סימן : ע''ו - שאלה : כשכורך את המזוזה מתחילתה לסופה האם פסול ?

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר בריח התיכון - הרב ניסים בריח שליט"א סימן : ע''ו - שאלה : כשכורך את המזוזה מתחילתה לסופה האם פסול ?
תוכן עניינים

--------

במסכת מנחות (דף לא:) א''ר חלבו חזינא ליה לרב הונא דכריך לה מאחד כלפי שמע ופרש''י לאחר שנכתבה כופלה מצד שמאל לצד ימין כשהניחה בדלת והיינו מאחד כלפי שמע שראש השורה שמע ישראל וסופה יי' אחד והתחיל לכופלה מאחד וקיפל ובא עד שמע. וכ''כ הרמב''ם הלכות תפילין ומזוזה וס''ת (פרק ה הלכה ו) כשכופלין אותה גוללין אותה מסוף השיטה לתחילתה עד שתמצא כשיפתח הקורא לקרות יקרא מראש השיטה לסופה וכו' וכן איתא בטור וב''י ובשו''ע (יו''ד סימן רפח סעיף יד) שכורכה מסופה לראשה מאחד כלפי שמע. ולא פירשו אי הוא לעיכובא או לאו ומלשון הירושלמי שהביאו ספר האשכול דלהלן והתוספות (מנחות דף לג.) שכתוב בפ''ב דמגילה צריך שיהא שמע שלה רואה את הפתח (פי' שהכריכה לכוון שמע) וממ''ש צריך משמע חייב.

ובשו''ת חיי הלוי (ח''ב סימן סט אות ה) העלה בשם אחרונים שאם כרך מתחילתה לסופה בדיעבד כשר אך אם כרכה מלמעלה למטה או להפך פסול והניף ידו שנית (בח''ג סימן קא אות ג) והטעם שפסל מלמעלה למטה או להפך בשל מקצת הכתב ההפוך (חלק מהשיטות) וכן נראה ללמוד קצת מפרשיות תפילין שדיני כריכת תפילין נלמדו ממזוזה עיין הלכות קטנות לרא''ש (מנחות) (הלכות תפילין סימן לג) ובכ''מ בפ''ב מהלכות תפילין ה''א וב''י (או''ח סימן לב) דילפינן ממזוזה ועיין עוד שם שכתב שנכון לחוש לכתחילה לדברי הנך רבוותא שמצריכין להכניסן זקופות דהיינו בדיעבד כשר במושכבות וכ''כ המ''ב (שם ס''ק ריג) והמגן אברהם (שם ס''ק סב) שמשמע רק למצווה מן המובחר שאם א''א בע''א לא בעינן זקופים ולרש''י משמע דבעינן זקופים ע''ש ומשמע בב''י הא הפוך פסול.

וראיתי עוד טעם בספר קרית ספר (פ''ב) שאם גלל מתחילתו לסופו הוי הפרשה האחרונה ראשונה והוי שלא כסדרן נמצא שלדעתו אם גלל מזוזה מלמעלה כלפי מטה הוי פרשה האחרונה ראשונה והוי שלא כסדרן .

ומדכתבנו שמשמע לב''י שכתב הפוך פוסל וכ''כ האחרונים בעל הערוך השולחן (סימן לב אות פד) ובביאור הלכה (סימן לב ד''ה יהיה הגליון וכו') שיש אחרונים פוסלים אף בדיעבד כשהכתב הפוך וכ''כ בקול יעקב (שם אות רטו) ציין לר''ז (בקונטרס אחרון) שאפי' בדיעבד פסול וכ''כ בספר קול סופרים (באגרת אות לא) וכ''כ אשל אברהם בין תפילין ובין מזוזה ובספר שונה הלכות (פרק כב אות ז) ובחובת הדר (פרק ט סעיף ח אות ה) ומשנת הסופר (סימן כב אות יג) בשם אחרונים ועיין עוד בספרנו (סימן עד) בעניין צורת קביעת המזוזה בדיעבד והעולה שאם לא הפך את הכתב אלא כרך את המזוזה מתחילתה לסופה לא הוי שלא כסדרן וכשר בדיעבד.

אלא שמשו''ת הרמ''א (סימן כה) נראה שאינו לעיכובא אלא דמצרכי למצווה בלבד כפי שכתב כשקובעה בכותל בחוזק כורכים אותה משמע כלפי אחד וכותבים על הארץ בתחילת שיטה. ולאידך שכותבים על הארץ בסוף שיטה יכרוך מאחד לשמע ואפשר מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי לעיל א''ד בסוף השיטה וא''ד בתחילה השיטה כי שניהם אומרים אמת והלכה. אך כתב בסוף ומ''מ נהגינן לכרוך מאחד כלפי שמע כדכתבו הפוסקים הואיל ונפק מפומיה דרבי חלבו. דהיינו רק מנהג וכ''כ ביאור הלכה (סימן לב ד''ה יגלגל כל פרשה וכו') בשם אחרונים שהוא למצווה ולא לעיכובא ע''ש וכ''כ משנת סופר (סימן כב אות ב) ויתרה מזאת העלה הגאון הרב עובדיה יוסף שליט''א בשו''ת יביע אומר (חלק ח-יו''ד סימן ל) דלכתחילה נכון שלא לשנות מהמנהג המיוסד על דברי הש''ס והפוסקים, מ''מ בדיעבד שכבר קבע את המזוזה כשהיא פתוחה וגלויה בברכה, א''צ להסירה ולקובעה מחדש, כיון שלא ראינו בפוסקים שיאמרו בפירוש להחמיר בזה בדיעבד.

ומה שפירש רש''י לעיל מאחד כלפי שמע שראש השורה שמע ישראל וסופה יי' אחד והתחיל לכופלה מאחד וקיפל ובא עד שמע. משמע שסוף שורה הוא אחד אמנם אנו אין מנהגינו כך וכן וראיתי שהקשה הב''י (ביו''ד סימן רפח) בשם המרדכי (הלכות קטנות סי' תתקס) מדאמר רבא חזינא לרב הונא דכריך לה מאחד כלפי שמע משמע דשטה ראשונה מסיימת באחד ותימה שהסופרים נהגו לסיים ואהבת את ושמא תלמודא לאו דווקא נקט אלא שמשמיענו דלתחילתה נגללת וכן תירץ ספר האשכול (אלבק) הלכות מזוזה (דף עא:) אמר ר' חלבו חזינא ליה לרב הונא דכריך ליה מאחד כלפי שמע, פי' מסוף שיטה לתחילת שיטה, ואע''ג דסוף שיטה הוא והיו, סוף פסוקא נקט. ובירושלמי ר' זעירא בשם ר' שמואל צריך שיהא שמע שלה רואה את הפתח, כלומר שיהא כורכה מאחד כלפי שמע. וכך מנהג שתי ישיבות כרב הונא דכריך ליה מאחד כלפי שמע.

ובאמת נראה לחזק ענין כריכת המזוזה מסופה לתחילתה ולתת טעם לשבח בזה שאם יכרוך המזוזה מתחילתה לסופה לא יראה שם השם שד''י ומרן כתב (בסימן רפו) במקום טהרה טוב להיות נראית ועיין עוד בזה בדברינו (סימן נז) שע''י שנראה שם השם שדי אין רשות למזיקין להיכנס וז''ל הזוהר (כרך ג דברים פרשת ואתחנן דף רסו.) בשעתא דאינון זינין בישין קריבין לפתחא דבר נש זקפן רישא ומסתכלן בשמא קדישא דאתחזי לבר דאיהו שדי דמתעטר בעטרוי שמא דא שליט על כלהו מניה דחלין וערקין ולא קרבין לפתחא דבר נש .

זאת ועוד שבכריכתה מתחילתה לסופה אינה נשמרת ע''י שיור הקלף שבתחילתה דנראה שצריך להניח בתחילתה וכדיהיב טעמא מפני שנגללת לתחילתה ועיין בתוספות (מנחות דף לב. ד''ה אמאי) שעושה ריוח מלמעלה וריוח מלמטה מן הצדדים לא פירש ושמא כיון דכורך מאחד כלפי שמע צריך לכתחילה כדי לגול בהיקף כעין ס''ת וכ''כ הב''י (או''ח סימן לב) בשם הסמ''ק ועוד הא דאמרינן בירושלמי פרק בתרא דמגילה (הי''ב) צריך שיהא שמע שלה רואה פני הפתח לפרש''י כשגוללה מאחד כלפי שמע מכוין כשמעמידה שיהא שמע לצד אויר הפתח ולא לצד פנים וקביעת המזוזה היא אליבא דרש''י עיין עוד בזה בב''י (בסימן רפט) לכן מכל הני טעמי אין לשנות המנהג ויש לגלול המזוזה מסופה לתחילתה כדנהגינן לכרוך מאחד כלפי שמע כדכתבו הפוסקים הואיל ונפק מפומיה דרבי חלבו.

לסיכום: אם כרך מזוזה מתחילתה לסופה אין זה אלא שינוי מנהג ישראל בלבד שהוא למצווה ולא לעיכובא.

פירות הנושרים:

1. לכתחילה צריך לכרוך מאחד כלפי שמע פי' מסוף שיטה לתחילת השיטה.

2. בדיעבד שכבר קבע את המזוזה כשהיא פתוחה וגלויה א''צ להסירה ולקובעה מחדש.

3. אם כרכה מלמעלה למטה או להפך פסול.

4. פרשיות תפילין שהכניסם הפוך פסול.

5. פרשיות תפילין שהכניסם מושכבות בדיעבד כשר(עיין בסימן ע''ד).

6. קבע מזוזה מושכבת נראה שבדיעבד כשר וצריך להסירה ולקובעה נכון(שם).

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט''א
בריח התיכון

הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א ומו"ר הרה"ג מאיר מאזוז שליט"א והרב חיים חדד שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן