פרק א' - המפקיר את פיו עלול לאבד את מצווותיו - ספר שמירת הלשון

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר שמירת הלשון לרבנו החפץ חיים זיע"א פרק א' - המפקיר את פיו עלול לאבד את מצווותיו - ספר שמירת הלשון

בּוֹ יְבֹאַר, שֶׁמִּי שֶׁמַּפְקִיר אֶת פִּיו, עָלוּל שֶׁיִּכְלוּ עֵל יְדֵי זֶה כָּל מִצְוֹתָיו.

כְּתִיב בְּמִשְׁלֵי {י"ג ז'}: ''יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל'' וְגוֹ'. וְיָדוּעַ, שֶׁמִּשְׁלֵי הוּא תָּמִיד מְשָׁלִים, וְהַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁבְּעִנְיְנֵי הַמָּמוֹן רָגִיל הוּא לָאָדָם, שֶׁמִּתְעַשֵּׁר בַּעֲסָקָיו וְהוֹלֵךְ לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וּמִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁבָּא לְחֶשְׁבּוֹן צֶדֶקּ, יִמְצָא, שֶׁאֵין לוֹ מְאוּמָה, מִפְּנֵי שֶׁכְּנֶגֶד שֶׁהָיָה רֶוַח הַרְבֵּה בָּעֵסֶק, הָיוּ הֶזֵּקוֹת הַרְבֵּה, עַד שֶׁכְּשֶׁנַּעֲמִיד זֶה כְּנֶגֶד זֶה, יִרְאֶה, שֶׁלֹּא נִשְׁאָר מְאוּמָה בְּיָדוֹ. כָּךְ בְּעִנְיְנֵי הַנֶּצַח, יֵשׁ לְךָ אָדָם, שֶׁעוֹשֶׂה תָּמִיד מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אָכֵן יֵשׁ לוֹ טֶבַע רַע שֶׁטִּבְעוֹ לְהַטִּיל דֹּפִי עַל הַבְּרִיוֹת. אִישׁ כָּזֶה, כַּאֲשֶׁר יָבוֹא לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, יִרְאֶה שָׁם, שֶׁאֵין לוֹ מְאוּמָה, שֶׁכָּל הַגְּפָנִים וְהַנְּטִיעוֹת שֶׁנָּטַע בְּגַן עֵדֶן בְּמַעֲשָׂיו, נִתְכַּסּוּ פְּנֵיהֶם בְּקוֹצִים וּבַרְקָנִים, וְלֹא מִנְכָּר כְּלָל הַגְּפָנִים שֶׁיֵּשׁ בּוֹ *. כְּמַאֲמַר הַכָּתוּב {משלי כ''ד ל'}: ''עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי, וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב''. וְהַיְנוּ, שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי מִינֵי אֲנָשִׁים: אֶחָד עָצֵל לְהַשִּׂיג לְנַפְשׁוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְזֶהוּ: ''שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל'' שֶׁלֹּא לָמַד אוֹ שָׁכַח עַל יְדֵי עַצְלָנוּתוֹ, וְהַשֵׁנִי ''חֲסַר לֵב'' שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֲבָל לִבּוֹ חֲסַר דְּאָגָה עֲלֵיהֶם שֶׁיִּתְקַיְּמוּ בְּיָדוֹ. וּמְפָרֵשׁ עַל הָרִאשׁוֹן {שם ל''א}: ''וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׁנִים'' שֶׁתַּחַת נְטִיעוֹת יָפוֹת מִדִּבְרֵי תּוֹרָה גָּדְלוּ קוֹצִים וּבַרְקָנִים מִדְּבָרִים בְּטֵלִים, וְעַל הַשֵּׁנִי "כָּסּוּ פָנָיו חֲרלִּים" וְגוֹ'. וּבֵאוּרוֹ הוּא לְפִי עִנְיָנֵנוּ, שֶׁכָּל דִּבּוּר שֶׁל תּוֹרָה וּקְדֻשָּׁה שֶׁדִּבֵּר וְהָיָה בְּאֶפְשָׁרוּתָן לַעֲלוֹת וְלַעֲשׂוֹת פְּרִי הִלּוּלִים קֹדֶשׁ לַה', נִתְכַּסָּה וְנִמְשְׁכָה עָלָיו מִלְּמַעְלָה רוּחַ הַטֻּמְאָה עַל יְדֵי דִּבּוּרָיו הָאֲסוּרִים.

* וְזֶהוּ שֶׁאָנוּ אומְרִים בְּסוף תְּפִלָּתֵנוּ: ''אֱלֹהי, נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע'' וְאַחַר כָּךְ אָנוּ מְבַקְּשִׁים: ''פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ'', דְּאִי לָאו הָכִי אֵין הַתּוֹרָה נֶחְשֶׁבֶת לִכְלוּם: (הגהה)

וּכְמוֹ דְּאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, פָּרָשַׁת פְקּוּדֵי, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וּבְהַאי רוּחָא בִּישָׁא תָּלְיָן כַּמָּה גַּרְדִּינִין אַחֲרָנִין, דְּאִנּוּן מְמֻנִּין לַאֲחָדָא מִלָּה בִּישָׁא אוֹ מִלָּה טִנּוּפָא, דְּאַפִּיק בַּר נָשׁ מִפּוּמֵהּ, וּלְבָתַר אַפִּיק מִלִּין קַדִּישִׁין וְכוּ'. וַי לוֹן בְּהַאי עָלְמָא, וַי לוֹן בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, בְּגִין דְּאִלֵּין רוּחִין מְסָאֲבִין נָטְלִין הַהוּא מִלָּה מְסָאֲבָא, וְכַד אַפִּיק בַּר נָשׁ לְבָתַר מִלִּין קַדִּישִׁין, אַקְּדִּימֵי אִלֵּין רוּחֵי מְסָאֲבִין, וְנָטְלִין הַהוּא מִלָּה מְסָאֲבָא וּמְסָאֲבֵי לְהַהוּא מִלָּה קַדִּישָׁא, וְלָא זָכֵי לֵהּ בַּר נָשׁ, וְכִבְיָכוֹל תָּשְׁשָׁא חֵילָא קַדִּישָׁא. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וּבְרוּחַ רָעה זוֹ תְּלוּיִים כַּמָּה מְעוֹרְרֵי דִּין אֲחֵרִים, שֶׁהֵם מְמֻנִּים לֶאֱחֹז בִּדִבּוּר רַע אוֹ דִּבּוּר טִנּוּף, שֶהוֹצִיא אָדָם מִפִּיו, וְאַחַר כָּךְ מוֹצִיא מִלִּים קְדוֹשׁוֹת. אוֹי לָהֶם, אוֹי לְחַיֵּיהֶם, אוֹי לָהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, אוֹי לָהֶם בָּעוֹלָם הַבָּא. מִפְּנֵי שֶׁאוֹתָן רוּחוֹת טְמֵאוֹת נוֹטְלוֹת אוֹתָהּ מִלָּה טְמֵאָה, וְכַאֲשֶׁר מוֹצִיא הָאָדָם אַחַר כָּךְ מִלִּים קְדוֹשוֹת, מַקְדִּימוֹת אוֹתָן הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת וְלוֹקְחוֹת לְאוֹתוֹ דִּבּוּר טָמֵא וּמְטַמְּאִים לְאוֹתוֹ דִּבּוּר קָדוֹשׁ, וְלֹא זוֹכֶה לוֹ הָאָדָם, וְכִבְיָכוֹל תָּשַׁשׁ הַכֹּחַ הקָדוֹשׁ. (תרגום)

וּכְעֵין זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם {במשלי י''ג ג'}: ''פֹּשֵׂק שְׂפָתָיו מְחִתָּה לוֹ'', וּבֵאֵר הַגְּרָ''א, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מִי שֶׁמַּרְחִיב שְׂפָתָיו, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ נֶפֶשׁ טוֹב וְעָשָׂה מִצְוֹת הַרְבֵּה וְכַמָּה גְּדָרִים פִּיו יִהְיֶה לוֹ מְחִתָּה לַכֹּל. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וְסִיֵּם הַכָּתוּב {משלי כ''ד ל''א}: ''וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֶרָסָה'', וּבֵאוּרוֹ שֶׁבְּהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן, אַף גָּדֵר שֶׁל אֲבָנִים הֶחָזָק נֶהֱרַס, וְנַעֲשָׂה הַכֶּרֶם לְמִדְרַס רַגְלַיִם לְכָל עוֹבֵר וָשָׁב וְאֵין שָׁוֶה מְאוּמָה. וְכֵן הוּא הָאָדָם, אֲשֶׁר לֹא יַבִּיט לְמוֹצַא שְׂפָתָיו, וְהֵם כְּהֶפְקֵר אֶצְלוֹ: כָּל הַגְּדָרִים הַחֲזָקַים שֶׁהָיָה לוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַנְהָגָתוֹ כֻּלָּם יִהְיוּ נֵהֱרָסִים. וְעַל כֵּן צָרִיךְ הָאִישׁ הַנִּלְבָּב, כְּשֶׁרוֹצֶה לְתַקֵּן מַעֲשָׂיו, תְּחִלַּת הַכֹּל לַעֲשׂוֹת גָּדֵר לְכַרְמוֹ, דְּהַיְנוּ לִשְׁמֹר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ בִּשֶׁמִירָה יְתֵרָה, שֶׁלֹּא יוֹסִיף לְדַאֲבָה עוֹד.

וּמַה שֶּׁהִמְשִׁיל בְּשֵׁם הַכֶּרֶם, לְבַד שֶׁכָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל חֲשׁוּבִין כְּכֶרֶם, כְּמוֹ דְּכָתוּב בִּישַׁעְיָה {ה' ז'}: ''כִּי כֶרֶם ד' צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל'', וְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בַּכֶּרֶם הַזֶּה. לְבַד זֶה כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ כֶּרֶם מְיֻחָד בְּגַן עֵדֶן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הוֹלֵךְ הָאָדָם לְבֵית עוֹלָמוֹ; וְצָרִיךְ לְשָׁמְרוֹ שְׁמִירָה יְתֵרָה לִנְטֹעַ בּוֹ נִטְעֵי נַעֲמָנִים וּלְשָׁמְרוֹ שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל.

וְגַם צָרִיךְ לַעֲקֹר קוֹצִים וּבַרְקָנִים מִכַּרְמוֹ, דְּהַיְנוּ לָאֲנָשִׁים שֶׁהִפְסִידָם בִּלְשׁוֹנוֹ אוֹ שֶׁבִּזָּה אוֹתָם וְצִעֲרָם, צָרִיךְ לְפַיְּסָם בְּפִיו, וְגַם לְהִתְוַדּוֹת לִפְנֵי ה' עַל שֶׁעָבַר עַל רְצוֹנוֹ הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה, דְּכָל עֲוֹנוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ הוּא גַּם כֵּן עָוֹן שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, כַּיָּדוּעַ. וַאֲפִלּוּ אִם דִּבֵּר עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא בִּפְנֵיהֶם, וְלֹא אַהֲנוּ מַעֲשָׂיו צָרִיךְ לָשׁוּב עַל כָּל פָּנִים לִפְנֵי ה', וּבָזֶה יַעַבְרוּ הַקּוֹצִים מִכַּרְמוֹ, וּתְסֻלַּק רוּחַ הַטֻּמְאָה שֶׁכִּסְּתָה פָּנָיו. וְעַיֵּן בְּחֵלֶק רִאשׁוֹן, שַׁעַר הַתּוֹרָה, פֶּרֶק א', שֶׁהִרְחַבְנוּ שָׁם הַדִּבּוּר בָּזֶה. [וְסוֹף הַכָּתוּב {משלי י''ג ז'}: ''מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָב''. וּבֵאוּרוֹ הוּא: לְפִי מַה שֶּׁיָּדוּעַ שֶׁמִּי שֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, כָּל עֲוֹנוֹתָיו שֶׁעָשָׂה מִתְּחִלָּה נַעֲשִׂין לוֹ כִּזְכֻיּוֹת, וְנִמְצָא, שֶׁכָּל מַה שֶּׁעָשָׂה יוֹתֵר עֲוֹנוֹת מִתְּחִלָּה וְנַעֲשָׂה רָשׁ בְּיוֹתֵר, יִמְצָא אַחַר כָּךְ עַל יְֹדֵי זֶה הוֹן רַב. וְהַטַּעַם אֶפְשָׁר כִּפְשׁוּטוֹ, דְּמִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, בְּוַדַּאי מִתְמַרְמֵר עַל כָּל עָוֹן בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּבוֹכֶה וּמִתְאוֹנֵן, אֵיךְ מְלָאוֹ לִבּוֹ לַעֲבֹר עַל רְצוֹן הַבּוֹרֵא, הַמְחַיֶּה כָּל הַמְּצִיאוּת בְּחַסְדּוֹ וְטוּבוֹ, וּמִמֵּילָא נֶעֱקָר הַחֵטְא מֵעִקָּרוֹ, וּמְקַיֵּם בָּזֶה מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל תְּשׁוּבָה. וְנִמְצָא, שֶׁבְּכָל חֵטְא שֶׁעָשָׂה מִתְּחִלָּה יֵשׁ עַתָּה מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל תְּשׁוּבָה].

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל מו''ל שמירת הלשון לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

לעילוי נשמת רבינו ישראל מאיר הכהן זצוק''ל ולזכות כל ישראל החיים ומתים.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות