פרק ו׳

תוכן עניינים

--------

א׳ ואסיר לאתהנויי מאיסורי הנאה ופירי דערלה דאסר רחמנא לא שנא באכילה ולא שנא בהנאה אסירי כדתניא (פסחים כב:) ערלים לא יאכל אין לי. אלא איסור אכילה מנין שלא יהנה ממנו ולא יצבע בו ולא ידליק בו את הנר תלמוד לומר וערלתם ערלתו ערלים לרבות את כולם וכי אסירי פירי אבל לולבי גפנים ואטרפא ואתרוג דאיכא אינשי דאכלי שרו דתנן (ערלה פ"א) העלין והלולבין והקנוקנות מותרין באכילה ודאי מידי דמינטר ליה לפירי כגון קליפתא דשיגרי ואמגוזי וקשיאתא אסיר למישגר ובשולי בהו. קליפאתא דרומני דבעי למיצבע בהו. וביני (נ"א ודדני) דפום רומנא דתנן (שם) קליפי רימון והנץ שלו קליפי אגוזים והגרעינין חייבין בערלה דכתיב את פריו (ברכות לו:) את הטפל לפריו ומאי ניהו שומר ולא שנא דנטע ליה מינטע ולא שנא דנפיק מנפשיה אסיר דתנן (ערלה שם) העולה מאליו חייב בערלה ונטיעה דלא מידליא מארעא טפח אסירא בערלה לעולם דאמר רבי יצחק (סוטה מג:) נטיעה פחותה מטפח חייבת בערלה כל שנותיה. (קדושין לט.) אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן ערלה בחוצה לארץ הלכה למשה מסיני אלא מאי כי תבאו דכתיב גבי ערלה זמן ביאה הוא מיהו בארץ בין ספיקה בין ודאה אשיר בח"ל ודאה אסור ספיקה מותר (ערלה פ"ג) ספק ערלה בארץ ישראל אסור בסוריא מותר בחוצה לארץ יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט כרם הנטוע ירק וירק נמכר חוצה לו בארץ ישראל אסור בסוריא מותר בחוצה לארץ יורד ולוקט ובלבד שלא ילקוט ביד. החדש אסור מן התורה בכל מקום הערלה הלכה והכלאים מדברי סופרים. ופירי דפרדיסא דארבעי שנין אשיר למיכל מינייהו עד דפריק להו. פסק ומאן דאית להו פרדיסא שוי מאה זוזי פריק ליה בשוי פרוטה דהילכתין כשמואל דאמר (ערכין כט.) הקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה מחולל ואף על גב דשמואל דיעבד קאמר הני מילי בזמן שבית המקדש קיים אבל בזמן שאינו קיים לכתחילה נמי דההוא גברא דאחרים נכסיה בפומבדיתא אתא לקמיה דרב יהודה אמר ליה זיל שקול ארבעה זוזי אחלינהו עילוי ושדינהו בנהרא ונשתרי לך קא סבר סתם חרמין לבדק הבית כמאן כשמואל דאמר הקדש שוה מנה שחיללו וכו' אימר דאמר שמואל שחללו דיעבד לכתחלה מי אמר כי אמר שמואל בזמן שבית המקדש קיים דאית ליה פסידא להקדש אבל האידנא אפי' לכתחילה ואי סבר לה כשמואל אפילו פרוטה נמי אין הכי נמי ולפרסומא למילתא הוא דעבד וכי פריק ליה מיחייב לברוכי ב"א ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על פדיון הכרם. ומיחייב למיקלייה לדמי פורקניה ופירי דשנת ארבעי בתר דנפיק להו אסיר למיכל מניה עד דנפקא רביעית ואתיא חמישית. (קדושין נו:) המקדש בערלה ובכלאי הכרם ובשור הנסקל ובעגלה ערופה בשער נזיר בצפרי מצורע בפטר חמור ובבשר בחלב ובחולין שנשחטו בעזרה אין מקודשת אם מכרן וקידש בדמיהן הרי זו מקודשת: ב׳ סליקו להו הלכות ערלה

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
מהדורת מנדלבוים, נויארק. בית המדרש לרבנים שבאמריקה, תשכ"ב

מקור: beta.nli.org.il
דילוג לתוכן