ספר חיי אדם ל״ד

א׳ דין תפלת מעריב בחול ושבת:אם בא לב"הכנ והצבור מתחילין להתפלל מעריב והוא לא התפלל עדיין מנחה יתפלל בעוד שהצבור אומרים ק"ש וברכותיה ואח"כ ישהה עכ"פ כדי הילוך ד' אמות ויתפלל תפלת י"ח של מעריב עם הצבור וכשיגיע זמן ק"ש יקרא ק"ש וברכותיה אבל לא ימתין להתפלל מנחה כשמתפללין צבור מעריב דזה לא הוי תפלה בצבור כיון שאינן שוין (ותמיה על המגן אברהם סימן ק"ט ס"ק ב' שכ' שיתחיל קודם קדיש כדי להתפלל בצבור דתפלה בצבור עדיף מאמן יש"ר מלבד מה שהשיג עליו א"ר דאינו מוכרח קשה הא אפשר לקיים שניהן ויעשה כמו שכתבתי להתפלל בעוד שהצבור אומרים ק"ש וברכותיה והתימא שהמגן אברהם בעצמו כ"כ בסימן רל"ו ס"ק ג'): ב׳ מ"מ מ"הת לקרות ק"ש ערבית שנאמר ובשכבך. ותקנו ב' ברכות לפניה וב' לאחריה וגם תקנו תפלת ערבית נגד הקרבת איברים ופדרים וזמן ק"ש של ערבית משעת יציאת ג' כוכבים בינונים ואם מסופק צריך להמתין עד שהוא ודאי לילה וכל אדם יחמיר על עצמו דאף שהצבור מקדימין מ"מ תיכף ביציאת כוכבים יקרא כל ג' פרשיות ק"ש בלא ברכות ולא יסמוך עצמו על ק"ש שקורא לפני מטתו אפילו אם מנהגו לקרות כל ק"ש דשמא תחטפנו שינה ושמא ישכח לכוין לצאת ידי ק"ש דכיון דק"ש הוא מ"ע דאורייתא קיימא לן דבעי כונה לצאת. ואשרי האיש המתפלל מעריב בזמנו בצבור (סי' רל"ה): ג׳ אם הצבו' מקדימין להתפלל יתפלל עמהם וחוזר וקורא ק"ש בלא ברכו' כמו שנתבאר סימן ב'. ואם הציבור כבר התחילו ק"ש ואינו יכול לגמור ק"ש וברכותיה יתפלל עם הציבור ואחר כך יאמר ק"ש וברכותיה דאע"ג דאינו סומך גאולה לתפלה מ"מ כיון דבערבית בלאו הכי אין סומכין גאולה לתפלה שהרי מפסיקין בברכת יראו עינינו טוב יותר להתפלל בצבור ואם יכול לקרות ק"ש וברכותיה ולדלג ברוך ה' לעולם ידלג ויתפלל עם הצבור ויאמר ברוך ה' לעולם עם הברכה של יראו עינינו אחר התפלה (סימן רל"ו): ד׳ אם הצבור מקדימין בקיץ להתפלל קודם שעה ורביע לצאת הכוכבים לפי חשבון שעות זמניות מוטב שלא יתפלל עמהם ויתפלל בזמנו ביחידות ואפילו בדיעבד צריך לחזור ולהתפלל. ומי שרגיל להתפלל בלילה וטעה והתחיל ברכות ק"ש עם הצבור מבעוד יום יגמור כדי שלא יברך לבטלה ובלילה יקרא ק"ש בלא ברכות ויתפלל (רל"ה): ה׳ לכתחילה מצותה מיד בצאת הכוכבים ואם אין לו פנאי כגון שלומד עם אחרים זמנה לכתחלה עד חצות. עבר ואיחר אפילו במזיד קורא עד עלות השחר ואם היה אנוס או שכור או חולה וכיוצא בו קורא לאחר עמוד השחר קודם נץ החמה ואז לא יאמר רק ק"ש וב' ברכות שלפניה ואמת ואמונה אבל השכיבנו לא יאמר דלאחר עמוד השחר אין זמן שכיבה ואם היה אז אנוס באותה שעה לצאת לדרך מקום גדודי חיה ולסטים או שאר דברים כדלעיל כלל כ"ג סי' ג' לא יקרא אז ק"ש פעם שנית לצאת בה ידי חובת ק"ש של יום שמאחר שעשה לאותה שעה לילה אי אפשר לחזור ולעשותה יום אלא צריך אז להמתין לקרות ק"ש של יום עד אחר הנץ החמה (סימן נ"ח): ו׳ חצי שעה קודם זמן ק"ש אסור להתחיל לאכול אבל טעימה בעלמא מותר ואם התחיל צריך להפסיק ויקרא ק"ש בלא ברכות דדוקא בק"ש שהוא מן התורה צריך להפסיק אבל לברכות וכן לתפלה שהוא מדרבנן א"צ להפסיק ולאחר שגומר סעודותו קורא ק"ש וברכותיה ומתפלל. ודוקא שכבר התחיל לאכול א"צ להפסיק לתפלה אבל אם לא התחיל לאכול אעפ"י שכבר נטל ידיו צריך להפסיק ואם כבר בירך על נטילת ידים יאכל המוציא ויפסיק דאכילת המוציא לא חשיב כהתחיל לאכול (א"ר) אבל אם התחיל קודם לחצי שעה איך צריך להפסיק ואם יודע שתמשך סעודתו עד הלילה אפילו התחיל קודם צריך להפסיק וכן הדין בכל דבר שהוא מן התורה אם התחיל בהיתר דהיינו חצי שעה קודם הזמן אין צריך להפסיק ואם התחיל באיסור דהיינו פחות מחצי שעה צריך להפסיק אבל במצוה שהוא מדרבנן אפילו התחיל באיסור אין צריך להפסיק (סימן פ"ט מ"א ס"ק ט"ו ובסימן רע"ו סק"ו ובסי' תל"א ובסי' תרנ"ב ובסי' רל"ה) חוץ מתפלת שחרית דאפילו התחיל לאכול קודם עלות השחר צריך להפסיק כיון דאסמכוה אקרא דלא תאכלו על הדם לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם כדלעיל כלל ט"ז. וכשיגיע הזמן אסור להתחיל ללמוד כשלומד ביחידות אבל בצבור מותר וחצי שעה קודם אפילו ביחיד מותר כדי שלא יבטל מלמוד כ"כ: ז׳ אחר מעריב אין אומרים תחנון. ומי שהוצרך להתפלל תיכף אחר מנחה מעריב עם הצבור ולא יכול לומר תחנון נ"ל שלא יאמר תחנון אחר מעריב כיון שכבר עשאו לילה (ובא"ר כ' שיאמר אחר מעריב אם הוא עדיין יום) ועיין כלל ל"ג סי' ג): ח׳ מעריב של שבת יש אומרים דאפילו הנוהגין להתפלל מעריב בזמנה מותרים להתפלל בליל שבת מבעוד יום ובלבד שיהיה מפלג המנחה ואילך דכיון דמצותה להוסיף מחול על הקודש וכבר קיבל שבת עליו הוי כלילה ומכל מקום צריך לקרות ק"ש בלילה בזמנה ולכן יזהר להתחיל ולאכול חצי שעה קודם צאת הכוכבים ומכל מקום אם תאב לאכול מותר לאכול אף בתוך חצי שעה כיון שכבר קרא קריאת שמע עם הציבור. ומכל מקום יזהר לקרות אחר אכילה (סימן רס"ז במ"א וא"ר שם). ומכל מקום הנוהג כן יזהר להתפלל מנחה קודם פלג המנחה שלא יהיה ב' דסתרי: ט׳ בשבת לא יסיים שומר עמו ישראל אלא יסיים הפורס סוכת שלום כו' ובדיעבד יצא (א"ר שם בשם כל בו): י׳ טעה בליל שבת במעריב בענין שצריך לחזור ולהתפלל (עיין לעיל כלל כ"ח סימן י"ד):. י״א הש"ץ אומר ברכה אחת מעין ז' ואפילו בשבת שאחר יו"ט או יו"ט שחל בשבת אומרים אותו ואין מזכירין של יום טוב. ודוקא במקום שיש מנין קבוע אבל כשמתפללים באקראי בעלמא אפי' בבית חתנים או אבל אין אומרים אותו וכשקובעין על איזה ימים כמו על הירודים מקרי קבוע (ט"ז סימן רס"ח) ויש אומרים דלא מקרי קבוע אלא במקום שיש ס"ת ואם חל יום טוב ראשון של פסח בשבת א"א אותו דלא נתקן אלא משום מזיקין ובפסח הוא ליל שמורים ובעשרת ימי תשובה אומר המלך הקדוש ואם אמר האל הקדוש אם נזכר קודם שסיים יתחיל מן המלך הקדוש ואם סיים הברכה חוזר לראש (א"ר הלכות ר"ה) ופ"ח כתב דא"צ לחזור וצריך עיון (ועיין בנשמת אדם): י״ב מנהג בכל ישראל שאומרים ואחר קבלת שבת קודם תפלת ערבית פרק במה מדליקין והטעם עיין בש"ע סי' ע"ר. ויום טוב שחל להיות בשבת או שבת אחר יום טוב וכן בשבת חול המועד אין אומרים אותו:

לעילוי נשמת רבי אברהם דנציג בן רבי יחיאל מיכל זיע"א מחבר ספר חיי אדם.

חיי אדם. נדפס בווילנא ה'דר"ת
מקור: primo.nli.org.il
דיגיטציה: ספריא
רשיון: בנחלת הכלל
דילוג לתוכן