פרק ה' - נשית ליבנו למסילה שהלכו בה אבותינו - ספר שמירת הלשון

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר שמירת הלשון לרבנו החפץ חיים זיע"א פרק ה' - נשית ליבנו למסילה שהלכו בה אבותינו - ספר שמירת הלשון

בּוֹ יְבֹאַר שֶׁנָּשִׁית לִבֵּנוּ לַמְּסִלָּה שֶׁהָלְכוּ בָּהּ אֲבוֹתֵינוּ.

וְנֵלֵךְ בַּמְּסִלָּה אֲשֶׁר דָּרְכוּ אֲבוֹתֵינוּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: ''שִׁתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה דֶּרֶךְ הָלָכְתְּ''. וְזֶה לְשׁוֹן הַתָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ פֶּרֶק כ''ג: וּכְשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר הֵן הָיוּ תְּמִימֵי דֶּרֶךְ בַּדָּבָר וְכוּ', וּכְשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, נִתְקַבְּצוּ כֻּלָּם וְיָשְׁבוּ יַחַד, מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ כֻּלָּם בַּאֲגֻדָּה אַחַת, וְכָרְתוּ בְּרִית יַחַד, שֶׁיַּעֲשׂוּ גְּמִילוּת חֲסָדִים זֶה עִם זֶה, וְיִשְׁמְרוּ בִּלְבָבָיּם בְּרִית אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְלַעֲבֹד אֶת אֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם לְבַדּוֹ, וְשֶׁלֹּא יַנִּיחוּ לְשׁוֹן בֵּית יַעֲקֹב אֲבִיהֶן, וְשֶׁלֹּא יִלְמְדוּ לְשׁוֹן מִצְרַיִם, מִפְּנֵי דַּרְכֵי עֲבוֹדַת אֱלִילִים. כֵּיצַד? כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְדִין אֶת אֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם לְבַדּוֹ בְּמִצְרַיִם, וְלֹא הָיוּ מְשַׁנִּים לְשׁוֹנָם, הָיוּ הַמִּצְרִים אוֹמְרִין לָהֶם: לָמָּה לֹא תַּעַבְדוּ אֶת אֱלֹהֵי מִצְרַיִם, וְיָקֵל עֲבוֹדָתוֹ מִכֶּם? מְשִׁיבִין יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִין לָהֶם: וְכִי שֶׁמָּא עָזְבוּ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָקּ וְיַעֲקֹב אֶת אֱלֹקֶינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁיַּעַזְבוּ בְּנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם אוֹתוֹ?! וְאָמְרוּ לָהֶם הַמִּצְרִים: לָאו וְכוּ'. וּמָלִין אֶת בְּנֵיהֶם בְּמִצְרַיִם, וְאָמְרוּ לָהֶם הַמִּצְרִים: אִם לֹא תִּשְׁמְרוּ וְלֹא תָּמוּלוּ, שֶׁמָּא תֵּקַל הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה מִכֶּם? הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְשִׁיבִין וְאוֹמְרִין: שֶׁמָּא שָׁכְחוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת בְּרִית אֱלֹקֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁיִּשְׁכְּחוּ בְּנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם?! וְאָמְרוּ לָהֶם: לָאו. וְאָמְרוּ לָהֶם יִשְׂרָאֵל: כְּשֵׁם שֶׁלֹּא שָׁכְחוּ אֲבוֹתֵינוּ, כָּךְ לֹא נִשְׁכַּח אֲנַחְנוּ לְעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר: כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מָלִין אֶת בְּנֵיהֶם בְּמִצְרַיִם, הָיוּ הַמִּצְרִים אוֹמְרִים לָהֶם: לָמָּה אַתֶּם מָלִין אֶת בְּנֵיכֶם, וַהֲלֹא לְאַחַר שָׁעָה יִהְיוּ מַשְׁלִיכִין אוֹתָן בַּנָּהָר? וְאוֹמְרִים לָהֶם יִשְׂרָאֵל: אֲנַחְנוּ נָמוּל אוֹתָן, וְאַחַר כָּךְ עֲשׂוּ לָהֶן כִּרְצוֹנְכֶם. וּכְשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, הָיוּ הַמִּצְרִים אוֹמְרִין לָהֶם: לָמָּה אַתֶּם עוֹשִׂין שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, וַהֲלֹא לְאַחַר שָׁעָה מוֹצִיאִין אוֹתוֹ לְעִנּוּי (עֲבוֹדַת פָּרֶךְ) ? אָמְרוּ לָהֶם יִשְׂרָאֵל: אֲנַחְנוּ נַעֲשֶׂה שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, וְאַחַר כָּךְ עֲשׂוּ לָנוּ כִּרְצוֹנְכֶם. הַמֵּת יָמוּת וְהַנֶּהֱרָג יֵהָרֵג וְהַבָּא בַּחַיִּים יִחְיֶה. בְּכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים הָיוּ הַמִּצְרִים מְחָרְפִין אֶת יִשְׂרָאֵל וּמַכִּין אוֹתָם וּפוֹגְעִין בָּהֶם וְסוֹעֲרִין {פירוש: ומפחידין} לָהֶם, וְאֵין לְיִשְׂרָאֵל מָנוֹס מִפְּנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר {תהילים מ''ד י''ד}: ''תְּשִׂימֵנוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ, לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ וְגוֹ'. כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחְנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ'' וְגוֹ'.

אִם כֵּן, אַף אָנוּ נָשִׁית לִבֵּנוּ לַמְּסִלָּה הַהִיא וְנִרְאֶה לִגְמֹל חֶסֶד זֶה עִם זֶה וְנִשְׁמֹר אֶת בְּרִית אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב לַעֲבֹד אֶת אֱלֹקֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם לְבַדּוֹ וְלֹא נַטֶּה לִבֵּנוּ לַהֲסָתַת הַיֵּצֶר הָרָע וְטַעֲנוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁלֹּא הִטּוּ יִשְׂרָאֵל אָזְנָם לְטַעֲנַת הַמִּצְרִים, אַף שֶׁבָּזֶה הָיוּ הַמִּצְרִים רוֹצִים לְהָקֵל עֻלָּם מֵעֲלֵיהֶם, וַעֲבוּר זֶה יְקֻיַּם עָלֵינוּ הַכָּתוּב {מיכה ז' ט''ו}: ''כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת'', בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל מו''ל שמירת הלשון לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

לעילוי נשמת רבינו ישראל מאיר הכהן זצוק''ל ולזכות כל ישראל החיים ומתים.

דילוג לתוכן