָפָר, כַּמָּה צָרִיךְ לְהַחֲזִיק בָּהּ שֶׁלֹּא תִּתְמוֹטֵט, חַס ' וְשָׁלוֹם, לְגַמְרֵי.

וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, אָנוּ רוֹאִין בְּעֵינֵינוּ, שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה נְעָרִים, שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לִהְיוֹת מוֹרֵי הוֹרָאוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, וּמִפְּאַת שֶׁאֵין לָהֶם מְלַמֵּד, נִשְׁאָרִים עַמֵּי הָאָרֶץ גְּמוּרִים, וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁיּוֹצְאִים עַל יְדֵי זֶה לְתַרְבּוּת רָעָה גַּם כֵּן. וְאַף אוֹתָן עֲיָרוֹת, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יְשִׁיבוֹת, הֵם הוֹלְכִים וּמִתְדַּלְדְּלִים, שֶׁלֹּא יִמָּצֵא מִי שֶׁיַּחֲזִיק אוֹתָם כָּרָאוּי בְּהַסְפָּקַת צָרְכֵיהֶם. אוֹי לְעֵינֵינוּ שֶׁכָּךְ רוֹאוֹת, וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב לִמְצֹא מָזוֹר וָתֶרֶף לָזֶה, שֶׁלֹּא תָּפוּג תּוֹרָה, חַס וְשָׁלוֹם. וּמַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּשֶׁיִּתְבַּע מִמֶּנּוּ עֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה?

וְהָעִקָּר תָּלוּי בָּאֲנָשִׁים הַחֲשׁוּבִים אֲשֶׁר בָּעִיר, אֲשֶׁר בְּיָדָם לִמְחוֹת וּלְתַקֵּן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ''ל עַל הַפָּסוּק {ויקרא ד' כ''א}: ''חַטַּאת הַקָּהָל הוּא'', וְסָמִיךְ לֵהּ {שם כ''ב}: ''אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא'', לְהוֹרוֹת לָנוּ, שֶׁמַּה שֶּׁהַקָּהָל חוֹטְאִין אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁהֶחָשׁוּב חוֹטֵא, כִּי הוּא נִתְפָּס בַּעֲוֹנָם, בְּמַה שֶּׁלֹּא רָאָה לְתַקֵּן אֶת הַדָּבָר.

אַךָ יְדוּעָה עֲצַת הַיֵּצֶר בָּזֶה, שֶׁבְּבוֹא דְּבַר מִצְוָה כָּזוֹ לְיָדוֹ, עוֹשֵׂהוּ לְעָנָו, לֵאמֹר: אֲנִי הַפָּחוּת שֶׁבָּעִיר, וּדְבָרַי בְּוַדַּאי לֹא יִתְקַבְּלוּ כְּלָל, לָמָּה אַשְׁחִית אֶת דְּבָרַי חִנָּם? אֲבָל כַּאֲשֶׁר יִתְבּוֹנֵן הָאָדָם בְּעַצְמוֹ, יִרְאֶה שֶׁהִיא רַק עֲצַת הַיֵּצֶר, שֶׁהֲרֵי תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר, אִם יִגַּע אֶחָד בִּכְבוֹדוֹ נְגִיעָה כָּל דְּהוּ, מִפִּיו לַפִּידִים יַהֲלֹכוּ עָלָיו, וִיעוֹרֵר כַּמָּה אֲנָשִׁים לִהְיוֹת בְּעֶזְרָתוֹ בָּזֶה נֶגֶד חֲבֵרוֹ. וּבְבוֹא עִנְיָן שֶׁל כְּבוֹד ה' לְיָדוֹ עוֹשֵׂהוּ לְעָנָו וּשְׁפַל רוּחַ, אֵין זֹאת, כִּי אִם שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע מִתְהַפֵּךְ לָאָדָם כְּנָמֵר בַּחֲבַרְבּוּרוֹתָיו, [וְזֶהוּ מַה שֶּׁרָמְזוּ לָנוּ חֲזַ''ל {ברכות ס''א.}, שֶׁיֵּצֶר הָרָע יוֹשֵׁב בֵּין שְׁנֵי מַפְתְּחֵי הַלֵּב, שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם קָבוּעַֹ כְּמוֹ יֵצֶר הַטּוֹב לְיָמִין, אֶלָּא הוּא מִתְהַפֵּךְ בַּהֲסָתָתוֹ הַכֹּל לְפִי הָעִנְיָן].

לָכֵן הָאִישׁ, שֶׁנָּגְעָה יִרְאַת ה' בְּלִבּוֹ, יִרְאֶה לְהִשְׁתַּדֵּל בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל הַחְזָקַת הַתּוֹרָה, לְמַעַן לֹא יִתְבְּעוּ מִמֶּנּוּ לֶעָתִיד עֲבוּר דְּמֵי יִשְׂרָאֵל, כַּיָּדוּעַ שֶׁבַּעֲוֹן בִּטּוּל תּוֹרָה, בָּנִים מֵתִים {שבת ל''ב:}, וְכִדְאִיתָא בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ: כָּל מִי שֶׁסִּפֵּק בְּיָדוֹ לִמְחוֹת, וְלֹא מִחָה, וּלְהַחֲזִיר אֶת יִשְׂרָאֵל לְמוּטָב, וְאֵינוֹ מַחֲזִיר, כָּל הַדָּמִים הַנִּשְׁפָּכִים בְּיִשְׂרָאֵל, אֵינָם אֶלָּא עַל יָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר {יחזקאל ל''ג ז'}: ''וְאַתָּה בֶּן אָדָם, צוֹפֶה נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, וְשָׁמַעְתָּ מִפִּי דָּבָר וְהִזְהַרְתָּ אֹתָם וְגוֹ': הוּא רָשָׁע בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת, וְדָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ''. וְגַם לְמַעַן כְּבוֹד ה' וְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁנִּתְחַלְּלוּ עַתָּה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ, וְאָז אֵין קֵץ יִהְיֶה לִשְׂכָרוֹ, כְּמוֹ דְּאִיתָא בִּירוּשַׁלְמִי פֶּרֶק בַּתְרָא דִּבְרָכוֹת: אִם רָאִיתָ דּוֹר שֶׁמִּתְרַשְּׁלִין עַצְמָן מִן הַתּוֹרָה, עֲמֹד וְהַחֲזֵק בָּהּ, וְאַתָּה נוֹטֵל שְׂכַר כֻּלָּם.

וְאַף שֶׁיָּדוּעַ לַכֹּל, שֶׁהַיּוֹם לְפִי חֶסְרוֹן הַהַשְׁפָּעָה שֶׁנִּתְהַוָּה, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, וּשְׁאָר סִבּוֹת, לֹא בְּנָקֵל יוּכַל הַמִּשְׁתַּדֵּל לְהוֹצִיא דָּבָר זֶה מִן הַכֹּחַ אֶל * הַפֹּעַל, אַף עַל פִּי כֵן אַל יִתְעַצֵּל בָּזֶה כִּי לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא. וַאֲפִלּוּ אִם יִמָּצְאוּ אֵיזֶה אֲנָשִׁים שֶׁיְּבַזּוּהוּ עֲבוּר זֶה, לֹא יָחוּשׁ לָזֶה כְּלָל. וְיֵדַע שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה שְׂכָרוֹ יוֹתֵר גָּדוֹל, שֶׁסָּבַל עֶלְבּוֹן עֲבוּר הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּכְעֵין זֶה אִיתָא בִּירוּשַׁלְמִי בְּפֶרֶק בַּתְרָא דְּפֵאָה {ח' ו'} לְעִנְיַן גַּבָּאֵי צְדָקָה וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:

ר' אֶלְעָזָר הֲוָה פַּרְנָס, חַד זְמַן נָחֵית לְבֵיתֵהּ, אֲמַר לְהוּ: מַאי עַבְדִיתוּן? אָמְרוּ לֵהּ: אֲתָא חַד סִיעָה וְאָכְלִין וְשָׁתִין, וְצָלוּ עֲלָךְ. אֲמַר לְהוּ: לֵיכָּא אֲגַר טוֹב. נָחֵית זְמַן תִּנְיָן, אֲמַר לְהוּ: מַאי עַבְדִיתוּן? אָמְרוּ לֵהּ: אֲתָא חַד סִיעָה חוֹרִי וְאָכְלִין וְשָׁתִין וְאַקלוּנָךְ (בִּזּוּ אוֹתְךָ). אֲמַר לְהוּ: כְּדֵין אִיכָּא אֲגַר טוֹב.

ר' אֶלְעזָר הָיָה גַּבַּאי צְדָקָה. פַּעַם אַחַת הִגִּיעַ לְבֵיתוֹ, שָׁאַל: מַה נַּעֲשָׂה, (כְּשֶׁלא הָיִיתִי בַּבַּיִת). ? אָמְרוּ לוֹ: הִגִּיעָה חֲבוּרָה אַחַת וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְהִתְפַּלְּלוּ עלֶיךְ. אָמַר לָהֶם: אֵין לִי מִזֶּה שָׂכָר טוֹב. פַּעַם אַחֶרֶת, כְּשֶׁלֹא הָיָה בַּבַּיִת, שָׁאַל: מַה נַּעֲשָׂה. ? אָמְרוּ לוֹ: הִגִּיעה חֲבוּרָה אַחַת אַחֶרֶת, וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וּבִזּוּ אוֹתְךְ. אָמַר לָהֶם: עַכְשָׁיו יֵשׁ לִי שָׂכָר טוֹב. (תרגום)

וְאִיתָא בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן: פַּעַם אַחַת בְּצַעַר מִמֵּאָה פְּעָמִים שֶׁלֹּא בְּצַעַר {פרק ג' משנה ו'}. וּלְהֶפֶךָ גֹּדֶל הָעֹנֶשׁ, לְמִי שֶׁאֵינוֹ מַחֲזִיק תּוֹרָה, מְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת וַיִּשְׁלַח וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:

מַאן דְּלָעֵי בְּאוֹרַיְתָא, וְלֵית מַאן דְּסָמִיךְ לֵהּ, וְלָא אִשְׁתְּכַּח מַאן דְּאָטֵיל מְלַאי לְכִיסֵהּ לְאִתְתַּקָּפָא, עַל דָּא אוֹרַיְתָא קָמִשְׁתַּכְּחָא בְּכָל דָּרָא וְדָרָא, וְאִתְחַלַּשׁ תָּקְפָּא דְּאוֹרַיְתָא כָּל יוֹמָא וְיוֹמָא, בְּגִין דְּלֵית לוֹן לְאִנּוּן דְּלָעָאן בְּאוֹרַיְתָא עַל מַה דְּסָמְכִין, וּמַלְכוּת עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אִתְתַּקַּף בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא. תָּא חֲזֵי, כַּמָּה גָּרֵים חוֹבָא דָּא, דִּבְגִין דְּלֵית מַאן דְּאַסְמִיךְ לְאוֹרַיְתָא כִּדְקָא יָאוּת, אִנּוּן סָמְכִין חָלְשִׁין (פֵּרוּשׁ: בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים יֵשׁ עוֹלָמוֹת שֶׁנִּקרָאִין סָמְכִין דְּאוֹרַיְתָא, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: אִנּוּן סָמְכִין, רוֹצֶה לוֹמַר: אוֹתָן הָעוֹלָמוֹת חָלְשִׁין, כִּבְיָכוֹל תָּשַׁשׁ כֹּחָם) וְגָרְמִין (רוֹצֶה לוֹמַר, אוֹתָם, שֶׁאֵינָם מַחֲזִיקין יְדֵי לוֹמְדֵי תּוֹרָה גּוֹרְמִים) לְאִתְתַּקָּפָא לְהַהוּא, דְּלֵית לֵהּ שׁוֹקַיִן וְרַגְלַיִן, לְקַיָּמָא. (פֵּרוּשׁ: לַס''מ וְנָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי שֶׁהֵם עוֹלָמוֹת הַקְּלִפּוֹת).

מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, וְאֵין מִי שֶׁיִּתְמֹךְ בּוֹ, וְלֹא נִמְצָא מִי. שֶיַּכְנִיס מְלַאי לְכִיסוֹ לְחַזְּקוֹ, בִּגְלַל זֶה הַתּוֹרָה מִשְׁתַּכַּחַת בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וְנֶחְלָש כֹּחַ הַתּוֹרָה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, מִפְּנֵי. שֶאֵין לָהֶם לְאוֹתָם שֶעוֹסְקִים בְּתוֹרָה עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ. וּמַלְכוּת עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מִתְחַזֶּקֶת בְּכָל יוֹם וָיוֹם, בֹּא וּרְאֵה מַה גּוֹרֵם חֵטְא זֶה, שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁאֵין מִי שֶׁיִּסְמֹךְ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי. אוֹתָם הַסּוֹמְכִים (פֵּרוּש: עוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים הַנִּקְרָאִים סוֹמְכִים) נֶחֱלָשִׁים, וְגוֹרְמִים שֶׁיִּתְגַּבֵּר אוֹתוֹ. שֶאֵין לוֹ שׁוֹקַיִם וְרַגְלַיִם לַעַמֹד. (תרגום)

פָּתַח וְאָמַר {בראשית ג' י''ד}: ''וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ, כִּי עָשִׂיתָ זֹאת, אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה וְגוֹ' עַל גְּחֹנְךָ תֵּלֵךְ''. מַאי ''עַל גְּחֹנְךָ תֵּלֵךְ''? דְּאִתְּבַרוּ סָמְכִין דִּילֵהּ, וְקַצִּיצוּ רַגְלוֹי וְלֵית לֵהּ עַל מַה דְּקָאֵים. כֵּן יִשְׂרָאֵל לָא בָּעַאן לְסַמְכָא לֵהּ לְאוֹרַיְתָא, אִנּוּן יָהֲבִין לֵהּ סָמְכִין וְשׁוֹקַּיִן לְקַיָּמָא וּלְאִתְעַכָּבָא בְּהוּ, עַד כָּאן לְשׁוֹן הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ.

פָּתַח וְאָמַר: ''וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹקִים אֶל הַנָּחָשׁ כִּי עשִׂיתָ זֹאת אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה וְגוֹ' עַל גְּחֹנְךְ תֵלֵךְ''. מַאי עַל גְּחֹנְךְ תֵלֵךְ? שֶנִּשְבְּרוּ הַתְּמִיכוֹת שֶׁלּוֹ וְנִקְצְצוּ רַגְלָיו וְאֵין לוֹ עַל מַה שֶּׁיַּעֲמֹד. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל אֵינָם רוֹצִים לִסְמֹךְ הַתּוֹרָה, הֵם נוֹתְנִים לוֹ תְמִיכוֹת וְשׁוֹקַיִם לַעֲמֹד וּלְהִתְקַיֵּם בָּהֶם, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. (תרגום)

וְדַע עוֹד, שֶׁנִּמְצָא בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהָאָדָם הַמַּחֲזִיק לוֹמְדֵי תּוֹרָה, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה עַם הָאָרֶץ בָּעוֹלָם הַזֶּה, זוֹכֶה שֶׁלֶּעָתִיד יֵדַע גַּם הוּא אֶת הַתּוֹרָה. וּבֶאֱמֶת דָּבָר פָּשׁוּט הוּא, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶקּ בְּעֶצֶם שְׂכַר תּוֹרָתוֹ, וְיָדוּעַ דְהַתַּעֲנוּגִים הַגְּדוֹלִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן מִתְהַוִּים מֵעֶצֶם רוּחָנִיּוּת הַתּוֹרָה, מִמֵּילָא צָרִיךְ לֵידַע אֶת הַתּוֹרָה.

וְאִם כֵּן יַחְשֹׁב כָּל אָדָם בְּעַצְמוֹ, אֵיךְ שֶׁצָּרִיךְ לְהַחֲזִיק לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה, דַּהֲלֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה, אִם הָיוּ אוֹמְרִין לָאָדָם שֶׁאֵינֶנּוּ בֶּן תּוֹרָה (אוֹ אֲפִלּוּ אִם הוּא לַמְדָּן, אַךְ הַמַּסֶּכֶת שֶׁחֲבֵרוֹ הַתַּלְמִיד חָכָם הֶעָנִי לוֹמֵד עַתָּה, הוּא לֹא לָמַד אוֹתָהּ עֲדַיִן): כַּמָּה הָיִיתָ רוֹצֶה לִתֵּן, עֲבוּר שֶׁתִּהְיֶה בָּקִי בְּעַל פֶּה בְּמַסֶּכֶת פְּלוֹנִית וּפְלוֹנִית, אוֹ בְּיוֹרֶה דֵּעָה אוֹ בְּחֹשֶן מִשְׁפָּט? בְּוַדַּאי הָיָה מֵשִׁיב: אֶתֵּן כָּל מַה שֶּׁיִּהְיֶה בִּיכָלְתִּי, אֲפִלּוּ בְּעַד פֶּרֶק אֶחָד, וְכָל שֶׁכֵּן עֲבוּר מַסֶּכֶת שְׁלֵמָה. וְזֶה אֲפִלּוּ בָּעוֹלָם הַזּה, שֶׁאֵין אָנוּ מַכִּירִין אֶת גֹּדֶל קְדֻשַׁת הַתּוֹרָה וְגֹדֶל עֶרְכָּהּ, וְכָל שֶׁכֵּן בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁשָּׁם יִרְאֶה כָּל אֶחָד בָּעַיִן אֶת גֹּדֶל קְדֻשַׁת הַתּוֹרָה וְיַשִּׂיג אֶת רוּם עֶרְכָּהּ. וְכַיָּדוּעַ מִמַּה דְּאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָדוֹשׁ, דְּמַאן דְּיָרֵית מַסֶּכֶת חֲדָא יָרֵית עָלְמָא חֲדָא {מי שיורש (שקונה) מסכת אחת יורש (קונה) עולם אחד}. אֵיךְ יִשְׂמַח אַחַר כָּךְ בְּחֵלֶק הַתּוֹרָה, שֶׁיִּמְצָא מְזֻמָּן לְפָנָיו, אֲשֶׁר לֹא עָמַל בּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְרַק בְּעַד הַמְּעַט שֶׁהִפְרִישׁ מֵעֲמָלוֹ בְּעוֹדוֹ בְּחַיָּיו. וְכַאֲשֶׁר יִתְבּוֹנֵן הָאָדָם תָּמִיד בְּזֶה בְּעוֹדוֹ בְּחַיָּיו, יָרוּץ אַחַר בַּעֲלֵי תּוֹרָה וְיִרְצֶה לְהִתְדַּבֵּק בָּהֶם וּלְהַחֲזִיק אוֹתָם, הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאָדָם רָץ אַחַר שֻׁתָּף אֶחָד לְהִשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל מו''ל שמירת הלשון לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

לעילוי נשמת רבינו ישראל מאיר הכהן זצוק''ל ולזכות כל ישראל החיים ומתים.

דילוג לתוכן