פסיקתא דרב כהנא י״ח

תוכן עניינים

--------

א׳ ענייה סוערה.[א] בני איש עד מה כבודי לכלימה וגומ' (תהלים ד:ג). בני איש, אילו דואג ואחיתופל. ולמה קורא אותם בני איש, שהן בני אברהם יצחק ויעקב, ואין איש אל' אבינו אברהם, כמה דאת או' ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא (בראשית כ:ז). ואין איש אלא אבינו יצחק, כמה דאת או' מי האיש הלזה ההולך וגו' (שם כד:סה). ואין איש אלא אבינו יעקב, כמה דאת או' ויעקב איש תם (שם כה:כז). עד מה כבודי לכלימה (תהלים שם), א' דוד עד מתי אתם מכלימים בכבודי וקורין אותי בן ישי, מדוע לא בא בן ישי (שמואל א' כ:כז), ראיתי בן לישי (שם טז:יח), גם לכלכם יתן בן ישי (שם כב:ז), לית לי שם. תאהבון ריק (תהלים ד:ג), מרדפי' אחרי דברים של ריקנות, עזבו, שכחו, אין המלכות חוזרת לו מעתה, אלא תבקשו כזב סלה (תהלים שם), מה אתם סבורים, על שנוטלה מלכותי ממני לשעה שהיא לעולם. ודעו כי הפלא י"י חסיד לו (שם ד:ה), כבר בשרני על יד נתן הנביא וא' לי, גם י"י העביר חטאתך ולא תמות (שמואל ב' יב:יג). ד"א בני איש (תהלים ד:ג), אילו אומות העולם. ולמה הוא קורא אותם בני איש, שהן באים מבני בניו של נח, ואין איש אלא נח, כמה דאת או' ונח איש צדיק (בראשית ו:ט). עד מה כבודי לכלימה (תהלים שם), זה בית המקדש, א' הק' עד מתי אתם מכלימי' בכבוד ביתי, מרקקים בו, מטנפים בו, עוברים בו עבירותיכם. תאהבון ריק (שם), מרדפים אחרי דברים של ריקנות, עזבו, שכחו, אין השכינה חוזרת לו מעתה, אלא תבקשו כזב סלה (תהלים ד:ג), מה אתם סבורים על שסילקתי שכינתי ממנו לשעה שהיא לעולם. ודעו כי הפלא י"י חסיד לו (שם ד:ד), כבר בשרתיו על ידי ישעיה הנביא ואמרתי לו, ענייה סוערה לא נוחמה (ישעיה נד:יא). ב׳ [ב] ענייה (שם). ענייה מן הצדיקים, ענייה מדברי תורה, ענייה ממצות וממעשים טובים. סוערה (שם), מערערתה, אומה שעיערוה אומות העולם, הד"ה דכת' זכור י"י לבני אדום את יום ירושלם וג' (תהלים קלז:ז). ר' אבא בר כהנא א' פגרו פגרו, כמה דאת או' חומות בבל הרחבה ערער תתערער (ירמיה נא:נח). ר' לוי או' פנון פנון, כמה דאת או' ותמהר ותער כדה אל השוקת (בראשית כד:כ). על דעתא דר' אבא בר כהנא דא' פגרו פגרו עד יסודייה מטון, עד היסוד בה. על דעתא דר' לוי דא' פנון פנון עד יסודייה מטון, עד היסוד בה. ג׳ [ג] לא נוחמה (ישעיה נד:יא). א"ר לוי כל מקום שנ' אין לה, הוה לה. ותהי שרה עקרה אין לה ולד (בראשית יא:ל), והוה לה, הניקה בנים שרה (שם כא:ז). ויהי לפנינה ילדים ולחנה אין ילדים (שמואל א' א:ב), והוה לה, כי פקד י"י את חנה ותהר ותלד שלשה בנים ושתי בנות (שם ב:כא). ציון היא דורש אין לה (ירמיה ל:יז), והוה לה, ובא לציון גואל (ישעיה נט:כ). ד׳ [ד] הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך (שם נד:יא), כהדין כחלה, כמה דאת או' ותשם בפוך עיניה (מלכים ב' ט:ל). ושלשה דברים נאמרו בפוך, מגדל את השער שבעפעפים, ופוסק דמעה, ומעביר בת מלך. ויסדתיך בספירים (ישעיה נד:יא), סמפירינין. ר' יודן ור' פינחס. ר' יודן א' כל גיזרה וגיזרה שהיא עתידה להינתן בירושלם תהי נאה כסמפירינין הזה. א"ר פנחס תאמר שהסמפירינין הזה רך הוא, מעשה באחד שירד ברומי למכור סמפירינין, א' לו הלוקח על מנת לבדוק, א' לו על מנת כן. מה עשה, נטלו והיניחו על הסדן והיה מכה עליו בפטיש, נבקע הסדן נחלק הפטיש והספיר לא חסר. ה׳ [ה] ושמתי כדכוד (ישעיה נד:יב). ר' אבא בר כהנא א' כדין וכדין. ר' לוי א' כדכדיינון. ר' יהוש' בן לוי אמ' אבני כדכודיה. ר' יהושע קם עם אליהו זכור לטוב, א' ליה לית מרי מחמי ליה אילין כדכודיה, א' ליה אין. הראן לו על ידי נס. מעשה בספינה אחת שהיתה מפרשת בים הגדול והיתה כולה גוים, והיה בה תינוק אחד יהודי, ובא עליה סער גדול בים, אתגלי אליהו על ההוא מינוקא, וא' ליה אזיל בשליחותי' לגבי ר' יהושע בן לוי, ומחמי ליה אילין אבני כדכודיה, ואנא משזיב להדה אלפא בזכותך. א' ליה, ר' יהוש' בן לוי גדול הדור הוא ולית הוא מהימן יתי, א' ליה אין, ענוון הוא, מהימן יתך הוא, וכיד תחמי יתהון לא תחמי יתהון ליה קודם בר נש, אלא דבריה למערתה דרחיקה מן לוד תלתא מילין, ותחמי יתהון ליה תמן, מיד נעשה נס ויצא משם בשלום. אזל ההוא מיינוקא לגבי ר' יהוש' ואשכחי' דיתיב במתיבתא רבה דלוד. א"ל מרי, מיל' דצינעא אית לי מימר לך, קם ליה ר' יהושע בן לוי. אתון חמון ענוותנותיה דר' יהוש' בן לוי דאזל בתריה מהלך תלתא מילין ולא א' ליה מה את בעי מני. וכיון דמטון למערתה א' ליה מרי אילין אינון אבני כדכודיה. וכיד חמי יתהון היבהיקה מאורן והשליכן לארץ ונגנזו. שמשותיך (ישעיה נד:יב), שוריך. ושעריך לאבני אקדח (שם), ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר יצחק עתיד הקב"ה לעשות שער מזרחי של בית המקדש הוא ושני פשיפשיו אבן אחת של מרגלית. ר' יוחנן הוה יתיב ודריש גו כנישתא רבתה דציפורין, עתיד הק' לעשות שער מזרחי של בית המקדש הוא ושני פשיפשיו אבן אחת של מרגלית, והוה תמן חד מינוי פרוש, א' אפי' כחדא ביעתא דשפנינא לית אנן משכחין, והדין יתיב ואמר הכדין, עם שהוא מפרש בים הגדול שקעה ספינתו בים וירד לעימקי תהום וראה מלאכי השרת מסתתים בו, מגלפים בו, מסרגים בו, וא' להם מי הוא זה, אמרו לו זה שער מזרחי של בית המקדש הוא ושני פשיפשיו אבן אחת של מרגלית, מיד נעשה לו נס ויצא משם בשלום. בשתא חוריתא אתא ואשכח לר' יוחנן יתיב ודריש בההוא עניינא, עתיד הקב"ה לעשו' שער מזרחי של בית המקדש הוא ושני פשיפשיו אבן אחת של מרגלית, א' ליה סבא סבא כל מה דאת יכיל למגלגלא גליג, למשבחה שבח, דאילולי דחמון עיני לא הוינא מהימן, א' ליה ואילולי דחמון עינך לא הויתה מהימן למילייא דמרתי באורייתא, תלא עינוי ואיסתכל ביה, ונעשה מיד גל של עצמות. מעשה בחסיד אחד דהוה מטייל בשוניתא דימא דחיפה, והירהר בלבו וא', תאמר שהקב"ה עתיד לעשות שער מזרחי של בית המקדש ושני פשיפשיו אבן אחת של מרגלית, מיד יצתה בת קול ואמרה לו אילולי שאתה חסיד גמור כבר היתה מידת הדין פוגעת באותו האיש, העולם כולו בראתי בששה ימים, דכת' ששת ימים עשה י"י את השמים ואת הארץ (שמות לא:יז), ושער מזרחי של בית המקדש אי איפשר לעשותו הוא ושני פשיפשיו אבן אחת של מרגלית, מיד ביקש רחמים על נפשו וא' לפניו, רבון העולמים אע"פ כן בלבי הירהרתי ובשפתיי לא פירשתי, מיד נעשה לו נס ונבקע לפניו הים וראה מלאכי השרת מסתתים בו, מגלפים בו, מסרגים בו. א' להם מה הוא זה, אמרו לו זה הוא שער מזרחי של בית המקדש הוא ושני פשיפשיו אבן אחת של מרגלית. ו׳ [ו] וכל גבולך לאבני חפץ (ישעיה נד:יב). א"ר בנימן בן לוי עתידין תחומי ירושלם להיות מליאים אבנים טובות ומרגליות, וכל ישר' באין ונוטלין חפציהן מהם. לפי שבעולם הזה ישר' מתחמין באבנים ובחצובות, אבל לעתיד לבוא הם מתחמים באבנים טובות ומרגליות, הד"ה דכת' וכל גבולך לאבני חפץ (שם). א"ר לוי עתידין תחומין של ירושלם להיות מלאי' שנים עשר מיל על שמונה עשר מיל אבנים טובות ומרגליות. לפי שבעולם הזה אדם חייב לחבירו והוא או' לו נלך נדון אצל הדיין, פעמים שהוא עושה שלום ביניהם פעמים שאינו עושה שלום ביניהם, לית תרתין אפייה נפקו מרציין, אבל לעתיד לבוא אדם חייב לחבירו והוא אומ' לו נלך ונדון אצל מלך המשיח בירושלם, וכיון שהיו מגיעין לתחומי ירושלם הם מוצאין אותן מלאין אבנים טובות ומרגליות והוא נסיב תרתין מינהון, וא' ליה יתיר מן אילין אנא חייב לך, והוא או' ליה אוף לא כדין, יהא שרי לך, יהא שביק לך, הד"ה דכת' השם גבולך שלום (תהלים קמז:יד). וכל בניך למודי י"י ורב שלום בניך (ישעיה נד:יג). ארבעה רוב שלומות הן, יפרח בימיו צדיק ורוב שלום עד בלי ירח (תהלים עב:ז), שלום רב לאוהבי תורתיך (שם קיט:קסה), וענוים ירשו ארץ והתענגו על רוב שלום (שם לז:יא), והדין וכל בניך לימודי י"י ורב שלום בניך (ישעיה שם). חסילה.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
מהדורת מנדלבוים, נויארק. בית המדרש לרבנים שבאמריקה, תשכ"ב

מקור: beta.nli.org.il
רשיון: CC-BY
דילוג לתוכן