פֶּרֶק שְׁלִישִׁי [קמה] - ספר מנורת המאור עם פירוש

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש פֶּרֶק שְׁלִישִׁי [קמה] - ספר מנורת המאור עם פירוש

עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הֵם יְסוֹד אֱמוּנָתֵנוּ וּבָהֶם כְּלוּלִים תַּרְיַ''ג מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. וְנָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֹּחַ שִׂכְלִי לְשָׁמְעָם מִפִּי הַגְּבוּרָה, לְפִי שֶׁיַּאֲמִינוּ מִכָּאן וְאֵילָךְ בִּנְבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כְּדִכְתִיב: ''בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי'' וגו' (שמות יט, ט). וְעוֹד, לְגַדְּלָם עַל כָּל אֻמָּה וְלָשׁוֹן, כְּדִכְתִיב: ''הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר'' וגו' (דברים ד, לג). וְעוֹד, לְהָסִיר מֵעַל יִשְׂרָאֵל זֻהֲמַת נָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק חֲבִית (קמה, ב) וּבְמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה, פֶּרֶק אֵין מַעֲמִידִין (כב, ב): [מִפְּנֵי מַה גּוֹיִם מְזֹהָמִין? שֶׁלֹּא עָמְדוּ עַל הַר סִינַי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁבָּא נָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי עַל חַוָּה הֵטִיל בָּהּ זֻהֲמָא, יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי פָּסְקָה זֻהֲמָתָן, גּוֹיִם שֶׁלֹּא עָמְדוּ עַל הַר סִינַי לֹא פָּסְקָה זֻהֲמָתָן].

כלולים תרי''ג מצות. כל התורה נכלל ונרמז בעשרת הדברות: זוהמת נחש הקדמוני. חטא של אדם וחוה וזוהמא שבא נחש על חוה והטיל בה זוהמא כיון שעמדו ישראל על הר סיני פסקה זוהמתן וכיון שחטאו בעגל חזרה זוהמתן:

וּבָרוּר הוּא, שֶׁאֵין בָּאֻמּוֹת אֻמָּה רְאוּיָה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, בְּנֵי אַבְרָהָם אוֹהֲבוֹ, כְּרוּתִים בִּבְרִית הַמִּילָה, מְלֻמָּדִין לְעַבְדוּת; כִּי הַנּוֹתֵן עַל צַוָּארוֹ עֹל תּוֹרָה, צָרִיךְ שֶׁיְהֵא מְרֻחָק מִן הָעִדּוּן וּמִן הַגַּאֲוָה, לְפִי שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח בּוֹרְאוֹ וְיִבְעַט, כְּדִכְתִיב: ''וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ'' וגו' (דברים ח, יד). וּכְתִיב: ''וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט'' (שם לב, טו). וְכֵיוָן שֶׁכֵּן, כֵּיצָד תִּסְבֹּל עֹל תּוֹרָה, כָּל אֻמָּה שֶׁהִיא מֻרְגֶּלֶת בְּעִדּוּנִין וּבְשִׁכְרוּת, שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לִשְׁבֹּר גְּאוֹן לִבָּהּ וְחֹזֶק גּוּפָהּ לְקַיֵּם הַתּוֹרָה וּמִצְוֹתֶיהָ הַמַּתֶּשֶׁת כֹּחַ שֶׁל אָדָם. וְלָכֵן נִקְרָא שְׁמָהּ ''תּוּשִׁיָּה''.

מלומדין. רגילין ומסובלין כמו יששכר חמור גרם לסבול עול תורה: תושיה. לשון תשש וחלש שהתורה מחלשת כחו של אדם:

וְעַל כֵּן לֹא הָיְתָה רְאוּיָה אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם מוּכָנִים לְחַלֵּשׁ גּוּפָם וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן בָּהֶם כֹּחַ לַעֲמֹד, כִּדְגַרְסִינָן פֶּרֶק אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא (שבת פח, ב): וַאֲמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָצְתָה נִשְׁמָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ''נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ'' (שיר השירים ה, ו). וְכִי מֵאַחַר שֶׁמִּדִּבּוּר רִאשׁוֹן יָצְתָה נִשְׁמָתָן, דִּבּוּר שֵׁנִי מִי קִבְּלוֹ? אֶלָּא, שֶׁהוֹרִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טַל, שֶׁעָתִיד לְהַחֲיוֹת בּוֹ אֶת הַמֵּתִים וְהֶחֱיָה אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ''גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים'' וגו' (תהלים סח, י). וַאֲמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָזְרוּ יִשְׂרָאֵל לַאֲחוֹרֵיהֶם שְׁנֵים עֲשָׂר מִיל וְהָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְדַדִּין אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ''מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יְדֹּדוּן'' (שם שם, יג). אַל תִּקְרֵי ''יְדֹּדוּן'' אֶלָּא יְדַדּוּן.

גשם נדבות. גבי מתן תורה כתיב בספר תהלים: שנים עשר מיל. זו היא מדת מחניהם והיו הקרובים לדבור חוזרים מפחד הקול עד קצה המחנה: מדדין אותם. מסעדין אותם להתקרב מעט מעט שהיו חלשים כאשה המדדה את בנה בתחלת הלוכו כך היה מנהיגם לאט לאט: ידודון. אל תקרי ידודון אל ידדון ידודון משמע הם עצמן ידודון ידדון מדדין אחרים:

וְגַם מְבַשְּׂמָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵהָנוֹת שִׂכְלָם, כִּדְאָמְרִינָן הָתָם: וַאֲמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מַאי דִּכְתִיב: ''לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם'' (שיר השירים ה, יג)? כָּל דִּבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִתְמַלֵּא כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְשָׂמִים. וְכִי מֵאַחַר שֶׁבְּדִבּוּר רִאשׁוֹן נִתְמַלֵּא כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּשָׂמִים, דִּבּוּר שֵׁנִי לְהֵיכָן הָלַךְ? הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוּחַ מִבֵּית גְּנָזָיו וְהָיְתָה עוֹבֶרֶת רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ''שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מֹר עֹבֵר'' (שם).

וגם מבשמם. ליהנות שכלם שהנפש נהנה מן הריח: עוברת ראשון ראשון. לגן עדן: שפתותיו. של הקב''ה שושנים נוטפים מור בשמים ועובר אותן לגן עדן:

נִמְצָא, שֶׁכָּל הַדִּבְּרוֹת שָׁמְעוּ מִפִּי הַגְּבוּרָה וְהוּא הָיָה נוֹתֵן לָהֶם כֹּחַ. וְאִם אָמְרוּ בְּסוֹף מַסֶּכֶת מַכּוֹת (כד, א): ''אָנֹכִי'' וְ''לֹא־יִהְיֶה לְךָ'' (שמות כ, ב־ג) מִפִּי הַגְּבוּרָה שְׁמָעוּם, כִּי נִרְאָה שֶׁהַשְּׁאָר שָׁמְעוּ מִפִּי מֹשֶׁה, הָא כְתִיב: ''וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה'' (שם שם, א). וְעוֹד כָּתוּב בְּפֵרוּשׁ בְּמִשְׁנֶה תוֹרָה: ''אֶת (כל) הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר ה' אֶל־כָּל קְהַלְכֶם'' (דברים ה, יט). אַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה דֵעוֹת חֲלוּקוֹת, יֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ מִפִּי הַגְּבוּרָה דִּבְּרוֹת שֶׁיְבִינוּם בְּלִי בֵאוּר מֹשֶׁה, כִּי אִם ''אָנֹכִי'' וְ''לֹא יִהְיֶה לְךָ'' וּמִן הַשְּׁאָר הָיוּ שׁוֹמְעִים קוֹל בְּלִי מַשְׁמָעוּת וּמֹשֶׁה מְבָאֵר לָהֶם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, כִּי אַחַר שֶׁשָׁמְעוּ מִפִּי הַגְּבוּרָה ''אָנֹכִי'' וְ''לֹא יִהְיֶה לְךָ'', אָמְרוּ לְמֹשֶׁה: ''דַּבֶּר־ אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה'' (שמות כ, יט), אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּכְתַב לְבַסּוֹף, שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק בֵּין הַדִּבְּרוֹת. וּרְאָיָתָם, כִּי בִּשְׁנֵי דִבְּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת הֵם בִּלְשׁוֹן דְּבַר הַשֵּׁם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁאוֹמֵר: ''אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ'' (שם שם, ב); ''עַל־פָּנָי'' (שם שם, ג); ''כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ'' (שם שם, ה), נִמְצָא, שֶׁהֵם דִּבְרֵי הַשֵּׁם לְיִשְׂרָאֵל. וּשְׁאָר הַדִּבְּרוֹת נֶאֱמָרִין בִּלְשׁוֹן מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁאוֹמֵר לְיִשְׂרָאֵל: ''לֹא תִשָּׂא אֶת־שֵׁם־ה' אֱלֹהֶיךָ'' (שם שם, ז); ''עַל־כֵּן בֵּרַךְ ה''' (שם שם, יא) וְכֵן כֻּלָּם. וּבַזֶּה מוֹרֶה שֶׁלֹּא הָיוּ אֵלּוּ הַדִּבְּרוֹת דְּבַר הַשֵּׁם לְיִשְׂרָאֵל.

אף על פי שנכתב. דבר אתה עמנו לבסוף אחר עשרת הדברות. (סימן תורה צוה לנו משה. תורה בגימטריא תרי''א ושנים של הקב''ה הם תרי''ג.)

וּמָצָאתִי בְּפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, פֶּרֶק לט (מא): כָּל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה - תַּרְיַ''ג. וּדְבַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁנֵי דִבּוּרִים: ''אָנֹכִי'' וְ''לֹא יִהְיֶה לְךָ''. וּמֹשֶׁה - תַּרְיָ''א. סִימָן: תּוֹרָ''ה. וְזֶה שֶׁאָמַר דָּוִד: ''אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם־ זוּ שָׁמָעְתִּי'' (תהלים סב, יב).

אחת דבר אלהים. אנכי ולא יהיה לך בדבור אחד נאמרו מה שאין בריה יכול לעשות כן:

וְנִרְאֶה לִי, שֶׁאֵלּוּ שְׁנֵי דִבּוּרִים הָרִאשׁוֹנִים הֵם שֹׁרֶשׁ וִיסוֹד לְכָל הַדִּבְּרוֹת וּלְכָל הַתּוֹרָה. דִּבּוּר ''אָנֹכִי'' לְכָל מִצְוֹת עֲשֵׂה: וְדִּבּוּר ''לֹא יִהְיֶה'', לְכָל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, שְׁהֵם יְסוֹד הָאֱמוּנָה וְקִיּוּמָהּ. כִּי בְהַאֲמִין הָאָדָם בִּיסוֹד הָאֵל יִתְבָּרַךְ, וּבִדָּבְקוֹ בִּדְרָכָיו וּבְאַהֲבָתוֹ, וּבְהִדָּמוֹת לְמִדּוֹתָיו, יִדָּבֵק בְּכָל מִצְוֹתָיו. וּבְהַרְחִיק עַצְמוֹ מִכָּל עִנְיְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה וֶאֱמוּנָה כוֹזֶבֶת, יִשְׁמֹר עַצְמוֹ מִכָּל אַזְהָרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. וְעַל זֶה הִזְהִירָה תוֹרָה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת מִכָּל דִּבְרֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ וָעֲנָפֶיהָ. וְעַל זֶה אָמְרוּ: ''אָנֹכִי'' וְ''לֹא יִהְיֶה לְךָ'' מִפִּי הַגְּבוּרָה שְׁמָעוּם לְפִי שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשְּׁמוֹנָה הָאַחֲרוֹנִים כְּתוּבִים בִּלְשׁוֹן שָׁלִיחַ וְהַשְּׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים בִּלְשׁוֹן הַמָּקוֹם, בָּרוּךְ הוּא, לֹא נִבְדְּלוּ, אֶלָּא לְפִי שֶׁהֵם יְסוֹד וְעִקָּר כָּל הַתּוֹרָה, וְהָרוֹצֶה לִדְרֹשׁ יִמְצָאֵם כְּלוּלִים בָּהֶם. וְהַמְקַיְּמָם יִרְאֶה זֶרַע, יַאֲרִיךְ יָמִים.

ובהדמות למדותיו. של הקב''ה מה הוא גומל חסד אף אתה כן תדמה מעשיך למעשה הקב''ה לעשות כמדתו: בלשון שליח. והוא משה רבינו כמ''ש לעיל: והרוצה לדרוש. איך כל המצות כלולים ונרמזים בעשרת הדברות: ימצאם. יבקש וימצא:

ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א

לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט''א

ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה מיוחדת - אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן