פֶּרֶק שֵׁנִי [רפט] - ספר מנורת המאור עם פירוש

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש פֶּרֶק שֵׁנִי [רפט] - ספר מנורת המאור עם פירוש
תוכן עניינים

כְּשֵׁם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּרֹב רַחֲמָיו, מְקַבֵּל תְּשׁוּבַת הַיָּחִיד וְקוֹרֵעַ גְּזַר דִּינוֹ, כָּךְ קוֹרֵעַ אֲפִילוּ גְּזַר דִּין שֶׁל צִבּוּר כְּשֶׁשָּׁבִים בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. וּגְזַר דִּין שֶׁל נִינְוֵה יוֹכִיחַ. וְעוֹד אָמְרוּ, שֶׁאֲפִילוּ בִּזְכוּת תְּשׁוּבַת יָחִיד מוֹחֲלִין לָרַבִּים, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק יוֹם הַכִּפּוּרִים (יומא פו, ב): אָמַר מַר זוּטְרָא בַּר טוּבִיָּה אָמַר רַב: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה, שֶׁאֲפִילוּ יָחִיד עֲשָׂאָה מוֹחֲלִין לוֹ וּלְכָל הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ''אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ'' (הושע יד, ה) ''מֵהֶם'' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ''מִמֶּנּוּ''.

ארפא משובתם. של רבים לפי ששב אפי' מן היחיד שעשה תשובה:

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמְּבִיאָה [רְפוּאָה לָעוֹלָם, כִּדְאָמְרִינָן הָתָם (פו, א): אָמַר רַבִּי: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה, שֶׁמְּבִיאָה] רְפוּאָה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ''שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים'' וגו' (ירמיה ג, כב).

וּלְפִי שֶׁהֶעָוֹן שֶׁעוֹשִׂין כָּל הָעֵדָה הוּא חָמוּר, לֹא יַחְשְׁבוּ שֶׁאֵין לָהֶם תַּקָּנָה וְלֹא יִתְיָאֲשׁוּ מִן הַתְּשׁוּבָה, עַל כֵּן נִזְדַּמֵּן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מַעֲשֵׂה חֵטְא הָעֵגֶל, כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ מִמֶּנּוּ קַל וָחֹמֶר וְיֵדְעוּ כִּי מֵאַחַר שֶׁהֶאֱרִיךְ אַפּוֹ עַל חֵטְא גָּדוֹל כָּזֶה, שֶׁאֵין חֵטְא שֶׁיַּעֲשׂוּ שֶׁלֹּא יְקַבֵּל תְּשׁוּבָתָם, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דַּעֲבוֹדָה זָרָה (ד, ב): אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: לֹא עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הָעֵגֶל אֶלָּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבַעֲלֵי תְשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''מִי־יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי'' (דברים ה, כו). וְהַיְנוּ דַּאֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא הָיָה דָּוִד רָאוּי לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה וְלֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל רְאוּיִים לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה. לֹא הָיָה דָּוִד רָאוּי, דִּכְתִיב: ''כִּי־עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנֹכִי וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי'' (תהלים קט, כב): וְלֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל רְאוּיִים, דִּכְתִיב: ''מִי־יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם'', וגו'. וְלָמָּה עָשׂוּ? לוֹמַר לְךָ, שֶׁאִם חָטָא יָחִיד אוֹמְרִים לוֹ לֵךְ אֵצֶל יָחִיד וְאִם חָטָא צִבּוּר אוֹמְרִים לוֹ לֵךְ אֵצֶל צִבּוּר. וּצְרִיכָא, דְּאִי כָתַב רַחֲמָנָא יָחִיד, מִשּׁוּם דְּלָא מְפַרְסַם חֵטְאֵה, אֲבָל צִבּוּר דִּמְפַרְסַם חֵטְאֵה אֵימָא לָא: וְאִי כָתַב רַחֲמָנָא צִבּוּר מִשּׁוּם דִּנְפִישֵׁי רַחֲמֵי, אֲבָל יָחִיד אֵימָא לָא, צְרִיכָא. וְהַיְנוּ דַּאֲמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מַאי דִּכְתִיב ''נְאֻם דָּוִד בֶּן־יִשַׁי וּנְאֻם הַגֶּבֶר הֻקַּם עָל'' (שמואל־ב כג, א)? שֶׁהֵקִים עֻלָּהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה.

לא עשו ישראל את העגל. כלומר גבורים ושליטים ביצרם היו ולא היו ראוים להתגבר יצרם עליהם אלא בגזירת הקב''ה היה לשלוט בהם יצר הרע כדי ליתן פתחון פה לבעלי תשובה שאם יאמר החוטא לא אשוב שלא יקבלוני אומרים לו צא ולמד ממעשה העגל שכפרו בעיקר ונתקבלו בתשובה: מי יתן והיה לבבם זה להם וגו' כל הימים. בסיני נאמר אלמא גבורים ואמיצי לב ביראתו היו: לאותו מעשה. דבת שבע: לאותו מעשה. דעגל: ולבי חלל בקרבי. יצר הרע חלל בקרבי ואין לו כח לשלוט בקרבי להחטיאני: לומר לך. גזרת המלך היתה ליתן פתחון פה לשבים: דמפרסם חטאיה. ואיכא חילול השם אימא לא ליתקבל: שהקים עולה של תשובה. לשון עולה כי העולה באה על המחשבה ודוד לא חטא בבת שבע דגט כריתות היה לה והוה גט למפרע אבל לפי העולה על המחשבה חטא מיהת ונענש עליו דאי הוה בא אוריה ולא נהרג הות אשת איש גמורה:

וְאַף־עַל־גַּב דִּכְתִיב: ''וּבְיוֹם פָּקְדִי'' וגו' (שמות לב, לד), הוּא שֶׁחוֹטְאִין בֶּעָוֹן אַחֵר, שֶׁמִּצְטָרֵף עִמָּהֶם. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָחַל לָהֶם עַל אוֹתוֹ עָוֹן, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק אֵין עוֹמְדִין (ברכות לב, ב): ''הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ'' (ישעיה מט, טו), הַאֶשְׁכַּחעוֹלוֹת אֵילִים וּפִטְרֵי רְחָמִים שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לִפְנֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה. אָמְרָה לְפָנָיו: הוֹאִיל וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, שֶׁמָּא לֹא תִּשְׁכַּח מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. אָמַר לָהּ: ''גַּם־אֵלֶּה תִּשְׁכַּחְנָה'' (שם). אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוֹאִיל וְיֵשׁ שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, שֶׁמָּא תִּשְׁכַּח לִי מַעֲשֵׂה הַר סִינַי. אָמַר לָהּ: ''וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ'' (שם). וְהַיְנוּ דַּאֲמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָה: ''גַּם־אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה'', זֶה מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל; ''וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ'', זֶה מַעֲמַד הַר סִינַי.

וביום פקדי. משמע שלא מחל חטא העגל שנאמר ופקדתי עליהם חטאתם אין זה אלא כשעושים עבירות אחרים אז עם העונש הזה מוסיף עליהם עונש חטא העגל אבל בלאו הכי אין מעניש על חטא העגל לבד וזה ביום פקדי עבירות אחרים להענישם עליהם ופקדתי גם העגל: התשכח אשה עולה. פשוטו של מקרא התשכח אשה בנה שמניקה וכאן דרש עולה כמו עולות וקרבנות אשה אש המזבח כמו אשה לה': גם אלה. מעשה העגל שאמרו אלה אלהיך ישראל: ואנכי. זה מעשה סיני שנאמר בו אנכי ה' אלהיך:

וּבִשְׂכַר הַתְּשׁוּבָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְקָרֵב הַגְּאוּלָה, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק יוֹם הַכִּפּוּרִים (יומא פו, ב): אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: גְּדוֹלָה תְשׁוּבָה, שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת הַגְּאוּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע'' (ישעיה נט, כ).

ובא לציון גואל. אימתי ולשבי פשע כששבים מהפשעים ביעקב:

ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א

לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט''א

ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה מיוחדת - אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן