דף הבית ספרי קודש אונליין ספר שמירת הלשון לרבנו החפץ חיים זיע"א פרק ג' - השתדלות במצווה שאין לה דורשים - ספר שמירת הלשון

בּוֹ יְבֹאַר, שֶׁצָּרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל בִּמְיֻחָד בְּמִצְוָה, שֶׁאֵין לָהּ דּוֹרְשִׁים.

אִיתָא בְּ''סֵפֶר חֲרֵדִים'': אַף עַל פִּי שֶׁחַיָּב אָדָם לְהִזָּהֵר בְּכָל הַמִּצְוֹת, מִכָּל מָקּוֹם יֵשׁ לוֹ לְהַחֲזִיקּ בְּאַחַת מִכָּל הַמִּצְוֹת בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְהַתְמָדָה, שֶׁלֹּא יַעֲבֹר עָלֶיהָ כָּל יְמֵי חַיָּיו, וּלְפִי שֶׁכְּלָלוּת הַתּוֹרָה, שֶׁהֵם תַּרְיָ''ג מִצְוֹת, נִקְרָאִים עֵץ חַיִּים, כְּדִכְתִיב {משלי ג' י''ח}: ''עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ'', וְהָאוֹחֵז עָנָף אֶחָד מִן הָאִילָן יָפֶה, אוֹחֵז בְּכֻלָּן, שֶׁכָּל שְׁאָר הָעֲנָפִים נִמְשָׁכִין אַחַר אוֹתוֹ הֶעָנָף, שֶׁכֻּלָּם גּוּף אֶחָד, אֲבָל אִם בָּא לֶאֱחֹז בְּכָל הָעֲנָפִים יַחְדָּו, לֹא יוּכַל לֶאֱחֹז כְּלוּם. הַיְנוּ דְּגָרְסִינַן בְּשַׁבָּת {קי''ח:}: אָמַר רַב נַחְמָן: תֵּיתִי לִי דְּקַיֵּמִית {ישלם שכרי שקימתי} שָׁלֹש סְעֻדּוֹת בְּשַׁבָּת וְכוּ'. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: תֵּיתֵי לִי דְּקַיֵּמִית {ישלם שכרי שקימתי} מִצְוַת תְּפִלִּין. וְאָמַר רַב נַחְמָן: תֵּיתֵי לִי דְּקַיֵּמִית {ישלם שכרי שקימתי} מִצְוַת צִיצִית. אָמַר רַב יוֹסֵף לְרַב יוֹסֵף בְּרֵהּ דְּרַבָּה: אֲבוּךְ בְּמַאי זָהִיר טְפֵי? אָמַר לֵהּ: בְּצִיצִית. יוֹמָא חַד הֲוָה קָסָלֵיק בְּדַרְגָּא, אִפְסִיק לֵהּ חוּטָא וְלָא נְחֵית וְאָתָא כְּמָה דְּלָא רַמְיֵהּ, {אביך במה נזהר ביותר? אמר לו בציצית יום אחד היה עולה בסלם, נפסק לו החוט, ולא ירד כל זמן שלא הטילו}, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ''י דְּקַיֵּמִית מִצְוַת תְּפִלִּין, שֶׁלֹּא הָלַךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא תְּפִלִּין. וְכֵן לְעִנְיַן צִיצִית. עַד דְּרַמְיֵהּ, שֶׁתִּקְּנָהּ, וְזֶה לְשׁוֹן תְּלִיַּת צִיצִית כִּדְאָמְרִינַן בְּעָלְמָא {תענית כ''ב.}: וְלָא רָמֵי חוּטָא. וְעַיֵּן שָׁם בְּ''סֵפֶר חֲרֵדִים'', שֶׁמֵּבִיא מָקוֹם לִדְבָרָיו גַּם מֵהַיְרוּשַׁלְמִי, שֶׁעֲבוּר זֶה יֵיטִיבוּ וְיַאֲרִיכוּ יָמָיו בְּעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב וְאָרֹךְ.

וְאַף אָנוּ נֹאמַר בְּעִנְיָנֵנוּ, דִּלְפִי זְמַנֵּנוּ, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, שֶׁהֻפְקַר אֵצֶל אֵיזֶה אֲנָשִׁים לְגַמְרֵי הֶעָוֹן לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת, אִם אֶחָד יִתְחַזֵּקּ תָּמִיד בְּעִנְיַן שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עַל עֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת, כַּמָּה מֵהַשָּׂכָר יַגִּיעַ לוֹ עַל יְדֵי זֶה, דַּהֲלֹא יָדוּעַ הוּא מַה שֶּׁכָּתוּב בְּ''סֵפֶר חֲרֵדִים'', דְּמִצְוָה שֶׁאֵין לָהּ דּוֹרְשִׁין, הִיא כְּמֵת מִצְוָה, וּמִצְוָה שֶׁאֵין לָהּ רוֹדְפִין, רְדֹף אַחֲרֶיהָ לַעֲשׂוֹתָהּ, מִפְּנֵי שֶׁהַמִּצְוָה מְקַטְרֶגֶת וְאוֹמֶרֶת: כַּמָּה גְּרוּעָה אָנֹכִי, שֶׁנִּתְעַלַּמְתִּי מִכֹּל וָכֹל? וּכְבָר יָדוּעַ גֹּדֶל עִנְיָנוֹ שֶׁל מֵת מִצְוָה מִמַּה דְּאָמְרוּ {ברכות כ'.}, דַּאֲפִלּוּ כֹּהֵן גָּדוֹל וְנָזִיר וְהוֹלֵךְ לִשְׁחֹט פִּסְחוֹ וְלָמוּל אֶת בְּנוֹ, שֶׁאֵינוֹ מִטַּמֵּא לִקְּרוֹבִים, אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה מֻנָּח בְּבִזָּיוֹן.

וְעַתָּה נֶחֱזֵי אֲנַן, הֲלֹא מֵת מִצְוָה הוּא רַק חֹמֶר בְּעָלְמָא, בְּלֹא נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה, וְאַף עַל פִּי כֵן, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה הַחֹמֶר הַזֶּה מְקוֹם מִשְׁכָּן לַנֶּפֶשׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, הִקפִּידָה הַתּוֹרָה כָּל כָּךְ עַל בִּזְיוֹנוֹ, וְהִתִּירָה אֲפִלּוּ לְכֹהֵן גָּדוֹל וְנָזִיר, וְתִתְבַּטֵּל עַל יְדֵי זֶה שְׁחִיטַת הַפֶּסַח וּמִילַת הַבֵּן לְהִטָּמֵא לוֹ וְלַעֲסֹק בִּצְרָכָיו. קַל וָחֹמֶר בְּעִנְיַן הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁיְּקָרָהֵ הִיא מִפְּנִינִים, וְהִיא שַׁעֲשׁוּעָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב {משלי ח' ל'}: ''וְאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם'', אִם מִצְוָה אַחַת מִמֶּנָּה, חַס וְשָׁלוֹם, מֻטֶּלֶת בְּבִזָּיוֹן, כַּמָּה אָנוּ חַיָּבִין לְהִתְחַזֵּק בָּזֶה, שֶׁלֹּא תְּקַטְרֵג עָלֵינוּ לְמַעְלָה.

וּרְאֵה, אָחִי, אֶת גֹּדֶל הַהֶפְקֵר, שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה לְמִי שֶׁרָגִיל בָּהּ, וְאֵינוֹ נֶחְשָׁב בְּרַעֲיוֹנָיו לְלֹא תַעֲשֶׂה כְּלָל, שֶׁאֲפִלּוּ אִם יְדַבֵּר רַע עַל חֲבֵרוֹ וִיגַנֵּהוּ בְּתַכְלִית הַגְּנוּת, אִם תִּשְׁאָלֵהוּ: לָמָּה דִּבַּרְתָּ לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת? יֹאמַר לְךָ עַל זֶה מֵאָה הֶתֵּרִים, שֶׁדָּבָר זֶה אֵינוֹ בִּכְלַל לָשׁוֹן הָרָע, וְאִם תְּבָרֵר לוֹ בִּרְאָיוֹת, שֶׁדָּבָר זֶה הוּא בִּכְלַל לָשׁוֹן הָרָע גְּמוּרָה, יַחֲזֹר מִדִּבּוּרוֹ וְיֹאמַר: אַף אִם דָּבָר זֶה הוּא בִּכְלַל לָשׁוֹן הָרָע, אֲבָל עַל אִישׁ כָּזֶה בְּוַדַּאי לֹא כִּוְּנָה הַתּוֹרָה, שֶׁרָאִיתִי עָלָיו עַוְלָה פְּלוֹנִית וּפְלוֹנִית, וְהוּא חָנֵף, וּמִצְוָה לְפַרְסְמוֹ. הַקִּצּוּר כָּל מַה שֶּׁתִּרְצֶה לְהַרְאוֹתוֹ אֶת גֹּדֶל עֲוֹנוֹ, שֶׁעָבַר עַל יְדֵי דִּבּוּרוֹ שֶׁדִּבֵּר עַד עַתָּה, יַחֲזֹר לְדַבֵּר עָלָיו עוֹד יוֹתֵר לָשׁוֹן הָרָע וְיוֹתֵר רְכִילוּת, וְיוֹצִיאֵנוּ גַּם כֵּן מֵעֲמִיתֶךָ, שֶׁהוּא אֵינוֹ בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל לְפִי שִׁטַּת יֵצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ. הֲנִמְצָא כָּזֶה בְּכָל עֲוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם? לְמָשָׁל: אִם נִרְאֶה שֶׁאֶחָד נִכְשַׁל בַּאֲכִילַת בְּשַׂר נְבֵלָה וּטְרֵפָה, וְנוֹכִיחַ אוֹתוֹ עַל מַה שֶּׁעָבַר עַל תּוֹרַת ה', וְלֹא הִשְׁגִּיחַ עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לָבוֹא לָזֶה, הֲיִתָּכֵן שֶׁיִּקַּח עוֹד חֲתִיכַת אִסּוּר בִּפְנֵי הַמּוֹכִיחַ אוֹתוֹ וְיֹאכַל בְּפָנָיו? (אִם לֹא בְּמִי שֶׁהֵמִיר דָּתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְיָצָא מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל, אוֹ שֶׁהוֹצִיא בָּנָיו מִכְּלַל דָת, וּבְאִישׁ כָּזֶה אֵין אָנוּ מְדַבְּרִים). וּבֶעָוֹן הַמַּר הַזֶּה, שֵׁעָלָיו יֵשׁ גַּם כֵּן לָאו בַּתּוֹרָה, וְעָנְשׁוֹ חָמוּר עַד מְאֹד, כַּאֲשֶׁר בֵּאַרְנוּ כַּמָּה פְּעָמִים מִשַּׁ''ס וּפוֹסְקִים, אָנוּ רוֹאִין, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, שֶׁכָּל מַה שֶּׁנּוֹכִיחַ לָאִישׁ עַל שֶׁדִּבֵּר לָשׁוֹן הָרָע אוֹ רְכִילוּת עַל חֲבֵרוֹ, יַחֲזֹר וִיגַנֵּהוּ עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר. אֵין זֶה כִּי אִם מֵרֹב הַהֶרְגֵּל נַעֲשֶׂה הַדָּבָר, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, כְּהֶפְקֵר, וַאֲפִלּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁאֵין מֻרְגָּלִין בְּזֶה הֶעָוֹן, אַף עַל פִּי כֵן הַרְבֵּה מֵהֶן, אֵין לִבָּם מִתְמַרְמֵר כָּל כָּךְ עַל זֶה הֶעָוֹן כְּמוֹ עַל שְׁאָר לָאוִין דְּאוֹרַיְתָא. אִם כֵּן אֵין לְךָ מֵת מִצְוָה גָּדוֹל מִזֶּה.

וּבֶאֱמֶת כַּמָּה צָרִיךְ לְהִתְבּוֹשֵׁשׁ בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע בְּעַצְמוֹ עַל עִנְיָן זֶה, דַּהֲלֹא אִם יִקרְאוּ לוֹ לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה וְיִמְצָא בַּפְּסוּקִּים דְּמַיְרֵי הָתָם בְּאִסּוּר סִפּוּר לָשׁוֹן הָרָע, כְּגוֹן בְּפָרָשַׁת {ויקרא י''ט ט''ז}: ''לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ'', {דברים כ''ז כ''ד} וְ''אָרוּר מַכֶּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר'', {דְּבָרִים כ''ד ט'} וְ''זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹקֶיךָ לְמִרְיָם'' וְגוֹ', {שמות כ''ג א'} וְ''לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא'', וְכַדּוֹמֶה, שֶׁהָיָה חָסֵר קוּצוֹ שֶׁל יוֹ''ד בְּאֵיזֶה מָקוֹם, לֹא יִרְצֶה לְבָרֵךְ עַל הַתּוֹרָה וְיֹאמַר, כִּי תּוֹרַת ה' צְרִיכָה לִהְיוֹת שְׁלֵמָה כְּמוֹ שֶׁנְּתָנָהּ לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא חֲסֵרָה. הֲרֵי שֶׁהוּא מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בַּה' יִתְבָּרַךְ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל אוֹתִיּוֹתֶיהָ, וּכְשֶׁבָּא אוֹתוֹ עִנְיָן לְיָדוֹ, תֵּכֶף הֻפְקְּרוּ אֶצְלוֹ פְּסוּקֵי הַתּוֹרָה, עַד שֶׁאֵינוֹ חוֹשֵׁב זֶה לְעָוֹן כְּלָל. רְאֵה, אָחִי, מַה דְּאִיתָא בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ פֶּרֶק כ''ט: כָּל הַמַּכִּיר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וְעוֹבֵר עֲלֵיהֶן, הֲרֵי זֶה רָשָׁע גָּמוּר.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל מו''ל שמירת הלשון לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

לעילוי נשמת רבינו ישראל מאיר הכהן זצוק''ל ולזכות כל ישראל החיים ומתים.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות