תפריט
דף הבית ספרי קודש אונליין נזקי העישון סכנותיו של העישון מ"יד שלישית"
ג. אבידן
זהירות: חדרים וחפצים "מעושנים"

{ תודה לעיתון יתד נאמן על הסכמה להשתמשמ בכתבה לזיכוי הרבים }

 

 

* כל אחד מכיר את התופעה. המעשן הסידרתי נמצא בסביבתך, הוא נמנע עתה מלעשן "מתוך התחשבות" או בשל אילוצי החוק, אך בגדיו, כליו וכל סביבתו, מדיפים ריח-ניחוח כ"סיגריה מהלכת" * נכנסים לחדר או לרכב שעישנו בו, זמן רב לאחר שהמעשנים יצאו, אך הריח הכבד של העישון עדיין באויר, "נדבק בקירות" וספוג בריפוד * החוקרים מזהירים: לא מדובר רק בבעיה של אי-נעימות ריחנית, אלא בהשלכות חמורות יותר * מחקר חדש שמגיע מן ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות מראה, כי העישון מאיים לא רק על המעשן עצמו וגם לא רק על המעשנים "הסבילים" שלידו. העשן מותיר את חותמו בכל מקום, ושרידיו הזערוריים מאיימים על כל שנמצא בסביבה, גם לאחר שעות או ימים. במיוחד על ילדים * מומחים מזהירים: מידע כזה צריך לצאת החוצה, ובדחיפות!*

 

 

העישון מסוכן לבריאות, ידעתם?

ידענו.

יש עישון, כלומר עישון פעיל, כאשר המעשן שואף את העשן לתוך הריאות, ומרעיל את גופו לאט לאט.

ויש עישון סביל. זה העישון שנכפה על מי שנמצא בחברתו של המעשן, שנאלץ לספוג מן העשן שמתפזר אט אט באויר. החלקיקים נמצאים שם, גם אם לא רואים אותם, אם כי ניתן לחוש בהם. והם נבלעים במהלך הנשימה, גם אצל מי שמתנגד לעישון ואינו רוצה לעשן.

ויש, כך מגלים חוקרים בעולם, עישון סביל מדרג ב'. "עישון מיד שלישית", כינה אותו "הארץ" שציטט את המחקר. הנזק נותר גם לאחר שהמעשן הפסיק לעשן במקום. העשן התפזר, אך החומרים הרעילים שורדים, וממשיכים להרעיל!

הכל יודעים מהו עישון. בשנים האחרונות נודע שיש בעיה שמאיימת על בני משפחותיהם ושכניהם של מעשנים, עישון סביל (פסיבי). כלומר, אולם חלקיקי עשן וחומרים רעילים שעולים מן הסיגריות הבוערות ומגיעים, דרך האויר, אל סביבתו הקרובה של המעשן.

אכן, יש להודות כי המסר הופנם. רבים שנהגו לעשן ויתרו על ההרגל. זה היה קשה, אבל אפשרי. המעטים שהמשיכו לעשן, השתדלו לעשות זאת במקומות פתוחים, בהם העשן יכול להתפזר. וגם מי שעישן בביתו, השתדל, יש לקוות, לקחת אחריות על הנזק. כך, הורים מעשנים באמריקה, מראים המחקרים, נוהגים לפתוח חלונות (תופעה מקובלת בישראל יותר מאשר בחו"ל) כדי לטהר את האויר ולהגן על בני המשפחה והילדים.

הבעיה היא שזה לא מספיק. עישון משאיר עקבות.

הכינוי "עישון מיד שלישית" מתייחס ל"תערובת רעילה של גזים וחלקיקים הנפלטים בעישון", מסביר אחד המומחים. לא ניתן לראותם וגם לא תמיד ניתן לחוש בהם. אבל הם קיימים. הם "נדבקים לשיער ולבגדים, לכריות ולשטיחים". הם נעים עם כל תנועה קלה של אויר, ובמקום שבו הם נמצאים הם גם יישארו, עד שהם עלולים להגיע אל האדם. כיצד? ובכן, זה קורה בעיקר אצל ילדים. כאשר ידיהם המשמשניות של ילדים אוחזות בכל דבר בבית, שרידי העישון נדבקים עליהן. בפרט אצל פעוטות הרגילים לזחול או לשחק על הרצפה.

 

וזה לא עוזר לנסות לאוורר את המקום. החלקיקים הרעילים "מסרבים להיעלם גם הרבה אחרי שהעשן התפוגג מהחדר".

המשקעים האלו מכילים דברים מסוכנים כמו חלקיקי מתכות כבדות וחומרים מסרטנים או אפילו רדיו-אקטיביים. חלקם זהים לחומר שהשתמשו בו כדי להרעיל את המרגל הרוסי הנמלט, ליטוויקין!

"הסיגריות של המעשנים מסוכנות ללא מעשנים הרבה יותר ממה שחשבנו עד היום", פותח דניאל דה-נון את הכתבה שלו אודות התגליות החדשות במגזין לעניני רפואה.

 

 

@5מחקר מאיים

 

למעשה, כל אחד שיצא לו לעמוד בחברתו של מעשן "כבד" יכול להעיד על שרידי העישון שאינם נעלמים. ילדים מתלוננים לעתים כאשר עליהם לשבת באוטובוס ליד אדם מעשן. לא, איש אינו מעז לעשן באוטובוס. החוק והסיכון הופנמו היטב. אבל הריח הכבד מורגש מרחוק, וילדים עשויים להתחנן לפני ההורים שירחיקו אותם מן המטרד.

אבל זה לא רק "מטרד". זה סיכון!

המחקר, שהתפרסם ב"פדריאטיקס" האחרון, כתב העת הרשמי לרפואת ילדים של ארה"ב, הוכיח את הסיכון בנתונים ברורים. המחקר גם הציע את השם הקליט לסיכון: "עישון מיד שלישית". כל מה שנותר עכשו הוא ליידע את הבריות. ומה שיותר דחוף, טוב יותר.

"כל אחד יודע שעישון מיד שנייה הוא דבר גרוע. אבל האם יודעים על עישון מיד שלישית?" אומר מנהל המחקר, ד"ר ג'ונתן וינקוף, מומחה לרפואת ילדים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד הידועה.

והוא מפרט עבור מי שלא הבין:

יש כאלו ש"מעשנים כשהילדים לא בבית, או במכונית כשהילד יושב מאחור והחלון לידם פתוח. והם חושבים שזה בסדר כי העשן לא מגיע ישירות לילדים". אבל זו טעות! טעות מסוכנת. "רעלני הטבק האלו אינם נראים" אבל הם נמצאים שם, מצטברים ומסכנים את הבריאות. במיוחד אצל ילדים, אבל לא רק אצלם. למרות שהם הראשונים שיתלוננו על הריח. ולא אנו בחרנו את הראיה הזו, אלא מנהל המחקר בכבודו ובעצמו.

"האף לא משקר", אומר וינקוף, שמבין כי אופי הביטוי הציורי הוא המוחשי ולכן גם המשפיע ביותר. "התערובת הזאת רעילה כל כך, שהמוח מסמן לנו להתרחק ממנה".

וינקוף הוא גם זה שמצא, עם חבריו, את השם "עישון מיד שלישית". שוב, המטרה היתה להגיע לציבור, ולהוציא את המידע ממגדלי השן של האקדמיה אל מי שזקוק לו, אלו שעדיין מעשנים ואינם ערים למה שהם גורמים לסביבה, לפעמים לילדיהם, ח"ו.

"חיפשנו מינוח שיבהיר את מידת הסכנה", הוא מסביר.

המחקר נמשך 20 שנה ועקב אחרי קבוצה של לא מעשנים, שנמצאים בחברתם של מעשנים. הוא התבסס על בדיקות דם קבועות כדי לאתר בדמם של הלא מעשנים נוכחות של רכיבי עישון שחדרו אליהם על כורחם.

שימו לב: עד למחקר האחרון, האמינו המומחים כי הסיכון למעשן סביל, לדוגמא אשתו של מעשן, עומד על 30 אחוזי סיכון בריאותי. למשל, למחלות לב. עתה מתברר כי הסיכון כפול! ואין זה מפליא, אם שרידי העשן נותרים מאחור, וממשיכים להרעיל את הסביבה גם לאחר שהמעשן נעלם מן החדר...

 

 

@5להגיע למודעות

 

"במושגים מוחשיים יותר, עישון מיד שלישית הוא הדבר שמריחים כשלידנו במעלית עומד אדם שכרגע סיים לעשן, או כשאנחנו נכנסים לחדר מלון שהתארחו בו מעשנים", חוזר עיתונאי ישראלי על העיקרון עם דוגמאות משלו.

הבעיה היא שמי שמעשן, מוצא לעצמו תירוצים. קשה להפסיק, למרות שזה אפשרי. וגם מי שממשיך, יודע יפה מה הוא גורם לעצמו. אבל קשה לאדם להודות לעצמו שהוא גם מסכן את ביתו, את ילדיו, ולכן רבים משתדלים למצוא דרך בינים שבה לא יפגעו באחרים. לכן חשוב כל כך להגיע לאותם אנשים שמכבדים את הסיכון מפני שזה הסיכוי להציל את סביבתם, ואולי גם אותם...

המחקר בדק 1,500 משפחות בארה"ב. התברר שלא רק הלא מעשנים מודעים לזכותם ומקפידים שלא יעשנו לידם. גם מעשנים מבינים מה הם עושים. וכולם יחד משתדלים להגן על הדור הצעיר, שרגיש פי כמה להשפעת חלקיקי העשן.

במספרים, כ-95 אחוזים מהלא-מעשנים ו-84 אחוזים מהמעשנים הסכימו ש"שאיפת עשן הסיגריות של ההורים עלולה להזיק לפעוטות וילדים". אבל מי היה מעלה בדעתו שהרבה אחרי כיבוי הסיגריה נותרים חלקיקים מסוכנים לבריאות?

ברגע שעלתה השאלה, אמרו שהדבר מסתבר. האזהרה כי "שאיפת אוויר היום בחדר בו עישנו אתמול עלולה לפגוע בבריאותם של ילדים" נראתה מובנת מאליה ל-65 אחוזים מהלא מעשנים. אבל פחות ממחצית המעשנים, 43 אחוזים בלבד, היו מודעים לכך ונכונים להודות בכך. צאו וראו עד כמה חשוב ליידע את הציבור על "סכנות העישון מיד שלישית".

הנשאלים המעשנים הסבירו כי למרות שהם יודעים היטב כי "עישון מיד שנייה מזיק לילדים", הם לא תמיד נמנעים מעישון בבית, או במכונית. קשה להם, והם משכנעים את עצמם ש"לא קרה כלום" כיון שהם ממהרים לאוורר את המקום. אבל אלו שנטו להסכים מייד ש"עישון מיד שלישית עלול להזיק" היו אלו שמנעו כל עישון בבית ב"איסור חמור"

"הממצאים האלו מוכיחים שאיתרנו מסר בריאותי חשוב שעלינו להעביר", אומר וינקוף. והוא מפרט: "בהרבה קבוצות שמענו שוב ושוב את המשפט כי 'אני מפעיל מאוורר והעשן נעלם'. זה הבהיר לנו עד כמה אנשים מודעים לנזקי עישון מיד שנייה". הבעיה היא שאותם מעשנים מאמינים ש"מצאו פתרון". חשוב מאד שידעו שזה לא כך. אם מבינים שעישון הורג ושעישון סביל הורג, צריך להיזהר גם מעישון "יד שלישית".

הסקר הנוסף על המודעות נערך בשלהי 2005. יחד עם המחקר בן 20 השנה, נוצרת תמונה מאיימת. זו גם הסיבה לפירסום המיידי שלנו. מידע כזה צריך לצאת החוצה, ובדחיפות!

עתה, עם הפירסום, ממהרים רופאים ומומחים אחרים להתריע מפני העישון, גם ב"יד שלישית". אחד מהם הוא ד"ר פיליפ לנדריגן, רופא ילדים ומנהל המרכז לבריאות הסביבה לילדים בבית הספר לרפואה הר סיני בניו יורק. כמו וינקוף, הוא יודע שצריך לתת דוגמא כדי להגיע לציבור.

"המסר העיקרי הוא שסגירת הדלת במטבח כשמעשנים לא תגן על הילדים. יש חומרים מסרטנים בעישון מיד שלישית, והם מסכנים כל אחד, בכל גיל".

ראו, הוזהרתם.

 

 

@5תולדותיה של התמכרות

 

קצת היסטוריה, שיכולה להסביר הרבה מאד מן המתרחש בעשרות השנים האחרונות, ובמיוחד בשנים שחלפו מאז שלהי המאה ה-20.

צמח הטבק מגיע אלינו מאמריקה, שם הוא גדל במשך אלפי שנים. התעודות הראשונות שיש בידנו מספרות כי כבר לפני 2000 שנה נהגו אינדיאנים לכרסם את הצמח, או לעשן אותו. אבל הם עשו זאת רק בטקסים חגיגיים כדי לציין אירועים מיוחדים.

האירופאי הראשון שגילה את הטבק היה זה שגילה גם את אמריקה בכלל. כריסטופר קולומבוס. הוא החזיר איתו לספרד חלק מן התגליות שגילה מעבר לים, ואחת מהן היתה צמח הטבק.

ב-1531, החלו לגדל טבק באופן מיוחד בסטו דומינגו. כך החל הטבק לכבוש את העולם. תוך 70 שנה בלבד, פשט ההרגל בכל היבשת שנחשבת לערש התרבות של הימים ההם: אירופה. הטבק היה כה חשוב עד שהשתמשו בו כדי להעריך את שווי המטבע...

במאה ה-18 הפך העישון לתופעה נפוצה. יש לשים לב כי לא ידעו כלל על נזקיו. אדרבה, העיסוק נחשב לבריא בגלל החומר המעורר שיש בטבק, הניקוטין. האמינו אפילו שזה מועיל נגד יתושים, בגלל העשן.

האם לא נהגו המעשנים להשתעל, להתלונן על כבדות וחולשה, על קשיי נשימה? מסתבר שכן, אבל איש לא קשר בין העישון לבין סימנים חיצוניים אלו. ואם זה נעשה, אין לנו עדויות על כך. כמעט ולא.

אבל יש גם יוצאי דופן.

ב-1602 פירסם מחבר בריטי ספר על תלאותיו של מקצוע קשה ולא בריא: מנקה ארובות. מנקי הארובות, כתב המחבר, באנגלית קלאסית שרבים יתקשו היום לקרוא, לוקים בבריאות. הסיבה היא הפיח הרב שהם נאלצים לשאוף בשעת עבודתם ובמקום עבודתם.

כמעט הערת שולים הזהירה כי תופעה דומה מאיימת גם על מעשנים...

לא ידוע לא מי המחבר האלמוני, שלא צירף את שמו לספר. אבל זכות הראשונים להתראה על נזקי העישון, שלו היא.

חלפו כמעט מאתיים שנה והרופא סמואל טומאס פון זמרינג, איש גרמניה, מזהיר ב-1795 כי גילה "סרטן השפה" אצל "מעשני מקטרת". שלוש שנים אחר כך מצטרף אליו רופא אמריקני, בנג'מין ראש, באזהרה מפני "הסכנות הרפואיות של הטבק".

ההוכחות המדעיות החלו להתפרסם אמנם רק בשנות העשרים של המאה ה-20. הן הצביעו על קשר בין עישון לבין סרטן ריאות. יש עוד בעיות, אבל זו היתה הראשונה שתועדה רשמית. בניגוד להיום, עורכי עיתונים פשוט סרבו לתת מקום כדי לפרסם את ההודעה לציבור. הם חששו לפגוע בחברות הטבק, שמימנו חלק נכבד מן המודעות שלהם.

בשתי מלחמות העולם, היה מקובל לחלק לחיילים סיגריות חינם, "להעלאת המוראל". האדם החושב והמצליח הוצג ברבים, בעיקר בארה"ב, כשסיגריה בוערת בפיו...

יש להודות כי גם היום שוק הסיגריות עושה כסף רב, אם כי לא כבעבר. ההכנסות שלו מגיעות בעיקר מהעולם השלישי או מבני נוער בשכבות שמצבן הכלכלי ירוד. מכונות הייצור ממשיכות לעבוד בקצב. מכונה לייצור סיגריות מסוגלת לייצר עד 9000 סיגריות בדקה.

זה לקח עד שנות ה-50 וה-60 עד שהדיווחים הרפואיים על נזקי העשן הגיעו לאוכלוסיה הכללית. וגם אז, כידוע, חברות הסיגריות הצליחו לנהל לובי מוצלח מאד נגד האזהרות, וכל מי שרצה יכול היה לטעון שהנושא "נתון במחלוקת בין המומחים".

לא עוד.

הפירסומים החד משמעיים על נזקי העישון חלחלו החוצה. גם מי שרצה לעשן לא יכול היה להתחמק מן הידיעה מה הוא מעולל לעצמו. חברות הסיגריות חוייבו לשלם מיליארדים של דולרים כפיצוי למעשנים או למשפחותיהם שאיבדו אבות ובעלים.

ובכל זאת, ממשיכים לעשן. אם העישון יימשך ברמתו הנוכחית, הוא יהרוג עשרה מיליון בני אדם מדי שנה בשנה, וזה הצפי עד 2020.

 

 

@5נזקי העישון הסביל

 

ב"יום ללא עישון" של 2001 הזהיר ארגון הבריאות העולמי כי מחצית מן הילדים בעולם נמצאים בסיכון של "עישון סביל". הסיבה הראשית לכך היא שלא בכל המדינות אסור לעשן במקומות ציבוריים. אפילו במדינות שמוגדרות כתרבותיות, כמו צרפת וגרמניה, התנהל ומתנהל מאבק קשה וממושך כדי למנוע ממעשנים לכפות את העשן שלהם על הסביבה.

וכמובן, כפי שיכול להעיד על מי שהולך על מדרכה במדינת ישראל, קשה להימלט מן העשן במקומות ציבוריים פתוחים לאויר, כמו בתחנת אוטובוס. שם החוק מתיר, עדיין, למעשן לגדוש את האויר בחלקיקים שמזיקים גם לאחרים ולא רק לעצמו.

בעוד מבוגרים עלולים ללקות בסרטן מסוגים שונים או בבעיות לב וריאות, הנזק לילדים חמור יותר. גם זיהו המומחים השפעה היוצרת אסטמה או מחלות נשימה נוספות, הרבה יותר מאשר אצל מבוגרים.

ואלו הם נזקי העישון הסביל וסכנותיו במפורט, כפי שהם נמנים במנשרים של האירגונים למלחמה בסיגריות:

"מעשנים רבים טוענים שמותר להם לעשן ואיש לא יתערב בהחלטתם לעשות כרצונם. הם אינם מודעים לכך שהעישון מזיק לסביבה", מסבירים המומחים את אבי אבות התירוצים של המעשנים הכופים את עצמם על אחרים.

וכפי שמובן עתה, גם עישון "יד שלישית" מזיק.

ההשפעות המצטברות של העישון הסביל מזיקות בדיוק כמו העישון הרגיל עצמו!

כל עשן שעולה ומתפזר באויר גורם לעישון סביל. בין אם המעשן פולט אותו מפיו, ובין אם הוא עולה מסיגריה בוערת, סיגר או מקטרת. חלקיקי העשן נותרים באויר כמה שעות לאחר שמסיים המעשן את מעשיו. והשאריות של "יד שלישית" נותרות לזמן מרובה עוד יותר, ימים ואולי יותר מזה.

כאשר אדם מעשן, הוא משאיר עשן במקום מגוריו. כאשר אדם מעשן במסעדה או באוטובוס, הוא משאיר עשן לא פחות. לא תמיד מצייתים לחוקים...

המשרד לאיכות הסביבה בארה"ב מגדיר את העישון הסביל בתור גורם לסרטן, בדיוק כמו עישון רגיל. כ-3000 אמריקנים מתים מדי שנה בשנה בשל עישון סביל. כ-50 אלף מקרי מוות מבעיות לב נגרמים בשל עישון סביל. העשן שמגיע מאחרים גורם לבעיות ומחלות נשימה, כמו ברונכיט ודלקת ריאות. העשן פוגע גם בחלק העליון של מערכת הנשימה וגורם שם לדלקות. גם כאשר אין מחלות ידועות, תיפקוד הריאות יורד. זה מזיק במיוחד לילדים ולפעוטות.

מה שפחות ידוע הוא שעישון סביל גורם לבעיות מוגברות של זיהומים באוזניים. מחקרים מראים שינויים משמעותיים בשכיחות של דלקות אוזניים בהשוואה בין משפחות מעשנים ללא מעשנים.

עישון סביל פוגע במעוברות ובתינוקות.

מדי שנה בשנה מאובחנים כ-8000 מקרי אסטמה חדשים עקב עישון סביל. יש גם מיליון (!) מקרים של אסטמה מוחרפת עקב הגורם הזה.

חושדים כי עישון סביל הוא גורם לתופעה הבלתי מוסברת יחסית של מות עריסה אצל תינוקות. בארה"ב נמצא קשר בין עישון סביל לבין כאלפיים מקרים מסוג זה.

"השפעות העישון הסביל על בריאות אינן ניתנות להכחשה. הן חמורות, משתקות, מאיימות על החיים. לא ניתן להתחמק מעישון סביל לגמרי, אבל זה מה שכולנו צריכים להיזהר מפניו", כותב מומחה אמריקני. "ובעיקר - עבור דור העתיד של ילדינו".

וזה נכון לגבי עישון סביל ולגבי עישון יד שניה ושלישית גם יחד.

 

 

 

@5החטא והעונש

 

מן הראוי לסיים במילותיו של מומחה לדבר, הית'ר ג'ונסון, הכותב דברים הראויים לציטוט:

"החטא והעונש מגיעים שלובי יד. אבל יש פשעים שמתעלמים מהם, ואין מתאמצים להענישם. הנושא הראשון ברשימה זו הוא העישון. הצתה של מקלון טבק ושאיפת העשן הרעיל. זה הרגל רע ומזיק בפני עצמו, אך הגרוע יותר הוא שהעשן מרעיל כל אדם בסביבה, ומזהם את העולם.

האם עישון הוא פשע אקולוגי? החוק אינו מגדיר זאת כך. עדיין לא".

וכפי שהוא מאריך לבאר, אכן יש חוקים, לפחות בארה"ב ובמדינות מתוקנות אחרות, מתוקנות מבחינה זו. שם המעשן נתבע לשלם קנס על הנזק שהוא גורם לאחרים. אבל הנזק עולה בהרבה על הקנס. ויש דברים שאי אפשר להחזיר.

"מה הטעם בעונשים, מה הטעם אפילו בריפוי אם הפתרון הפשוט הוא מניעה מראש? גם אם חלק מהציבור ישים לב וייזהר, כל טיפה מועילה. טיפות מים מצטרפות ויוצרות יחד את האוקיינוס. כל מאמץ קטן מצידנו כדי לקדם יצירת אויר ואוירה נקיים מעשן משתלמים".

יותר מכך, מניעה בזמן יכולה להציל חיי אדם.

 

 

 

במסגרת: חלקיקים מסוכנים

 

העישון הפעיל והסביל, מכניסים לגוף את כל החומרים המסוכנים, החל מן העשן עצמו שמצטבר בריאות ובגוף, וכלה בעוד 5000 כימיקלים שונים ומשונים. 69 מתוכם ידועים בבירור כמסרטנים. אבל גם האחרים משפיעים לרעה.

"הטבק הוא המוצר האחד והיחיד שאם משתמשים בו למטרתו מזיק לגוף וגם גורם לבעיות בריאות המסכנות את החיים", מזהיר אירגון נגד עישון בארה"ב.

מן הבעיות הידועות הן פגיעה בריאות ומחלות לב. בארה"ב עדיין מתים 400 אלף אמריקנים מדי שנה בשנה בשל עישון. בין 80 ל-90 אחוזים ממקרי המוות בשל בעיות ריאות כרוניות הם של מעשנים.

אל תחשבו שמי שממשיך לעשן ולא מתלונן הוא בריא ושלם. על כל מקרה מוות שנגרם מעישון יש עוד כ-20 מקרים אחרים שבה קיימת בעיה רפואית קשה, אם כי לא תמיד היא ידועה. כך מוכיחה הסטטיסטיקה.

העישון מזיק גם למערכת העיכול. הוא פוגע אפילו בפצעים ומונע מהם להחלים. עישון של נשים מעוברות עלול לגרום מוות לעובר, או בעיות אחרות. גם אצל תינוקות לכאורה בריאים של נשים מעשנות נמצאה פגיעה במערכת הנשימה ותיפקוד מופחת של הריאות.

וזה מאיים על מעשנים סבילים לא פחות. אדם שאינו מעשן, הנמצא בחברתו של אדם מעשן, יספוג במשך יותר משעתיים עשן כאילו עישן בעצמו ארבע סיגריות באותה עת!

כיון שהכסף הוא גורם נחשב מאד בארה"ב, מציינים אירגונים נגד עישון כי עלות הוצאות הבריאות בשל עישון מגיעות באמריקה ל-170 מיליארד דולרים לשנה, כמעט רבע של תוכנית התמריצים שהממשל האמריקני חייב לממן כדי להציל את הכלכלה האמריקנית.

והנה הרשימה של הרכיבים המזיקים שאותרו בעישון מיד שלישית:

* מימן ציאנידי – משמש לייצור נשק כימי.

* בוטאן - משמש כחומר מילוי למציתים..

* טולואן או מתיל-בנזין. חומר זה נמצא במדללי צבע.

* ארסניק – רעל.

* עופרת – חומר שהוצא מכלל שימוש בעפרונות כיון שילדים נהגו לנגוס בהם...

* פחמן חד-חמצני – גז שגורם לחנק כאשר הוא חודר לריאות, באשר הוא נצמד לכדוריות הדם ואינו משחרר אותן, בניגוד לדו תחמוצת הפחמן השכיח באויר ללא עשן.

* פולוניום-210- כן, אותו חומר רדיו-אקטיבי ששימש לרצח המרגל הרוסי לשעבר אלכסנדר ליטוויננקו ב-2006.

בסך הכל, 11 מהרכיבים במשקעי העשן נחשבים למסרטנים ברמות גבוהות.

 

 

במסגרת: עישון נגד מכשירים אלקטרוניים

 

העישון הסביל פוגע כנראה גם במחשבים ומכשירים אלקטרוניים אחרים. ג'יימס ריווינגטון גילה כי אפילו מחשבים יכולים להתקלקל מחמת העישון!

לפני שנה התברר כי מחשב מסוג נינטנדו סבל מבעיות לא מוסברות, שבסופו של דבר התגלו כפגיעה מעישון סביל (המחשב עצמו אינו מעשן...) לכן, מעיר הכתב האמריקני, צריך להיזהר מאד לא לעשן לידו. "זה יכול מאד להזיק לבריאותו... של המחשב", הוא מעיר. ואפילו היצרן הודיע כי "שרידי עשן הסיגריות יכולים להצטבר על הרכיבים בתוך המארז ולמנוע מהם לעבוד כשורה".

"אז תמיד ידענו שאסור לעשן ליד ילדים, והקשר בין עישון לבין סרטן ריאות הוכח מזמן. אבל מי ידע שהעישון הסביל מזיק גם למחשב?"

ההסבר הטכני, למי שמעוניין, הוא ששאריות הטבק שנמצאות בעשן הסיגריה מגיעות לתוך כונן התקליטורים של המחשב, מצטברות על העין שלו, וגורמות לה לאבד את המיקוד. היצרן ערך מחקר קטן וגילה את ההסבר לאחר שהצטברו אצלו תלונות של בעלי מחשבים רבים.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות