תפריט

שאלו תלמידיו את רבי אליעזר אמרו. מנין שעתיד הקב"ה לעשות נקמה באדום בעצמו. מיד פתח ואמר. מי זה בא מאדום (ישעיה ס"ג א') זהו שנאמר ברוח הקדש על ידי דוד מלך ישראל (שנאמר) מואב סיר רחצי על אדום אשליך נעלי (תהלים ס' י'. ק"ח י') [כנגד מי אמר המקרא הזה. לא אמרו אלא] כנגד הקב"ה שהוא עתיד לעשות נקמה באדום עצמו. משלו משל למה הדבר דומה. למלך שבנה ארבעה פלטרין בארבע מדינות. נכנס לראשונה ואכל ושתה ולא שלף את נעליו. וכן לשניה ולשלישית. בא לרביעית ואכל ושתה ושלף נעליו. אמר להם לעבדיו. צאו והביאו לי גדולים שבמדינה זאת ויערכו לפני לחם. אמר [לו] מפני מה [כש]נכנסת לראשונה אכלת ושתית ולא שלפת את נעליך וכן לשניה ולשלישית אמר להם כשנכנסתי לראשונה לא היתה דעתי מתישבת וכן לשניה וכן לשלישית. ובכל עת הייתי אומר מתי אראה אותה שעה מיך נתישבה דעתי. (אמר) [כך] הקב"ה עשה מלחמה בפרעה ובעמלק ובסיסרא ובסנחריב ובנבוכדנצר ולא נתקררה דעתו עד שיעשה נקמה [באדום] הוא (מ)[ב]עצמו:

אמרו. כשהיו יעקב ועשו במעי אמן אמר [לו] יעקב לעשו. עשו אחי שנים אנחנו לאבינו ושני עולמות יש לפנינו העולם הזה והעולם הבא. העולם הזה יש בו אכילה ושתיה משא ומתן לשאת אשה ולהוליד בנים ובנות. אבל העוה"ב אינו כן בכל מדות הללו. רצונך טול את העוה"ז ואני אטול העוה"ב. מנין שכך הוא. שנאמר מכרה כיום את בכורתך לי (בראשית כ"ה ל"א) כשם שהיינו אומרים בבטן. [מיד כפר עשו בתחית המתים. מה חיים שיש בהם רוח ונשמה מתים. שמתו מניין שיחיו]. באותה שעה נטל עשו בחלקו העוה"ז [ונטל] יעקב העוה"ב [בחלקו]. וכשבא יעקב מבית לבן וראה עשו בנים ליעקב ועבדים ושפחות. אמר לו עשו ליעקב. אחי לא כך אמרת לי שתטול אתה העוה"ב. ומניין לך כל הממון הזה. אתה משמש מהעולם הזה כמותי. אמר לו הרכוש שנתן לי הקב"ה לשמשני (העולם) [בעולם הזה]. שנאמר הילדים אשר חנן אלהים את עבדך (שם ל"ג ה'). באותה שעה האמיד עשו בדעתו. ואמר העוה"ז שאין חלקו כך נתן לו הקב"ה [שכרו]. העוה"ב שהוא חלקו על אחת כמה וכמה. אמר לו עשו ליעקב. יעקב אחי בא ונעשה שותפות אני ואתה. טול אתה העוה"ז והעוה"ב חצי ואני אטול העוה"ז והעוה"ב חצי. שנאמר ויאמר עשו אציגה נא עמך מן העם אשר אתי (שם שם י"ג). אמר לו יעקב לעשיו אדני יודע כי הילדים רכים (שם י"ג) ואינם יכולין לעמוד ביסוריין. שנאמר ודפקום יום אחד ומתו כל הצאן (שם):

אבל [רבותינו] שבארץ ישראל (אומרים) פותחין לו פתח (ב)[מ]מקום אחד. גם אהבתם גם שנאתם גם קנאתם כבר אבדה (קהלת ט' ו'). כנגד מי אמר שלמה המקרא הזה. לא אמרו אלא כנגד יעקב ועשו. משל למה הדבר דומה. לשני בני אדם אחד שונא המלך ואחד שונא ההגמון. אמר לו מי ששונא המלך למי ששונא ההגמון. אשריך שאתה הולך למקום אחר יש לך תקוה אבל [אותו] האיש אין לו תקוה. בכל מקום שהוא הולך רשות המלך עליו. (אבל) [אף] כך הקב"ה שונא לעשו בעצמו שנאמר ואת עשו שנאתי (מלאכי א' ג'):

באותה שעה באין מלאכי השרת מבקשין [את] הקב"ה לומר שירה לפניו ואינן מוצאין אותו והולכים אצל הים ואומרים לו. הקב"ה נראה לך. שנאמר הנותן בים דרך (ישעיה מ"ג ט"ז). אומר להם מיום שיבש אותי והעביר [את] בניו בתוכי (שגם) [שוב] לא ראיתיו. הולכים אל הר סיני (אומר) [ואומרים לו] הקב"ה נראה לך. שנאמר ה' מסיני בא (דברים ל"ג ב'). אומר להם מיום שנגלה עלי ונתן תורה לעמו והוא [היה] חתן ומשה שושבין ותורה כלה שוב לא ראיתיו. הולכין אצל ציון ואומר' לה נגלה לך הקב"ה. שנאמר כי בחר ה' בציון (תהלים קל"ב י"ג) אמר' להם מיום שסילק שכינתו מתוכי והחריב את ביתו ושרף את היכלו שוב לא ראיתיו. אמר להם ישעיה את מי אתם מבקשים. אמר' לו [את] הקב"ה. אמר להם עכשיו יצא מאדום. שנאמר מי זה בא מאדום. באותה שעה באין ומוצאין להקב"ה ורואין את בגדיו [שהן] אדומים [בתולעת שני ואומרים לפניו רבש"ע מדוע אדום ללבושיך]. שנאמר מדוע אדום ללבושיך (ישעיה ס"ג ב'). אמר להם (בת) [גת] קטנה היתה לי ודרכתי אותה. שנאמר אני פורה דרכתי לבדי (שם שם ג'). באותה שעה נוטל הקב"ה [כל] עונותיהם של ישראל ונותן [אותן] על עשו הרשע. שנאמר ונשא השעיר עליו את כל עונותם (ויקרא ט"ז כ"ב). אמר עשו לפני הקב"ה. רבש"ע וכי מה בחי שנתת לי כל עוונות יעקב. באותה שעה נוטל הקב"ה כל עוונות יעקב ונותנן על בגדיו ונעשין אדומין כתולעת שני.(ומכבסין) [ומכבסן] עד שנעשין כשלג. שנאמר לבושה כתלג חור (דניאל ז' ט'). לכך נאמר מי זה בא מאדום:

[ דבר אחר מי זה בא מאדום. משלו ] משל למה הדבר דומה. למלך שנשא אשה על אשתו שהיא שנואה ומכוערת ובניה מכעיסין (אותה) [אותו] בכל שעה. אומרת לו אשתו ראשונה מפני מה נשאת אשה שהיא שנואה ומכוערת ובניה מכעיסין אותך בכל שעה. אמר לה לא נכנסתי לתוך ביתה ולא (אחרתי) [נתיחדתי] עמה. (אמרו) [אמרה] לו אני בעצמי ראיתי אותך יוצא מביתה. (אף) [כך] הקב"ה בשעה שהוא מנחם את ציון אומרת כנסת ישראל לפני הקב"ה. רבש"ע מפני מה נכנסת לתוך דיר הרשעה שהיא שנואה ומכוערת ובניה מכעיסין אותך בכל שעה. אומר לה לא נכנסתי לתוכה ולא (אחרתי) [נתיחדתי] עמה אומרת לו אני ראיתיך יוצא מתוכה. אמר לה הילך בניה ובכוריה אסורין ביד ישראל. שנאמר והיה בית יעקב את ובית יוסף להבה ובית עשו לקש (עובדיה א' י"ח):

כל הזכויות שמורות לתורת אמת

שינוי גודל גופנים
ניגודיות