תפריט

אמר להם ר' אליעזר לתלמידיו בניי יכולין אתם לעמוד בתוכחות. אמרו לו יהי רצון [לדברים] שתודיענו. מיד פתח ואמר. קרא בגרון אל תחשוך (ישעיה נ"ח א'). זהו שנאמר ברוה"ק על ידי ישעיה הנביא לכו נא ונוכחה יאמר ה' (שם א' י"ח) כנגד מי אמר(ו) ישעיה מקרא זה. לא אמרו אלא כנגד בעלי תשובה. שהקב"ה ידיו פרושות לקבל שבים. ואומר מתי יעשו תשובה ואקבל אותם בתשובה שלמה לפני. שנאמר וידי אדם מתחת כנפיהם (יחזקאל א' ח'). מלמד שהקב"ה יושב על כסא כבודו וידיו פרושות מתחת כנפי החיות [לעושי תשובה] ואומר מתי יעשו ישראל תשובה [שלימה לפני]. ובכל יום ויום מדת הדין מתגברת ועומדת לפני הקב"ה ואומרת לפניו. רבש"ע כתוב בתורה לא תשבעו בשמי לשקר (ויקרא י"ט י"ב) וישראל משכימין לשווקים ונשבעים לשקר. ומחמדין את נשי חבריהם. ומספרין לשון הרע על רעיהן. שמא יש לפניך משוא פנים ... אבל ישראל משכימין [ממטותיהן ומקדשין את שמי פעמים בכל יום תמיד. תמידי חכמים משכימין] לבתי כנסיות ו[ל]בתי מדרשות [ועמי הארץ לבתי כנסיות] ותינוקות (של) [ל]בית רבן. ומולין את בשרם [ומלאים מצות]. ולא עוד אתא שברא[תי] להן תשובה שקולה כתורה. ואתם אומרים יש לפני משוא פנים:

דבר אחר גדולה תשובה יותר מן התפלה. שכל התפלה שנתפלל משה רבינו לא קבל ממנו להכניסו לארץ ישראל. אבל רחב הזונה נתקבלה בתשובה. ר' אליעזר בן יעקב אומר למה נקרא שמה רחב (הזונה) שהיא רחובה בזכות. (יצאו) [בתשובה שעשתה זכתה ויצאו] ממנה שבעה מלכים ושמונה נביאים:

דבר אחר גדולה תשובה [יותר] מן הצדקה. שהצדקה יש בה חסרון אבל התשובה אין בה חסרון. ואין הקב"ה מבקש מישראל אלא תשובה ודברים. שנאמר קחו עמכם דברים ושובו אל ה' (הושע י"ד ג'):

דבר אחר גדולה תשובה שמרפא(ו). את ישראל מעונותיהם שנאמר ארפא משובתם אוהבם נדבה (שם שם ה'):

רבי נהוראי אומר מפני מה נתנה קורת רוח [לישראל] עשרת ימים מראש השנה ועד יום הכפורים. כנגד עשרה נסיונות שנתנסה אברהם אבינו ונמצא שלם בכולן (לפיכך נתן הקב"ה לישראל עשרת הימים שבין ר"ה ליוה"כ) וכנגד עשרת הדברות שקבלו ישראל בסיני [לפיכך נתן הקב"ה לישראל עשרת ימים שבין ר"ה ליוה"כ] שאם יעשו [ישראל] תשובה (ויקבלם) [יקבל אותם] בתשובה שלימה לפניו. לכך נאמר לכו נא ונוכחה יאמר ה':

קרא בגרון אל תחשוך. ר' שמעון בן חלפתא אומר [בגרון זה] יש בו לשבח ויש בו לגנאי. יש בו לשבח שהצדיקים מרננים בגרונם. שנאמר רוממות אל בגרונם (תהלים קמ"ט ו') יש [בו] לגנאי שהרשעים מכעיסין בגרונם. שנאמר קבר פתוח גרונם לשונם יחליקון (שם ל' י') לצדיקים השמע בגרונם [אל תחשוך] ולרשעים כשופר הרם קולך. ר' יהושע בן קרחה אומר לא נברא השופר אלא לטוב[ה]. שבשופר ניתנה תורה [בסיני] לישראל. שנאמר ויהי קול השופר (שמות י"ט י"ט). ובשופר נפלה חומת יריחו. שנאמר ויהי כשמוע (שופר) [העם את קול השופר] ויריעו (כל) העם (יהושע ו' כ'). ובשופר עתיד הקב"ה לתקוע בשעה שמגלה (משיחנו) [את המשיח]. שנא' וה' אלהים בשופר יתקע (זכריה ט' י"ד). ובשופר עתיד הקב"ה לתקןע בשעה שמכנס גלויות ישראל למקומן. שנאמר והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול [וגו'] (ישעיה כ"ד י"ג) לכך נאמר כשופר הרם קולך:

והגד לעמי פשעם. אלו תלמידי חכמים. אמר להם הקב"ה לא בראתי אתכם אלא בשביל שתלמדו את בני ארחות חיים. מה יש לכם עמוקות בלבבכם. אם לבם לתורה ותורה אין מקיימין אין דינם אלא גיהנם. לכך נאמר והגד לעמי פשעם. ולבית יעקב חטאתם. מה [הן]. אלו עמי הארץ:

מעשה בתלמיד אחד מתלמידי ר' עקיבא שהיה יושב בראש עשרים וארבעה אלפים תלמידים. פעם אחת יצא לשוק של זונות וראה שם אשה זונה ואהב אותה. והיה שליח משתלח בינו לבינה עד עת הערב. לעת הערב עלתה על הגג וראתה אותו כשהוא יושב בראש התלמידים כשר צבא והיה גבריאל עומד על ימינו. אמרה [בלבה] אוי לה לאותה אשה שכל מיני פורענות של גיהנם צואת לה. אדם גדול כמו זה שהוא דומה למלך תענינו אשה זאת וכשמתה ובטלה מן העולם יורשת גיהנם. אלא אם כן יקבלנה הרי היא מצלת אותו ולעצמ(י)[ה] מדינה של גיהנם. וכיון שבא אצלה אמרה לו. בני מפני מה אתה מאבד חיי העוה"ב בשביל שעה אחת בעוה"ז. לא נתקררה דעתו עד שאמרה לו. בני מקום שאתה אוהב מלוכלך ומטונף מכל אברים [חמת מלא צואה וזבל] ואין כל בריה יכולה להריח ריחו. ולא נתקררה דעתו עד שתפש[ת]ו בחוטמו והניח[ת]ו על אותו [ה]קבר. כיון שהריח ריחו נמאס בפניו ולא נשא אשה (מ)[ל]עולם. יצתה בת קול ואמרה אשה פלונית ואיש פלוני (מזומן) [מזומנין] לחיי העוה"ב. (דבר אחר) ולבית יעקב חטאתם אלו עמי הארץ. אמר לו הקב"ה לישעיה. לך [ו]אמור להם לישראל אין לכם מידה טובה יותר מן התשובה. שהיא מרפאת את ישראל מכל עונותיהם. שנאמר ארפא משובתם אוהבם נדבה. וכתיב ישיבו יושבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן (הושע שם ח') :

כל הזכויות שמורות לתורת אמת

שינוי גודל גופנים
ניגודיות