סימן שעט - דין חצרות ובתים ביניהם - שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

דף הבית ספרי קודש אונליין שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים/מגני ארץ) סימן שעט - דין חצרות ובתים ביניהם - שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שעט - דין חצרות ובתים ביניהם

א ב' חֲצֵרוֹת וְג' בָּתִּים בֵּינֵיהֶם פְּתוּחִים זֶה לָזֶה וְרוֹצִים לְעָרֵב יַחַד, חָצֵר זֶה בָּא דֶּרֶךְ בַּיִת שֶׁאֶצְלוֹ וְנוֹתֵן עֵרוּבוֹ א בַּבַּיִת שֶׁבָּאֶמְצַע, וְכֵן עוֹשֶׂה הַשְּׁנִיָּה, וּמֻתָּרִים בִּשְׁלָשְׁתָּן; שֶׁכָּל בַּיִת שֶׁאֵצֶל הֶחָצֵר חָשׁוּב לוֹ כְּבֵית שַׁעַר וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִתֵּן פַּת, וְהָאֶמְצָעִי הוּא בַּיִת שֶׁמַּנִּיחִין בּוֹ עֵרוּב וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִתֵּן פַּת. ב שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת וּשְׁנֵי בָּתִּים בֵּינֵיהֶם וְלֹא עֵרְבוּ יַחַד אֶלָּא כָּל אַחַת לְעַצְמָהּ, וּבָא (בֶּן) חָצֵר זֶה דֶּרֶךְ בַּיִת שֶׁאֶצְלוֹ וְהִנִּיחַ עֵרוּבוֹ בַּבַּיִת שֶׁאֵצֶל הַשֵּׁנִי, וְכֵן עָשָׂה הַשֵּׁנִי שֶׁגַּם הוּא הִנִּיחַ עֵרוּבוֹ בַּבַּיִת הַסָמוּךְ לֶחָצֵר הָאַחֶרֶת, לֹא קָנוּ עֵרוּב; שֶׁכָּל אֶחָד הִנִּיחַ עֵרוּב בְּבֵית שַׁעַר שֶׁל חָצֵר אַחֶרֶת.

באר היטב - סימן שעט - דין חצרות ובתים ביניהם

א א בבית. והתוס' דף ע''ו כתבו דאפי' נתנו העירוב באחד מבתים הסמוכים לחצרות אם בא' מבתי החצר אלו הג' בתים א''צ ליתן עירוב דנעשו כולם בית שער לאותה חצר המולכת עירוב דרך עליהן לחצר אחרת. מגן אברהם:

מגן אברהם שע״ט - סימן שעט - דין חצרות ובתים ביניהם

א׳ בבית שבאמצע. והתוס' כתבו דאפי' נתנו העירוב באחד מבתים הסמוכים לחצירות או באחד מבתי החצר אלו הג' בתים א"צ ליתן עירוב דנעשו כלם בית שער לאותה חצר המולכת עירוב דרך עליהם לחצר אחרת: ב׳ בבית שער. ואם נחשוב אותו כבית גמור א"כ כל חצר מפסיק בינו ובין הבית שנתן שם עירובו (טור) ואף על גב דבסי' שנ"ג ס"ג קי"ל ספיק' דרבנן לקולא אי' היכא דסתרי אהדדי התם לא מנכר' מלתא הכא קיימי הנך בתים קמן ואי משוי לה להאי חצר בית ולהאי בית שער א"כ הוי כי חוכא ואטלולא (גמרא) וע' בי"ד סי' קי"א:

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים שע״ט

אין

ספר מחצית השקל על אורח חיים שע״ט

שע״ט:רע״ח א׳ (ס"ק א') בבית כו' הסמוכים לחצירות כצ"ל. ר"ל שהניח חצר א' ערובה בבית השלישי וכן החצר שכנגדה הניח ערובה באותה בית עצמו הסמוך לחצרה א"כ שני הערובים מונחים בבית א' או שני החצרות הניחו ערובן יחד בבית א' מבתי חצר א' עכ"פ מונחים ב' הערובים בבית א': ב׳ דנעשו כולם כו' זה קאי אסיפא כשהניחו עירובן בבית מבתי החצר א"כ כל ג' הבתים דנעשים בית שער לחצר שמוליכ' ערובה על ג' הבתים ומניחה ערוב' בחצר האחרת ובריש' שאחד הניח בבית השלישי רחוק מחצירה א"כ שני בתים נעשים בית שער והשלישי הוא שמניחים בו עירוב: שע״ט:רע״ט א׳ (ס"ק ב') בבית כו' ואם נחשוב כו' א"כ כל חצר מפסיק בית בינו ובין רבית כו' כצ"ל ר"ל דע"כ כל בית הסמוך לחצר נחשב לבית שער לחצר הסמוך לה כיון דבית זה לא נתנה לעירוב וחצר הסמוך לה נתן ערובה בבית השני א"כ בית שלא נתן לעירוב מפסיק בינ' ובין עירובה ואינה יכולה להביא ערוב' לחצירה אלא ודאי דאצל' חשיב בית שער ואיך יחשב כבית גמור גבי חצר השני והוי תרתי דסתרי: ב׳ ואף על גב דבסימן שצ"ג כו' ר"ל דקיי"ל ב"ה קונה עירוב לכן אם היה העירוב קיים ב"ה ואח"ז נאכל קנה וכתב שם אם שליח משני ב"א הניח עירוב בשביל א' מבע"י ונאכל באמצע ב"ה ובאותו זמן עצמ' שנאכל עירוב הראשון הניח עירוב בשביל האחר שניהם קנו עירוב דלגבי הראשון שנאכל אמרינן דכבר היה לילה והיה קיים כל ב"ה ולגבי אחר שהניח באותו זמן אמרינן דעדיין לא היה לילה ואף ע"ג דהוי תרתי דסתרי אהדדי כיון דהי מלתא דרבנן: ג׳ ועבי"ד סי' קי"א. ר"ל כ"ה דלא תקשי למה יאסרו שניהם ניהו דא"א להתיר שניהם דהוי תרתי דסתרי אהדדי עכ"פ ה"ל להתיר א' מהן ולומר דבית שהניח בו העירוב הוי בית גמור ולגבי אידך באמת לא הוי עירוב כיון דבית מפסיק כמ"ש מ"א לעיל ע"ז דמז לעיין בי"ד סי' קי"א שכ' שם אם יש שני קררות א' של היתר וא' של איסור ולפניהם ב' חתיכות א' של היתר ואחר של איסור ונפל לתוך כל קדרה חתיכה אחת ולא נודע לאיזה קדר' נפל האיסור או ההיתר אם היה אסור דרבנן אנו אומרים האיסור לתוך איסור כפל וההיתר לתוך היתר. וכתב שם סעיף ה' אבל יש כאן ב' קדרות שניהם של היתר ולפניהם ב' חתיכות אחד של היתר ואחד של איסור ונפל לתוך כל קרר' חתיכ' אחת שניהם אסורים דממ"נ אחת נאסרה והי מנייהו מפקית דוקא באחד מהן של איסור אנו אומרים איסור תוך איסור נפל ואין מוסיפים לו איסור מה שא"כ כששניהם היתר דעכ"פ צריך לאסור אחד מאי אולמא דהאי מהאי ולכך שתיהן אסורות וה"ה הכא ועיין שם בש"ך סעיף קטן י"א:

לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי - ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.

בס''ד -

שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט''א

מגן אברהם: מקור: primo.nli.org.il רשיון: בנחלת הכלל טורי זהב ומחצית השקל: כנ"ל כמו המגן אברהם - דיגיטציה: ספריא
דילוג לתוכן