פסיקתא דרב כהנא כ״ד

תוכן עניינים

--------

א׳ שובה.[א] אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו אם תהיה רעה בעיר וג' (עמוס ג:ו). למדינה שהיתה משובשת בגייסות והיה בה זקן אחד והיה מזהיר לכל בני המדינה, כל מי שהיה שומע לו היה ניצול, וכל מי שלא היה שומע לו היו הגייסות באות והורגין אותו, כך כת' בן אדם צופה נתתיך לבית ישראל (יחזקאל לג:ז), באמרי לרשע רשע מות וגומ' (שם ח), ואתה כי הזהרת רשע ולא שב מרשעתו וג' (שם ט), כך אם יתקע שופר בעיר, בראש השנה, ועם לא יחרדו, אילו ישראל, אם תהיה רעה בעיר וי"י לא עשה, אין הקב"ה חפץ במיתתו של רשע, הד"ה דכת' אמור אליהם חי אני נאם י"י אלהים אם אחפוץ במות הרשע וגומ' (יחזקאל לג:יא). עמא מה אנא מינכון בעי, אלא שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל (שם). ואית דבעי משמיעיניה מן הדא, דרשוני וחיו (עמוס ה:ד). עמא מה אנא בעי מינכון אלא דרשוני וחיו. לפיכך הושע מזהיר את ישר' ואומ' להם שובה ישראל עד י"י אלהיך (הושע יד:ב). ב׳ [ב] נוראות בצדק תענינו אלהי ישענו (תהלים סה:ו). ר' יודה בשם ר' יצחק נוראות שעשית עמנו בעולם הזה בשביל יסורים שאת מביא עלינו בעולם הזה. ר' חגי בשם ר' יצחק נוראות שאת עתיד לעשות עמנו בעולם הבא בשביל ייסורין שאת מביא עלינו בעולם הזה. מבטח כל קצוי ארץ (שם), את הוא בטחונן של בעלי זרועות, בשמך הן בטוחין. יוצאי דרכים בשמך הן בטוחין, מפרישי ימים בשמך הן בטוחין, יוצאי בשיירא, וים רחוקים (שם). ר' חננא בר פפא שאיל את ר' שמואל בר נחמן א' ליה מהו דין דכת' וים רחוקים, א' ליה נמשלה תשובה בים, מה הים הזה לעול' פתוח כך שערי תשובה לעולם פתוחים. ונמשלה תפילה במקוה, מה המקוה הזה פעמים פתוח פעמים נעול, כך שערי תפילה פעמים פתוחים פעמים נעולים. מה המקוה הזה אדם מבקש לטבול ומצא אביו או רבו שם ונתבייש והולך לו, אבל הים הזה, מפליג קימאה ויורד וטובל. ר' ברכיה ר' חלבו בשם ר' ענן בר' יוסה אף שערי תפילה לעולם פתוחים. ואתייא כיי דמר ר' יוסי בר חלפתא עיתים הן לתפילה, ובא דוד ופירש, ואני תפילתי לך י"י עת רצון וג' (תהלים סט:יד). אמ' דוד לפני הק', רבון העולמים בשעה שאני מתפלל לפניך תהי עת רצון, אלהים ברוב חסדך ענני באמת ישעך (שם). תני בשם ר' ליעזר מקוה ישראל י"י (ירמיה יז:יג), מה המקוה הזה מטהר את הטמאים אף הק' מטהר את ישר'. לפיכך הושע מזהיר את ישר' ואו' להם שובה ישראל (הושע יד:ב). ג׳ [ג] וי"י נתן קולו לפני חילו וג' (יואל ב:יא). וי"י נתן קולו לפני חילו, בראש השנה. כי רב מאד מחנהו (שם), אילו ישר'. וכי עצום עושי דברו (שם), שהוא מעצים כוחן של צדיקים שעשו רצונו. כי גדול יום י"י ונורא מאד (שם), זה יום הכיפורים. ומי יכילנו (שם), דמר ר' קריספא בשם ר' יוחנן שלש פינקסיות הן, אחת של צדיקים גמורים ואחת של רשעי' גמורים ואחת של בינונים. אלה לחיי עולם (דניאל יב:ב), א"ר אילו הצדיקים גמורים. ואלה לחרפות לדראון עולם (שם), אילו רשעים גמורים. ימחו מספר (תהלים סט:כט), אילו הרשעים. חיים (שם), אילו הצדיקים. ועם צדיקים אל יכתבו (שם), אילו בינונים שנתן להם הקב"ה עשרת ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, אם עשו תשובה ניכתבים עם הצדיקים ואם לאו, נכתבים עם הרשעים. לפיכך מזהיר הושע את ישר' ואו' להם שובה ישראל (הושע יד:ב). ד׳ [ד] רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם ועל משכבכם וגו' (תהלים ד:ה). ר' יעקב בר אבינה ורבנין. ר' יעקב בר אבינה אמ' ארגז יצרך ואל יחטיאך, ורבנין אמרין אכעיס יצרך ואל תבא לידי חט. תני בשם ר' לעזר מקוה ישראל (ירמיה יז:יג), א' הקב"ה לישר' אני אמרתי לך שתהא מתפלל בבית הכנסת שיש בעירך, ואם אין את יכול התפלל בתוך שדך, ואם אין את יכול התפלל בתוך ביתך, ואם אין את יכול התפלל על מיטתך, ואם אין את יכול הרהר בליבך, אמרו בלבבכם על משכבכם וג' (תהלים שם). א"ר יודן דום מאותה העבירה שיש בידך. לפיכך הושע מזהיר את ישר' ואו' להם שובה ישראל (הושע יד:ב). ה׳ [ה] זבחי אלהים רוח נשברה לב נשבר וג' (תהלים נא:יט). זבדי בר לוי ור' יוסי בר פייטרס ורבנין. חד א', א' דוד לפני הקב"ה רבון העולמים אם את מקבלני בתשובה יודע אני ששלמה בני עומד ובונה את המקדש ובונה את המזבח ומקריב עליו כל הקרבנות מן הדין קרייא לב נשבר ונדכא וג' (שם) ואני יודע שתיטיבה ברצונך את ציון וגו' (עיין שם כ), אז תחפוץ זבחי צדק וג' (שם כא). וחרנא אמר מנין לזה שהוא עושה תשובה הקב"ה מעלה עליו כאילו שהוא עולה לירושל' ובנה בית המקדש ובונה את המזבח ומקריב עליו כל הקרבנות, מן הדין קרייא לב נשבר ונדכה וג', מה כת' בתריה, היטיבה ברצונך את ציון אז תחפוץ זבחי צדק וג'. ורבנין אמרין מנין לזה שהוא עובר לפני התיבה שהוא צריך להזכיר בניין בית המקדש וקרבנות ולשוח, מן הדא בירכתא, רצינו אלהינו ושכון בציון העי' ויעבדוך בניך בירוש'. א"ר אבא בר יודן מה שפסל בבהמה הכשיר באדם, בבהמה פסל עוורת או שבור או חרוץ או יבלת (ויקרא כב:כב), הכשיר באדם, לב נשבר ונדכא וג' (תהלים נא:יט). א"ר אלכסנדרי ההדיוט אם משתמש הוא בכלי שבור גניי הוא לו, אבל הק' אינו כן, כל שימושו כלים שבורים, קרוב י"י לנשברי לב (תהלים לד:יט), הרופא לשבורי לב (שם קמז:ג), לב נשבר ונדכא אלהים לא תבזה וג' (שם נא:יט). לפיכך הושע מזהיר את ישר' ואו' להם שובה ישראל (הושע יד:ב). ו׳ [ו] הן אל ישגיב בכוחו מי כמוהו מורה (איוב לו:כב). א"ר ברכיה לשון יווני הוא, כמה דאת אומ' הינא הוא אלהינו. ישגיב בכוחו, שהוא מעצים כוחן של צדיקים שעשו רצונו. מי כמוהו מורה, לחטאים שיעשו תשובה. לפיכך הושע מזהיר את ישר' ואו' להם שובה ישראל (הושע שם). ז׳ [ז] טוב וישר י"י על כן יורה חטאים בדרך וג' (תהלים כה:ח). שאלו לחכמה החוטא מהו עונשו, אמרה להם וחטאים תרדף רעה (משלי יג:כא). שאלו לנבואה החוטא מהו עונשו, אמרה להם הנפש החוטאת היא תמות (יחזקאל יח:ד). שאלו לתורה חוטא מה עונשו, אמרה להם יביא אשם ויתכפר לו. שאלו להקב"ה החוטא מהו עונשו, א' להם יעשה תשובה ויתכפר לו, הדא היא דכת' טוב וישר י"י וגו' (תהלים כה:ח). א"ר פינחס למה הוא טוב שהוא ישר, למה הוא ישר שהוא טוב. על כן יורה חטאים בדרך (שם), שהוא מורה לחטאים דרך שיעשו תשובה. לפיכך הושע מזהיר את ישראל ואו' להם שובה ישראל (הושע שם). ח׳ [ח] מכסה פשעיו לא יצליח וג' (משלי כח:יג). ר' סימון ר' יהושע בן לוי בשם ר' שמע' בן חלפתא כל הנטיעות את מכסה שרשיהם והם משביחות, האגוז הזה את מכסה שרשיו ואינו משביח. לליסטי' שהוא נידון לפני הקוסטינר, כל זמן שהוא מתריס הוא לוקה, הודה הוא נוטל פרקולה, אבל הקב"ה אינו כן אלא עד שלא הודה הוא נותן פרקולה, הודה הוא נוטל דימוס, הד"ה דכת' מכסה פשעיו לא יצליח (שם). א"ר יודה ומודה על מנת ועוזב ירוחם (שם), לפיכך הושע מזהיר את ישר' ואו' להם שובה ישראל (הושע שם). ט׳ [ט] מפרי פי איש ישבע טוב וג' (שם יב:יד). כת' וישב ראובן אל הבור וגומ' (בראשית לז:כט). ר' ליעזר ור' יהוש' ורבנין. ר' ליעזר אומ' בשקו ובתעניתו היה עסוק על אותו המעשה שאירעו ולא נפנה, וכיון שנפנה משקו ותעניתו בא והציץ בבור והנה אין יוסף בבור וג' (שם). ר' יהוש' אומ' טרחותו של בית היתה מושלכת עליו ולא נפנה, וכיון שנפנה מטרחותו של בית בא והציץ בבור והנה אין יוסף בבור וג'. ורבנין אמרין אמ' לו הק' אתה ביקשתה למחזרי' ברא חביבא לאבוי, חייך שבן בנך מחזיר את ישר' לאביהם שבשמים, ואיזה זה, זה הושע, הד"ה דכת' דבר י"י אשר היה אל הושע בן בארי (הושע א:א), וכת' בארה בנו (דה"א ה:ו). ולמה נקרא שמו בארה, שהוא בארה של תורה. ולמה מת בארה בגולה, בשביל שיחזרו עשרת השבטים בזכותו. ולמה מת משה במדבר, בשביל שיחזור דור המדבר בזכותו. ר' ברכיה א', א' לו הקב"ה אתה פתחתה בתשובה תחילה חייך שבן בנך בא ופותח בתשובה תחילה שובה ישראל (הושע יד:ב). י׳ [י] כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא וג' (ישעיה נה:ח), לליסטים שהוא נידון לפני הקוסטינר, בתחילה הוא קורא אנלגין שלו ואחר כך הוא מכה אותו ואחר כך הוא נותן לו כמס ואחר כך נותן לו פרקולה ואחר כך יוצא ליהרג, אבל הקב"ה אינו כן אלא בתחילה קורא אנלגין של שבטים, ועתה יוסיף לחטוא ויעשו להם מסכה וג' (הושע יג:ב), ואחר כך הוא מכה אותן, הוכה אפרים שרשם יבש וג' (שם ט:טז), ואחר כך הוא נותן להם כמס, צרור עון אפרים וג' (שם יג:יב), ואחר כך הוא נותן להם פרקולה, תאשם שמרון כי מרתה וגו' (שם יד:א), ואחר כך הוא מחזירן בתשובה, שובה ישראל (הושע יד:ב). י״א [יא] מה כת' למעלה מן העינין, תאשם שמרון (שם יד:א), וכת' בתריה שובה ישראל (שם ב), ר' אלע' בשם ר' שמואל בר נחמ' למדינה שמרדה למלך ושילח לה המלך פורמלכוס אחד להחריבה והיה אותו פורמלכוס בקי ומיושב, א' להם טלו לכם ימין שלא יעשה לכם המלך כמו שעשה למדינה פלנית ולחברותיה ולאיפרכייא פלנית ולחברות', כך א' הושע לישר' בניי עשו תשובה שלא יעשה לכם הקב"ה כשם שעשה לשומרון ולחברותיה. אמרו ישראל לפני הקב"ה רבון העולמים אם עושין אנו תשובה מקבלינו אתה א' להם תשובתו של קין קבלתי ותשובתכם איני מקבל, שנגזרה עליו גזירה קשה, הד"ה דכת' כי תעבוד את האדמה לא תסף תת כחה לך (בראשית ד:יב), וכיון שעשה תשובה נמנעה ממנו חצי גזירה. ומנין שעשה תשובה, ויאמר קין אל י"י גדול עוני מנשא (שם שם יג). ומנין שנמנעה ממנו חצי גזירה, ויצא קין מלפני י"י וישב בארץ נוד (שם שם יז), בארץ נע ונד אין כת' כאן אלא בארץ נד קדמת עדן. מהו ויצא, ר' יודן בשם ר' אייבו כמפשיל דברים לאחוריו וכגונב דעת העליונה. ר' ברכיה בשם ר' לעזר בר' שמע' יצא כמפייס וכמרמה בבוראו. ר' חונה בשם ר' חננה בר' יצחק יצא כמין שמח, כמה דאת אומ' וגם הנה הוא יוצא לקראתך וג' (שמות ד:יד). עם שהוא יוצא פגע בו אדם הראשון א' לו מה נעשה בדינך, אמ' לו עשיתי תשובה ופישרתי, באותה שעה היתחיל אדם הראשון טופח על פניו ואו' כך הוא כוחה של תשובה ולא הייתי יודע. באותה השעה אמ' טוב להודות לי"י וג' (תהלים צב:ב), א"ר לוי המזמור הזה אדם אמרו מזמור שיר ליום השבת (שם א), ותשובתיכם איני מקבל. תשובתו של אחאב קיבלתי ותשובת' איני מקבל, שנגזרה עליו גזירה קשה, ה"ה דכת' ודברת אליו לאמר כה אמר י"י הרצחת וגם ירשת ודברת אליו לאמר כה אמ' י"י במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות ילקו הכלבים את דמך גם אתה (מלכים א' כא:יט), ויהי כשמע אחאב את הדברים האלה ויקרע בגדיו וישם שק על בשרו ויצום וישכב בשק וג' (שם שם כז). וכמה נתענה, אם היה רגיל לאכול בשלש שעות אוכל בשש ואם היה רגיל לאכול בשש אוכל בתשע. מה ויהלך אט (שם), ר' יהושע בן לוי א' שהיה מהלך יחף. מה כת' תמן, ויהי דבר י"י אל אליהו התשבי לאמר, הראיתה כי נכנע אחאב מלפני יען כי נכנע מפני לא אביא הרעה בימיו וג' (שם כא:כח, כט), א' הקב"ה לאליהו חמית אחאב עביד תשובה, הראיתה כי נכנע אחאב מפני וג', ותשובתכם איני מקבל. תשובתן של אנשי ענתות קיבלתי ותשובתכם איני מקבל, שניגזרה עליה' גזירה קשה, הד"ה דכת' כה אמר י"י על אנשי ענתות וג' לכן כה אמר י"י הנני פוקד עליהם וג' ושאירית לא תהיה להם וג' (ירמיהו יא:כא-כג), וכיון שעשו תשובה זכו להתיחס, אנשי ענתות מאה ועשרים ושמונה (עזרא ב:כג), ותשובתכם איני מקבל. תשובתן של אנשי נינוה קיבלתי ותשובתכם איני מקבל, שנגזרה עליהם גזירה קשה, הד"ה דכת' ויחל יונה לבוא בעיר מהלך וגו' (יונה ג:ד), ויגע הדבר אל מלך נינוה ויקם מכסאו וג' ויאמר בנינוה מטעם המלך וגדליו לאמר וג' (שם ו, ז). א' ריש לקיש תשובה של רמיות עשו אנשי נינוה. מה עשו, ר' חוניה בש"ר שמע' בן חלפותא, העמידו העגלים מבפנים ואמותיהם מבחוץ, שהיו אילו גועים מבפנים ואימותיהן מבחוץ, והוון אילין מגעי מיכה ואילין מיכה, אמרין אין לית את מרחם עלינו לית אנן מרחמין עליהון, א"ר אחא אף בערביא עבדון כן. מה נאנחה בהמה נבוכו עדרי בקר וג' (יואל א:יח), ויתכסו שקים האדם והבהמה ויקראו אל אלהים בחזקה (יונה ג:ח), מהו בחזקה, א"ר שמעון בן חלפתא חציפה נצח לבישה, כל שכן לטובתו של עולם. וישובו איש מדרכו הרעה וג' (שם), א' ר' יוחנן מה שהיה בכף ידיהם החזירו ומה שהיה בשידה תיבה ומגדל לא החזירו. וקרעו לבבכם ואל בגדיכם וגו' (יואל ב:יג), א"ר יהושע בן לוי אם קרעתם לבבכם בתשובה אין אתם קורעים בגדיכם על בניכם ובנותיכם. למה, כי חנון ורחום הוא ארך אפים (שם), ר' אחא ור' תנחום בשם ר' חייא בשם ר' יוחנן ארך אף אין כתוב כאן אלא ארך אפיים, מאריך רוחו עם הצדיקים ומאריך רוחו עם הרשעים. מאריך רוחו עם הצדיקים וגובה מהם מעוט מעשים רעים שעשו בעולם הזה בשביל ליתן שכרן משלם לעתיד לבוא, ומשפע שלווה לרשעים בעולם הזה ומשלם להם מעוט מעשיהם טובים בעולם הזה בשביל ליפרע מהם חוב משלם לעתיד לבא. ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יוחנן ארך אף אין כת' כאן אלא ארך אפים, מאריך רוחו עד שלא יגבה, בא לגבות מאריך וגובה. א"ר חנינא מאן דאמ' דרחמנא וותרן יתוותרון בני מעוי, אלא מאריך רוחא וגובה דידיה. א"ר לוי מהו ארך אפים, רחיק רגיז. למלך שהיה לו ליגיונות קשים, א' המלך אם דרים הם עמי במדינה עכשיו בני מדינה מכעיסין אותי והם עומדים מאיליהן עליהן ומכלים אותן, אלא הרי אני משלחן לדרך רחוקה, אם מכעיסין הם אותי בני מדינה עד שאני משלח אצלן הם באין ומפייסים אותי ואני מקבל פיוסים, הד' דכת' באים מארץ מרחק מקצה השמים וג' (ישעיה יג:ה). א"ר יצחק ולא עוד שנועל בפניהם, פתח י"י את אוצרו ויוצא את כלי זעמו (ירמיה נ:כה), עד דהוא פתח עד דהוא טריד רחמוי קריבין. תני בשם ר' מאיר כי הנה י"י יוצא ממקומו (ישעיה כו:כא), יוצא ממידת הדין למידת רחמים על ישר' ותשובתכם איני מקבל. תשובתו של מנשה קיבלתי ותשובתכם איני מקבל, שניגזרה עליו גזירה קשה, הד"ה דכת' וידבר י"י אל מנשה ואל עמו ולא הקשיבו ויבא י"י עליהם את שרי הצבא אשר למלך אשור וילכדו את מנשה בחוחים וג' (דה"ב לג:י, יא). מהו בחוחים, ר' אבא בר כהנא א' בכירו מיניקייה. ויאסרוהו בנחשתים (שם), מהו בנחשתים, א"ר לוי בר חיתה עשה לו כמין מולי של נחשת ועשה אותה נקבים נקבים ונתנו לתוכה והתחיל מסיק תחתיו, וכיון שראה צרתו צרה לא הניח עבודה זרה בעולם שלא להזכירה, צלמא פלן אתא שיזביה, וכיון שלא הועיל כלום א' זכור אני שהיה אבא מקרי אותי את הפסוק הזה, בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד י"י אלהיך ושמעת בקולו, כי אל רחום י"י אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך (דברים ד:ל, לא), הרי אני קורא אותו אם יענה אותי הרי יפה, ואם לאו הא כל אפיא שוין. והיו מלאכי השרת מסתמין את החלונות של רקיע שלא תעלה תפילתו של מנשה לפני הקב"ה, והיו אומ' לפני הק' רבון העול' אדם שהעמיד צלם בהיכל יש לו תשוב', אמ' להם הקב"ה אם איני מקבלו בתשוב' הרי אני נועל את הדלת בפני כל בעלי תשובה. מה עשה לו הקב"ה, חתר לו כמין חתירה מתחת כסא כבוד שלו ושמע את תחינתו, הד' דכת' ויתפלל אליו ויעתר לו, ויחתר לו כתיב, וישמע את תחינתו וג' (ד"ה ב' לג:יג). א"ר לעזר בר' שמע' בערביא צווחין לעתירתא חתירתא. וישיבהו לירושלם למלכותו (שם), במה השיבו, ר' שמואל בר נחמן בשם ר' אחא ברוח השיבו, כמה דאת אומ' משיב הרוח. וידע מנשה כי י"י הוא האלהים (שם), באותה שעה א' מנשה אית דין ואית דיין. ותשובתכם איני מקבל. תשובתו של יכניה קבלתי ותשובתכם איני מקבל, שניגזרה עליו גזירה קשה, הד"ה דכת' העצב נבזה נפוץ האיש הזה יכניהו (ירמיה כב:כח). ר' אבא בר כהנא א' כעצם הזה של מוח משעה שאת מנפצו עוד אינו יפה למאומה. ר' חלבו א' כחותל זה של תמרה משעה שאת מנערו עוד אינו יפה למאומה. אם כלי אין חפץ בו (שם). ר' חמא בר' חנינא א' ככלי של מימי רגלים. ר' שמואל בר נחמן אמ' ככלי של מקיזי דם. א"ר מאיר נשבע הקב"ה שאינו מעמיד מיכניה בן יהויקים מלך יהודה מלך, הד' דכת' כי אם יהיה יכניהו בן יהויקים חותם על יד ימיני כי משם אתקנך (שם כב:כד), ר' חננא בר' יצחק א' משם אני נותק מלכות בית דוד. ד"א אתקך אין כת' כאן אל' אתקנך, אתקנך בתשובה, ממקום נתיקתו תהי תקנתו. א"ר זעירא שמעית קליה דר' שמואל בר יצחק יתיב דריש חדה מילה ולא אנא ידע מה הוא. א' ליה ר' אחא אריכא דילמא דא היא, כה אמ' י"י כתבו את האיש הזה ערירי גבר לא יצלח בימיו (שם כב:ל), א' ליה אין, בימיו אינו מצליח בימי בנו הוא מצליח. ר' אחא בר אבון בר בנימן בשם ר' אבא ברא דר' פפי גדול כחה של תשובה שביטלה את השבועה וביטלה את הגזירה. ביטלה את השבועה מנין, חי אני נאם י"י כי אם יהיה כניהו בן יהויקים וג' (שם כד), וכת' ביום ההוא נאם י"י צבאות אקחך זרובבל בן שלתיאל וג' (חגי ב:כג). ביטלה את הגזירה מנין, כה אמ' י"י כתבו את האיש הזה ערירי וג' (ירמיה כב:ל). ובני יכניה אסיר וג' (ד"ה א' ג:יז), א"ר תנחום בר ירמיה אסיר, שהיה חבוש בבית האיסורים. שאלתיאל (שם), שממנו הושתלה מלכות בית דוד. א"ר תנחומא אסיר, שאסר הקב"ה עצמו בשבועה שאלתיאל, שנשאל לבית דין למעלן והתירו לו את השבועה. י״ב [יב] ר' יודה נשייה בשם ר' יודה בר' סימון במנהגו שבעולם אדם יורה חץ כמה תהלך בית כור אי בית כורים, גדול כחה של תשובה שמגעת עד כסא הכבוד. א"ר יוסה כת' פתחי לי (שה"ש ה:ב), אמ' הקב"ה פתחי לי פתח כחרירה של מחט ואני פותח לכם פתח שיהיו אהליות וכצוצריות נכנסים בו. ר' תנחומה בשם ר' חנינה ר' אייבו בשם ריש לקיש עשה תשובה כהרף עין ודעו כי אני י"י (תהלים מו:יא). א"ר לוי אילו היו ישר' עושין תשובה יום אחד היו נגאלין, מה טעמ', היום אם בקולו תשמעו (שם צה:ז). א"ר יודה בר' סימון שובה ישראל עד י"י אלהיך (הושע יד:ב), אפילו כפרתה בעיקר. א"ר לעזר בנוהג שבעולם אדם עומד מבזה את חבירו ברבים ולאחר זמן הוא מבקש לרצות לו והוא או' לו את מבזה אותי ברבים ומתרצה אותי ביני ובינך, לך והבא אותן האנשים שבזית אותי לפניהם ואני מתרצה לך, אבל הקב"ה אינו כן אלא אדם עומד ומחרף ומגדף בשוק והק' או' לו לעשות תשובה ביני ובינך ואני מקבלך. י״ג [יג] דרש ר' יששכר דכפר מנדי כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן (איוב יא:יא). בנוהג שבעולם אדם עושה גדישים גדישים של עבירות ועושה תשובה כביכול וירא און ולא יתבונן. תני בשם ר' מאיר שובה ישראל, עד שהוא עומד במידת רחמים, ואם לאו אלהיך, עד דלא יתעביד סניגוריה קטיגוריה. י״ד [יד] שמואל פטיגריסה בשם ר' מאיר שמח בחור בילדותיך וג' (קהלת יא:ט). א"ר שמו' בר יצחק ביקשו חכמים לגנוז ספר קהלת שמצאו בו דברים שהן מטין לצד מינות, אמרו כך היה שלמה צריך לומר שמח בחור בילדותיך וג' (שם), ומשה אמר לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם (במדבר טו:לט), ושלמה אמ' הלך בדרכי לבך ובמראה עיניך (קהלת יא:ט), הותרה הרצועה לית דין ולית דיין, וכיון שאמ' ודע כי על כל אלה יביאך אלהים במשפט (שם), אמרו יפה אמ' שלמה. ר' חייה רבא ור' שמע' בן חלפתא. ר' חייא רבא א' לליסטים שברח מפני קיסטינר, אמרו לו מעט בריצה שלא תתייגע בגרירה, ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט (שם). ור' שמע' בן חלפתא א' לאחד ששט על פני המים, אמרו לו מעט בהליכה כדי שלא תתיגע בחזירה, ודע כי על כל אלה יביאך וגומ' (שם). א"ר יאשיה לאחד שגנב את המכס וכיון דאיתצד אמרין ליה אייתי מוכסא, א' להון סבו, אמרין ליה ומה את סבר דאנן בעיי דהדה זימנא, אנן בעיי דכל אילין זימניא דהוה יליף גניב מוכסא, ודע כי על כל אלה יביאך וג' (שם). א"ר לוי לעוף שהוא נתון בכלוב ובא חבירו ועמד על גביו וא' לו אשריך מה מזונותיך מצואים לך, א' לו במזונות את מסתכל ובמצודה אין את מסתכל, ודע כי על כל אלה יביאך וג' (שם). א"ר תנחומ' לבן בליעל אחד שנכנס לחנות, א' לחנוני הב לי חמר טב ופיתא נקייה וקופד שמן, וכיון שאכל ושתה א' ליה פשור פירטיך, א' ליה הא כריסא דההוא גברא קומך בזעה, א' ליה ובהדא את סבר למפקינה, אותו חנוני היה פיקח, מה עשה, נטלו וכרכו במחצלת והשליכו על פתח החנות וכל מן דהוה עבר הוה אמר ליה זכו בהדין מיתא דאנא בעינא למזבן ליה קבורה, עבר חד בר פחין וא' עד אימת להדין כדין, א' עד זמן דניתפשר פריטוי, וכיון דניתפשר פריטוי א' ליה קום אזיל לקיבריה דאבוי דההוא גברא ואמור דייה סופיה ביש, ודע כי על כל אלה יביאך וג' (שם). ט״ו [טו] ר' אלע' בנו של ר' יוסי הגלילי או' אמרו ישר' לפני הק' רבון העולמים אם עושים אנו תשובה מי מעיד עלינו, א' להם לרעה אני נעשה לכם עד ולטובה איני נעשה לכם עד. לרעה אני נעשה לכם עד, וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר (מלאכי ג:ה). ולטובה איני נעשה לכם עד, אחאב בן קוליה וצדקיה בן מעשיה נביאי שקר היו והיו מנאפים את נשי רעיהם, הד"ה יען אשר עשו נבלה בישראל וינאפו את נשי רעיהם וגו' (ירמיה כט:כג). ומה הוון עבדין, הוו' חד מנהון אזיל לגבי איתתה וא' לה חמית בנביותי דייתי חברי לגבך ואת מקיימא נביא בישר'. והוה דין מסרסר לדין ודין מסרסר לדין, וכיון דקרבת שעתהון למיפיל אזלין לגב איתתה דנבוכד נצר, אמרין לה כן וכן, אמרה לית אנא יכלה למעבד כלום לבר מדעתיה דמלכא. וכיון דאתא נבוכדנצר אמרה ליה כן וכן. אמר איפשר כן, אלוה של אומה זו שונא זנות הוא, אלא הריני בודקן כשם שבדקתי לחנניה מישאל ועזריה, אם נוצלו הרי יפה ואם לאו נביאי שקר הם. מה עשה, עשה להם כמין טוגן של נחשת ועשה אותו נקבים נקבים ונתנן לתוכו והתחיל מסיק תחתיהם, וכיון שראו צרתם צרה שיתפו ליהושע בן יהוצדק הכהן הגדול עמהן, אמרין דילמא מזכותיה אנן משתיזבין. מה עשה להם הקב"ה, הם נשרפו והוא ניצול, הלא זה אוד מוצל מאש (זכריה ג:ב). הד' דכת' ולוקח מהם קללה לכל גלות יהודה וג' (ירמיה כט:כב), אשר שרפם מלך בבל אין כת', אלא אשר קלם מלך בבל באש (שם שם, כג), קליין כקליות הללו. ט״ז [טז] ר' לוי ור' יצח'. ר' לוי אמר, א' הקב"ה לירמיה לך אמור לישראל עשו תשובה. בא ואמ' להם, אמרו לו רבינו ירמיה היאך אנו עושין תשובה, באילו פנים אנו באין לפני המקום, לא הכעסנו אותו ולא הקנינו אותו, אותם ההרים והגבעות שהיינו שם עובדים ע"ז אינן קיימים, על ראשי ההרים יזבחו וג' (הושע ד:יג), נשכבה בבשתינו ותכסינו כלימתינו וג' (ירמיה ג:כה). בא לפני הקב"ה ואמ' כן, א' לו לך אמור להם לא כך הכתבתי לכם בתורתי, ונתתי פני באיש והכרתי אותו מקרב עמו (ויקרא כ:ו), שמא עשיתי לכם כן, אלא לא אפיל פני בכם כי חסיד אני נאם י"י ולא אטור לעולם (ירמיה ג:יב). ר' יצחק א', א' הקב"ה לירמיה לך אמור לישר' עשו תשובה, בא ואמ' להם, אמרו לו רבינו ירמיה היאך אנו עושין תשובה, באילו פנים אנו באים לפני הק', לא הכעסנו ולא הקנינו אותו, אותם ההרי' והגבעות שהיינו עובדים ע"ז אינן קיימין, על ראשי ההרים יזבחו וג' (הושע ד:יג), נשכבה בבשתינו וג' (ירמיה ג:כה). בא וא' לפני הקב"ה כן, א' לו לך אמור להם אם באים אתם לא אצל אביכם שבשמים אתם באים, כי הייתי לישראל לאב ואפרים בכורי הוא (שם לא:ח). י״ז [יז] כי כשלת בעוניך (הושע יד:ב). א"ר סימון לצור גבוה שהיה עומד בפרשת דרכים והיו בני אדם נכשלים בו, א' להם המלך סתתו בו קימאה עד שתבוא השעה ואני מעבירו מן העולם. כך א' הקב"ה לישר' בניי יצר הרע מכשול גדול הוא לעולם אלא סתתו בו קימאה קימאה עד שתבוא השעה ואני מעבירו מן העולם, הד"ה דכת' והסירותי את לב האבן מבשרכם וג' (יחזקאל לו:כו). א"ר יצחק בנוהג שבעולם אדם נכשל בעבירה והוא מתחייב עליה מיתה לשמים, מת שורו אבדה תרנגולתו נשברה צלוחיתו ניכשל באצבעו, מקצת הנפש ככל הנפש. ד"א אחת לאחת למצוא חשבון (קהלת ז:כז), מה אחת מארעה לאחת והחשבון מתמצא. וכמה הוא מיצוי חשבון עד אחת. י״ח [יח] קחו עמכם דברים (הושע יד:ג). ר' יודה ור' נחמיה. ר' יודה א' לא בדברים פתיתים אותו בסיני, ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו (תהלים עח:לו). ור' נחמיה א' קחו עמכם דברים, באו בעלי דברים, קראים טובים, דורשים טובים, כגון לוי בן סיסי וחבריו. לוי בן סיסי באו הגייסות לעירו, נכנסו הגייסות ונטל ספר תורה ועלה לראש הגג, א' לפניו רבון העולמים אם בטלית חדה מילא מן דין ספרא יעלון להון ליסטייא ואי לא יזלון להון, מיד איתבעון ולא אישתכחון. תלמידיה עבד כן ויבשת ימיניה ואזלון להון לסטייא. תלמיד תלמידיה עבד כן ולא יבשת ימינה ולא אזלון להון ליסטייא. סברין למימר אין שוטה ניפגע ולא בשר המת מרגיש באיזמיל. י״ט [יט] ושובו אל י"י ואמרו אליו כל תשא עון וג' (הושע יד:ג). ר' יודה ור' נחמיה. ר' יודה א' כל תשא ועוונינו לא תשא. ור' נחמיה א' כל תשא, כולא לא תסוב, סב פלגא ותשבוק פלגא. קח טוב, ר' נתן ר' אחא בשם ר' סימון גימטריא דידיה נפש, וקח טוב וקח נפש. ונשלמה פרים שפתינו (שם), א"ר אבהו מי משלם אותם הפרים שהיינו מקריבים לפניך, שפתינו, בתפילה שאנו מתפללים לפניך. א"ר יצחק כפרה זו שאת מכפר על נפשותינו. ומה טובה גדולה את עושה על נפשותינו ומה עלינו לומר, טוב, טוב להודות לי"י וגו' (תהלים צב:ב), הודו לי"י כי טוב וג' (שם קיח:א). חסילה.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
מהדורת מנדלבוים, נויארק. בית המדרש לרבנים שבאמריקה, תשכ"ב

מקור: beta.nli.org.il
רשיון: CC-BY
דילוג לתוכן