סימן שעו - בור ובאר שבין שתי חצרות - שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

דף הבית ספרי קודש אונליין שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים/מגני ארץ) סימן שעו - בור ובאר שבין שתי חצרות - שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שעו - בור ובאר שבין שתי חצרות

א בּוֹר שֶׁבֵּין חֲצֵרוֹת וְאֵין בֵּינֵיהֶם פֶּתַח אוֹ חַלּוֹן שֶׁיּוּכְלוּ לְעָרֵב, אוֹ שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם וְלֹא עֵרְבוּ, אֵין מְמַלְּאִים מִמֶּנּוּ בְּשַׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ מְחִצָּה עֲשָׂרָה לְמַעְלָה מִן הַמַּיִם. וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה טֶפַח מִן הַמְּחִצָּה יוֹרֵד בְּתוֹךְ הַמַּיִם, וְאִם הָיְתָה הַמְּחִצָּה כֻּלָּהּ בְּתוֹךְ הַמַּיִם, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה טֶפַח יוֹצֵא מִמֶּנָּה לְמַעְלָה מִן הַמַּיִם כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה נִכֶּרֶת רְשׁוּת זֶה מֵרְשׁוּת זֶה. וְכֵן אִם עָשׂוּ עַל פִּי הַבּוֹר קוֹרָה רְחָבָה ד''ט, זֶה מְמַלֵּא מִצַּד הַקּוֹרָה וְזֶה מְמַלֵּא מִצַּד הָאַחֵר. { הַגָּה: וְדַוְקָא אִם בָּא לְמַלְּאוֹת בְּכֵלִים שֶׁל בַּיִת, אֲבָל בְּכֵלִים שֶׁל חָצֵר } א { לֹא בָּעֵינָן שׁוּם תִּקּוּן דְּהָא חֲצֵרוֹת רְשׁוּת אַחַת הֵן כְּדִלְעֵיל סי' שע''ב } (הג''מ פט''ו). ב בְּאֵר שֶׁבְּאֶמְצַע הַשְּׁבִיל בֵּין שְׁנֵי כָּתְלֵי חֲצֵרוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מֻפְלֶגֶת מִכֹּתֶל זֶה ד' טְפָחִים וּמִכֹּתֶל זֶה ד' טְפָחִים, שְׁנֵיהֶם מְמַלְּאִים מִמֶּנָּה וְאֵינָם צְרִיכִים זִיזִים עַל גַּבָּן, שֶׁאֵין אָדָם אוֹסֵר עַל חֲבֵרוֹ דֶּרֶךְ אֲוִיר. { הַגָּה: וְדַוְקָא כְּשֶׁאֵין הַחֲצֵרוֹת פְּתוּחוֹת לַשְּׁבִיל } ב { רַק בַּחַלּוֹנוֹת } (טוּר וְהַמַּגִּיד פ''ג מה' עֵירוּבִין). { וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם אֵינָן מֻפְלָגִים אַרְבָּעָה, אוֹסְרִים } ג { אֲפִלּוּ בִּכְהַאי גַּוְנָא } (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַשִׁ''י). ג שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת וּבֵינֵיהֶם ג' חֻרְבּוֹת, כָּל אֶחָד מֻתָּר בְּאוֹתָהּ שֶׁאֶצְלוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ דֶּרֶךְ חַלּוֹנוֹת עַל יְדֵי זְרִיקָה, וְהָאֶמְצָעִית מֻתֶּרֶת לִשְׁנֵיהֶם. וְאִם הָיוּ שְׁלָשִׁתָּן סְמוּכוֹת לַבָּתִּים, שֶׁהָיְתָה הָאֶמְצָעִית כְּנֶגֶד הַשְּׁתַּיִם כִּשְׁלֹשָׁה רָאשֵׁי קַנְקַן, כָּל אֶחָד מֻתָּר בַּחֻרְבָּה שֶׁאֶצְלוֹ ד וְהַשְּׁלִישִׁית הַקְּרוֹבָה לִשְׁתֵּי הַחֲצֵרוֹת אֲסוּרָה לִשְׁתֵּיהֶן. ד בֵּית הַכִּסֵא שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַבָּתִּים וְלֹא עֵרְבוּ יַחַד, רְשׁוּת שְׁנֵיהֶם שׁוֹלֶטֶת בּוֹ ה וַאֲסוּרִים. { וְעַיֵּן לְעֵיל סי' שנ''ה. }

באר היטב - סימן שעו - בור ובאר שבין שתי חצרות

א א לא בעינן. ועכ''פ אסור להכניס המים לבית אם לא עשו תיקון. הג''מ: ב ב רק. שאז תשמיש המילוי דרך אויר אבל כשהחצירות פתוחות בשביל רשות שניהם שולטות בו והוי השביל כחצר שאינה מעורבת ואסור. מגן אברהם: ג אפי'. דכיון דסמוך להם הוי לשניהם תשמישן בנחת עיין סי' שס''ה ס''ב: ג ד והשלישי. עיין ט''ז מ''ש בזה: ד ה ואסורים. היינו לכתחילה ובדיעבד גדול כבוד הבריות:

מגן אברהם שע״ו - סימן שעו - בור ובאר שבין שתי חצרות

א׳ שתהיה נכרת. ולא ילך הדלי לרשות חבירו והא דלא חיישי' להכי בגזוזטרא ברסי' שנ"ה דשאני התם שהוא עומד למעלה ומשלשל דרך הנקב ביושר לא חיישינן שיצא חוץ למחיצה משא"כ כאן דעומד אצל הבור ומשלשל חיישינן שילך באלכסון כנ"ל: ב׳ קודם רחבה ד'. דלא אזיל דלי יותר מד' ואף על גב דעירבו מיא תחת הקורה קל הוא שהקילו חכמים במים: ג׳ לא בעינן שום תיקון. ועכ"פ אסור להכניס המים לבית אם לא עשו תיקון (הג"מ שם): ד׳ אף על פי שהיא. וכ"ש בפחו' מד' (דאז) אף על פי שהחצירו' פתוחות לשביל שרי לסברא זו: ה׳ בחלונו'. דאז הוי תשמיש המילוי דרך אויר אבל כשהחצירות פתוחות לשביל רשות שניהם שולטות בו והוי השביל כחצר שאינ' מעורב' ואסור: ו׳ אוסרים אפי' כו'. דכיון דסמוך להם הוי לשניהם תשמיש בנחת עסי' שס"ה ס"ב: ז׳ מותר' לשניהם. כיון דאין ב' החצירות משתמשות בו אלא דרך אויר זריקה: ח׳ אסורה לשתיהן. כיון דמשתמשין בחורבה ע"י שלשול מה שאין כן בס"ב דהוי דרך אויר: ט׳ ואסורי'. דדמי לכלים ששבתו בבית עסס"א בהג"ה:

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים שע״ו

א׳ ואם היתה המחיצה כו'. ז"ל הרמב"ם שפוסק כרב יהודא דמפרש מתני' כן דאמרי' למטה היינו למטה מן המים והטור לא זכר האי מילתא ותמה ב"י ע"ז ונ"ל דהוא מסופק דשמא הלכה כרב הונא דאוסר בזה כמ"ש ב"י בשם רש"י והראב"ד והרז"ה ע"כ לא נקט אלא מאי דשרי לתרוייהו דהיינו למעל' מהמים סמוך למים: ב׳ שאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר. ז"ל רמב"ם וי"ל א"כ למה פסק הרמב"ם בסי' שע"ה ס"ג גבי תל שבחצר שבעל החצר אוסר על בעל המרפס' בגבוה י' והלא אין תשמישו על התל אלא בזריקה והיינו דרך אויר וצ"ל דלא אמרו האי מילתא אלא במים שאין שם תשמיש רק מילוי מים וכן בחורבה דאמרי' בגמ' שאין אדם אוסר דרך אויר כמ"ש בסמוך שם ג"כ אין דרך להשתמש בחורבה אבל בתל שבחצ' דרך להשתמש שם בתשמיש קבוע: ג׳ ויש אומרים דאם אין מופלגים כו'. זה דעת רש"י דס"ל דלא אמרו אין אדם אוסר דרך אויר אלא דוקא בתרתי לריעות' דהיינו באינו יכול להשתמש אלא דרך זריק' או שלשול כזה בבאר ועוד ריעותא דבעי' שיהיה מופלג מן רשותו ד"ט בזה מתירין בדרך אויר ולפ"ז לק"מ במ"ש בסמו' להרמב"ם מדין התל שבחצר דלרש"י שהוא כשיטת הטור לא תמצא שם תרתי לריעותא דוקא שם במקום שאמרו אוסרין זע"ז ומו"ח ז"ל כ' כאן ויש מקשים א"כ אמאי כ' בסי' הקודם דאם התל גבוה י' לחצר ולמרפסת רחוק ד' דאוסרים זע"ז והא אין אוסר דרך אויר ותי' דדוקא גבי בור וחורבה דאין שם תשמיש כלל בחול אלא ע"י זריקה משך ד"ט דרך אויר אמרו אין אדם אוסר דרך אויר כו' ובסמוך יתבאר דרש"י לא כ"כ והקושיא מעיקרא ליתא כמ"ש לדעת רש"י: ד׳ והאמצעי' מותרת בשניהם. הטעם דשניהם אינם יכולים להשתמש באמצעית אלא דרך זריקה כי אין שם פתח לחורבה וכיון שיש תרתי לריעותא כמ"ש בסמוך דהא גם כאן הוה האמצעית מופלגת מכל אחת שהרי החיצונה מפסק' בינה לחצר ע"כ אין אוסרין זה על זה דרך אויר: ה׳ והשלישית הקרובה לשני החצירות אסור לשתיהן. דכאן אף ע"ג דמשתמשין דרך זריקה מכל מקום היא סמוכה להם ואין כאן אלא חדא לריעותא על כן אוסרים דרך אויר וכתב רש"י ואע"פ דאיכא לאקשוי מבאר דלעיל דהיינו מ"ש בס"ב דדמי לאמצעי דכאן שהרי שני הבתים סמוכים לאויר המבוי ואי משום הפסק ארבע לכל אחד הכא נמי איכא הפסק כל חלל חורבה האמצעית וכולה אסורה אפי' רחבה כמה אמות (פי' ולמה אוסר כאן דרך אויר דהא יש תרתי לריעותא ולמה יאסר באמצעית אפי' אחר ארבעה טפחים) ותירץ דבחורבה משתמשים בה תשמישים הרבה בין בסמוך בין ברחוק אבל גבי באר ליכא תשמיש אלא מילוי וההוא ע"י הפלגת אויר ד' הוא ע"כ הרי מבואר כוונת רש"י דגבי תרתי לריעותא אמרינן אין אוסר דרך אויר והיינו במילוי מים דאין משתמשין אלא בהפלגת ארבע טפחים מה שאין כן בחורבה שמשתמשים בה אפילו בסמוך ואין שם אלא חד לריעותא וגבי תל דלעיל דמי למים דכאן דהא התל מופלג ד"ט מהמרפסת וא"א להשתמש בסמוך ע"כ הוצרכתי לתרץ לעיל לרש"י דאין שייך שם תרתי לריעותא במקום שאוסרין זע"ז דבאמת אם הית' מרפסת גבוה י' מהתל מופלגת ד"ט בעל החצר מותר ואין בעל המרפסת יכול לאסור עליו דרך אויר כנ"ל ברור:

ספר מחצית השקל על אורח חיים שע״ו

שע״ו:רס״ז א׳ (ס"ק א) שתהיה כו' דע דבור שבין ב' חצרות (הוא משנה דף פ"ו ע"א) הוא שחצי הבו' בחצר זה וחציו בחצר אחרת אלא שכותל המפסקת בין שתי החצרות עוברת על אמצעית הבור אלא שכותל זה אינה מתרת למלאות כיון שלא נעשית להתיר טלטול המים: ב׳ ולא יוליך כו' דהא יש לו היכר טפח מן המחיצה שהוא למעלה מן המים: ג׳ והא דל"ח להכי כו' הוא קושית הרר"י שהובא בהרב"י וע"ש ובב"ח: שע״ו:רס״ח א׳ (ס"ק ב) קורה כו' דלא אזיל כו' ר"ל אע"ג דאין הפסק במים דהא הקורה היא למעלה מן המים מ"מ ל"ח שמא ילך הדלי באלכסון למלאות בצד השני של הקורה: שע״ו:רס״ט א׳ (ס"ק ג) לא כו' ועכ"פ אסו' כו' אפי' יערה אחר השאיבה את המים לתוך כלי ששבת בבית מכל מקום המים שבתו בחצר ואסו' להכניסן לבית אם לא ערבו: שע״ו:ע״ר א׳ (ס"ק ד) אע"פ שהוא וכ"ש בפחות מד' הם דברי ה"ה פ"ג מהלכות ערובין שכתב כן על דברי הרמב"ם שהם כלשון הש"ע ומסברא י"ל כיון דהרמב"ם שהוא ס"ל דגם בפחות מד' מקרי תשמיש דרך אויר. א"כ כמו דלדידן אין חילוק בתשמיש דרך אוי' בין שהוא רחוק ד"ט או ה' או ו' טפחים. כן לרמב"ם אין חילוק בין פחות מד"ט לד' טפחים או יות' וא"כ י"ל כשאינה מופלגת ארבע טפחים יות' נקרא על שם החצר כיון שהוא קרוב לחצר כ"כ שאינו מופלג ד"ט וכיון שהוא רשותו של חצר זה לגמרי ודאי דאין חברו יכול לאסו' עליו דרך אוי' אף שנגד זה גם חברו אין מופלג ד"ט מה בכך לענין שיקרא תשמיש דרך אוי' להרמב"ם אין חילוק כנ"ל וכן הוא א"י לאסו' על חברו מה"ט. אלא אפי' מופלג ד"ט דאינו נקרא של החצר לגמרי אפ"ה אין חברו יכול לאסו' עליו דרך אויר לאפוקי מדעת י"א שהביא רמ"א דס"ל איפכא דבעי' דוקא מופלג ד"ט דבפחות מד"ט לא מיקרי תשמיש דרך אויר. דאז אע"פ שהחצרות פתוחים לשביל שרי לסברא זו והיינו דרך חלונות דוקא לאפוקי מדעת הטו' שהביא רמ"א באם פתוחים לשביל אפי' דרך חלונות אסו' דלא מיקרי תשמיש דרך אוי' דאע"ג דבשבת משתמש דרך אויר ע"י החלונות מ"מ כיון דבחול משתמש דרך פתחים לא מיקרי דרך אוי' אבל לסברא זו דהיינו דעת הרמב"ם אפי' פתוחות לשביל כיון דבשבת משתמש רק דרך חלונות מיקרי תשמיש דרך אויר. והם דברי ה"ה שם שכ' ע"ד הרמב"ם וז"ל וממה שסתם רבינו נראה אע"פ שהחצרות פתוחות לשביל מות' למלא דרך חלונות עכ"ל. ולפ"ד ה"ה אין חילוק להרמב"ם בין מופלג ד"ט או לא בכל ענין מות' אפי' פתוחות לשביל ועל פ"ז בימי חורפי הגהתי ומחקתי במ"א תיבת דא"ז דמשמע מזה דוקא כה"ג דאינו מופלג ד"ט אז מות' אפי' פתוחים לשביל וז"א דמדברי ה"ה נראה מופלג ד"ט מ"מ מות' להרמב"ם אפי' פתוחות לשביל וכ"מ כעת בס' ת"ש שמחק תיבת דא"ז ואחרי שובי כעת נחמתי דאולי אפש' לקיים הגירסא תיבת דא"ז דאולי אפש' הוי קשיא למ"א על מ"ש רמ"א על דברי המחב' ודוקא כשאין החצרות פתוחו' כו' כאלו הוא פי' לדברי המחב' וז"א דהא המחב' העתיק לשון הרמב"ם ומיניה דייק ה"ה דס"ל דאין חילוק ואפי' פתוחות לשביל שרי דרך חלונות כנ"ל אלא שרמ"א הביא דעת הטו' שמחלק כן א"כ ה"ל לכתוב וי"א דוקא שאין החצרות כו' וכן הקשה בספ' ת"ש. (אם שאינו קושיא כ"כ אף שגם הסמ"ע הקשה כן דכן דרכו של רמ"א כ"מ שאינו מבוא' להדיא במחב' להיפך מדעת רמ"א אינו כותב בלשון י"א אף דבאמת המחב' חולק) לכך הוי ס"ל למ"א דדעת רמ"א כיון דאין ראיית ה"ה מהרמב"ם דס"ל דאפי' פתוחים לשביל שרי אלא מדסתם הרמב"ם וכיון דמצינו דהטו' ס"ל דבפתוחות לשביל אסורות לכך הוי ס"ל לרמ"א שלא להרבות במחלוקת דע"כ לא התי' הרמב"ם אפי' בפתוחות לשביל אלא באינה מופלג ארבע טפחים דעדיף לרמב"ם לשיטתיה אבל מופלג ד' טפחים מורה הרמב"ם דבפתוחות לשביל אסורות וע"כ אין מחלוקת בזה בין הרמב"ם להטו' דהא באינה מופלגת ד' טפחים בלאו הכי אסו' להטו' אפי' אינם פתוחות לשביל ואעפ"כ א"ש הא דסתם הרמב"ם ולא כ' דמיירי דוקא באין פתוחות לשביל דהא הרמב"ם כ' אע"פ שהיא מופלגת כו' משמע כ"ש באינה מופלגת ומיירי בין במופלג ובין אינה מופלג וכיון דבאינה מופלג אין חילוק ואפי' פתוחות לשביל שרי לכך לא היה אפש' לרמב"ם לכתוב ודוקא באינם פתוחות לשביל ולהאריך לכתוב במופלג דוקא באינם פתוחות לשביל הלא דרכו של הרמב"ם לקצר מאוד ולכך לא כתב רמ"א וי"א ודוקא כ' דהוא קאי רק במופלג ד"ט (אף שמחב' העתיק לשון הרמב"ם וכתב אע"פ שהיא מופלגת) ולפ"ז תיבת דא"ז שכ' מ"א א"ש ומי שדעתו יות' שלמה מדעתי יבח' לפרש דברי מ"א: שע״ו:עד״ר א׳ (ס"ק ח) אסורה כו' כיון כו' ר"ל בדין א' שג' החורבו' עומדות כשורה שאין החצרות יכולים להשתמש בחורבה האמצעית כי אם דרך אויר שהיה רחוקה משני החצרות. לכן אין אוס' אחד על חבירו. משא"כ בדין זה שעומדים ג' ראשי קנקן שהאמצעית סמוכה לשתי החצרות:

לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי - ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.

בס''ד -

שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט''א

מגן אברהם: מקור: primo.nli.org.il רשיון: בנחלת הכלל טורי זהב ומחצית השקל: כנ"ל כמו המגן אברהם - דיגיטציה: ספריא
דילוג לתוכן