סימן תרכא - סדר קריאת התורה ומילה ביום כפור - שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

דף הבית ספרי קודש אונליין שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים/מגני ארץ) סימן תרכא - סדר קריאת התורה ומילה ביום כפור - שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרכא - סדר קריאת התורה ומילה ביום כפור

א מוֹצִיאִין שְׁנֵי סְפָרִים, בְּרִאשׁוֹן קוֹרִים שִׁשָּׁה בְּפָרָשַׁת א אַחֲרֵי מוֹת עַד וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה'; וְאִם חָל בְּשַׁבָּת, קוֹרִים שִׁבְעָה ב וּמַפְטִיר קוֹרֵא בַּשֵּׁנִי בְּפִנְחָס וּבְעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, וּמַפְטִיר בִּישַׁעְיָה: וְאָמַר סֹלּוּ סֹלּוּ פַּנּוּ דָרֶךְ, עַד כִּי פִי ה' דִּבֵּר. ב ג מִילָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, מָלִין בֵּין יוֹצֵר לְמוּסָף, אַחַר קְרִיאַת הַתּוֹרָה; וּלְאַחַר הַמִּילָה אוֹמְרִים: אַשְׁרֵי { וְהַמִּנְהָג לָמוּל אַחַר אַשְׁרֵי } (מִנְהָגִים); וְאִם הוּא בְּמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לָצֵאת מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, אֵין מָלִין עַד אַחַר חֲזָרַת סֵפֶר תּוֹרָה, וְחוֹזְרִים וְאוֹמְרִים קַדִּישׁ. ג מְבָרְכִין עַל הַמִּילָה בְּלֹא כּוֹס { וְיֵשׁ אוֹמְרִים דִּמְבָרְכִין בַּכּוֹס וְנוֹתְנִים } ד { לַתִּינוֹק הַנִּמּוֹל, וְכֵן נוֹהֲגִין. } ד בְּמוּסָף אוֹמֵר שְׁלִיחַ צִבּוּר סֵדֶר ה עֲבוֹדָה. { הַגָּה: וְנוֹהֲגִין לִפֹּל עַל פְּנֵיהֶם כְּשֶׁאוֹמְרִים וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם, וְגַּם בְּעָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ; אֲבָל שְׁלִיחַ צִבּוּר אָסוּר } ו { לַעֲקֹר מִמְּקוֹמוֹ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה כְּדֵי לִפֹּל עַל פָּנָיו, וְיֵשׁ לִמְחוֹת בְּיַד הָעוֹשִׂים כֵּן. } ה סֵדֶר הַוִּדּוּי: ז חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי. ו נָהֲגוּ לִדֹּר צְדָקוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּעַד ח הַמֵּתִים. { וּמַזְכִּירִין נִשְׁמוֹתֵיהֶם, דְּהַמֵּתִים גַּם כֵּן יֵשׁ לָהֶם כַּפָּרָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים } (מָרְדְּכַי).

באר היטב - סימן תרכא - סדר קריאת התורה ומילה ביום כפור

א א אחרי מות. והמצטער על מיתת בני אהרן ומוריד דמעות עליהם בי''כ מוחלין עונותיו ובניו אין מתים בחייו זוהר והאר''י ז''ל. ומצוה ללמוד בי''כ משניות יומא. גם ללמוד בסוף יומא המאמרים המדברים במעלות התשובה עיין של''ה. ואין לת''ח לעסוק בתורה ולהשמיט מלהתפלל התפילות והסליחות ובקשות עם הצבור. שכנה''ג: ב ומפטיר. בהפטרה אין אומרים מלך מוחל וסולח רק ודברך אמת וקיים לעד בא''י וגו'. ד''מ ואחרונים: ב ג מילה. ואומרים זכור ברית ואם חל בשבת אומרים יום ליבשה עסס''י תקפ''ד: ג ד לתינוק. דהיינו דמלבד מה שנותנין לפי התינוק כשאומר בדמייך חיי צריך ליתן לו לשתות קצת מהכוס מ''א ע''ש ועיין סי' תקנ''ט ס''ז: ד ה עבודה. דעיקר העבודה של כהן גדול הי' במוסף עיין ט''ז ומ''א: ו לעקור. וכבר פשט המנהג שגם הש''ץ נופל על פניו. לבוש. אבל לא יעקור רגליו גם יעמוד קצת רחוק בתחילה מהתיבה וכן נוהגים. ועסי' קל''א דיש להשתטח עשבים על הרצפה: ה ז חטאתי. החטא שוגג עון מזיד פשע מורד וצ''ל הקל תחלה: ו ח המתים. ולכן נקרא יה''כ בלשון רבים ר''ל לחיים ולהמתים. מהרי''ו:

מגן אברהם תרכ״א - סימן תרכא - סדר קריאת התורה ומילה ביום כפור

א׳ בזוהר כל מי שמצטער על מיתת בני אהרן או מוריד דמעות עליהם מוחלין לו עונותיו ובניו אין מתים בחייו וכ"כ בשם האר"י: בהפטרה א"א מלך מוחל וסולח רק ודברך אמת וקיים לעד בא"י מלך על כל הארץ וכו' (לבוש ד"מ): מילה ביה"כ. אומרים זכור ברית ואל תפר וכו' ואם תלד בשבת אומרים גאולה יום ליבשה (לבוש) עמ"ש ססי' תקפ"ד: ב׳ והמנהג. ויש נוהגין למול קודם אשרי: ג׳ ונותנין לתינוק הנימול. כיון דטעימת כוס אינו אלא משו' גנאי שלא יאמרו שלא לצורך הוא ברכ' זו לכן די כשנותנין לתינוק קטן כזה (ראב"ן פ"ג דעירובין) ובתשו' הר"ן סי' נ"ב כתב בשם הרשב"א דהוי ברכה לבטלה כיון שנותן לתינוק קטן כזה ובלבוש כתוב כיון שכתוב במנהגים ונותנים לתינוקות אין למחות ביד הנוהגים היתר עכ"ל ומ"מ נ"ל דמלבד מה שנותנין לפי התינוק כשאו' בדמיך חיי צריך ליתן לו לשתות קצת מהכוס דאל"כ מ"מ איכא גנאי להכוס ועבי"ד סי' רס"ה סס"א וסס"ד: ד׳ סדר עבודה. עבב"י כמה דקדוקים בסדר שלהם והפיוטים שלנו הוא אליבא דהלכתא אבל בסליחות יש דברים שאינן אליבא דהלכתא דוק ותשכח: מ"ש הע"ש בענין הפייסות ע' בתי"ט ואומרים אנא השם אנא בשם משום שהכ"ג אמר השם ככתבו אבל לפני ה' תטהרו מקרא הוא דקרינן לכן אומרים השם בכינויו וכן לה' חטאת עיין בריב"ש סי' רי"ט דלא כב"ח וכ"ה שכתבו לומר להשם חטאת ומכ"ש ביהי רצון וכו' שאף הכ"ג לא היה אומר השם ככתבו ועוד שאנו אומרים בו כמה בקשות בשבילנו שלא היה כ"ג אומר והכי נוהגין דלא כב"ח: ה׳ חטאתי. חטא שוגג עון במזיד פשע מורד וצ"ל הקל תחלה: ו׳ כפר' ביוה"כ. כשנודרין בעבורם דאומרים אילו היה חי היה נותן ג"כ צדקה אבל בעבור רשע אינו מועיל, ב"י רוקח וכ"מ במרדכי וע' בספר חסידים:

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים תרכ״א

א׳ ונותנין לתינוק. משמע אבל לא לתינוקות אחרים גם בזה נרא' הטעם כמ"ש בסי' תרי"ח דבשביל שהוא מצוה חיישי' דאתי למסרך בכל י"כ בדבר מצו': ב׳ במוסף אומר. שלא היתה עיקר העבוד' של כ"ג אלא במוסף י"כ עם קרבנות שעירים של י"כ: בטור הביא דעות שי"ל אנא השם בראשונה ואח"כ אומר אנא בשם כפר נא וכ"ה במחזורים ונ"ל הטעם דכשמבקש רחמים אומר בשם דהיינו שמתפלל שהוא ית' יושיעו ע"י שם העצם שהוא רחמים גמורים בלי תערובות דין כלל כנ"ל ובפי' של מחזור כתוב דכשאומר אנא השם לא היה מזכיר שם המפורש רק בכינוי אדנות רק בפעם שנית ונעלם ממנו הברייתא בפרק טרף בקלפי שעשרה פעמים זכר שם המפורש ג' פעמים בוידוי ראשון: בנוסח אנא השם חטאתי לא הזכיר התנא במשנה וכן אנחנו בתפיל' שם של אדנות כדרכנו בכל השמות והטעם לפי שאין זה אלא סיפור דברים של כ"ג ולא דברי עצמנו והא דאמרי' לפני ה' תטהרו אע"פ שזה ג"כ סיפור דברי כ"ג אין קפיד' דהוא לשון הפסוק וכ"כ הטור בשם רב סעדיה גאון שראוי לו' לפני השם תטהרו כמו אנא השם. כתב הרי"ץ גיאות אם אומר לפני ה' אין בכך כלום דקרא הוא דקרי' ואין אנו הוגין השם באותיותיו עכ"ל דרך זה צריכים אנו לו' במה שאנו אומרים בכל יום בתפלת יוצר קק"ק ה' צבאות ואין זה אלא ספור דברי המלאכים והיה לנו לו' השם אלא דפסוק הוא וכתב מו"ח ז"ל שכשאנו אומרים בפיוט צעק לה' חטאת בתפלת כה"ג יר"מ ה' שתהא השנה הזאת וכן באנשי השרון יר"מ ה' וכו' ראוי לומר באלו לשון השם ולא ימצא במחבר שהתעורר ע"ז ונלע"ד ודוקא במקום שהיה הכ"ג הוגה השם המפורש דהיינו במעשה העבוד' אנו אומרים השם במקום אדנ"י להורות שהיה באזכרה זו שינוי ואלו היינו אומרים אדנ"י ה"א שגם כ"ג אמר כן אבל בתפלתו של כ"ג לא זכר שם המפורש אלא כשאר התפלות כדאיתא בפ' טרף בקלפי ת"ר י"פ מזכיר כ"ג את השם בו ביום ג' בוידוי ראשון דהיינו אנא השם חטאתי אנא השם כפר לפני ה' תטהרו וג' בוידוי שני וג' בשעיר המשתלח וא' בגורלות פי' כשאומר לה' חטאת ע"כ אין קפידא במה שאנו אומרים שם אדנ"י דעכ"פ אינו לבטלה דעי"ז אנו מתעוררים ומתפללים ומכוונים למה שאנו צריכים ג"כ בזמנינו כמו שמצינו שיש בנוסח תפלת כ"ג שנה שתעלנו בשמחה לארצינו דזה לא אמר הכ"ג שהרי ישב בא"י אלא שאנו מכניסים זה למה ששייך לנו אלא שבמ"ש צעק לה' חטאת שבזה היה הכ"ג מזכיר שם המפורש אנו צ"ל להשם חטאת כמ"ש מו"ח וקצת י"ל גם בזה דלישנא דקרא הוא אשר עלה עליו הגורל לה' ועשהו חטאת אבל נרא' דעצהי"ט יאמר בזה להשם חטאת כנלע"ד ונראה ללמוד מדברי רי"ץ גיאות דכל הקורא פסוק יוכל לומר השם באדנות כמו שאומרו בתפלה ועוד יש ללמוד מדברים הנזכרים כאן דבמקום שאין אנו רוצים להזכיר שם של אדנות י"ל השם ולא כמ"ש המון עם אדושם כי אין זה דרך כבוד של מעלה אלא י"ל בלשון התנא השם: ג׳ ויש למחות כו'. כ"כ הריב"ש שהחזנים שעושים כן הוא מחמת חסרון ידיעה ובלבוש כ' אבל כבר פשט המנהג שהחזן נופל על פניו עכ"ל ונראה שהם סומכים שהליכה לא מקרי הפסק וכמ"ש בסי' ח' ס"ג ובסי' קי"ד: ד׳ בעד המתים. ב"י הביא שיש במדרש שאף המתים צריכים כפרה ויש להם זכות בנתינת צדק' עבור' שהש"י בוחן לבות ויודע שאלו היו בחיים היו נותנים צדק':

ספר מחצית השקל על אורח חיים תרכ״א

תרכ״א:ב׳ק׳ א׳ בזוהר כו' א"א מלך מוחל כו' וז"ל הלבוש. כי מה ענין מחילה וסליחה אצל ברכות הפטרה בנביאים אלא אומר ודברך כו' עכ"ל: תרכ״א:ב׳ק״ב א׳ (ס"ק ג) ונותנים כו' לכן די כשנותנים לתינוק כו' אבל לשאר תינוקות אסור דלמא אתי למסרך: ב׳ ואע"ג דאם חל מילה בט"ב כתב בסי' תקנ"ט סעיף ז' דנותנים לתינוקות. כיון דאינו קבוע בכל שנה שיהי' מילה בט"ב לכן ל"ח דלמא אתי למסרך. מ"מ יוהכ"פ דהוא דאורייתא החמיר רמ"א יותר מבט"ב כן כתב מ"א לעיל סי' תקנ"ט: ג׳ ובלבוש כתב כיון שכתב במנהגים שנותנים לתינוקות. רצה לו' לשאר תינוקות. ולא לתינוק הנימול לבד כמו שכתב רמ"א. ומשוה יוהכ"פ לט"ב: ד׳ ומ"מ צ"ל מלבד כו' זה קאי ע"ד רמ"א שכתב שצ"ל לתינוק הנימול: תרכ״א:ב׳ק״ג א׳ (ס"ק ד) סדר כו' מה שכ' הע' ש כו' ליישב קושית הרז"ה על הפייטנים שהזכירו בפיוטיהם גם ביום הכפורים ארבע פייסות. והא ביוה"כ לא היה פייס דהא כל עבודת היום צ"ל דוקא בכה"ג. והע"ש יישב דבריהם. וכן התי"ט. והתי"ט ביאר יותר בשם הרמב"ן דגם ביוה"כ הי' ד' פייסות. פיים אחד לתרומת הדשן שלא היתה בכה"ג ב' לדישון מזבח הפנימי והמנורה ג' לקטרת של מזבח הזהב דהיינו מי שיזכה במחתה אבל קטרת שלפני ולפנים תנן נטל מחתה בימינו וכף בשמאלו פייס ד' מי שיושיט האברים לכה"ג והבה"ג זורקן למערכה עכת"ד וע' שם: ב׳ ואומרים אנא השם כו' ר"ל מתחיל אנא השם חטאתי (או חטאו בווידוי ג) עויתי כו' אנא בשם כפר כו'. משום שכה"ג. ר"ל מה"ט אין אומרים השם בכנוי דהיינו א"ד כמו שנוהגים כל השנה לפי שכה"ג אמר השם ככתבו לכן אנו מרמזים שגם כה"ג לא היה אומר בכינוי ומה שאומר תחלה השם ואח"כ בשם. ע' הטעם בט"ז ובתי"ט פ"ו משנה ב': ג׳ לפני ה' תטהרו כו' וכן לה' חטאת ר"ל אע"ג דכה"ג הי' אומר ג"כ אותן ב' שמות בשם המפורש: ד׳ מקרא הוא דקרינן ר"ל דוקא כשאנו אומרים דברי כה"ג צריכים לשנות ולומר השם להורות דכהן גדול לא היה מזכיר השם בכינוי דהיינו א"ד אבל לפני ה' תטהרו וכן לה' חטאת אף דגם כה"ג היה אומרן והיה מזכיר שם המפורש מ"מ כיון דלשנא דקרא נינהו אנו קורין כדרכנו לקרות השם בכינוי כשקורים השם בפסוקים: ה׳ כמה בקשות בשבילנו. וכ' הט"ז בסי' קיג דאין ללעוג על ב"א שמכין על לבם כשאומרים הווידוי של כה"ג אע"ג דאינו אלא סיפור דברים של כה' ג מ"מ אנו מדמים עצמנו כאלו אנחנו אותן בית ישראל ומתחרטים על עונותינו מידי דהוי אכריעות שכורעים כשאומרים והכהנים והעם כו' היו כורעים כו' ע' שם:

לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי - ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.

בס''ד -

שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט''א

מגן אברהם: מקור: primo.nli.org.il רשיון: בנחלת הכלל טורי זהב ומחצית השקל: כנ"ל כמו המגן אברהם - דיגיטציה: ספריא
דילוג לתוכן