פֶּרֶק רִאשׁוֹן [רסה] - ספר מנורת המאור עם פירוש

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש פֶּרֶק רִאשׁוֹן [רסה] - ספר מנורת המאור עם פירוש
תוכן עניינים

אָדָם שֶׁחָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בְּאִשָּׁה אַחַת יָשִׁים גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ וּמְאֹדוֹ בְּסַכָּנָה, כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶת שֶׁאָהֲבָה נַפְשׁוֹ; וְאַל יַעֲשֶׂה מְעַט מִזְּעֵיר מִזֶּה, אִם לֹא אָהַב אוֹתָהּ, בִּשְׁבִיל שֶׁיֹּאמְרוּ לוֹ שֶׁיַּשִּׂיג כָּבוֹד אוֹ עֹשֶׁר בַּעֲבוּרָהּ. כְּמוֹ כֵן, אִם הָאָדָם שָׁקוּד בַּלִּמּוּד בְּאַהֲבָה, יַעֲזֹב בַּעֲדוֹ כָּל הָעִדּוּנִים וְהַהֲנָאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְיִדְבַּק בַּלִּמּוּד עַד שֶׁיְּצַיֵּר בְּלִבּוֹ הַמֻּשְׂכָּלוֹת, וּמִן הָרִאשׁוֹנוֹת יָבוֹא לַשְּׁנִיּוֹת וּמִן הַשְּׁנִיּוֹת לַלִּמּוּדִיּוֹת וּמִן הַלִּמּוּדִיּוֹת יָבוֹא לַטִּבְעִיּוֹת וּמִן הַטִּבְעִיּוֹת לָאֱלֹהִיּוֹת, מַדְרֵגָה אַחַר מַדְרֵגָה, עַד שֶׁיַּעֲלֶה בַּסֻּלָּם כְּפִי גֹדֶל הַשָּׂגָתוֹ. וְכָל זֶה יָבוֹא לוֹ כְּפִי הַחֵשֶׁק אֲשֶׁר יַחֲשֹׁק בַּחָכְמוֹת. אֲבָל אִם יִלְמֹד כְּדֵי לְהַשִּׂיג בַּעֲבוּרוֹ עֹשֶׁר אוֹ כָבוֹד, כֵּיוָן שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ לְהַשְׂכִּיל לֹא יַצְלִיחַ בַּדָּבָר. וְכָל שֶׁכֵּן אִם יִרְאֶה בְּדֶרֶךְ אַחֵר, כָּבוֹד אוֹ עֹשֶׁר מְזֻמָּן יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹאֶה בַלִּמּוּד, שֶׁיַּעַזְבֶנּוּ מִיָּד.

ואל יעשה מעט מזער. כלומר שלא יתן עצמו בדבר סכנה בעבור ממון: ומן הלמודיות יבוא לטבעיות. אחר שלמד התורה כפשוטה יבא ליכנס לטבעיות לחקור אחר כל יסודות הטבע ועניניו ואחר כך יבא להשכיל בעניני הקבלה האמתית לדעת את ה' על ידי סודות התורה:

עַל כֵּן אָמְרָה תוֹרָה: לְמוֹד מֵאַהֲבָה, כִּדְגָרְסִינָן בִּנְדָרִים פֶּרֶק קוֹנָם יַיִן (סב, א): תַּנְיָא: ''לְאַהֲבָה אֶת־ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ וּלְדָבְקָה־בוֹ'' (דברים ל, כ), שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם: אֶקְרָא כְּדֵי שֶׁיִּקְרָאוּנִי חָכָם, אֶשְׁנֶה כְּדֵי שֶׁיִּקְרָאוּנִי רַבִּי, אֶשְׁנֶה כְּדֵי שֶׁאֶהְיֶה זָקֵן וְאֵשֵׁב בִּישִׁיבָה - אֶלָּא לְמֹד מֵאַהֲבָה וְסוֹף כָּבוֹד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: ''קָשְׁרֵם עַל־גַּרְגְּרוֹתֶיךָ כָּתְבֵם'' וגו' (משלי ג, ג) וְאוֹמֵר: ''קָשְׁרֵם עַל־ לִבֶּךָ תָמִיד'' (שם ו, כא). כִּדְאִיתָא לְעֵיל, בְּפֶרֶק ז מֵחֵלֶק א, מִנֵּר זֶה (סימן רמה).

קשרם. על אצבעותיך כלומר לא תתכוין להנאתך אלא כדי שיהיו שגורין בפיך והוסיף על זה ואמר ענדם על גרגרותיך ואחר כך הביא ראיה שסוף הכבוד לבא שנאמר דרכיה דרכי נועם וגו':

וְגַם כֵּן אָמְרוּ בְּסִפְרֵי: שֶׁמָּא תֹּאמַר: הֲרֵינִי לוֹמֵד תּוֹרָה בִּשְׁבִיל שֶׁאֶהְיֶה עָשִׁיר, בִּשְׁבִיל שֶׁאֶקָּרֵא רַב, בִּשְׁבִיל שֶׁאֲקַבֵּל שָׂכָר לָעוֹלָם הַבָּא - תַּלְמוּד לוֹמַר: ''לְאַהֲבָה אֶת־ה' אֱלֹהֶיךָ''.

וְגָרְסִינָן נַמֵּי בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת, פֶּרֶק הָרוֹאֶה (סא, ב): תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: אִם נֶאֱמַר ''בְּכָל־נַפְשֶׁךָ'' (דברים ו, ה), לָמָּה נֶאֱמַר ''בְּכָל מְאֹדֶךָ'' (שם); וְאִם נֶאֱמַר ''בְּכָל־מְאֹדֶךָ'', לָמָּה נֶאֱמַר ''בְּכָל־נַפְשֶׁךָ''? אֶלָּא, אִם יֵשׁ אָדָם שֶׁגּוּפוֹ חָבִיב עָלָיו מִמָּמוֹנוֹ, לְכַךְ נֶאֱמַר ''בְּכָל־ נַפְשֶׁךָ''; וְאִם יֵשׁ אָדָם שֶׁמָּמוֹנוֹ חָבִיב עָלָיו מִגּוּפוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר ''בְּכָל־מְאֹדֶךָ''. תָּנוּ רַבָּנָן: מַעֲשֶׂה וְגָזְרָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שְׁמָד עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יַעַסְקוּ בַתּוֹרָה. מֶה עָשָׂה רַבִּי עֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף, וכו', וְהָיָה מְכַוֵּן לְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּאַהֲבָה וכו'. כִּדְאִיתָא לְעֵיל, בְּרֹאשׁ כְּלָל שֵׁנִי מִנֵּר זֶה (סימן רנג).

לכך נאמר בכל מאודך. מן החביב עליך: עקיבא בן יוסף. שעסק בתורה עד שנהרג בעבורה ובעת צאת נשמתו באחד שקרא קריאת שמע וקבל עליו אהבת ה' בכל נפשך אפילו נוטל נשמתך:

וְאִם מָצִינוּ בָּרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ שָׂמִים בְּסַכָּנוֹת נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, מַה יֵּשׁ לַעֲשׂוֹת שֶׁלֹּא בִשְׁעַת הַשְּׁמָד, שֶׁיֵּשׁ לוֹ לַחֲשֹׁק בַּלִּמּוּד מֵאַהֲבָה לְשֵׁם שָׁמַיִם וְיֹאהֲבוּהוּ כָל רוֹאָיו בְּקִנְאָתָם בּוֹ וּבְמִדּוֹתָיו וּבְלִמּוּדוֹ וּבַעֲצָתוֹ וִיהֵא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְאָהֵב עַל יָדוֹ, כִּדְגָרְסִינָן פֶּרֶק יוֹם הַכִּפּוּרִים (יומא פו, א): תַּנְיָא: ''וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ'' (דברים ו, ה), שֶׁיְּהֵא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְאַהֵב עַל יָדֶיךָ, שֶׁיְּהֵא אָדָם קוֹרֵא וְשׁוֹנֶה וּמְשַׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וכו'. כִּדְאִיתָא לְמַעְלָה, בַּחֲתִימַת נֵר רִאשׁוֹן (סימן כט).

בקנאתם בו. שיקנאו בו בני אדם בתורתו ובמעשיו הטובים ויגרום שגם הם ילמדו התורה: מתאהב על ידך. לחברך קורא מקרא ושונה משנה ומשמש ת''ח:

וּלְפִיכָךְ כָּל הָרוֹצֶה לִדָּבֵק בְּאַהֲבַת הַשֵּׁם וְשֶׁיִּהְיוּ אֲהוּבִים דִּבְרֵי הַשֵּׁם עַל יָדוֹ וְיַשִּׂיג בַּחָכְמוֹת, יִלְמֹד מֵאַהֲבָה וִימַלֵּא חֶשְׁקוֹ בַתּוֹרָה, וְהַכָּבוֹד מֵאֵלָיו יָבוֹא.

מאהבה. שאוהב את המקום:

ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א

לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט''א

ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה מיוחדת - אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן