ספר חיי אדם ט״ז

א׳ דין דברים האסורים משהאיר היום עד שיתפלל (סימן פ"ט):מצות עשה להתפלל בכל יום כמ"שכ ולעבדו בכל לבבכם ואחז"ל איזו עבודה שהיא בלב זו היא תפלה לדעת רמב"ם הוא מדאורייתא ולשאר פוסקים אסמכתא ולכ"ע מה"ת סגי בפעם אחד ביום ובאיזה נוסח שירצה ובאיזה זמן שירצה ורבנן תקנו מנין התפלות ונוסחתם וזמנם: ומשהאיר היום הוא זמן תפלת שחרית ואפילו אם עדיין נראין כוכבים ברקיע מ"מ נקרא יום כדאיתא בירושלמי ריש ברכות ואע"ג דלכתחלה אסור להתפלל תפלת י"ח עד הנץ החמה מ"מ הצריך לילך לדרך והדבר נחוץ או שאין השיירא ממתנת לו וכן שאר דוחק ואונס מותר להתפלל משעלה עמוד השחר ולכן מע"ה אסור להתעסק בצרכיו אם אין השעה נחוץ לכך וכן לילך לדרך אם אין השעה נחוץ ואסור לאכול ואפילו לשתות קאווע עם צוקר וחלב וסמכו חכמים דבריהם על פסוק לא תאכלו על הדם ר"ל קודם שתתפללו על דמכם ובזוהר מחמיר מאד שאסור לאכול אפילו קם בחצי הלילה ומטעם זה החמירו הפוסקים דאפילו התחיל לאכול קודם עלות השחר דצריך להפסיק. אע"ג דבכ"ד דרבנן בהתחיל בהיתר א"צ להפסיק הכא שאני כיון שסמכוהו על לאו דלא תאכלו הוי כדאורייתא ודווקא כששותה בדרך גאוה ותאוה אבל מותר לשתות מים וטאיי וקאווע בלא צוקר וחלב ואוכלין ומשקין לרפואה וכל מה שהוא רק ליישב דעתו מותר (סימן פ"ט וע"ש בפ"ח) ונ"ל דאפשר הצריך לאכול מפני חולשת הלב מותר וכן הקם קודם היום ולבו חלש וצריך לאכול ועי"ז מתבטל מלימודו מותר לאכול: ב׳ אפילו כשצריך לילך לחבירו לאיזה עסק אסור ליתן שלום לחבירו קודם שיתפלל דשמו של הקב"ה שלום ואינו ראוי להזכיר שמו קודם שהתפלל אפי' אם אינו הולך לבית חברו אבל צפרא דמרא טב בין בל"הק ובין בל"א מותר אם פגע בו בשוק אבל אם הלך לביתו אף זה אסור (שם): ג׳ אפי' ללמוד אסור אם לא במקום שהשמש קורא לב"הכנ או שלומד עם אחרים ואם לא ילמדו מקודם לא יהיה להם פנאי אחר כך ובלבד שלא יעבור זמן התפלה אפילו ללמוד עם אחרים (שם) והמבטל תפלה משום לימוד אפילו לומד עם אחרים כל היום כאלו לא למד (רוקח) ונ"ל דאפילו יש לו שיעור קבוע מה שלומד דליכא למיחש שמא ימשך בלימודו אפ"ה אסור (עיין סימן תל"ט והכא כיון שהזמן קצר חמור טפי) ולכן מי שהוא בדרך או דר בישוב אפילו בקיץ אע"ג שמצוה להתפלל בשעה שהצבור מתפללין מ"מ כיון שאסור ללמוד קודם שיתפלל מוטב שיתפלל תיכף כדי שלא יתבטל מלימודו ובזמ"הז דעוברי דרכים עפ"י רוב אינם לומדים תורה בדרך והיה מהראוי שימתינו על זמן שהצבור מתפללין מ"מ כיון שנמשך מזה שעוברים זמן ק"ש ולפעמים גם זמן תפלה לכן יזהרו שתיכף בקומם קודם שיעסקו בשום דבר יתפללו ומכ"ש דבקהלות גדולות מתפללים תיכף משהאיר היום וא"כ לעולם הוא בשעה שהצבור מתפללין:

לעילוי נשמת רבי אברהם דנציג בן רבי יחיאל מיכל זיע"א מחבר ספר חיי אדם.

חיי אדם. נדפס בווילנא ה'דר"ת
מקור: primo.nli.org.il
דיגיטציה: ספריא
רשיון: בנחלת הכלל
דילוג לתוכן