ספר חיי אדם - שבת ומועדים מ״ז

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר חיי אדם לרבי אברהם דנציג ספר חיי אדם - שבת ומועדים מ״ז

א׳ המוציא. דין רה"י ומרשות לרשות (סימן שמ"ה):ד' רשויות לשבת והם רה"י ורה"ר וכרמלית ומקום פטור וכללא הוא רה"י אינו אלא דבר שהוא גבוה לפחות י"ט ורחב ד' טפחים על ד"ט. ורה"ר הוא מקום מעבר לרבים והוא רחב ט"ז אמה ומפולש משער לשער. וכרמלי' הוא דבר שגבוה יותר מג' טפחים מן הקרקע והוא פחות מי"ט גובה ורחב לפחות ד"ט. ומקום פטור הוא כשאינו רחב ד"ט אע"פ שהוא גבוה יותר מי"ט אבל כל שהוא פחות מג"ט לקרקע הרי הוא כקרקע ועכשיו נבאר פרטי כל אחד ואחד: ב׳ איזו רה"י מקום מוקף מחיצות כמו שנתבאר בכלל הסמוך בדין מחיצות והם גבוהים עכ"פ י"ט ורחב ד"ט על ד"ט ואפילו כלי או עמוד גבוה י"ט ורחב ד' על ד' הוי רה"י דאורייתא: ג׳ יש אומרים דבעינן חלל ההיקף שיהיה רחב ד' על ד' מלבד המחיצות ויש אומרים דגם המחיצות מצטרפות אם הם בריאים כל כך שיכולין לכסותן ולהשתמש עליהן (רשב"א) ד׳ תל ברה"ר גבוה י"ט ורחב ד"ט אם הוא משופע עד שבמשך ד' אמות כבר הוא גבוה י"ט הוי רה"י דלא ניחא תשמישא אבל אם במשך ה' אמות מגביה י"ט כיון שזה נוח להילוך עדיין הוא רה"ר והוא ד' טפחים על ד' טפחים: ה׳ וכן חריץ שמתלקט עמוק י' טפחים במשך ד"א הוי רה"י ואפי' היא מלאה מים דמים אין מבטלין מחיצ' אבל בשעת הקור שנקרשין המים ולא נשאר משפת הקרח גבוה י"ט במשך ד' אמות בטלו המחיצות דקרח מבטל מחיצה (ועיין עוד כלל נ') ודוקא בנהרות שאין ספינות עוברות בו אבל כשהספינות עוברות אעפ"י שלא נקרש אם אין המדרון י"ט עד המים לא הוי מחיצה דאתו רבים ומבטלי מחיצה (שס"ג במגן אברהם ס"ק ל') ודוקא מים אין מבטלין מחיצה וה"ה דברים שאדם מסתכל ורואה בתוכו אבל פירות מבטלין מחיצות ולרשב"א דוקא דברים שאסור לטלטל מבטל (מגן אברהם סי' שמ"ה ס"ק י'): ו׳ כלי גבוה י' טפחים ורחב ד' על ד' העומד ברה"ר הוי רה"י ואפי' עומדות באויר כעגל' העומד' על גלגלים וכן בכלים העשויים בכפרים לייבש הגבינות ותלוי על עץ גבוה אע"פ שתחתיו רה"ר מ"מ בתוך הכלי ועל גביו הוי רה"י (עיין מגן אברהם סימן רס"ו): ז׳ חורים שבכתלים שכלפי רה"י אפילו הם מפולשין לרה"ר דינם כרה"י אך י"א דאם הם למטה מי"ט ומפולשים לרה"ר דינם כחורי' רשות הרבים שנבאר בדין רה"ר: ח׳ אויר רשות היחיד עולה עד לרקיע ואפילו נעץ קנה ברשות היחיד גבוה ק' אמה אף על גב שאין בו רחב ד' הוי רשות היחיד: ט׳ המחיצות עצמן אע"פ שהן דקים ואינם רחבים מ"מ על גביהן רה"י דאם כאן יפה לעשות ההיקף שבפנים לרה"י כ"ש שהן עצמן יש להם כח זה: י׳ לרוב הפוסקים כשיש ג' מחיצות או אפילו רק ב' מחיצות ובשלישית העמיד לחי שהוא קנה דק הוי כמחיצה וא"כ יש כאן ב' מחיצות והוי רה"י דאורייתא והזורק לתוכו מרה"ר או להיפך חייב. ולרמב"ם ג' מחיצות אפילו שלימות אינו רה"י דאורייתא והזורק לתוכו פטור עד שיעשה ברוח רביעית לחי. ומ"מ לדברי הכל אסור לטלטל אפי' על ידי ג' מחיצות בלא לחי רק בד' אמות כדין כרמלית כאשר נבאר בדין כרמלית: י״א זיז והוא נסר הבולט מן הכותל גבוה י"ט מהארץ לרשב"א הוי רשות היחיד דאורייתא אע"ג דדבר שאין לו מחיצות אתו רבים ומבטלי מ"מ אלו כיון שהוא רחב ד' על ד' הוי כחורי' רה"י. ועכ"פ אסור להשתמש עליו מדרבנן ודינו בדין כרמלית ואם חלון הבית שהוא רחב ד' על ד' פתוח לו הוי כרשות היחיד אף מדרבנן ויתבאר עוד בסמוך (ועיין עוד בסימן שנ"ו): י״ב הלמ"מ דהיכא דיש מחיצות אמרינן גוד אסיק כאלו המחיצות עולים עד לרקיע ואמנם מדרבנן דוקא כשהמחיצות ניכרות לאותן שעומדין למעלה אבל אם הם מכוסות ברעפים שנמצא שהחוד של המחיצה מכוסה לא אמרינן גוד אסיק ולכן גגין שלנו וכן לפעמים יש בנין נמוך ועליו גג אעפ"י שגבוה י"ט ורחב ד' טפחים ויותר דמדאורייתא הוא ר"הי גמור על הגג מ"מ מדרבנן יש לו דין כרמלית ואסור לטלטל ממנו לרה"י וכן להיפך ואסור לטלטל עליו יותר מד' אמות ואע"ג דלמעלה מי"ט לא הוי כרמלית אלא מקום פטור כיון דלא מצינו דבר שהוא רחב ד' ויהיה מקום פטור לכן נתנו חכמים על זה דין כרמלית ואם יש מן הבית חלון או פתח פתוח שהוא רחב ד' על ד' פתוח אליו נחשב לרה"י אפי' מדרבנן (ועיין עוד סימן שע"ד):

לעילוי נשמת רבי אברהם דנציג בן רבי יחיאל מיכל זיע"א מחבר ספר חיי אדם.

חיי אדם. נדפס בווילנא ה'דר"ת
מקור: primo.nli.org.il
דיגיטציה: ספריא
רשיון: בנחלת הכלל
דילוג לתוכן