תפריט

אמרו לו תלמידיו לרבי אליעזר. [רבינו] אמור לנו היאך נעשה תשובה ונחיה. מיד פתח ואמר. יענך ה' ביום צרה (תהלים כ' ב'). זו היא ש[נ]אמר ברוה"ק על ידי שלמה [בן דוד] מלך (יהודה) [ישראל]. דודי שלח ידו מן החור מעי המו עליו (שה"ש ה' ד'). כנגד מי אמר שלמה המקרא הזה. [לא אמרו אלא] כנגד כנסת ישראל. אמר' לפניו. רבש"ע אלמלא רחמיך וחסדיך הרבים שאתה מרחם עלי וידיך פרושות תחת כנפי החיות ומקבל אותי בתשובה שלימה אין לי כח לעמוד לפני מדת הדין. [שמדת הדין] מתגברת ועומדת לפני הקב"ה ואומר[ת] לפניו. רבש"ע כתיב בתורה האל הגדול הגבור והנורא (דברים י' י"ז) הגדול. (שגדלת) [שגדלותך] על כל מעשה בראשית. הגבור. שאתה מתגבר להפרע מעוברי רצונך. והנורא. שהכל יריאין מדינך שהוא אמת. (ואין) [ואם] אתה נושא [להם] פנים [לישראל] לא יהיה חילול השם בדבר הזה. אמר לה אל תהרהרי אחר כנסת ישראל. שכל מעשה בראשית לא נראו אלא בזכותם. שנאמר אם לא בריתי וגו' (ירמיה ל"ג כ"ה). ואין ברית אלא מליה שישראל עוסקין (בה) [בתורה ובה] שנאמר והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם (בראשית י"ז י"ז). אמרה לפניו רבש"ע מקרא ראשון בתורה הוא אמור. א(ו)מר לה אף תורה לא ניתנה אלא [ל]ישראל. שנאמר את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה [גמולי מחלב עתיקי משדים] (ישעיה כ"ח ט') למי יורה דעה ולמי יבין שמועה לגמולי מחלב ולעתיקי משדים. ויש להם זכות ומקפת אותם (בחוללם) [כחול הים] (ואתה אומר) [ואת אומרת] אני נושא להם פנים. כבר נשאו לי הם ואבותם פנים. שבטלו כל ע"ז שבעולם וקידשו את שמי בעולם:

ד"א אם (אתה) [את אומרת אני] נושא להם פנים. כבר נשאו לי הם פנים. בשעה שיצאו ממצרים טענו את המצות ועומדין אגודות אגודות ועוסקין בתורה. (ונוטלין) [ונותנין] שכר ומלמדין את בניהם תורה (ואתה אומר) [ואת אומרת] יש לפני חילול השם בדבר הזה. אמר[ה] לפניו. רבש"ע כתוב בתורה אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד (דברים י' י"ז) ואומר כי כל דרכיו משפט (שם ל"ב ד'):

[וזו] (וזה) היא שאלה ששאל קיסר את ר' יהושע בן קרחה. אמר לו. כתיב באלהיכם (אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד) [כי כל דרכיו משפט] להיכן הוא משפט של אלהיכם. חרשין אלמין סומין וחגרין שיוצאים ממעי אמן קודם שיודע[ו] מעשיהם אם טובים או רעים הן. זהו משפט של אלהיכם. אמר לו. כבר גלוים לו מעשיו של אדם קןדם שעלה במחשבה להבראות את טובים ואם רעים הןץ שנאמר (ו)הוא גלי עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכה (דניאל ב' כ"ב). אמר לו ואין תשובה לפניו. יעשה תשובה ויפתח עיניו. אמר לו רצונך שאודיעך [סוף] דבר זה. תן לי אלף דינר ישני עדים נאמנים מאצלך. נתן לו אלף דינר ושני עדים נאמנים מאצלו. הלך לו אצל סומא אחד שהיה סומא ממעי אמו. אמר לו. קיסר גזר עליו (להרגו) [להריגה] ואלף דינר [הללו] יהיו [אצ]לך. אם הורג(ו) [הרג] ואם לאו (נסמטנו) [נסמכתי] על אלף דינר הללו. אמר לו הן. המתין לו ג' חודשים. בא אצלו אמר לו תן לי הדינר[ים]. אמר לו מה טיבו. [אמר לו] דינר[ים] שהפקדתי אצלך. אמר לו לא היו דברים (ב)[מ]עולם. הביאו לפני הקיסר והעמידו עדים נאמנים והעידו בפניו [ו]אמר לא היו דברים מעולם. [בא אדם אחד] וא"ל בינו לבינו לפניו. אוי לו לאותו [האיש] אני ראיתי את אשתו שהיא משחקת עם אדם [אחד] ואמרה לו. עכשו יהרגו את הסומא ואני ואתה נאכל את הדינר[ים]. מיד הביא את הדינר[ים] (והניחה) [והניחם] לפני הקיסר. אמר לו. ריקה אלמלא (מעידני בך) [לא הודעתי אותך] כך היית(י) גונב אות(י)[ם]. נאמן הוא (שעשאני) [שעשאו] סומא ממעי אמו ואתה מהרהר אחריו. אמת הכתוב בו כי כל דרכיו משפט. באותה שעה העטיר הקיסר את הרב יהושע בכל מרגליות טובות. ואמר אשרי אלהיכם ואשרי עמו ואשרי מי שיזכה לעפר כפות רגליכם. לכך נאמר דודי שלח ידו מן החור:

[דבר אחר] יענך ה' ביום צרה. היה דוד יודע שעתיד בית המקדש להיות חרב וקרבנות בטלין בעונותיהן של ישראל והיה מצטער על ישראל ואמר. בשעה שהצרות באות על ישראל [מי מכפר עליהם. אמר לו הקב"ה. דוד אל תצטערשכבר גיליתי סדרי סליחה למשה ואמרתי לו. בשעה שהצרות באות על ישראל] יעמדו לפני יחד באגודה [אחת] ויאמרו לפני סדר[י] סליחה ואני עונה אותם. (ומה) [והיכן] גילה אותם. אמר ר' יוחנן ויעבור ה' על פניו ויקרא (שמות ל"ד ו') מלמד שירד הקב"ה מערפל שלו כשליח צבור שמתעטף בטליתו ועובר לפני התיבה וגילה לו סדר[י] סליחה וא(ו)מר לו אם יהיה תלמיד חכם שיש בידו להוציא את ישראל מידי חובת(ו)[ן] אל יזוח דעתו עליו. יסתכל בי שלא היה [עמי] שותף במעשה בראשית ירדתי וגליתי סדר[י] סליחה למשה (ממנו). [ממני] ילמדו כל באי עולם. וכל מי שיש בידו להוציא את ישראל מידי חובתן אני נותן (להם) [לו] שכר טוב. ובשעה שישראל מתקבצין לפני ועומדין [ב]אגודה אחת ואומרים לפני סדר[י] סליחה (ו)אני עונה אותם. שנאמר ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו (תהלים שם) :

:

כל הזכויות שמורות לתורת אמת

שינוי גודל גופנים
ניגודיות