סימן קלד - הכנסת קלטת של ד"ת לבית הכסא

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר שו''ת גם אני אודך - א' סימן קלד - הכנסת קלטת של ד"ת לבית הכסא
תוכן עניינים

--------

שאלה: האם מותר להכניס קלטת של דברי תורה לבית הכסא.

תשובה: לכאורה תלוי בהשאלה האם יש כלל ענין כתיבה ומחיקה בקלטת או לא, ונושא זה רחב מאד וכבר דנו בזה פוסקי זמנינו, עיין שו"ת אגרות משה (יו"ד ח"א סימן קעג – ויו"ד ח"ב סימן קמב) באר משה (ח"ז קונטרס עלעקטריק סימן קח) חלקת יעקב (ח"ג סימן צח – ובמהדו"ת חאו"ח סימן קכד) מנחת יצחק (ח"ג סימן קב) משנה הלכות (ח"ה סימן קנט) ציץ אליעזר (חי"ג סימן א) קנין תורה (ח"א סימן לד) שבט הלוי (ח"ב סימן קמה – ח"ו סימן קנד) ועוד, ולפי הכרעת רוב הפוסקים שאין דין כתיבה ומחיקה שייך בזה, נראה דאין מקום לחוש כלל. ואפילו להפוסקים החולקים ג"כ מסתבר שאין לחוש בזה, שהרי סרט ההקלטה סגורה תוך פלסטיק וא"כ הרי זה כמונח בכיס, ויש להקל.

ואכן יעויין שו"ת באר משה (ח"ז קונטרס עלעקטריק סימן קיא) שמתיר להכנס עם קלטת לבית הכסא, וז"ל: לית מאן דחש לו ומותר, כי אין ניכר על הטייפ שום אות שבעולם, והכל נעשה ע"י כח עלעקטראניק המפליא פלאות ה' ולית דין צריך בושש, שמותר. אבל חלילה לפתחו ולשמוע מה שנרשם עליהם התפלות וחידושי תורה וכל כיוצא בזה, עכ"ל. וכ"ה בשו"ת משנה הלכות (ח"ז סימן קסה), דכיון שאין כאן כתיבה כלל, מותר ליכנס בה לבית הכסא.

ויותר מזה מצינו בשו"ת אבן יקרה (ח"ב סימן לג), שנשאל אם מותר להכנס לבית הכסא עם תנ"ך שנעשה ע"י צילום פוטוגראפי באותיות קטנות מאד, עד שאי אפשר לקרות בו אלא בעזרת זכוכית מגדלת. והעלה שאין שום קדושה בתנ"ך בזה, מכיון שאין האותיות ניכרות לעין רואה רק ע"י זכוכית מגדלת פי כמה פעמים מהכתב, לכן אין לזה דין כתב כלל. שאנו אין לנו בכל מקום אלא מה שעינינו רואות במראה ולא בחידות. ומ"מ אע"פ שמן הדין אין בתנ"ך כזה דין קדושה כלל. למעשה כיון שיש שמות קדושים בתנ"ך, חלילה לנהוג מנהג בזיון בתנ"ך הזה.

גם בשו"ת מהרש"ם (ח"ג סימן שנז) נשאל בזה, וצידד להתיר מטעם שענין הצילום גרוע יותר מדפוס [שדנו הפוסקים אם דין כתיבה מעליא אית ליה, ראה לעיל סימן כו]. וסיים, שאע"פ שאין להכניס התנ"ך בגלוי לבית הכסא משום בזיון כתבי הקודש, מ"מ כל שמונח בתוך התיק שנקרא מעדיליאן, אע"פ שמצד אחד נראה דרך הזכוכית, יש מקום להקל. ומ"מ אין להקל למעשה אא"כ מניחו בתוך כיס הבגד, עיי"ש.

ובשו"ת בית דוד (סימן ח) דן ג"כ בתנ"ך שצולם ע"י פוטוגרפיא באותיות מוקטנות שאינן ניכרות לעין אלא ע"י זכוכית מגדלת. והעיר מגמרא (גיטין יט:), אמר שמואל נתן לה נייר חלק ואמר לה הרי זה גיטך מגורשת, חיישינן שמא במי מילין כתבו. ומסקינן, כי אמר שמואל דבדקינן ליה במיא דנרא אי פליט פליט ואי לא פליט לא פליט לאו כלום הוא. ופריך, וכי פליט מאי הוי השתא הוא דפליט, ומשני שמואל נמי חיישינן קאמר. [פירש"י, השתא הוא דפליט, וכשהיו בלועות לא היה כתב. ומשני, דחיישינן שמא לא נבלעו יפה, ואם מת חולצת ולא מתייבמת ואסורה לכהן, דספק גרושה היא]. וכתב הבית שמואל (סימן קלה סק"ו) בשם הלבוש, שאפילו עמדו העדים מקרוב וראו שהנייר חלק ג"כ חיישינן, דמכיון דפליט לבסוף, איגלאי מילתא למפרע שהיה שם כתב גמור ומה בכך שנבלע לפי שעה, עיי"ש. הרי דאע"ג דלא ניכר אח"כ אלא ע"י מעשה חשיב כתב, וה"נ שפיר חשיב כתב, ועיי"ש עוד.

ולענ"ד יש מקום לדחות, דשאני התם דהוי ספק אשת איש ולכן החמירו בזה, משא"כ הכא. וגם התם כתב הלבוש הטעם, דשמא לא הקפידה התורה אם ניכרת הכתב או לאו, אלא הקפידה על הכתב עצמו אע"פ שאינו ניכר. ואף שהבית שמואל דחה שם דבריו, מ"מ אף לטעם הב"ש, שאני התם דחיישינן שמא היה קצת ניכר האותיות ולכן היא ספק מגורשת, עיי"ש. אבל הכא בנידו"ד, אין הכתב ניכר כלל ואין שום חשש בזה.

וע"ע שו"ת אהל יששכר (סימן עה) ושו"ת משנה הלכות (ח"ה סימן קנז), אם מותר ליכנס לבית הכסא עם שטרות כסף שיש עליהם דברי תורה או שמות שאפשר לקרוא רק בזכוכית מגדלת. – ויש ללמוד במכל שכן לנידון דידן דקיל טפי, שאין ניכר על הקלטת שום אותיות ושמות. [וע"ע בשו"ת מנחת יצחק (ח"א סימן ס) בנדון בתי כסאות שבזמננו].

שוב העירוני לשו"ת יביע אומר (ח"ד חיו"ד סימן כ) שכתב, דנכון להזהר שלא להכניס סרט כזה שהוקלטו עליו דברי קדושה אל מקומות המטונפים, ואינו תחת ידי לעיין בו, והנלענ"ד כתבתי.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט''א
שו''ת גם אני אודך - א

קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ - רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט''א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א - ב''ב - תשע"א לפ"ק

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן