תפריט

אמרו לו תלמידיו לר' אליעזר. (רבי) [רבינו] אמור לנו באיזה אור אנו שמחים. באורו של הקב"ה או באורו של ירושלים א(ו)מר להם באורו של הקב"ה. שנאמר אל ה' ויאר לנו (תהלים קי"ח כ"ז). [אמרו לו] והלא כבר נאמר קומי אורי כי בא אורך (ישעיה ס' א'). [מיד פתח ואמר]. זו שנאמר ברוה"ק על ידי מלך ישראל כי עמך מקור חיים באורך נראה אור (תהלים ל"ו י'). כנגד מי אמר דוד המקרא הזה. לא אמרו אלא [כנגד] כנסת ישראל. אומר לפניו רבש"ע בשביל מקור זה שעמך קודם כל מעשה בראשית אני מאירה באורך לעתיד לבא. אין מקור חיים אלא תורה. שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה (משלי ג' י"ח). באורך נראה אור. מהו. אור שברא הקב"ה ביום ראשון (ו)שמש בו שלשת ימים קודם שנבראו מאורות. ביום הרביעי כיון שנבראו מאורות. שנאמר ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים (בראשית א' ט"ו). עמד הקב"ה וגנזו.

למה גנזו הקב"ה. שעתידין אומות העולם (מ"ה) להכעיס לפניו. אמר לא יזכו אותן הרשעים לשמש באור זה. אבל ישתמשו באור חמה ולבנה. שהן עתידין להבטל [והן עתידין להבטל]. אבל אור זה שהוא קיים לעולם ולעולמי עולמים יבואו צדיקים וישמשו בו. שנאמר וירא אלהים כי טוב (שם שם ד'). [אין טוב אלא צדיק שנאמר אמרו צדיק כי טוב (ישעיה ג' י')]. כיון שראה האור שגנזו שמח שמחה גדולה. שנאמר אור צדיקים ישמח (משלי י"ג ט'). אמר האור לפני הקב"ה. רבש"ע אע"פ שנמנעתי מישראל כשרים בעולם הה אין אני מצפה אלא לאורך שאתה מביא עלי(ו). ובשעה שאמר הקב"ה לציון קומי אורי כי בא אורך. אמרה לפניו. רבש"ע עמוד אתה בראש ואני אחריך. אומר לה יפה אמרת. שנאמר אתה אקום יאמר ה' (תהלים י"ב ו'). ובמה הוא שמח. בקיבוץ בניה לתוכה בשמחה. שנאמר שאי סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו לך (ישעיה מ"ט י"ח).

באותה שעה מביא הקב"ה אליהו ומשיח וצלוחית של שמן בידיהם [ומקליהם בידיהם]. ומקבצים כל ישראל בפניהם. ושכינה לפניהם ונביאים מאחריהם והתורה מימינם ומלאכי השרת משמאלם. ומוליכין אותם אל עמק יהושפט המלך. ונקבצים כל העמים שם. שנאמר ו(נ)קבצתי אל כל הגוים [והורדתים אל עמק יהושפט] וגו' (על) [ואל] עמי ידו גורל (יואל ד' ב' וג'). באותה שעה מביא הקב"ה את אליליהם. ונותן בהם רוח ונשמה ואומר. יעברו כל אומה ואומה היא ופסלה על הגשר של גיהנם ועוברין. כיון שמגיעין לתוכה יהיה לפניהם כחוט ונופלים לתוך גיהנם (ועובדיו). כיון שמגיעין לתוכה הם ופסיליהם ורואין ישראל או"ה (מ"ה) ופסיליהם אומר' לפניו. רבש"ע כשם שעשית עם אלו תעשה עמנו. אומר להם מי אתם. אומר' לפניו אנחנו עמך ונחלתך ישראל. אומר להם הקב"ה מי מעיד אומר' אברהם. קורא לאברהם ואומר לו. מעיד אתה שהן עמי ואני אלהיהם. א[ו]מר לפניו רבש"ע לא כך אמרת לי וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי (בראשית ט"ו י"ד). ועוד אומר להם. מי מעיד עוד. אמר' לפניו יצחק. קורא(ים) ליצחק [ו]אומר לו. מעיד אתה שהם עמי ואני אלהיהם. אומר לפניו רבש"ע לא כך אמרת לי כי לזרעך אתן את כל הארצות האל(ה) (שם כ"ו ג'). [אומר להם מי מעיד עוד. אומרים לו יעקב]. קורא ליעקב ואומר [לו]. מעיד אתה שהם עמי ואני אלהיהם. (אמר) [ואומר] לפניו רבש"ע לא כן אמרת (לי) [לבני ישראל] לא יהיה לך אלהים אחרים על פני (שמות כ' ג') ואמרו לפניך שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד (דברים ו' ד').

באותה שעה עובר הקב"ה לפניהם והם אחריו. שנאמר ויעבר מלכם לפניהם וה' בראשם (מיכה ב' י"ג). באותה שעה מביא הקב"ה את התורה ומניחה בחיקו ומבהיק זיון של ישראל מסוף העולם ועד סופו. אמר גבריאל לפני הקב"ה. רבש"ע יבואו כל עכו"ם ויראו בטובטן של ישראל. ואומר לו. לא יבואו [ולא יראו. שנאמר ה' רמה ידך בל יחזיון (ישעיה כ"ו י"א). אמר משיח לפני הקדוש ברוך הוא] (אמר לפניו) רבונו של עולם יבואו יראו ויבושו. שנאמר יחזו ויבשו קנאת עם אף אש צריך תאכלם (שם). אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה. רבש"ע יבואו יראו ויבושו. שנאמר ותרא אויבתי ותכסיה בושה (מיכה ז' י').

באותה שעה פתחה גיהנם פיה ויוצאין כל עכו"ם [ו]רואין בטובתן של ישראל ונופלים על פניהם ואומרים [לפניהם ולפני הקב"ה]. כמה נאה [אדון] זה (או) כמה נאה אומה זו שאהב אותה ביותר. שנאמר אשרי העם שככה לו (תהלים קמ"ד ט"ו). אמר' לפניו רבש"ע במה נשתנה אומה זו שאהבת אותם ביותר. אמר להם שוטים שבעולם אתם ידעתם אותי והנחתם אותי והשתחויתם לע"ז שלכם [ובטחתם בהם] ולא בטחתם בי. אבל ישראל קדשו את שמי פעמים בכל יום תמיד ובטחו בי. ואני נותן להם שכר טוב. מיד מתביישין ושבין לתוך גיהנם. שנאמר ישובו רשעים לשאולה וגו' (תהלים ט' י"ח). והקב"ה וצדיקים בגן עדן ומשתחוים [שם] ויושבין שם.

ויושב הקב"ה בראש [ה]צדיקים ומביא (הקב"ה) ואר שגנז לצדיקים ומוסיף על אורו שלש מאות וארבעים וחמשה פעמים. אומר' לפניו רבש"ע היינו מצפים לאור [ה]זה. שנאמר צמאה נפשי לאלהים לאל חי מתי אבא ואראה פני אלהים (שם מ"ב ג'). אומר להם עכשיו ראיתם פני. אומר' לפניו רבש"ע אתה מאיר לנו באורך. חשך זה מהו. אומר להם לבני עשו ולבני ישמעאל. שנאמר כי הנה החשך יכסה ארץ והערפל לאומים ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה (ישעיה ס' ב') ואומר (לך) [להן] הקב"ה לישראל. בני עכשו קבלו ממני כוס תנחומין. אומר' לפניו רבש"ע כעסת עלינו והוצאתנו מתוך ביתך והגליתנו (מבין) [לבין] או"ה (מ"ה) [והיינו ככלי נדח לבין או"ה] ועכשו באת לפייסנו. אומר להם אמשול לכם משל. למה הדבר דומה לאדם שנשא את בת אחותו. כעס עליה והוציאה מביתו. לימים בא לפייסה. אמר' [לו] כעסת עלי והוצאני מביתך ועכשו באת [אלי] לפייסני. אמר [לה] בת אחותי [את]. שמא תאמרי בלבבך שמיום שיצאת מביתי [נכנסה אשה אחרת לתוכו. חייך] אף אני לא נכנסתי לביתי. כך אמר הקב"ה לישראל. בני מיום שחרבתי ביתי של מטה לא עליתי וישבתי בביתי של מעלה. אלא הייתי יושב (ובטל ואמר) [בטל ומטר]. ואם אין אתם מאמינים לי תנו ידיכם על ראשי [וראו טל שעל ראשי. אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו] שנאמר שראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילה (שה"ש ה' ב'). ומלביש הקב"ה את ציון עוזה. בשכר עזי וזמרת יה (שמות ט"ו ב') שאמרו ישראל על הים. [מניין שמלביש הקב"ה את עוזה]. שנאמר עורי עורי לבשי עוזך ציון (ישעיה נ"ב א'):

כל הזכויות שמורות לתורת אמת

שינוי גודל גופנים
ניגודיות