ספר חיי אדם - שבת ומועדים קנ״א

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר חיי אדם לרבי אברהם דנציג ספר חיי אדם - שבת ומועדים קנ״א
תוכן עניינים

א׳ דין אתרוג (תרמ"ח):פרי עץ הדר האמור בתורה הוא אתרוג ואם הוא יבש שאינו מוציא שום ליחה פסול דאינו הדר ויש פוסלין אפילו כמוש (עיין א"ר דלא כמ"א וכן גרסת בה"ג כמוש פסול): ב׳ ניקב ואין בו חסרון כלל אם הוא מפולש פסול ואם אינו מפולש והנקב הוא כאיסר אעפ"י שאין בו חסרון כלל כגון שתחב בו יתד אפ"ה פסול כ"ז באינו חסר אבל אם חסר ממנו כל שהוא פסול (רמב"ם ורא"ש וכן סתם בש"ע) אבל י"א דבלא חסרון אינו פסול אפילו נקב מפולש אלא כשיש בו חסרון אז יש לחלק דאם הוא מפולש אע"פ שאינו חסר אלא כל שהוא פסול ואם אינו מפולש צריך שיהיה בו חסרון בכאיסר (ראב"ד) ומה הוא מפולש י"א דוקא שניקב מעבר לעבר וי"א דאם מגיע לחדרי הזרע הוי מפולש ואם ניק' הקליפה העבה מצד זה לצד זה לכ"ע הוי מפולש ומ"מ מה שנראה לפעמים באתרוג שהיה בו נקב בעודו במחובר אלא שנקרם עליו עור ובשר זה לא נקרא נקב וכשר ובשעת הדחק נוהגין להכשיר חסרון כל שהוא אם אינו מפולש ואם הוא ספק אם יש בו חסרון כ"ש אזלינן לקולא כיון דיש מכשירין אפילו בודאי וכן אם מסופק אם מגיע לחדרי הזרע כשר דסמכינן על הפוסקים דדוקא מעבר לעבר פסול (א"ר) וטעם דניקב פסול י"א משום שאינו לקיחה תמה (טור) וי"א משום שאינו הדר ג׳ נסדק מראשו לסופו אפילו אינו חסר כלום ואפי' לא נסדק אלא רוב עובי הקליפה העבה פסול דסופו לרקוב אבל כל שלא נסדקה רוב קליפתו לא מקרי נסדק ודוקא שנסדק מלמעלה ומלמטה דהיינו מסוף החוטם עד סופו אבל אם נשאר בו מלמעלה ומלמטה אפי' כל שהוא כשר שאז יחזור לבריאתו ודוקא שנשאר החוטם שלם אבל אם נסדק בחוטמו אפילו כ"ש פסול כדלקמן סימן י"ב ונ"ל דאפי' בחוטם דוקא שנסדק רוב קליפה החיצונה דבלא"ה לא מיקרי נסדק וטעם פסול דנסדק הוא משום הדר ד׳ אתרוג שנרגש במשמוש היד שנימוח כל בשרו בפנים וקליפתו החיצונה וגם חדרי הזרע קיימין יש מכשירין ויש פוסלין משום חסר: ה׳ האתרוג מבחוץ יש לו קליפה ירוקה דק מאוד ולפנים ממנו היא הקליפה העבה לבינה והוא בשר האתרוג ולפנים ממנו יש כמו עגול ובו מונחים גרעינין וזה נקרא חדרי הזרע ואם נקלף אותה קליפה הירוקה שאינו מחסרו אלא נשאר ירוק כמו שהוא ברייתו כשר אפילו נקלף כולו ובלבד שנשתייר בו כל שהוא וכן סתם בש"ע וי"א שצריך שישאר בו כסלע דהיינו שליש טפח כדאיתא בי"ד סי' ל'. ואם אין מראה הקילוף דומה לשאר האתרוג אם נקלף רובו פסול ודינו כחזזית לקמן סי' ח' וכ"ז שנקלף הכל ביחד אבל אם נקלף בב' וג' מקומות אפילו במיעוט האתרוג אם אינו דומה לשאר האתרוג פסול דהוי כמנומר ובשע' הדחק יש להכשיר אפילו בב' וג' מקומות אע"פ שאינו דומה לשאר האתרוג ובלבד שתהיה מראה כשרה ואם הוא במקום אחד אפילו ברובו כשר (כי ראיתי בא"ר שכתב נראה בתמים דעים לראב"ד שהוא מסכים ג"כ לי"א עי' בב"י) אבל אם יש לו מראה פסול כגון לבן ושחור פסול ובחוטמו נתבאר דינו לקמן ו׳ ניטלה פטמתו והוא העץ שתקוע באתרוג למעלה בחוטמו ועליו הוא השושנתא אם ניטל עד האתרוג פסול דהוי כחסר ואם לא היה לו עץ זה מעולם וניכרים הם כי יש במקומו כמו גומא מתחלת ברייתו כשר ואם יש לו אותו העץ אלא שנחסר השושנתא יש מחמירין בזה וטוב להחמיר במקום שאפשר ליקח יותר מובחר מזה אבל אם הוא המובחר אין להחמי' בשביל השושנתא: ז׳ ניטל עוקצו הוא העץ שלמטה שבו תלוי באילן ונשאר מקומו גומא פסול משו' חסר ואם ניטל רק מקצתו ונשאר הגומא מכוסה כשר: ח׳ עלתה עליו חזזית אם ממקום א' אם הוא על רובו של אתרוג מב' צדדין פסול ואם אינו רק על רוב של צד אחד כשר (מגן אברהם ס"ק י"ב) אבל אם הוא בב' וג' מקומות דמחזי כמנומר יש פוסקים דאפילו אם אינו מתפשט אלא על מיעוטו של אתרוג פסול ודעת רוב פוסקים דאף בזה דוקא אם מתפשט ברוב האתרוג ואע"פ שכשנצרף מקום החברבורות לא יהי' אלא מיעוט מכל מקום כיון שנתפשט ברוב האתרוג מחזי כמנומר ופסול ולאו דוקא ברוב האתרוג אלא אפי' אם הוא רק ברוב היקף האתרוג עד שנתפשט משני צדדי' פסול (שם ס"ק י"ג) ואינו כשר אלא כשהוא במיעוטו מצד אחד. ופסול דחזזית הוא משו' הדר וחזזית הוא כמו אבעבועות וניכר במשמוש היד שהוא גבוה משאר האתרוג אבל אותן שרגילין להיות הרבה ומצוי ברוב אתרוגים או מה שנעשה עקום ואדום כשר דחיישינן למראה אתרוג אך כבר כתב היש"ש המורים מרובים והיודעים מועטי' וגם התה"ד הניח דין זה בצ"ע ולכן הירא לדבר ה' ישתדל לקנות אתרוג בלא חזזית ובהרות: ט׳ פסול זה דחזזית חוזר להכשרו אם כשיקלוף אותו מקום חוזר למראה אתרוג ולא יהיה חסר כלום: י׳ תפוח סרוח מנומר פסול שאינו הדור וכן כבוש ומבושל ואם נכבש בדבש כתב הט"ז דהוי כבוש והב"ח כ' דלא הוי כבוש ומיהו צריך בדיקה אם יש בו לחלוחית ואתרוג שהוא משנה שעברה ולא נכבש ודאי יבש הוא ואין לו לחלוחית: י״א אלו הן מראות הפסולות באתרוג שחור או לבן ודינו כחזזית (בסי' ח') אבל ירוק הוי מראה אתרוג (כדמוכח בסעיף כ"א דדוקא משום דעדיין לא נגמר פריו פסול ירוק) וכן אדום כשר (כדמוכח במגן אברהם ס"ק י"ט וכן הטור והש"ע לא כתבו רק שחור ולבן) כן נ"ל: י״ב מחוטמו ואילך דהיינו ממקום שמתחיל לשפע עד הפיטמא פוסל חזזית וכל שינוי מראה הפוסל וכן יבש ונסדק ונקלף ונשתנה ממראה האתרוג ואם חסר בכ"ש בחוטמו אם פסול כל זה צ"ע וכל זה דוקא כשנראה לעינים אבל לא כשיצטרך לחפש אח"ז: י״ג התיום דהיינו שגדלו ב' דבוקים זה בזה כשר וסמ"ג וראב"ן ורי"ו פוסלים: י״ד העגול כ' המ"מ עגול מכל צד ככדור פסול וכן אם גדלו בדפוס ועשאו כמין בריה אחרת דאין שמו עליו אבל אם נעשה כברייתו אע"פ שעשאו כעין דפין דפין כשר אע"ג שנראה בין הדפין כחסר כיון שתחלת ברייתו הוא כך ונקרם העור והבשר כשר: ט״ו הירוק שדומה לעשבי השדה פסול משום שלא נגמר פריו ופסול כל שבעה אם התחיל כבר להוריק כשר דכשמשהין אותו יחזור כולו למראה אתרוג: ט״ז שיעור אתרוג הקטן לא פחות מכביצה פחות מזה פסול כל שבעה שלא נגמר פריו ולא נקרא פרי ואפילו אם היה בו כשיעור ובימי החג נצטמק ועמד על פחות מכביצה מכל מקו' פסול משום שאינו הדר וגדול אפי' הרב' כשר וראוי לכל אדם להדר שיהיו לו כל ד' מינים מובחרים ומהודרים וכבר ביארנו בהלכות ברכות כלל ס"ח סי' ה' דהידור מצוה שליש ושם מבואר כיצד יעשה אם כבר קנה ורוצה להחליף או אם רוצה לקנות (תרנ"ו):

לעילוי נשמת רבי אברהם דנציג בן רבי יחיאל מיכל זיע"א מחבר ספר חיי אדם.

חיי אדם. נדפס בווילנא ה'דר"ת
מקור: primo.nli.org.il
דיגיטציה: ספריא
רשיון: בנחלת הכלל
דילוג לתוכן