פרק ד - פסוק ב - מגילת הסתר

תוכן עניינים

--------

{וַיָּבוֹא עַד לִפְנֵי שַׁעַר הַמֶּלֶךְ כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָק:}

לא היה מקום שדבר המלך וגזירתו לא הגיע לשם. ובכל העולם כולו ידעו על כך, חוץ ממקום אחד, שם לא נודע על גזירת המלך. וזהו בית המלכות עצמו, אשר בעיר שושן הבירה. והסיבה, אמנם אותם גוים שנמצאים בבית המלכות, יוכלו לדעת על הגזירה, על ידי שישמעו על כך ממקום מושבם (שהרי אינם דרים בתוך בית המלכות עצמו). אך יתכן, שמי ששירת בקבע בבית המלכות, באופן שלא היה לו קשר עם מישהו מבחוץ, לא שמע כלל על גזירת המן. ולכן, אסתר המלכה, שלא היה לה קשר ישיר עם מישהו העומד מחוץ לארמון המלוכה, לא ידעה מכל אשר נעשה. ואי אפשר לומר ששמעה את זעקתו של מרדכי, שכיון שמרדכי היה בלבוש שק, לא היה יכול להכנס אל שער המלך בלבושו הזה, "כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק", ולכן, אפילו שכל היהודים ידעו על גזירת המן, אסתר המלכה לא ידעה מזה.

ואפשר לבאר, שאפילו שאסתר היתה מלכה, לא סיפר לה המלך על הגזירה החדשה [כפי הרגילות - שהמלך מגלה למלכה מכל מעשה שיעשה]. היות והגזירה לא היתה מאת המלך, אלא מידי המן הרשע [ורק היה לה כח של גזירת המלך, מפני שהיתה עם חתימת טבעת המלך]. ולכן אסתר המלכה לא ידעה מכל מה שקורה לעמה, ומכל מה שנעשה בבית המלכות עם אחשורוש והמן, ומזעקת מרדכי בתוך המדינה, לידה ממש [כמו שנראה בהמשך, שאסתר לא שמעה מכל האמור לעיל].

ולאור כל זאת, מרדכי רצה שאסתר תדע מזה, בשביל שתתחיל לבקש על עמה מאת המלך, ולרַצותו, עד שיחזור בו מזממתו. ומרדכי רצה להכנס לתוך בית המלכות, ולבקש מהשוערים שיתנו לו להכנס שיוכל לדבר עם המלכה, וכיון שמרדכי היה אחד משרי המלך (ילקוט שמעוני תתרנ"ב), ודאי שהיו נותנים לו להכנס. אבל מרדכי לא רצה להכנס פנימה ולדבר ישירות עם אסתר המלכה, כיון שאז היו מעלים חשד שיש קשר משפחתי ביניהם וכשיבינו שאסתר היא מעם היהודים, יספרו זאת לאחשורוש, ואז אחשורוש ירצה להחליפה באחרת, שעד עכשיו לא ידע שהיא יהודיה.

וגם אם אחשורוש לא יגרשה מבית המלכות, מכל מקום יש חשש שלא יתייחס אליה מעתה כמו שיתייחס אליה עד אז, וכשאסתר תירצה אחר כך לבוא ולבקש על עמה, לא יסכים לשמוע לה.

ומלבד כל זה. יש חשש גדול, שכשהמן ידע שאסתר היא יהודיה, יבוא להורגה [וכמו שמצינו (תרגום ד' י"ב) שעשה כן להתך, כשראה שהוא שליח בין מרדכי לאסתר]. ולכן לא רצה מרדכי לדבר ישירות עם אסתר המלכה.

ואמנם, עד העת ההיא, רצה מרדכי שיוציאו את אסתר מבית המלכות, (ולכן צוה עליה שלא תגלה את עמה ואת מולדתה שלא ידעו שהיא מזרע שאול המלך כדי שלא ישאירוה). אבל מכאן והלאה, שמרדכי ראה את הגזירה על עם ישראל, הבין שאסתר נועדה להיות בבית המלכות בכדי להציל את עמו. ולכן התחיל לחשוב מה לעשות שאסתר תשאר שם, ולא רצה שתצא, בשביל שתוכל לפעול אצל המלך להצלת היהודים. ולכן לעיל, כשרצה מרדכי להודיע למלך על זממתם של בגתן ותרש שרוצים לשלוח יד באחשורוש, הודיע את זה לאסתר דוקא ולא לשליח אחר (כאמור למעלה בסוף פרק ב'), בשביל שכשידעו שאסתר קרובה למרדכי, ויהודיה היא, יודיעו זאת לאחשורוש - שהמלכה היא מעם ישראל, ואולי יוציאה מבית המלכות, ולכן טוב שידעו שאסתר קרובת מרדכי היהודי. לא כן עתה לאחר גזירת המן שמרדכי ראה וידע שאסתר נועדה להצלת עם ישראל, דוקא על ידי שהיא מלכה - לא רצה שתצא עד שתושיע את עם ישראל. ולכן לא בא בעצמו לתוך בית המלכות לדבר עם אסתר המלכה.

ומכל מקום, מרדכי היה רוצה לבוא ולהכנס לפנים מן שער המלך ולזעוק גם שם, שעל ידי זעקותיו, תשמע אסתר המלכה מה שקורה עם היהודים (שכשתשמע את זעקותיו תברר אצל הנמצאים בסביבתה לפשר הדבר, ויספרו לה. שבלא הזעקות, לא ראו צורך לספר לה מה שנעשה עִם עַם ישראל, כיון שלא ידעו שהיא יהודיה), ומרדכי היה חפץ שאסתר תבוא אל המלך לבקש על עמה. ואלולי שלבש שק, היה ניכנס ליד בית המלכות וזועק גם שם, כאמור.

ואפשר לבאר, שהיה נס בזה שמרדכי לא ניכנס לתוך השער. [ומה שמרדכי לא רצה להסיר שקו מעליו ולהיכנס לשער, ביארו המפרשים (ע' ביוסף לקח) שלא רצה להסיח דעתו מן התענית]. והנס הוא, שהרי אילו היה ניכנס לפנים מן השער, והיה זועק שם, היו מבררים, מה הטעם שזועק בחצר בית המלכות, והלא אין שם יהודים, ולא זה המקום לזעוק. ואם מרדכי רוצה לבקש אצל המלך, אז שישלח שליחים אל המלך, ולמה עושה באופן כזה, והרי על ידי כך אולי המלך יתרגז, ולא יועילו מאומה זעקותיו. ואז היו מגלים שיש למרדכי סיבה אחרת לבוא ולזעוק שם, שיש לו מאן דהו קרוב בתוך בית המלכות, שאינו מודע למה שקורה ליהודים, ומרדכי רוצה לעוררו, ולכן בא לשם לזעוק. והיו מחפשים, מי הוא זה אשר יד לו בבית המלכות, ויש לו גם קירבה אל מרדכי היהודי. ולא יתכן מישהו כזה אלא רק אסתר המלכה. שהרי כל שר אחר, אינו צריך לזעקותיו של מרדכי הצדיק בשביל לדעת מה שקורה עם עם ישראל, שכבר שמע על כך ממקום מגוריו. אלא ודאי שאסתר המלכה היא זו שבשבילה נעשו זעקות אלו. ואז היו חושדים שהיא מעם היהודים, שהרי לא נודע עד עתה שם עמה. ותיכף יסלקוה מבית המלכות בטענות שיביאו למלך אחשורוש.

ולכך איפה נעשה נס במה שמרדכי הצדיק לא רצה להסיר שקו מעליו ובכך לא יכל לבוא אל השער פנימה בלבוש השק אשר עליו.

והוא המבואר בזה הפסוק "ויבוא עד לפני שער המלך" ולא ניתן לו להכנס עוד, וכך לא נתגלתה זהותה של אסתר המלכה, ונשארה בבית המלך להציל את עם ישראל מרדת שחת.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) להרב ישראל בן ישי הכהן שליט"א לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן