סימן רכ - הטבת חלום ותעניתו - שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

דף הבית ספרי קודש אונליין שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים/מגני ארץ) סימן רכ - הטבת חלום ותעניתו - שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רכ - הטבת חלום ותעניתו

א הָרוֹאֶה חֲלוֹם וְנַפְשׁוֹ עֲגוּמָה, א יֵיטִיבֶנּוּ בְּאַפֵּי תְּלָתָא דְּרַחֲמֵי (פי' שֶׁאוֹהֲבִים אוֹתוֹ) לֵיהּ, וְלֵימָא בְּאַפַּיְהוּ: חֶלְמָא טָבָא חַזַּאי, וְלֵימְרוּ אִינְהוּ: טָבָא הוּא ב וְטָבָא לִיהֲוֵי וְכו'. ב ג יָפָה תַּעֲנִית לְבַטֵּל חֲלוֹם רַע, כְּאֵשׁ לִנְעֹרֶת. { הַגָּה: וְדַוְקָא בּוֹ בַּיּוֹם, וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן רפ''ח. }

באר היטב - סימן רכ - הטבת חלום ותעניתו

א א ייטיבנו. בשחרית של''ה. ויזכור החלום במחשבתו בשעת הטבה מהר''ם. ומי שחלם לו חלום קשה על חבירו יתענה. ס''ח: ב וטבא להוי כו'. י''א דכך הוא הלחש וא''צ לאומרו רק ג''פ כדרך כל הלחשים וי''א דצ''ל טבא הוא וטבא להוי ז''פ לכן אומרים וטבא הוא וטבא ליהוי ד' פעמים ואח''כ אומרים אותו עם שבע זימנין ג''פ ובזה יוצא ידי שני הדיעות רש''ל מט''מ וכן נוהגין מ''א. וב''ח כתב לומר הכל ז''פ ואומרים לו לך בשמחה אכול לחמך אבל לא יאמר אכול בשמחה לחמך דהוי ר''ת אבל. ב''י: ב ג יפה תענית. ותשובה עמו ס''ח. ומ''מ אין מחויב להתענות אלא רשות הרשב''א. ובשבת אין להתענות אלא חלום שחלם על עצמו ולא שחלם לחבירו עליו עיין שכנה''ג בסי' רפ''ח:

מגן אברהם ר״כ - סימן רכ - הטבת חלום ותעניתו

א׳ יטיבנו. ויזכור החלום במחשבתו בשעת הטבה (ברכות רמ"מ) ואם מטיבין ב' במעמד אחד גם הג' צריך להטיב לו אף על פי שלא חלם באותו פע' (שם), כשהולך לישן מתוך שמחה מראין לו חלום טוב (שבת דף ל'): ב׳ וכו'. שבע זימנין וכו' י"א דכך הוא הלחש וא"צ לאומרו רק ג"פ כדרך כל הלחשים, וי"א דצ"ל טבא הוא וטבא ליהוי ז"פ לכן אומרים טבא הוא וטבא ליהוי ד"פ ואח"כ אומרי' אותו עם שבע זימנין ג"פ ובזה יוצ' ידי שני הדיעו' (רש"ל וכ"כ מט"מ) וכן נוהגין, והב"ח כתב לו' הכל ז"פ ואומרי' לו לך בשמחה אכול לחמך אבל לא יאמרו אכול בשמחה לחמך דהוא ר"ת אבל (ב"י ר"י החסיד) וזהו כשמטיבין לו לערב אחר התענית ובשל"ה כתוב שיטיבו לו בשחרית כי מיד שקבל עליו התענית נתקבל לפני המקום, מי שחלם לו חלום קשה על חבירו יתענה (ס"ח): ג׳ יפה תענית. ותשוב' עמו (ס"ח) ועיין ברבה קהלת ומ"מ אין מחויב להתענות דהא שמואל אמר החלומות שוא ידברו (רשב"א סי' קל"ב): ד׳ ואפי' בשבת. כ' ע"ת בשם כ"ג מה"ב דאם יש י' שמתענין בשבת מתפללין מנחה בקול רם ולומר ענינו בסוף התפלה ולע"ד דאין נכון לעשות כן עכ"ל ועמ"ש ססי' קי"ט ובטור סימן זה ובסימן תקס"ו:

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים ר"כ

אין

ספר מחצית השקל על אורח חיים ר״כ

ר״כ:א׳תתקל״ה א׳ (סק"א) יטיבנו כו' ואם מטיבים ב' במעמד אחד כו' לענ"ד כוונתו דאמרי' בסנהדרין דף ע"ג ע"א מנין לרוא' את חבירו שטובע בנהר כו' או לסטים באים עליו שהוא חייב להצילו ת"ל לא תעמוד על דם רעך. ופריך והא כבר נפק' לן אבידת גופו מנין ת"ל והשבותו לו. אי מהתם ה"א ה"מ בנפשי' אבל מטרח ומיגר אגורי לא קמ"ל הרי דחייב להציל את חבירו בין בגופו ובין בממונו א"כ ממיל' אם חלם לא' חלום רע ומבקש לאחר שיהי' מכלל ג' המטיבים שצריך להזדקק להטיב לו. וכ"כ בס' א"ר וז"ל מצו' להמצא עם השלש' להטיב מפני שמשיב נפש המתענה עכ"ל אולם י"ל לענ"ד אם מבקש מא' שימתין במקום א' והוא יחפש אחר שנים אחרים להביאן שם ויהיו בצרופו שלשה וייטיבו לו חלומו כ"ה לא הצריכוהו להמתין. גם שמא לא יזדמנו לו עוד שתים וגם אם כבר מזומן לו אחד ומבקש מהשני שגם הוא ימתין פה להצטרף כשיחפש ויבא השלישי ג"כ א"צ להמתין. ועז"א ואם מטיבים ב' ר"ל שכבר יש ב' מטיבים פה ר"ל שב' הסכימו להטיב לו ובמעמד הג' ר"ל שהג' עומד שם עם הב' צריך הג' להצטרף עם השנים שהסכימו להטיב ויהיו שלשה וייטיבו לו דהוה בכלל השבת גופו. או במעמד אחד שכ' ר"ל שהשנים שהסכימו להטיב הם במעמד אחד ועומדים יחד לפנינו והוסיף עוד ואף על פי שלא חלם באותו פעם דודאי ההטבה ביום שחלם עדיף כמ"ש יפה תענית לחלום ודוקא באותו יום אלא דפליגי אי ייטיבנו בשחרית או במנח' כמ"ש מ"א בסק"ב מ"מ אם לא הטיב לו באותו יום אלא למחרתו ניהו דאינו מועיל כ"כ ההטב' מכל מקום קצת ודאי עכ"פ מועלת ועז"א לא מבעי' אם חלם לו באותו פעם דהוי הצלה מצויה ודאי צריך להזדקק להטב' אלא אע"פ שלא חלם באותו פעם אלא אתמול דאין רפואת ההטב' בדוקה כ"כ אפ"ה צריך לצרף להשנים כי עכ"פ קצת השבת גופו איכא כן נראה לענ"ד: ר״כ:א׳תתקל״ו א׳ (סק"ב) שבע זמנין כו' י"א דרך כו' ר"ל דבגמ' איתא שהמטיבים יענו אחר שאמר החולם חלמא טבא חזאי. יענו הם טבא הוא וטבא להוי רחמנ' לשווי' לטב שבע זמנין כו' ולכן י"א דהני שני תיבות שבע זמנין הוא ג"כ דברי הלחש ור"ל שהמטיבים צריכים לו' גם אלו שני תיבות שבע זמנין (ולא נודע פי' כאשר נעלם פי כל הלחשים) וא"כ די כשיאמרו עונים הלחש ג"פ כיון דלא הוזכר בש"ס כמה פעמים יאמרוהו. מסתמ' ר"ל כדרך כל הלחשים דסגי בג"פ אבל י"א דאלו שני תיבות שבע זמנין אינן מדברי הלחש והלחש אינו אלא טבא הוא וט"ל רחמנא לשוויה לטב ומה שהוזכר בש"ס שבע זמנין הם דברי הש"ס שצריכים לו' הלחש שבע פעמים: ב׳ לכן כו' ד' פעמים. ר"ל ואין מסיימים שני תיבות שבע זמנין. ואח"כ כו' עם שבע זמנין ר"ל שאומרים הלחש ג' פעמים ומסיימים כל פעם לו' גם שני תיבות שבע זמנין ובזה יוצא ידי שני הדיעות דממ"נ אי צ"ל הלחש ז' פעמים א"כ א"צ לו' שני תבות שבע זימנין א"כ מצטרפים ד' פעמים ראשונים שלא אמר ב' תיבות שבע זמנין והוי שבע פעמים ואם גם שני תיבות שבע זמנין הוא מן הלחש והעונים צ"ל א"כ לדידהו סגי בג' פעמים והא אמרו בסוף ג' פעמים וסיימו כל פעם ואמרו שבע זמנין וא"צ לד' פעמים הראשונים שלא סיימו שבע זמנין: ג׳ וזהו כשמטיבים לו לערב ר"ל מדא"ל לך אכול בשמחה כו' ע"כ מטיב לערב דאי בשחרית איך יאמרו לו בשמח' אכול הא צריך להתענות דסתם חלום שמטיבין המנהג שמתענים והיינו טעמ' שממתין להטיב עד ערב כדי שזכות התענית יועיל לההטב': ד׳ כי מיד שקיבל עליו התענית כו' כדאמרי' במס' תענית דף ח ע"ב בימי ר"ז גזר גזיר' וגזר דלא למיתב בתענית' א"ל ר"ז נקבליה עלוון וכי בטלה גזירה ניתב בתענית'. א"ל מנ"ל הא א"ל דכתיב ויאמר אלי אל תירא דניאל כי מן יום הראשון אשר נתת לבך להבין ולהתענות לפני אלקיך נשמעו דבריך עכ"ל הגמ': ה׳ מי שחלם כו' ע"ח יתענה (ס"ח סי' תמ"ד) וכ' שם וז"ל שהרי חברו נזוף לכך לא הראהו לו כו' ואם לא יתענה טוב להגיד לו כדי שיתפלל על עצמו כו' עכ"ל: ר״כ:א׳תתקל״ז א׳ (סק"ג) יפה כו' ותשוב' עמו (ס"ח) סי' רכ"ו. וסיים שם כי התענית במקום חטאת מה קרבן אינו מועיל בלא תשוב' שנא' זבח רשעים תועב' אף תענית חלום כו' עכ"ל: ב׳ דהא שמואל אמר כו' ברכות דף נ"ה ע"ב: ר״כ:א׳תתקל״ח א׳ (ס"ק ד) ואפי' כו' ועמ"ש סס"י קי"ט ובטור כו' באיזה מקום בתפל' של שבת ראוי לו' עננו או לאמרה ברכה בפני עצמה:

לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי - ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.

בס''ד -

שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט''א

מגן אברהם: מקור: primo.nli.org.il רשיון: בנחלת הכלל טורי זהב ומחצית השקל: כנ"ל כמו המגן אברהם - דיגיטציה: ספריא
דילוג לתוכן