פרק ה׳

תוכן עניינים

--------

א׳ (כלאים פ"ח) כלאי הכרם אסורין לזרוע ולקיים ואסורין בהנאה כלאי זרעים אסורין לזרוע ולקיים ומותרין באכילה כלאי בגדים מותרין לכל דבר ואינן אסורין אלא ללבוש כלאי בהמה מותרים לגדל ולקיים ואינן אסורין אלא להרביע כלאי בהמה אסורין זה עם זה בהמה עם בהמה ובהמה עם חיה וחיה עם חיה וחיה עם בהמה טמאה עם טמאה וטהורה עם טהורה טמאה עם טהורה וטהורה עם טמאה אסורין לחרוש למשוך ולהנהיג רבי יהודה אומר כל הנולדים מן הסוס אף על פי שאביהן חמור מותרין זה עם זה וכל הנולדים מן החמור אף על פי שאביהן סוס מותרין זה עם זה אבל הנולדים מן הסוס עם הנולדים מן החמור אסורין זה עם זה. (שם פ"ט) אין אסור משום כלאים אלא צמר ופשתים ואין מטמא בנגעים אלא צמר ופשתים ואין הכהנים לובשים לשמש במקדש אלא צמר ופשתים צמר גמלים וצמר רחלים שטרפן זה עם זה אם רוב מן הגמלים מותר אם רוב מן הרחלים אסור מחצה על מחצה אסור וכן ולה ממנו בן תאכל בתרומה מת בנה מכהן לא תאכל בתרומה מת בנה מלוי לא תאכל במעשר מת בנה מישראל חוזרת לבית אביה ועל זה נאמר ושבה אל בית אביה וגו'. בת ישראל שנישאת לכהן אוכלת בתרומה מת בעלה אינה אוכלת בתרומה יש לה זרע הימנו אוכלת בשביל בנה שנאמר ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו מת בעלה והניחה מעוברת אינה אוכלת יליד מאכיל עובר אינו מאכיל נשאת לישראל אף על גב דאית לה בן מכהן לא אכלה מת בעלה ישראל ולה הימנו בן לא אכלה ודאי מת בנה מישראל חוזרת ואוכלת בשביל בנה מכהן. אלמנת כהן שמת בעלה ואין לה בנים הימנו ויש לה בנות אף על פי שהלכו הבנות ונשאו לישראל כיון שהיא יושבת ברשותו אוכלת בנותיה אין אוכלות משום דיתבן תותי ישראל ואע"ג דשכיבו להו גברייהו ואית להו זרע מינייהו לא אכלן ואימייהו כמה דיתבה בשמא דבעלה אכלה. (שם צט.) כהנת שנתערבו ולדיה בולד שפחתה הרי אלו אוכלין בתרומה וחולקין חלק אחד על הגרן ואין מיטמאין למתים ואין נושאין נשים בין כשרות בין פסולות הגדילו התערובות ושחררו זה את זה נושאין נשים הראויות לכהונה ואין מיטמאין למתים ואם נטמאו אין סופגין את הארבעים אין אוכלין בתרומה ואם אכלו אין משלמין קרן וחומש אין חולקין על הגרן ואין מוכרין את התרומה ואם מכרו הדמים שלהן. אין חולקין בקדשי מקדש ואין נותנין להם קדש ואין מוציאין שלהם מידם ופטורין מן הזרוע ולחיים וקיבה ובכוריהם יהיו רועים עד יסתאבו ונותנין עליהם חומרי ישראל וחומרי כהנים. חלק אחד ס"ד אימא חלק כאחד. (שם ק.) הגדילו התערובות ושחררו זה את זה שחררו דיעבד אלא אמר רבא הכי קאמר הגדילו התערובות משחררין זה את זה דאם כן לישא שפחה אינו יכול בת חורין אינו יכול. ונותנין עליהם חומרי ישראל וחומרי כהנים למאי הלכתא אמר רב פפא למנחתן שנקמצת כמנחת ישראל ואינה נאכלת כמנחת כהנים הא כיצד הקומץ קרב בעצמו ושירי' קרבין בעצמן. וכהנים מיחייבי לאפרושי חלה ואכלי לה אינון. עומר הואי ארבעין ותלת ביעי וחומשא וכן לחלה וכן למצה סאה הויא קמ"ד ביעי. רביעית של תורה ביצה ומחצה ולוג ארבע רביעיות שהן שש ביצים דתנן (מנחות פז:) לוג וחצי לוג ורביעית אלמא רביעית חד מן ארבע ללוג. (שם פט. הוריות יא:) הין י"ב לוג דכתיב זה לי זה לי בגימטריא תריסרי לוגין נמצא הין שמונה וארבעים רביעיות שהן ע"ב ביצה. קב ארבע לוגין שהן שש עשרה רביעיות שהן כ"ד ביצים. ומנלן דקב ארבע לוגין דתנן (עדיות פ"א) הלל אומר מלא הין מים שאובין פוסלין את המקוה (תוספתא שם) וכמה הין שנים עשר לוג שמאי אומר תשעת קבין שהן ל"ו לוג אלמא קב ארבע לוגי הואי. ולוגא ממאי דארבע רביעתא הוי דתניא הין וחצי הין ושלישית ההין ורביעית ההין ולוג וחצי לוג ורביעית. סאה ששת קבין שהן שני הינין שהן כ"ד לוגין שהן צ"ו רביעיות שהן קמ"ד ביצים. (מנחות עז.) איפה שלש סאין שהן י"ח קבין שהן שש (עשרה) הינין שהן ע"ב לוגין שהן רפ"ח רביעיות שהן תל"ב ביצים שיעור חלה עומר שהיא עשירית האיפה שהן מ"ג ביצים וחומש ביצה וכן למצה. רביעית של תורה אצבעיים על אצבעיים וברום אצבעיים וחצי אצבע וחומש אצבע דתניא ורחץ במים במי מקום כל בשרו מים שכל גופו עולה בהן וכמה הן אמה על אמה ברום שלש אמות ושערו חכמים מי מקוה ארבעים סאה סאה ששה קבין קב ארבע לוגין לוג ארבע רביעיות אמה ששה מפחים טפח ארבע אצבעות בגודל אמה על אמה ברום שלש ארבעים סאה חציין אמה על אמה ברום אמה ומחצה עשרים סאה. חציין אמה על אמה ברום נכי רבע אמה שהן ד' טפחים ומחצה עשר סאין. [חציין אמה על חצי אמה ברום ד' טפחים ומחצה חמש סאין]. חציין חצי אמה על חצי אמה ברום ד' טפחים ומחצה שתי סאין ומחצה דהוו ט"ו קבין נמצאו ג"ט על ג"ט ברום ד' טפחים ומחצה שתי סאין ומחצה דהוו ט"ו קבין נמצאו שלשה טפחים על שלשה טפחים ברום שני טפחים ורבע שבעה קבין ומחצה. חציין שלשה טפחים על טפח ומחצה ברום שני טפחים ורובע ארבעה קבין נכי ריבעיה דהוו חמשה עשר לוגין. חציין טפח ומחצה על טפח ומחצה ברום שני טפחים ורובע שבעה לוגין ומחצה. שש אצבעות על שש אצבעות ברום תשע אצבעות. ז' לוגין ומחצה חציין שש אצבעות על שלש ברום תשע אצבעות ד' לוגין נכי ריבעיה דהוו חמש עשרה רביעיות וכמה הן אצבעות שש על שלש ברום תשע מאה וששים ושתים נמצאו קס"ב אצבעות לט"ו רביעיות חלקם י"א אצבעות חסר חומש לכל רביעית נמצאת רביעית של תורה אצבעיים על אצבעיים ברום אצבעיים וחצי אצבע וחומש אצבע. (פסחים קט.) אמר רבי יצחק קסטא דמוריאסא דהות בציפורי היא הויא לוגא למקדשא ובה משמרין רביעית של פסח. אמר רבי יוחנן תמניתא קמייתא דהות בטביריא דהות יתירה על דא רביעית ובה משעריו רביעית בפסח. (סוטה כג.) כהנת מתחללת ואין כהן מתחלל דאמר קרא ולא יחלל זרעו זרעו מתחלל והוא אין מתחלל כהנת מטמאה למתים ואין כהן מיטמא למתים דאמר קרא אמור אל הכהנים בני אהרן בני אהרן ולא בנות אהרן. האיש מדיר את בנו בנזיר ואין האשה מדרת את בנה בנזיר אמר רבי יוחנן הלכה היא בנזיר. האיש מגלח על נזירות אביו ואין האשה מגלחת על נזירות אביה אמר ר' יוחנן הלכה היא בנזיר. האיש מוכר את בתו ואין האשה מוכרת את בתה שנא' וכי ימכר איש את בתו לאמה. האיש מקדש את בתו ואין האשה מקדשת את בתה שנאמר את בתי נתתי לאיש הזה. האיש נסקל ערום ואין האשה נסקלת ערומה שנאמר ורגמו אותו אותו בלא כסותו הא אותה בכסותה. האיש נתלה ואין האשה נתלת שנא' ותלית אותו ולא אותה האיש נמכר בגנבתו ואין האשה נמכרת בגנבתה שנאמר ונמכר בגנבתו: ב׳ סליקו להו הלכות חלה

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
מהדורת מנדלבוים, נויארק. בית המדרש לרבנים שבאמריקה, תשכ"ב

מקור: beta.nli.org.il
דילוג לתוכן