ערב ראש חודש

תוכן עניינים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד.
--------

יום כיפור קטן

רבי משה קורדבירו זצ"ל [המכונה הרמ"ק. רבו של האר"י ז"ל], היה מכנה את ערב ראש חודש: "יום כיפור קטן", לפי שבו מתכפרים העוונות של כל החודש, כמו שאנו אומרים בתפילת מוסף "ראשי חודשים לעמך נתת, זמן כפרה לכל תולדותם". על כן כתב המשנה ברורה (סימן זי"ת ס"ק ד): יראה כל אדם לעשות תשובה בערב ראש חודש, ולתקן את אשר עיוות בכל החודש, מאחר שהוא יום אחרון של כל החודש, דוגמת ערב ראש השנה שהוא יום אחרון של כל השנה, ואז בודאי יהיה לו יום ראש חודש זמן כפרה לכל תולדותיו. ע"כ.

סליחות ותחנונים

יש נוהגים לומר סליחות ותחנונים בכל ערב ראש חודש קודם תפילת מנחה, מפני שהוא עת וזמן כפרה. וכתב המגן אברהם (סימן תיז ס"ק ג): ונראה לי מנהג טוב לומר סליחות קודם תפילת המנחה, כי מן המנחה ולמעלה חל ראש חודש. ע"כ.

חשבון נפש

כתב רבנו יונה בספר היראה: יום אחד בחודש [וראוי שיקבע כן בערב ראש חודש] יצמצם במאכלו, ויבכה ויפרט מעשיו ויאמר: אוי לי שעשיתי חטא פלוני, אוי לי כמה חייבתי נפשי למלכו של עולם. וזו היא התשובה המעולה, ויתהה על עוונותיו, ויעזוב חטאיו. ויתפלל בכל יום בלשונו על כל חולי ישראל שיתרפאו, ועל הבריאים שלא יחלו, ושינצלו מכל נזק ומכל רוח רעה ומדקדוקי עניות ומכל מיני פורעניות המתרגשות ובאות לעולם, ושיתיר כל אסירי עמו וכל חבלי היולדות. ועל חשוכי בנים שיתן להם זרע טוב וכשר, ועל אותם שיש להם בנים שיהיו ביראת ה'. ושישמור הקב"ה שארית תורתו, וינקום נקמת עם ישראל במהרה בימינו. ושישובו כל ישראל בתשובה שלימה. ע"כ.
ואומר הזוהר הקדוש (פרשת בא מא ע"א): על האדם לספר ולפרט לה' כל חטאיו שעשה, כיון שהמקטרג עומד תדיר לפני ה', כדי לתבוע את בני האדם לדין. וכיון שהקדים ופרט חטאיו, לא נשאר פתחון פה למקטרג, ולא יכול לתבוע עליו דין, ופורשׁ ממנו מכל וכל. ואם שב בתשובה, טוב. ואם לא, המקטרג בא ואומר: "פלוני שבא לפניך והתוודה על עוונו, בועט באדונו וכך וכך עוונותיו". ויזהר בזה, כדי שימצֵא עבד נאמן לפני ה'. ע"כ.

קריאת תהילים

מנהג טוב ויפה לקרוא את כל ספר התהילים בכל ערב ראש חודש, שהוא דבר המעורר לתשובה. אולם העוסקים בתורה, ישקדו על לימודם יותר ויותר, שאין לך מעלה גדולה יותר מאדם העוסק בתורה ממש. ואם בכל זאת מעוניינים דוקא בקריאת ספר התהילים, יחלקוהו בין כמה אנשים, כגון לעשרה אנשים שיקראו כל אחד 15 פרקים בזמנם הפנוי, כך שלא יגרם להם ביטול תורה חס ושלום. ומכל מקום, אף אדם שעוסק בתורה, ומרגיש עתה שקריאת התהילים מעוררת את לבו לתשובה, בודאי שרשאי לקרוא ולהתחזק בתשובה וביראת שמים טהורה, ואין בזה שום ביטול תורה חס ושלום.

כן הורה מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף הכ"מ בכולל "חזון עובדיה" לפני כ-35 שנה, לאור בקשת כמה אברכים לארגן יום אחד תענית דיבור עם קריאת 3 ספרי תהילים בימי השובבי"ם. ומרן אמר, שיש בזה ביטול תורה לאדם שמפסיק מלימודו בשביל קריאת ספר התהילים. והדברים מפורשים בדברי הגאון רבי חיים מוולוז'ין זצ"ל בספרו "נפש החיים", שישנם שני סוגי ביטול תורה - בכמות, ובאיכות. בכמות, כגון שיכול ללמוד חמש שעות ביום ולומד שלוש שעות, הרי זה ביטול תורה, אבל ישנו אדם שיכול ללמוד חמש שעות ולומד חמש שעות, ובכל זאת הוא נחשב מבטל תורה, הא כיצד? כגון שיכול ללמוד בהבנה טובה ועמוקה, ולומד בשטחיות, הרי זה ביטול תורה באיכות. וראיה לזה ממסכת מגילה (ג ע"א) שאמרו: "מבטלים תלמוד תורה מפני מקרא מגילה". ויש להבין, וכי מקרא מגילה אין זה לימוד תורה, הלא מגילת אסתר היא אחת מעשרים וארבעה כתבי הקודש? אלא כיון שיכול לעסוק בתורה בהבנה עמוקה ועוזב את לימודו בשביל קריאת מגילה, יש כאן ביטול תורה באיכות, שהרי הוא רק קוראה ולא לומדה כשאר לימודיו שרגיל בהם בבית המדרש, אלא שבכל זאת חידשו חז"ל שמבטלים תלמוד תורה בשביל מקרא מגילה, כי זוהי עתה מצות היום לפרסם את ניסי ה' ברבים.

וכתב בשו"ת יביע אומר (ח"א כו): הלומד בגרסא בלבד, נראה ודאי שלא נחשב לו לימוד, וכמו שכתב המגן אברהם שבקריאת דברי תורה בלי הבנה, לא מקיים מצות תלמוד תורה, וכן כתבו בשו"ת עמק הלכה, פני מבין, שמן ראש, מרן החיד"א ועוד. ומכאן תשובה לקצת מחכמי הדור, שיש להם סגולה לגמור את כל הש"ס בתוך תקופה קצרה בלי הבנה כלל, והוא איבוד זמן, ואינו נחשב להם לימוד, ואין לך ביטול תורה גדול מזה. וכן כתב הגאון רבי גבריאל איספראנסה. וטוב מעט בכוונה מהרבות בלי כוונה. ועל כל פנים לבטל תלמידי חכמים מלימודם כדי שיגמרו את הש"ס גרסא בלי הבנה, הוא איסור גמור. ושוב ראיתי כיוצא בזה בספר פלא יועץ (מערכת ידיעה) וז"ל: וכבר כתבו הפוסקים, שמי שיכול לפלפל בחכמה, ולקנות ידיעה חדשה, ומוציא הזמן בלימוד תהילים וזוהר, הרי זה נחשב לו ביטול תורה. ובשו"ת צל"ח בשם ספר שערי חיים נשאל על מי שהקדיש סכום לתלמיד חכם בתנאי שילמוד בכל יום י"ח פרקי משנה, והתלמיד חכם שהתחיל לקיים התנאי, חזר בו בטענה שהוא לומד י"ח פרקים בלי הבנה, ונוח לו ללמוד שמונה פרקים עם פירוש הברטנורא והתוספות יום טוב, והמקדיש טוען שרצונו יותר שילמד י"ח פרקים, כדי שיסיים המשניות בכל חודש. והשיב, שמכיון שלימוד משנה בלי הבנה לא נחשב לימוד, וכמו שכתב המגן אברהם, יותר טוב שיקרא ח' פרקים בהבנה ולא באמירה בלבד. ע"כ. ואמנם מי שהוא פתי ואינו יכול להבין, יש לו שכר על קריאתו, אך אין זה נחשב סעודת מצוה של סיום מסכת, ומי שיכול להבין ואינו עושה כן, הרי הוא כמתרפה במלאכת שמים. עכת"ד.

תענית

יש חסידים המתענים בערב ראש חודש. וכשחל ערב ראש חודש ביום שישי או ביום שבת, יקדימו את התענית ליום חמישי. (עטרת פז לא)

העוסקים בתורה או מלמדי תינוקות, לא יתענו כלל, כיון שממעטים במלאכת שמים, שמפאת התענית יחלשו ולא יוכלו לעסוק בתורה או ללמד כהוגן. וכן שכיר לא יתענה, שממעט במלאכת בעל הבית. אבל עובד עצמאי, רשאי להתענות, ובלבד שהוא בכוחותיו ואין זה מתישו. (רנד. ילקו"י שבת ה רנג, רנו)

כתב הגאון יעב"ץ: נהגו רבים להתענות בערב ראש חודש, וטוב הדבר ביחוד להזהיר את העם המתלכלכים כל היום בעוונות במשאם ובמתנם וכיוצא, כדי לשוטפם מטינופם, ולהיות להם לזיכרון בין עיניהם להשגיח על טהרת נפשם וגופם. (עטרת פז לא)

פתיחת הצום - המתענים בערב ראש חודש, ישימו לב לסעוד כבר בתחילת הלילה, כדי שלא ישהו בראש חודש כשהם מעונים . כן כתב הרמ"ע מפאנו, שימהרו בסעודת הלילה שלא ליכנס בה כשהוא מעונה (מגן אברהם סימן תיז ס"ק ג). וכיוצא בזה, כשחל צום עשרה בטבת ביום שישי, ימהרו לקדש ולסעוד מיד בצאת הכוכבים, כדי שלא ישהו בשבת כשהם מעונים. ("ארבע תעניות בהלכה ובאגדה")

תשובה ומעשים טובים

יש לדעת שהתענית איננה עיקר, וכבר אמרו חז"ל (מסכת תענית טו ע"א): "לא שק ולא תענית גורמים לבטל את הגזרות הקשות, אלא תשובה ומעשים טובים, שכן מצינו באנשי נינוה, שלא נאמר: "וירא אלהים את שקם ואת תעניתם", אלא: "וירא אלהים את מעשיהם, כי שבו מדרכם הרעה". וכתב מרן החיד"א: דבר גדול הוא להתענות בערב ראש חודש, אך עיקר התענית הוא לפשפש ולחקור מה שחטא במשך כל החודש ולחזור בתשובה, כי התענית היא להכניע גופו לשוב. ואם יעשה תענית לבד בלי משים אשר חטא, כמעט לא עשה כלום. ע"כ. על כן, הנכון לעורר את הציבור בדברי כיבושים ולעורר ליבם לתשובה. וישתדל כל אדם לישב עם בני ביתו ולעשות בדק בית, ולחפש אם ישנם מעשים אשר לא יעשו, כלשון הרע, רכילות, חוסר צניעות וכיוצא. ולמשמש במעשים הטובים היאך ניתן לשפרם עוד, כתפילה בכוונה, אמירת הברכות מילה במילה, חיזוק בלימוד הלכה [כהלכות שבת, כשרות, כיבוד אב ואם ועוד], וכיוצא בזה. (עיין מסילת ישרים פרק ג. עטרת פז לב)

קברות צדיקים

יש נוהגים לעלות בערב ראש חודש לקברות הצדיקים, ולהתפלל שם לפני השם יתברך על כל צרה שלא תבוא, כדי שנשמות הצדיקים יבקשו רחמים עלינו לפני כסא כבודו יתברך, ובפרט כשמתפללים שם בתשובה ובלב נשבר ונדכה.

בזוהר הקדוש מבואר שיש ענין בעליה לקברי הצדיקים. וכן אמרו חז"ל (מסכת סוטה לד ע"א): כלב בן יפונה הלך והשתטח על קברי אבותינו הקדושים בחברון, ואמר: "אבותי, בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת המרגלים". ומטעם זה התירו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, להשתטח על קברי הצדיקים, כל שדעתו לחזור לארץ ישראל, ולא להשתקע שם. כיון שיש בזה ענין של מצוה שיתפללו עלינו. (שו"ת יחוה דעת חלק ה סימן לה וסימן נז. וכמבואר בחוברת "מצוות הארץ בהלכה ובאגדה", בענין מצות ישוב ארץ ישראל.)

העוסקים בתורה, לא נכון שיעלו לקברי הצדיקים בכל ערב ראש חודש, מפני ביטול תורה, שהרי שקולה מצות תלמוד תורה כנגד כל המצוות כולן, ואין לך מידה טובה מעסק התורה (אבות פ"ה מכ"ב). והגאון המקובל האלהי רבנו מרדכי שרעבי זיע"א, כאשר היה שומע על בחורים העוסקים כל היום בתורה, שרוצים לנסוע לקברי צדיקים, היה אומר להם: "אתם מחפשים לטייל? תשבו ותעסקו בתורה, התורה היא למעלה מכל!" ומכל מקום, בחורים שמרגישים שיש להם צורך בזה, רשאים ללכת, אך ישתדלו שנסיעתם תלווה בדברי חכמה ויראת שמים, ולא בדברים בטלים חס ושלום. וברוך ה', היום מצוי מכשיר "נגן", שיכול לשמוע ממנו שיעורי תורה בהליכתו ובנסיעתו, ומקיים בזה מצות תלמוד תורה. ואשרי הזוכה ומזכה לאחרים, אשריו בעולם הזה וטוב לו לעולם הבא. (ה רנז)

רבי שמעון בר יוחאי מחכה למרן הראשון לציון זצ"ל במירון

היה זה בשנת תשכ"ב, עת חברי השיעור בבית הכנסת "שאול צדקה" בשכונת "בית ישראל" סיימו מסכת שבת, יחד עם רבם הגאון רבי יוסף עדס זצ"ל, והחליטו לקיים את סעודת הסיום במירון אצל ציונו הקדוש של התנא האלהי רבי שמעון בר יוחאי זיע"א. למעמד גדול וחשוב זה, הזמינו כמה רבנים, הגאון רבי ישועה עטיה זצ"ל, הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל, והגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל ועוד.

גם את פני רבם מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף זצ"ל חילו התלמידים בבקשה לזכות שהרב ישתתף עמם בסיום, ובפרט שהם תלמידיו הקבועים בשיעורו בהלכה, לאחר שיעורו של רבי יוסף עדס בגמרא. אך הרב נענה בשלילה, היות שהנסיעה ותוצאותיה יגרמו לו ביטול תורה.

השעה 11:00 בלילה, ורבי משה חי שרבאני ז"ל, גבאי בית המדרש "שושנים לדוד", עלה על יצועו, ובחלומו הוא רואה את המקובל האלהי הגאון רבי יעקב חיים סופר זיע"א בעל "כף החיים", מדבר אליו ומצווהו: "לך לחכם עובדיה ותאמר לו שרבי שמעון בר יוחאי מחכה לו במירון לסיום המסכת, ישנה שם הארה גדולה". ר' משה חי התעורר מהחלום ואמר לעצמו "חלומות שוא ידברו", וחזר לשנתו. אך "ויישן ויחלום שנית", ושוב בחלום מדבר בו בעל "כף החיים": "למה חזרת לישון, אמרתי לך שרבי שמעון בר יוחאי מחכה לחכם עובדיה שיבוא לסיום". מיד התעורר ר' משה חי והבין שעל הישנות החלום פעמיים, יש דברים בגו. הוא התלבש, ושם את פעמיו אל ביתו של מרן הראשון לציון רבנו הגדול זצ"ל, והודיעו על דבר החלום.

השעה היתה 12:30 בלילה, ורבנו הבין שצריך זה עתה לצאת למירון. שכרו מונית ונסעו אל הציון הקדוש. ויש לציין, כי זאת הפעם הראשונה [בגיל 41] אשר דרכו רגלי מרן זצ"ל במירון בקבר רשב"י, שעד אותו זמן לא נסע, מפאת ביטול תורה.

בשעה 2:00 בלילה - שעת סעודת הסיום, ראו לפתע כולם, שרבם הנערץ הגיע. המה ראו כן תמהו, ביודעם שרבנו נחוש בדעתו לא להגיע בשל ביטול התורה הכרוך בדבר. משראו את ר' משה חי מתלווה אליו, אמרו יש דברים בגו. או אז סיפר להם ר' משה חי את כל הקורות אותו.

"ועל הישנות החלום זה פעמיים, כי נכון הדבר מעם האלוקים, וממהר האלוקים לעשותו ". אמר להם ר' משה חי בודאי קפצה לנו הדרך, כי לגודל המרחק, ובפרט באותם הימים [לפני למעלה מ-50 שנה] שכבישים רבים לא היו סלולים עדיין, לא יתכן היה להגיע מירושלים למירון בשעה וחצי - זמן קצר כל כך.

השמחה היתה רבה לכולם שזכו שרבם הגיע לסיום. לאחר דקות מספר כבדוהו לשאת מדברותיו, הרב דיבר כארבעים דקות. ולאחר מכן נסע לצפת לציוניהם הקדושים של רבותינו עמודי העולם, מרן הבית יוסף ורבנו האר"י ז"ל זיע"א. כן השתטח על קבר בניהו בן יהוידע הניצב על דרך העיר צפת. וכבר בהנץ החמה הגיע חזרה לביתו בירושלים עיר הקודש. ("מלך ביופיו" עמוד 156)

התרת נדרים וקללות

מנהג טוב לעשות התרת נדרים וקללות בכל ערב ראש חודש. (כף החיים פלאג'י. ה רנח)

תחנון

אין אומרים תחנון במנחה של ערב ראש חודש, כדין כל יום שאין אומרים בו וידוי, שגם בתפילת מנחה שלפניו, אין אומרים בו וידוי. והוא הדין כשחל ראש חודש במוצאי שבת, אין אומרים "צדקתך" בתפילת מנחה של שבת שלפניו. (סימן קלא ס"ו)

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה

כסלו התשע"ג
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן