סימן קמד - שלא לדלג בתורה מענין לענין, ודיני ההפטרה - שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

דף הבית ספרי קודש אונליין שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים/מגני ארץ) סימן קמד - שלא לדלג בתורה מענין לענין, ודיני ההפטרה - שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן קמד - שלא לדלג בתורה מענין לענין, ודיני ההפטרה

א מְדַלְּגִין בַּנָּבִיא א וְאֵין מְדַלְּגִין בַּתּוֹרָה מִפָּרָשָׁה זוֹ לְפָרָשָׁה אַחֶרֶת; וְהָנֵי מִילֵי בִּשְׁתֵּי עִנְיָנִים, דְּחַיְישִׁינָן שֶׁמָּא תִּתְבַּלְבֵּל דַּעַת הַשּׁוֹמְעִים, אֲבָל בְּחַד עִנְיָנָא, כְּגוֹן: אַחֲרֵי מוֹת (וַיִּקְרָא טז) וְאַךְ בְּעָשׂוֹר (וַיִּקְרָא כג, כג) שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל קוֹרֵא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, מְדַלְּגִין, וְהוּא שֶׁלֹּא יִקְרָא עַל פֶּה, שֶׁאָסוּר לִקְרוֹת שֶׁלֹּא מִן הַכְּתָב אֲפִלּוּ תֵּבָה אַחַת; וּבַנָּבִיא מְדַלְּגִין אֲפִלּוּ בִּשְׁנֵי עִנְיָנִים, וְהוּא שֶׁלֹּא יִשְׁהֶה בַּדִּלּוּג בְּעִנְיָן שֶׁיַּעַמְדוּ הַצִּבּוּר בִּשְׁתִיקָה; וְהָנֵי מִילֵי בְּנָבִיא אֶחָד, אֲבָל מִנָּבִיא לְנָבִיא אֵין מְדַלְּגִין; וּבִתְרֵי עָשָׂר מְדַלְּגִין מִנָּבִיא לְנָבִיא, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְדַלֵּג מִסוֹף הַסֵפֶר ב לִתְחִלָּתוֹ. ב נוֹהֲגִין בְּשַׁבָּת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חָתָן, לוֹמַר אַחַר הַפְטָרַת (הַפְטָרָה יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא מִלְּשׁוֹן אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח, שֶׁעִנְיָנוֹ סִלּוּק, כְּלוֹמַר סִילוּק תְּפִלַּת שַׁחֲרִית) הַשָּׁבוּעַ, שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה פְּסוּקִים מֵהַפְטָרַת שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ (יְשַׁעְיָה סא, י סג, ט), וּכְשֶׁחָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּשַׁבָּת וּבְיוֹם א', אַחַר שֶׁמַּפְטִירִין הַהַפְטָרָה בְּשַׁבָּת, אוֹמְרִים פָּסוּק רִאשׁוֹן וּפָסוּק אַחֲרוֹן מֵהַפְטָרַת וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוֹנָתָן מָחָר חֹדֶשׁ (שְׁמוּאֵל א כ, יח מב) { וְאֵין לִמְחוֹת בְּיָדָם וְע''ל סי' תכ''ה סָעִיף ב' וּבְסוֹף סי' תכ''ח הֵיאָךְ נוֹהֲגִין. } ג אֵין גּוֹלְלִין סֵפֶר תּוֹרָה בְּצִבּוּר, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַצִּבּוּר; וְאִם אֵין לָהֶם אֶלָּא סֵפֶר תּוֹרָה אֶחָד, וְהֵם צְרִיכִים לִקְרוֹת בִּשְׁנֵי עִנְיָנִים, גּוֹלְלִין, וְיִדָּחֶה כְּבוֹד הַצִּבּוּר. ד אֵין קוֹרִין לְאָדָם אֶחָד בִּשְׁנֵי ג סִפְרֵי תּוֹרָה, מִשּׁוּם פְּגָמוֹ (פֵּרוּשׁ שֶׁנִּרְאֶה כְּפוֹגֵם וּמֵטִיל דֹּפִי בָּרִאשׁוֹן) שֶׁל רִאשׁוֹן, אֲבָל שְׁלֹשָׁה גַּבְרֵי בִּשְׁלֹשָׁה ד סְפָרִים, כְּגוֹן: רֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, לֵיכָּא מִשּׁוּם ה פְּגָם.

באר היטב - סימן קמד - שלא לדלג בתורה מענין לענין, ודיני ההפטרה

א א אין מדלגין. פי' בשתי ענינים אבל בענין א' מדלגין. פר''ח: ב לתחלתו. פירוש למפרע אבל בנביא אחד מדלג מסופו לתחילתו כ''מ עיין מ''א ופר''ח כתב דאפילו בענין אחד אין מדלגין ע''ש: ד ג ספרי תורה. אפילו בשני ענינים עיין כ''מ וכנה''ג ופר''ח. ובמ''א כתב בשם הכ''מ אפילו בענין אחד וטעות סופר הוא והבאר היטב אשר לפני לא הרגיש בזה: ד ספרים. משמע דהראשון אסור לקרות בס''ת הג'. ב''ח. ומ''א מתיר ע''ש ועיין סי' רפ''ב: ה פגם. אפי' בענין אחד פר''ח עיין שם מי שקנה מצוה לשנה ומת באמצע השנה חייבים היורשים לשלם דמי המצוה ומה שיחסיר ישלימו לקהל ואם ימכרו ביותר הריוח ליורשים כנה''ג וע''ת חולק עליו ופסק דהריוח להקהל דאין משתכרין בצדקה ע''ש:

מגן אברהם קמ״ד - סימן קמד - שלא לדלג בתורה מענין לענין, ודיני ההפטרה

א׳ אחרי מות ואך בעשור. דתרווייהו מענין יה"כ: ב׳ שלא יקרא ע"פ. והא דכ"ג קורא ובעשור לחודש וכו' ע"פ שאני התם דלא אפשר דאין גוללין ס"ת כמ"ש ס"ג וגם למייתי ס"ת אחרת לא אפשר כמ"ש ס"ד (גמרא כ"מ): ג׳ שלא ישהא. פי' כגון בזמניהם שהיו רגילים לתרגם בין פסוק לפסוק או שהיה כתובה בקונטריסים שיוכל לסמן ולחפש מהר: ד׳ מסוף הספר. פי' לנביא של תרי עשר לא ידלג מנביא לנביא למפרע אפי' הם סמוכים זה לזה אבל בנביא א' מדלג מסופו לתחלתו מידי דהוי אשאר נביאים (כ"מ) וצ"ע דגם בשאר נביאים אסור לקרות למפרע וכ"כ בהגמ"נ בהדיא בסוף הספר וי"ל דס"ל להכ"מ בפ' א' מותר לקרות למפרע: ה׳ שיש בו חתן. ובכ"ה סי' שפ"ב /רפ"א/ האריך במנהגם שמוציאין לחתן ספר שני וקורא ואברהם זקן וגו' עד ולקחת אשה לבני משם מיהו אם הוא יום שבלא"ה מוציאין ב' ספרים קורא אותה בס"ת השני ואין מוציאין ס"ת שלישית וגם מנהגם לתרגם הפ' הנ"ל ואפי' ש"ץ יכול לתרגמה ודוקא הנושא בתולה אבל לנושא אלמנה אין קורין: ו׳ אין גוללין. ובשבת שקורין ב' יכולין לגלול אחר בעוד שקוראין הראשונה (ר"י לוי סי' פ"ט): ז׳ וידחה כבוד הצבור. צ"ע דהא בכ"ג התירו לקרות ע"פ ולא התירו לגלול בצבור ש"מ דלא אמרי' ידחה כבוד הצבור אפי' היכא דלא אפשר בענין אחר וא"כ ה"נ יקרא ע"פ כמ"ש ב"י בשם הרשב"א וצ"ל דבשלמא במקדש היו כל ישראל ולא מחלו משא"כ בבה"כ דיש מתי מעט ומסתמא מוחלין על כבודם כדי לקיים קריאת המפטיר דשבת ור"ח ומפטיר די"ט דהוא תקנת הגאונים וע' במ"ס פי"א ומ"ש סי' קמ"ג ס"ד ועיין ב"ח שדבריו צ"ע וטעה בין ובעשור לאך בעשור דהא אנן קורין ובעשור ובזה אין מדלגין לעולם ע"ש ועב"י סימן קמ"ג וסי' נ"ג ס"ו מ"ש: ח׳ בב' ס"ת. אפי' בב' ענינים (כ"מ): ט׳ ג' גברי. משמע דהראשון אסור לקרות בס"ת השלישית ותימה דאנו רואין נוהגין דאף מי שקרא בתורה עולה למפטיר בס"ת שניה ונ"ל דלאו מנהג הגון הוא ויש למחות בידן עכ"ל הב"ח ולא ראיתי שום הוכחה לדבריו די"ל דאה"נ אם אין שם אחר היודע להפטיר דרשאי הראשון לקרות למפטיר (ועסי' רפ"ב ס"ה) אלא דהגמ' איירי כשיש שם יודעים ומשמיענו מנין הקרואין כדחשיב התם טובא במגילה דף כ"ט ועו"ק דלדבריו הל"ל מאי דמקשה לעיל מיניה למה נקט הטור ג' גברי דאתא לאשמועינן דהראשון אסור לקרות בס"ת השלישי ע"ש בב"ח ולכן נ"ל דשרי דליכא פגמא אלא כשקורא בשניהם זה אח"ז דאמרי' למה לא קרא בראשון אלא שחסר הפרשה בו אבל כשהפסיק בנתים ה"ל כקורא מחדש אך עכ"פ השביעי לא יקרא למפטיר בס"ת אחרת אלא יגללו הס"ת עד שיגיעו לשם כנ"ל:

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים קמ״ד

א׳ כגון אחרי מות ואך בעשור באלפסי ואשר"י כתוב אע"פ שהן מרוחקין זה מזה וקשה דהא בגמרא אי' בכדי שלא יפסיק המתורגמן שהרי סמוכין הן וי"ל דהתם קאמר לענין הגלילה שאין רחוק לגלול מן אחרי מות לאמור אבל כאן מיירי שבס"ת הם רחוקים זה מזה כי אינה בפ' אחת ומו"ח ז"ל טרח בחנם לתרץ קושיא זו: ב׳ מסוף הספר לתחלתו. פי' למפרע כ"פ רש"י: ג׳ ואין למחות בידם. הטעם בב"י בשם ת"ה דבימי התלמוד היו כל הספרים נכתבים בגליון והיו צריכין לשהות אבל לדידן שהספרים נכתבים בקונטרסי' ויוכל לעשו' סי' שימצא במהרה:

ספר מחצית השקל על אורח חיים קמ״ד

קמ״ד:א׳קנ״ב א׳ (ס"ק א) אחרי כו' דתרווייהו מענין יוה"כ וגם הם קרובים זה לזה שיגלול בכדי שלא יפסיק המתורגמן כנ"ל בסי' שלפני זה כמ"ש בס"ק ד' והיינו דוקא לדינא דש"ס אבל לדידן ע' בסעיף ג' ובמ"א שם: קמ״ד:א׳קנ״ג א׳ (ס"ק ב) שלא כו' לא אפשר כמ"ש ס"ד גמ' הבאתיו סי' קמ"ג מ"א ס"ק ד' ע"ש: קמ״ד:א׳קנ״ו א׳ ( ס"ק ה) שיש בו כו' ואפי' ש"ץ יכול לתרגם והרבותא הוא דאע"ג דבזמן הש"ס שהיו רגילים לתרגם בכל שבת כשקוראים בתורה לא היה רשאי הש"ץ דהיינו הקורא בתורה לתרגם אלא איש אחר וכמ"ש הרב"י סי' קמ"ה בשם ירושלמי מ"מ הכא התירו כיון דאינו אלא מנהג בעלמא הקריאה והתרגום: קמ״ד:א׳קנ״ח א׳ (ס"ק ז) וידחה כו' דהא בכה"ג התירו כו' הובא לעיל במ"ש בדברי מ"א סי' קמ"ג ס"ק ד' ע"ש וע' ב"ח שדבריו צ"ע כו' שגם הב"ח תמה על מנהגנו לדלג וכתב בשלמא אי אירע ביה"כ שאין להם אלא ס"ת אחת שמדלגים מאחרי מות שקורין בה ו' גברי לפ' אך בעשור שהוא פ' אמור לקרות בה למפטיר זה י"ל כיון שנהגו כן בימי כה"ג לדלג בזה כיון שהוא קרוב בכדי שלא יפסיק המתורגמן אע"ג דעכשיו אין מתרגמי' כלל מ"מ נשאר בהיתרו הראשון אבל מה שנהגו לדלג בשאר מקומות כגון שבת ור"ח כו' ע"ש ועז"כ מ"א דנתחלף לו בין אך בעשור שהוא פ' אמור ובין ובעשור שהוא בפנחס דהא הכה"ג היה מדלג מאחרי לפ' אך בעשור אבל פ' ובעשור היה קורא ע"פ ולא היה מדלג לשם כדאית' לעיל סי' קמ"ג ואנחנו קורים למפטיר בפ' ובעשור ואיך כ' הב"ח דמה"ט מדלגים ביה"כ משום שגם כה"ג היה מדלג ובאמת לובעשור לא היה מדלג. גם מ"ש שאנו מדלגים ביוה"כ לפ' אך בעשור ליתא דהא אין קורים ביה"כ אך בעשור: ב׳ ועב"י סי' קמ"ג ר"ל דאיכא סייעתא לדברי מ"א דמהני מחיל' הצבור שכ' שם הרב"י לפי הטעם שכ' בירושלמי דמה"ט אין קורים בחומשי' שיהיה לב הצבור עגומ' ויצטערו שאין קורים בתורה בציבור ויעשו כל הצטדקאי לקנות להם ס"ת שלמה לפ"ז אפי' מחלו הציבור על כבודם לא מהני משמע דלטעם שנתן ש"ס שלנו מפני כבוד הציבור מהני אם מחלו הציבור על כבודם: ועסי' נ"ג סעיף ו' דשם משמע להיפך דלא מהני מחילת צבור דעל מ"ש שם בש"ע דאין ממני' לש"ץ אלא מי שנתמלא זקנו מפני כבוד הצבור כ' מ"א שם ס"ק ט' דמשמע מלשון הש"ע דאפי' מחלו הצבור ע"כ לא מהני מ"מ לפמ"ש הב"ח וט"ז שם דה"ט דלא מהני מחילתן דאין זה משום כבוד הצבור גרידא אלא נוגע לכבוד המקום ית' שעושים הצבור שלוחים כאלה בינם לבין המקום יתברך וא"כ א"ש אף דלפ"ד הט"ז גם בקריאת חומשים י"ל כן מ"א לא ס"ל כן: קמ״ד:א׳קנ״ט א׳ (ס"ק ח) בב' ס"ת אפי' בענין א' וז"ל הרמב"ם אין קורין לאדם א' בענין א' בשני ס"ת כו' וכ"כ הכ"מ וכ"כ בס' ב"ה וז"ל ויש רוצים לדקדק מלשון זה דב' ענינים מותר לקרות איש א' בב' ס"ת וטעות הוא בידם כו' ומ"ש הרמב"ם ז"ל ענין א' היינו ובשני עניינים אין קורין בתורה אפי' בספר א' כו' (וכמ"ש ריש הסי') והשת' קאמ' דאפי' בענין א' דבס' א' שרי לקרות חד גברא בתרי ספרי לא יקרא משום פגמו של ראשון עכ"ל בס' ב"ה וזה פשט כוונתו במ"ש אפי' בענין א' דלא כמו שהגיהו לחנם בספרים חדשים: קמ״ד:א׳ק״ס א׳ (ס"ק ט) ג' גברי כו' ולא ראיתי כו' אלא דהגמ' מיירי כו' ר"ל ביומא רפ"ז שהבאתי לעיל סי' קמ"ג במ"א ס"ק ד' פריך אהא דמתרץ רב הונא דמה"ט קורא כה"ג פ' בעשור כו' בע"פ ולא מייתינן ס"ת אחר' שתהיה נגללת כבר מקודם לפ' בעשור דליכא בזה משום כבוד הציבור לכן תי' רב הונא משום פגמו של ס"ת ראשונה שיאמרו שחסרה פ' בעשור לכן (אין) מביאים ס"ת אחרת ע"ז מקשה התו' ומי חיישי' לפגמו של ס"ת והאר"י נפחא ר"ח טבת שחל בשבת מביאים ג' תורות וקורין בא' ענינו של יום ובב' בשל ר"ח ובג' בשל חנוכה ומשני ג' גברי בג' ספרים ליכא פגמא עכל"ה ומזה הוכיח הב"ח דוק' ג"ג אבל תרי דהיינו שהראשון יקרא בשלישית אסור: ב׳ ומשמיענו מנין כו' ר"ל דאין כוונת ר"י נפח' לאשמעי' דבר בענין פגמו (דא"כ היה אפשר לדייק מדלא נקט רבותא אפי' בתרי גברי ליכא משום פגמו אע"כ דבתרי גברי אסור כמ"ש הב"ח דאין כוונת ר"י לאשמועי' זה אלא דממיל' נשמע דין פגמו ולכך פריך מיניה הש"ס) אלא אתא לאשמועי' מנין הקרואי' וי"ל דה"ה תרי גברי כה"ג שרי דלא כהב"ח: ג׳ וע"ק כו' מאי דמקש' לעיל מיניה ר"ל דהב"ח גופיה סותר דברי עצמו דהב"ח הקש' לעיל מזה על הטו' שכ' כל' הש"ע אבל ג"ג כו' והקש' דהל"ל תרי גברי בתרי ספרים בשלמא הש"ע דקאי לתרץ דברי ר"י נפח' דמיירי בג"ג וג' ס"ת נקט ג"ג בג' ס"ת אבל הטור ה"מ למימר ב' גברי בב' ס"ת אלא דנקט ל' הש"ס עכת"ד הב"ח והקשה מ"א מאי קשי' להב"ח דלמ' הטור מה"ט נקט ג"ג בג' ס"ת לדייק מיני' דינו של הב"ח דתרי גברי בג' ספרי' אסו': ד׳ ולכן צ"ל כו' חוזר אדלעיל שדח' ראיית הב"ח: ה׳ אבל כשהפסיק בנתיים ר"ל שקרא איש אחר בנתיי': ו׳ אך עכ"פ השביעי כו' ר"ל כשאין שם מי שיודע להפטיר כי אם השביעי שכ' לקמן סי' רפ"ב שאם עדיין לא אמר קדיש יפטיר השביעי וא"צ לקרות שוב בתורה דמפטיר עול' למנין שבעה אבל אם כבר אמרו קדיש אז צריך השביעי לחזור ולקרות תחלה בתורה ואח"כ יברך כסדר כל מפטיר ע"ש: ז׳ על כה"ג כ' מ"א אין להביא ס"ת אחרת למפטיר אלא יגללו אותה ס"ת כו' דיותר חיישי' לפגמו של ס"ת מלכבוד הצבור דהצבור מסתמא כה"ג מוחלים על כבודם וכמ"ש סק"ז:

לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי - ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.

בס''ד -

שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט''א

מגן אברהם: מקור: primo.nli.org.il רשיון: בנחלת הכלל טורי זהב ומחצית השקל: כנ"ל כמו המגן אברהם - דיגיטציה: ספריא
דילוג לתוכן