פֶּרֶק תִּשְׁעָה עָשָׂר [קט] - ספר מנורת המאור עם פירוש

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש פֶּרֶק תִּשְׁעָה עָשָׂר [קט] - ספר מנורת המאור עם פירוש
תוכן עניינים

אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּכָל הַדִּבּוּרִים טוֹב לְקַצֵּר, אֲבָל בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וּתְפִלָּה טוֹב שֶׁלֹּא יְקַצֵּר יוֹתֵר מִדַּאי וְשֶׁלֹּא יַאֲרִיךְ יוֹתֵר מִדַּאי. וּכְשֶׁיִּתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר אַל יַאֲרִיךְ וְיַטְרִיחַ לַצִּבּוּר, כִּדְגַרְסִינָן פֶּרֶק אֵין עוֹמְדִין (ברכות לא, א): אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: כָּךְ הָיָה מִנְהָגוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא: כְּשֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר הָיָה מְקַצֵּר וְעוֹלֶה מִפְּנֵי טֹרַח הַצִּבּוּר: וּכְשֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, אָדָם הִנִּיחוֹ בְּזָוִית זוֹ וּמוֹצְאוֹ בְּזָוִית הָאַחֶרֶת, מִפְּנֵי הַכְּרִיעוֹת וְהִשְׁתַּחֲוָאוֹת. יָכוֹל יְהֵא אָדָם מִתְפַּלֵּל וְהוֹלֵךְ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ? כְּבָר מְפֹרָשׁ עַל־ יְדֵי דָּנִיֵּאל: ''וְזִמְנִין תְּלָתָה בְיוֹמָא הוּא בָרֵךְ עַל־בִּרְכוֹהִי וּמְצַלֵּא וּמוֹדֵא קֳדָם אֱלָהֵהּ'' (דניאל ו, יא). יָכוֹל מִשֶּׁבָּא לַגּוֹלָה הֵחֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''כָּל־קֳבֵל דִּי הֲוָא עָבֵד מִן־ קַדְמַת דְּנָה'' (שם).

יָכוֹל יְהֵא כוֹלְלָן בְּבַת אַחַת? כְּבַר מְפֹרָשׁ עַל־יְדֵי דָּוִד: ''עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה'' (תהלים נה, יח). יָכוֹל יַשְׁמִיעַ קוֹלוֹ בִּתְפִלָּתוֹ? כְּבָר מְפֹרָשׁ עַל־יְדֵי חַנָּה: ''וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל־לִבָּהּ'' (שמואל־א א, יג), יָכוֹל יִשְׁאַל צְרָכָיו וְאַחַר־כָּךְ יִתְפַּלֵּל? כְּבָר מְפֹרָשׁ עַל־יְדֵי שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''לִשְׁמֹעַ אֶל־הָרִנָּה וְאֶל־הַתְּפִלָּה'' (מלכים־א ח, כח), רִנָּה זוֹ תְפִלָּה, תְּחִנָּה זוֹ בַקָּשָׁה. אֵין אוֹמְרִים דְּבָרִים אַחַר ''אֱמֶת וְיַצִּיב'', כְּדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה, אֲבָל אִם בָּא לוֹמַר אַחַר תְּפִלָּתוֹ אֲפִילוּ כְּסֵדֶר יוֹם הַכִּפּוּרִים, אוֹמֵר.

יהא כוללן בבת אחת. כל שלש תפלות יתפלל בפעם אחת: ישאל צרכיו. כגון שיתחיל באתה חונן ויאמר עד שומע תפלה ואח''כ יתפלל ג' ברכות ראשונות שהן של שבח: רנה זו תפלה. של שבח. בקשה הוא שאלת צרכיו: אחר אמת ויציב. קודם ג' ראשונות:

וְעִם כָּל זֶה, יֵשׁ טַעַם לְהַאֲרִיךְ וְיֵשׁ טַעַם לְקַצֵּר, דַּאֲמְרִינָן נַמֵּי הָתָם (לד, א): מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁיָּרַד לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְהָיָה מַאֲרִיךְ יוֹתֵר מִדַּאי. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: כַּמָּה אַרְכָן הוּא זֶה. אָמַר לָהֶם: כְּלוּם אַרְכָן הוּא יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ, דִּכְתִיב בֵּיה: ''אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה'' (דברים ט, ט). וְשׁוּב פַּעַם אַחֶרֶת יָרַד תַּלְמִיד אֶחָד לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְהָיָה מְקַצֵּר בִּתְפִלָּתוֹ. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: כַּמָּה קַצְּרָן הוּא זֶה. אָמַר לָהֶם: כְּלוּם קַצְּרָן הוּא יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ, דִּכְתִיב: ''אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ'' (במדבר יב, יג).

וְאִם יַאֲרִיךְ לְכַוֵּן בָּהּ אֵין תְּפִלָּתוֹ חוֹזֶרֶת רֵיקָם, דְּגַרְסִינָן פֶּרֶק הָרוֹאֶה (ברכות נד, ב): אָמַר רַב יְהוּדָה: שְׁלֹשָׁה דְבָרִים מַאֲרִיכִין יָמָיו שֶׁל אָדָם וְאֵלּוּ הֵן: הַמַּאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ וְהַמַּאֲרִיךְ בְּשֻׁלְחָנוֹ וְהַמַּאֲרִיךְ בְּבֵית הַכִּסֵּא. וְגַרְסִינָן נַמֵּי בְּפֶרֶק אֵין עוֹמְדִין (שם לב, ב): אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: כָּל הַמַּאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ אֵין תְּפִלָּתוֹ חוֹזֶרֶת רֵיקָם. מִנָּא לָן? מִמֹּשֶׁה, דִּכְתִיב: ''וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה'' (דברים ט, יח) וּכְתִיב: ''וַיִּשְׁמַע ה' אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהוּא'' (שם י, י). אֲבָל יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יְעַיֵּן בָּהּ לוֹמַר תִּקַנְתִּי תְּפִלָּתִי וּרְאוּיָה הִיא לְקַבְּלָהּ, דְּגַרְסִינָן עֲלָהּ (שם): אָמַר רַבִּי חִיָּא אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כָּל הַמַּאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ וּמְעַיֵּן בָּהּ סוֹף בָּא לִידֵי כְאֵב לֵב, שֶׁנֶּאֱמַר: ''תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה לֵב'' (משלי יג, יב). וּמַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה'' (שם). וְאֵין עֵץ אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''עֵץ־חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ'' (שם ג, יח).

והמאריך בשולחנו. מתוך כך עניים באין ומתפרנסים: המאריך בבית הכסא. רפואה היא לו: ומעיין בה. מצפה שודאי תעשה בקשתו ע''י הארכתו וסוף שאינה נעשית ונמצאת תוחלתו מושכת חנם והיא כאב לב כשאדם מצפה ואין תאותו באה: ומאי תקנתיה. כשבא לידי כאב לב יעסוק בתורה שהיא עץ חיים: ועץ חיים תאוה באה. סופו של מקרא הוא ירפא וישיג תאותו:

וְעוֹד מְסַבֵּב עִיּוּן כָּזֶה לְהַזְכִּיר לְמַעְלָה עֲוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם לָתֵת טַעַם שֶׁלֹּא תְקֻבַּל תְּפִלָּתוֹ, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק קַמָּא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה (טז, ב): אָמַר רַבִּי יִצְחָק: שְׁלֹשָׁה דְבָרִים מַזְכִּירִין עֲוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם וְאֵלּוּ הֵן: קִיר נָטוּי וְעִיּוּן תְּפִלָּה וְהַמּוֹסֵר דִּין עַל חֲבֵרוֹ וכו'.

קיר נטוי. ועובר תחתיו מזכיר עונותיו שאומרים למעלה כלום ראוי זה לעשות לו נס שלא יפול הכותל עליו מתוך כך נבדקים מעשיו אם הוא ראוי להציל: ועיון תפלה. סומך על תפלתו שתהא נשמעת ומתאמץ לכוין לבו כדי שיעשה רצונו: והמוסר דין. כגון ישפוט ה' ביני וביניך אומר ראוי הוא שיענש חבירו על ידו:

וְיֵשׁ לְךָ עִיּוּן שֶׁהוּא לְהַרְבּוֹת בְּכַוָּנָה וְהוּא נִקְרָא עִיּוּן לְטוֹבָה. וְעַל עִיּוּן כָּזֶה אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק כָּל כִּתְבֵי (קיח, ב): אָמַר רַב יְהוּדָה: תֵּיתֵי לִי, דְּקִיַּמְתִּי עִיּוּן תְּפִלָה (פרוש: כונה שגורה). וּבְמָקוֹם אַחֵר כָּתְבוּ עִיּוּן עַל מִי שֶׁאֵינוֹ מְכַוֵּן בָּהּ, כִּדְגַרְסִינָן פֶּרֶק גֵּט פָּשׁוּט (בבא בתרא קסד, ב): אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַב: מִשָּׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת אֵין אָדָם נִצּוֹל בְּכָל יוֹם וְאֵלּוּ הֵן: הִרְהוּר עֲבֵרָה וְעִיּוּן תְּפִלָּה וְלָשׁוֹן הָרָע. לָשׁוֹן הָרָע סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא אֵימָא: אֲבַק לָשׁוֹן הָרָע.

עיון תפלה. כדפרישית: אבק לשון הרע. כגון נורא בי פלניא במסכת ערכין כלומר בבית זה תמצא אש שמבשלין תמיד:

וְאִם אֵינָהּ שְׁגוּרָה תְפִלָּתוֹ בְּפִיו לַעֲשׂוֹת בְּכַוָּנָה, יִתְפַּלֵּל מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ, פֶּרֶק תְּפִלַּת הַשַּׁחַר (ברכות כח, ב): רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אִם שְׁגוּרָה תְפִלָּתוֹ בְּפִיו מִתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה וְאִם לָאו מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ בַּגְּמָרָא (כט, א): מַאי מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה? רַב אָמַר: מֵעֵין כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: הֲבִינֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ לָדַעַת אֶת דְּרָכֶיךָ וּמוֹל לְבָבֵנוּ לְיִרְאָתֶךָ, וְתִסְלַח לָנוּ לִהְיוֹת גְּאוּלִים וְרַחֲקֵנוּ מִמַּכְאוֹב וְדַשְּׁנֵנוּ בִּנְאוֹת אַרְצֶךָ וְהַנְּפוּצִים בְּאַרְבַּע רוּחוֹת תְּקַבֵּץ [וְהַתּוֹעִים מִדַעְתְּךָ תִּשְׁפֹּט וְעַל הָרְשָׁעִים תָּנִיף יָדֶע וְיִשְׂמְחוּ צַדִּיקִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ וּבְתִקּוּן הֵיכָלֶךָ וּבִצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַּׁי מְשִׁיחֶךָ, טֶרֶם נִקְרָא אַתָּה תַעֲנֶה, טֶרֶם נְדַבֵּר אַתָּה תִשְׁמַע, כִּי אַתָּה הוּא הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה וְצוּקָה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה].

מעין. י''ח מעין כל ברכה אומר בקיצור והוא הביננו וכו' תפלה שתקנו לזה:

וַאֲמְרִינָן הָתָם (כט, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: הַמְהַלֵּךְ בִּמְקוֹם גְּדוּדֵי חַיּוֹת וְלִסְטִים מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה. מַאי תְּפִלָּה קְצָרָה? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עֲשֵׂה רְצוֹנְךָ בַּשָּׁמַיִם וכו'. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר וכו'. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר וכו'. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן צָדוֹק אוֹמֵר וכו'. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: צָרְכֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מְרֻבִּים וְדַעְתָּן קְצָרָה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתִּתֵּן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּדֵי פַרְנָסָתוֹ וּלְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה כְּדֵי מַחְסוֹרָהּ וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה. בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. אָמַר רַב הוּנָא: הֲלָכָה כַּאֲחֵרִים.

וְהִלְכוֹת הֲבִינֵנוּ וּתְפִלָּה קְצָרָה וּבְאֵיזֶה זְמַן יָכוֹל לְאָמְרָן, וְהִלְכוֹת טָעָה וְלֹא הִזְכִּיר גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים, וּשְׁאֵלָה וְהַבְדָּלָה, וְהַזְכָּרַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ וַחֲנֻכָּה וּפוּרִים וּדְבָרִים אֲחֵרִים, הֵם דְּבָרִים אֲרֻכִּים הָאֲמוּרִים בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת וּבִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים, אֵין זֶה מְקוֹמָן, אֶלָּא מִכְּלָל הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים בְּשֻׁלְחַן הַפָּנִים.

ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א

לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט''א

ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה מיוחדת - אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן