תפריט
דף הבית ספרי קודש אונליין ספרא דצניעותא ספרא דצניעותא - פרק ד

עתיקא טמיר וסתים. זעירא דאנפין אתגלייא ולא אתגלייא. דאתגלייא באתווי כתיב דאתכסייא סתים באתוון דלא מתיישבן באתרוי. בגין דאיהו לא אתיישבו ביה עלאין ותתאין:

ויאמר אלקים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וגו' היינו דכתיב (תהלים ל"ו) אדם ובהמה תושיע ה'. חד בכללא דאחרא משתכחא בהמה בכללא דאדם. אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה (ויקרא א') משום דאתכלל בכללא דאדם:

כד נחת אדם דלתתא בדיוקנא עלאה אשתכחו תרין רוחין מתרין סטרין דימינא ושמאלא כליל אדם. דימינא נשמתא קדישא. דשמאלא נפש חיה. חב אדם אתפשט שמאלא ואתפשטו אינון בלא גופא. כד מתדבקין דא בדא אתיילדון כהאי חיה דאולידת רוחין סגיאין בקטרא חדא:

כ"ב אתוון סתימין. כ"ב אתוון אתגליין. י' סתים י' גלייא. סתים וגלייא במתקלא דטפסין אתקלו. יו"ד נפקין מניה דכר ונוקבא ו"ד. בהאי אתר ו' דכר ד' נוקבא. בגין דא דו תרין דו דכר ונוקבא דו תרין קפלין. (תרין) י' בלחודוי דכר ה' נוקבא ה' ד' הות בקדמיתא ומדאתעברת ביה בגווה אפיקת ו'. הרי כי בה"א אית ד"ו וביו"ד אית ה' הרי יה"ו אתחזי יו"ד בחזווה כללא די"ה"ו. מדאפיקת י' ו"ד דהוא דכר ונוק' אתיישבת לבתר ומכסייא לאמא:

ויראו בני האלקים את בנות האדם. היינו דכתיב (יהושע ב') שנים אנשים מרגלים חרש לאמר. מאי בנות האדם דכתיב (מלכים א' ג') אז תבאנה שתים נשים זונות אל המלך. בגיניהון כתיב (שם) כי ראו כי חכמת אלקים בקרבו וגו'. אז תבאנה ולא מקדמייתא:

בקיסטרא דקיטורי דפיגאן תרין מתחבקן הוו לעילא לתתא נחתו ירתו עפרא. אבדו חולקא טבא דהוה בהו עטרא דכומלא ואתעטרו בקוסטא דענבא:

ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי. אלי דיקא. דבר אל בני ישראל ויסעו ויסעו דיקא במזלא תלי דבעא לאוקיר דיקנה. והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו עד כאן. כי אני ה' רפאך להאי דיקא:

סליק פרקא רביעאה:

כל הזכויות שמורות ל - ''ויקיטקסט'' תחת רשיון ''GNU Free Doc.'
שינוי גודל גופנים
ניגודיות