עסק התורה צריך שיהא ''לשמה'' - תפארת ישראל

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר תפארת ישראל - הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט''א עסק התורה צריך שיהא ''לשמה'' - תפארת ישראל
תוכן עניינים

--------

צוה האלקים לעשות מחיצה בין המים שמעל השמים, למים שמתחת -השמים ואין מים אלא תורה, ומים שמעל השמים הינו תורה לשמה, ומים שמתחת השמים הינו שלא לשמה, כמו שאמרו בגמרא (פסחים נ' ע''ב)

ומהו הגורם העקרי שמביא את האדם לתורה לשמה וכן מהו הגורם העקרי שמביא את האדם לתורה שלא לשמה - הרקיע - שהוא המבדיל בין מים למים. ומהו הרקיע ''ויקרא אלקים לרקיע - שמים'', שמים - הינו אש ומים, אש - רמז לגאוה שכן האש תמיד עולה ולא יורדת, כמדת הגאוה שתמיד ברצונו לעלות ולישב בין חשובים ולהרגיש עצמו רם ונשא מכל, זה גרם לו שתורתו תהא מתחת השמים וצריכה תקון שיזכה להעלותה, אבל ''מים'' רומז לענוה ושפלות שהרי אינם הולכים אלא למקום נמוך, כמו שדרשו רבותינו זכרונם לברכה: למה נמשלה תורה למים? לומר לך, מה מים אינם הולכים אלא למקום נמוך אף התורה אינה מתקימת אלא במי שענו ומשפיל עצמו. וכן אמרו ''כנחלים נטיו'' - מה נחל מטהר אף תורה, בתנאי שדומה לנחל שהולך ממקום גבוה למקום נמוך, וזה גרם לו שתורתו תהא ''מים אשר מעל השמים'', וזהו - יהי רקיע הינו ''שמים'', אש ומים - גאוה וענוה - והוא שיהא הגורם להבדיל בין מים למים, בין תורה לשמה - מים - אשר מעל השמים, ובין תורה שלא לשמה - מים - אשר מתחת השמים, אם יתפש מדת ''מים'' תורתו תהיה מעל השמים, ואם להפך - להפך חס ושלום.

ועוד בהמשך נאמר: ויאמר אלקים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה, הינו לומר לך שלא תחשב כיון שאינך במדרגה ללמד תורה לשמה דוקא - תעזב את התורה, חלילהי אלא עסק בה ואפלו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה, וזה בא הרמז, מבטיחך הכתוב אם תעסק בתורה אפלו שלא לשמה, שסוף דבר ''יקוו המים מתחת השמים'' - שרומזים לתורה שלא לשמה כנ''ל, ''אל מקום אחד'' - יבואו גם הם בסוף דבר אל ''המקום'' ברוך הוא, שהוא ''אחד'' יתברך שמו לעד, שהוא נקרא ''מקום'' על שם שהוא מקומו של עולם, והוא ''אחד''י וזהו אל ''מקום אחד''.

ויעש אלקים את שני המארת הגדלים את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה. (א, טז)

פתח בשני המאורות הגדולים, וסים במאור הגדול ובמאור הקטן. ודרשו חכמינו זכרונם לברכה. לפי שנתמעטה הלבנה מסבת קטרוגה, ואפשר כמו כן שבא לרמז על מעוט השפע מהמאורות בתקופת הגלות של עם ישראל. והדברים מבארים באר היטב בדברי הרמח''ל בספרו ''מאמר הגאלה''

דע, כי קלקולי הגלות רבים הם ונמצאו נכללים בארבעה ראשים

הראשון נתבאר בפסוק ''ואנכי אסתר אסתיר פני ביום ההוא'' (דברים לא, יח) וזה סוד גדול מאד, כי הקדוש ברוך הוא סדר המאורות שעל ידיהם יצא השפע לעולם, ועל כן כלם מאירים זה בזה ומאירים בענפיהם. ותדע, שכל הבריאה היא ענף המאורות, כל המלאכים וכל בני האדם וכל הבריות כלם ובהיות המאורות שמים פניהם להאיר לתחתונים, נמצאו כל חלונות האורה והברכה נפתחים, ועל כן ירבה הטוב בכל ולא יהיה צער ולא יגון כלל בעולם. וכאשר גרמו העונות, אז הסתירו המאורות פניהם ולא האירו זה לזה, וגם תולדותיהם לא לקחו מחיה די שביעתם, ואז תשש כח הקדשה וכל הנמשכים אחריה, ונתגבר כנגד זה כח הטמאה והבן מאד, כי כל זה גרמו עונות ישראל, כי בחטאם נתחזקה הטמאה והיתה מתגברת לעמד במקומות מן הקדשה לפי חטאם. ותדע, שכל כך נתגברה, עד שאם היה הדבר נמשך יותר כבר היה צריך העולם לחרב, ומאהבת הקדוש ברוך הוא את ישראל לא המתין להם עד מלאת סאתם, רק הקדים להגלותם, והוא ענין ''וישקד ה' על הרעה ויביאה עלינו'' (דניאל ט' יד). והבן איך היה זה כי בהיות המאורות מאירים ברוחה כמו שהיו, למי היה נמשך אותו השפע? הלא לישראל ! על כן לא היו שולטות האמות עליהם להגלותם, וכל שכן שלא היו יכולות להחריב את הבית הקדוש, וכיון שהסתירו המאורות את פניהם, נתמעטה ההשפעה מישראל ומבית המקדש, ואז גברו עליהם האמות והיתה הגלות, וכל זה לתועלת ישראל היה, כי אז קבלו המקטרגים חלקם ונתפרשו מן הקדש שלא לטמא את הדרכים, ומאז והלאה נשארו הדברים כך כי כל המאורות הם מעלימים את אורם. ולא תאמר שאין נמשך מהם שפע, כי אם כך היה, לא היה העולם עומד. אבל האמת שלא נמשך אלא מה שצריך בהכרח ואי אפשר זולתו, ונמצא הכל בצמצום, על כן אין שמחה וגם משרתים גדולים ושרים רבים ונכבדים בטלו מעבודתם מפני חסר השפע, והושמו תחתיהם אחרים קטנים מהם. ומפני זה לא נמצא טעם בפרות, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (סוטה מח, א), וכל הדברים כך הם במעוט ובשפלות רבה. ונמצא שהצנור הגדול המשפיע לשכינה הוא הנסתם תחלה, ולא נסתם לגמרי, כמו שפרשתי, אלא שנקצר הפתח, ומה שיורד ממנו אינו יורד אלא בהעלם גדול. ועתה אפרש לך זה הענין היטב. כי בראשונה היה השפע יורד ברוחה ובגלוי, ועל כן היתה השכינה מתחזקת בכבוד ובתפארת ובשמחה גדולה, מושלת על כל הצבאות והמחנות אשר לד, וישראל כמו כן היו מתגברים ברב ההדר למשל על כל הגויים. ובההפף בלהות הזמן, נטל הכבוד הזה, והשכינה אינה מקבלת רק בהסתר גדול וכן ישראל, ועל כן לא נראית שליטת השכינה, ואין ממשלה לישראל. אך לא לקחה השכינה רק מידי היסוד ולא ינקו ישראל אלא משדי אמם הקדושה. ונמצא, שזהו הקלקול הראשון שגרמה הגלות, והוא הסתר אור המאורות וחסר השפע והכח וגם התורה חסרה מישראל מפני זה, וכן כל חכמה אבדה, כמו שאמר הכתוב (ישעיה כט, יד) ''ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר''. כך שבעצם, המאורות מצד עצמם נשארו כהויתם, אלא שנתמעט שפעם.

ויעש אלקים את שני המארת הגדלים את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים (א, טז)

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט''א
תפארת ישראל

הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט''א לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן