פרק א' - מאמר הגמרא - מה אומנותו של אדם בעולם הזה - שער התבונה - ספר שמירת הלשון

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר שמירת הלשון לרבנו החפץ חיים זיע"א פרק א' - מאמר הגמרא - מה אומנותו של אדם בעולם הזה - שער התבונה - ספר שמירת הלשון

יְבֹאַר בּוֹ מַאֲמַר הַגְּמָרָא מָה אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְכוּ'.

גָרְסִינַן בְּחֻלִּין {דף פ''ט.} אָמַר ר' יִצְחָק: מַאי דִּכְתִיב {תְּהִלִּים נ''ח ב'}: ''הַאֻמְנָם אֵלֶם צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן מֵישָׁרִים תִּשְׁפְּטוּ בְּנֵי אָדָם''. מַאי אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה? יָשִׂים עַצְמוֹ כְּאִלֵּם. מַה שֶּׁכִּנָּה הַכָּתוּב לָזֶה בְּשֵׁם אֻמָּנוּת לְהוֹרוֹת לָנוּ כַּמָּה עִנְיָנִים שׁוֹנִים. א) כִּי יָדוּעַ הוּא שֶׁאִם יִרְצֶה אָדָם שֶׁאֵינֶנּוּ אֻמָּן לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה כְּלִי, אַף שֶׁבְּשִׂכְלוֹ מְצַיֵּר בְּנָקֵל אֹפֶן עֲשִׂיָּתוֹ בְּכָל עִנְיָנָיו, אַף עַל פִּי כֵן יִקְשֶׁה עָלָיו עֲשִׂיָּתוֹ בְּפֹעַל, מִפְּנֵי שֶׁיָּדָיו עֲדַיִן לֹא הֻרְגְּלוּ לָזֶה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן מִי שֶׁהוּא אֻמָּן, שֶׁכְּבָר הֻרְגַּל בָּזֶה מִנַּעֲרוּתוֹ. כֵּן הוּא בְּמִדַּת הַשְּׁתִיקָה, אַף שֶׁכָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת הוּא מְצַיֵּר בְּדַעְתּוֹ, שֶׁמִּדָּה זוֹ טוֹבָה עַד מְאֹד, שֶׁהוּא מְשֻׁמָּר עַל יָדָהּ מִכָּל הָאִסּוּרִים שֶׁבָּאִים עַל יְדֵי הַדִּבּוּר, וּבִלְתָּהּ עָלוּל לְכַמָּה מְאֹרָעוֹת כְּמוֹ שֶׁנְּבָאֵר לְקַמָּן, מִכָּל מָקוֹם אִם יַסְכִּים הָאָדָם בְּדַעְתּוֹ לֶאֱחֹז בְּמִדָּה זוֹ רַק בְּעֵת אֲשֶׁר יִהְיֶה מֻכְרָח לָזֶה מֵחֲמַת מִצְוֹת הַתּוֹרָה, כְּגוֹן: מִלְּדַבֵּר לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת וְלֵיצָנוּת וּשְׁאָרֵי דִּבּוּרִים אֲסוּרִים, וּבִלְתָּם יְדַבֵּר כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה אַף דִּבּוּר שֶׁאֵינֶנּוּ הֶכְרֵחִי, בְּוַדַּאי גַּם מִזֶּה אַל יַנַּח יָדוֹ, אַחֲרֵי שֶׁלֹּא הִרְגִּיל פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ בְּעִנְיַן מְנִיעַת הַדִּבּוּר, וְאַדְּרַבָּה הִרְגִּילָם מִנַּעֲרוּתָם לְדַבֵּר כָּל מַה שֶּׁיַּעֲלֶה עַל לִבּוֹ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם יַרְגִּיל פִּיו כָּל כָּךְ בְּמִדַת הַשְּׁתִיקָה כְּמוֹ הָאֻמָּן לְאֻמָּנוּתוֹ, עַד שֶׁתִּהְיֶה לוֹ הַשְּׁתִיקָה עִנְיָן טִבְעִי בְּנַפְשׁוֹ וְהַדִּבּוּר חוּץ לְטִבְעוֹ, כְּמוֹ בְּאִישׁ אִלֵּם, אָז בְּוַדַּאי יִהְיֶה נָכוֹן לִבּוֹ בָּטוּחַ בַּה' שֶׁיִּנְצֹר לְשׁוֹנוֹ מֵרַע וְלֹא יָבוֹא לְכִסְלָה עוֹד.

עוֹד נוּכַל לוֹמַר שֶׁכִּוֵּן הַכָּתוּב בָּזֶה הִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה מִדַּרְכֵי הַיִּרְאָה וְהוּא שֶׁיְּצַיֵּר בְּנַפְשׁוֹ אִלּוּ, חַס וְשָׁלוֹם, נִשְׁתַּתֵּק בְּדִבּוּרוֹ, וְנִלְאוּ כָּל רוֹפְאֵי עִירוֹ לְרַפְּאוֹת אוֹתוֹ מֵחָלְיוֹ. וּבָא רוֹפֵא אֶחָד גָּדוֹל וְרִפֵּא אוֹתוֹ מִמַּחֲלָתוֹ הַנּוֹרָאָה הַזּוֹ, וְגַם בְּחִנָּם, הַאֵין מִן הַדִּין שֶׁיִּהְיֶה עֲבוּר זֶה אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת, וְיֵרָאוּ אוֹתוֹת אַהֲבָתוֹ עַל כָּל אֵיבָרָיו, דְּהַיְנוּ שֶׁיָּרוּץ לְכָל אֲשֶׁר יְצַוֵּהוּ, וְעַל כָּל פָּנִים בְּוַדַּאי לֹא יָעִיז בְּשׁוּם פַּעַם לְהַתְרִיז בְּדִבּוּרוֹ נֶגֶד רוֹפֵא נֶאֱמָן זֶה, אַחֲרֵי שֶׁבָּזֶה רִפֵּא אוֹתוֹ. כֵּן הוּא בְּעִנְיָנֵנוּ מַמָּשׁ, הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ זִכָּהוּ לָאָדָם וְהוֹסִיף לוֹ נֶפֶשׁ הַמְדַבֶּרֶת יָתֵר עַל כָּל בַּעֲלֵי חַיִּים, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִזְכּוֹת בָּזֶה לָעוֹלָם הַנִּצְחִי בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת, וּכְשֶׁאָדָם עוֹבֵר בִּלְשׁוֹנוֹ כַּמָּה מֵאוֹת פְּעָמִים עַל דִּבּוּרִיִם אֲסוּרִים, מִן הַדִּין הוּא שֶׁיִּשְׁתַּקַּל מִלּוּלֵהּ עֲבוּר זֶה, וְלֹא לְהַחֲזִיר לוֹ בַּבֹּקֶר אֶת הַנֶּפֶשׁ הַמְדַבֶּרֶת, אַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרֹב רַחֲמָיו הוּא מַאֲרִיךְ אַפּוֹ עָלָיו, אוּלַי יָשׁוּב מֵעֲוֹנוֹ. הֲכָזֶה גְּמוּלוֹ, אֲשֶׁר יָשִׁיב לַה', שֶׁיְּדַבֵּר עוֹד נֶגֶד רְצוֹנוֹ בְּלָשׁוֹן הָרָע וְלֵיצָנוּת וּשְׁאָר דִּבּוּרִים אֲסוּרִים? וְזֶה מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ''ל: מָה אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה? יָשִׂים עַצְמוֹ כְּאִלֵּם, הַיְנוּ שֶׁיָּשִׂים בְּזִכְרוֹנוֹ תָּמִיד כִּי לְפִי רֹב קִלְקוּלִי, שֶׁעָבַרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי עַד עַתָּה, הָיָה מִן הַדִּין שֶׁאֶהְיֶה אִלֵּם, אַךְ חַסְדּוֹ גָּבַר עָלַי, אֵיךְ אָשׁוּב לַחֲטֹא בְּזֶה עוֹד?

הג''ה. [וְאַגַּב נְבָאֵר אֶת סוֹף הַמַּאֲמָר הַנַּ''ל. שֶׁזֶּה לְשׁוֹן הַגְּמָרָא: יָכוֹל אַף לְדִבְרֵי תּוֹרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ''צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן'', יָכוֹל יָגִיס דַּעְתּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר ''מֵישָׁרִים תִּשְׁפְּטוּ בְּנֵי אָדָם'', וְלִכְאוֹרָה תָּמוּהַ, דְּמֵהֵיכֵי תֵּיתִי נֹאמַר, שֶׁיִּהְיֶה אִלֵּם לְדִבְרֵי תּוֹרָה, אִם כֵּן, לָמָּה נִבְרָא הַדִּבּוּר בָּאָדָם, אִם לֹא לְדַבֵּר בְּתוֹרַת ה' וּבְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ? וְגַם סוֹף הַמַּאֲמָר 'יָכוֹל יָגִיס דַּעְתּוֹ' הוּא תָּמוּהַ, דְּמָה עִנְיָן זֶה לְמִדַּת הָאִלְּמוּת דַּוְקָא? וְנִרְאֶה דְּהִנֵּה יָדוּעַ דְּלִמּוּד הַתּוֹרָה יֵשׁ בִּשְׁנֵי גַּוְנֵי: א. לִלְמֹד בְּעַצְמוֹ. ב. לִלְמֹד בַּחֲבוּרָה עִם אֲחֵרִים. וּבְכָל אֶחָד יֵשׁ מַעֲלָה וְחִסָּרוֹן. אִם לוֹמֵד בְּעַצְמוֹ, יֵשׁ מַעֲלָה, שֶׁלֹּא יוּכַל לָבוֹא לְשׁוּם דִבּוּר אָסוּר, כִּי אֵין אִישׁ אִתּוֹ שֶׁיְּדַבֵּר עִמּוֹ, אֲבָל יֵשׁ חִסָּרוֹן, שֶׁהַלִּמּוּד לֹא נִתְבָּרֵר יָפֶה עַל יְדֵי זֶה. וְאִם לוֹמֵד עִם אֲחֵרִים יֵשׁ חִסָּרוֹן, שֶׁעַל יְדֵי הִתְחַבְּרוּת בָּא לִפְעָמִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים וְלָשׁוֹן הָרָע וְלֵיצָנוּת, אֲבָל כְּנֶגְדּוֹ יֵשׁ מַעֲלָה גְּדוֹלָה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְבָּרֵר הַלִּמּוּד יָפֶה. וְזוֹ כַּוָּנַת הַגְּמָרָא: יָכוֹל אַף לְדִבְרֵי תּוֹרָה? פֵּרוּשׁ: לֹא שֶׁלֹּא יְדַבֵּר כְּלָל בַּתּוֹרָה, רַקּ יִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִדַּת הָאִלְּמוּת, שֶׁהִיא הַשְּׁמִירָה הַיְתֵרָה אַף לְדִבְרֵי תּוֹרָה, כְּגוֹן, שֶׁלֹּא יְדַבֵּר עִם אֲנָשִׁים כְּלָל אַף בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, מִיִּרְאָה פֶּן יִמָּשֵׁךְ עַל יְדֵי זֶה לְבַסּוֹף לְדִבּוּרִים אֲסוּרִים, וְרַק יִלְמַד לְעַצְמוֹ, וּכְהַאי גַּוְנָא בִּשְׁאָר עִנְיְנֵי מִצְוֹת הַבָּאוֹת עַל יְדֵי דִּבּוּר, כְּגוֹן תְּפִלָּה וְכַדּוֹמֶה, לֹא יִצְטָרֵף לְעוֹלָם עִם שׁוּם אָדָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לְדִבּוּרִים אֲסוּרִים, עַל זֶה הֵשִׁיבוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר: ''צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן'', וְלֹא כְּתִיב ''צֶדֶק יְדַבֵּר'' בִּלְשׁוֹן יָחִיד, כְּמוֹ שֶׁפָּתַח תְּחִלָּה בִּלְשׁוֹן אִלֵּם לְהוֹרוֹת לָנוּ שֶׁיְּדַבֵּר צֶדֶק בַּחֲבוּרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ''ל {ברכות ס''ג:}: ''חֶרֶב אֶל הַבַּדִּים'' {ירמיה נ' ל''ו}, חֶרֶב עַל שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בַּד בְּבַד, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמִּטַּפְּשִׁין וְכוּ'. וְכֵן כְּהַאי גַּוְנָא בִּתְפִלָּה, מִצְוָה בְּצִבּוּר {משלי י''ד כ''ח} וּ''בְרָב עַם הַדְרַת מֶלֶךְ''. וְאִם כֵּן לְפִי זֶה הָאָדָם הַשָּׁלֵם הוּא בַּמַּעֲלָה הַגְּדוֹלָה, שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְנַהֵג בִּשְׁנֵי הֲפָכִים, דְּהַיְנוּ בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם יִהְיֶה כְּאִלֵּם וְלֹא יְדַבֵּר אֲפִלּוּ בַּמֻּתָּר, כִּי אִם בְּמַה שֶּׁהוּא הֶכְרֵחַ, וּבְעִנְיְנֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת יַרְחִיב הַדִּבּוּר בְּכָל הַיְכֹלֶת לִלְמֹד עִם רַבִּים וּלְדַבֵּר עִמָּם בְּדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וּמִכָּל מָקּוֹם יַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר לִבְלִי לְדַבֵּר עִמָּם בְּשׁוּם דִּבּוּר הָאָסוּר. וְלָזֶה סִיְּמָה הַגְּמָרָא יָכוֹל יָגִיס דַּעְתּוֹ? כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה שְׁאָרֵי אֲנָשִׁים שֶׁמַּפְקִירִים לְגַמְרֵי אֶת דִּבּוּרָם וּמְטַנְּפִים אֶת פִּיהֶם בְּלָשׁוֹן הָרָע וְלֵיצָנוּת וּשְׁאָרֵי דִּבּוּרִים אֲסוּרִים יַחֲזִיק אוֹתָם לִרְשָׁעִים גְּמוּרִים וְאֶת עַצְמוֹ יַחֲזִיק לְצַדִּיק גָּמוּר, תַּלְמוּד לוֹמַר ''מֵישָׁרִים תִּשְׁפְּטוּ בְּנֵי אָדָם'', שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁפֹּט אוֹתָם לְמִישׁוֹר וְלִזְכוּת, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים מַה הוּא לָשׁוֹן הָרָע, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָרֵי דִּבּוּרִים אֲסוּרִים, וְגַם אֵינָם יוֹדְעִים אֶת חֹמֶר הֶעָוֹן שֶׁיֵּשׁ בְּדִבּוּרִים אֲסוּרִים].

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל מו''ל שמירת הלשון לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

לעילוי נשמת רבינו ישראל מאיר הכהן זצוק''ל ולזכות כל ישראל החיים ומתים.

דילוג לתוכן