סימן: ס''ח - שאלה: ספר תורה ששרטוטו נמחק מיושן האם מותר לקרא בו?

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר בריח התיכון - הרב ניסים בריח שליט"א סימן: ס''ח - שאלה: ספר תורה ששרטוטו נמחק מיושן האם מותר לקרא בו?
תוכן עניינים

--------

מצאתי כתוב בשו''ת הרדב''ז שלהלן אמרינן במדרש מנין שאפי' סרגול הספר למד אדם הראשון שנאמר זה ספר תולדות אדם וכו' וסרגול היינו שרטוט ומכאן למדנו דבעינן בגט יב שטין כמנין זה וכו' עכ''ל ובגמ' בגיטין דף (ז.) שלח מר עוקבא לר' אלעזר בני אדם העומדים עלי ובידי למוסרם למלכות מהו שרטט וכתב לי' קרא אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעוד רשע לנגדי, אע''פ שרשע לנגדי אשמרה לפי מחסום שלח לי' קמצערי לי טובא ולא מצינא דאיקום בהו שלח לי' דום לה' והתחולל לו דום לה' והוא יפילם לפניך חללים חללים השכם והערב לבית המדרש והם כלים מאליהם וכו' שלחו ליה למר עוקבה זמרא מנא לן דאסיר שרטט וכתב להו וכו' ע''כ .מכאן למדו רבותינו שצריך לשרטט לפני שכותבים ובגמ' (בדף ו:) כתוב א''ר יצחק שתים כותבין בלא שרטוט שלוש אין כותבין במתניתא תנא ג' כותבין ד' אין כותבין ע''כ ומחלוקתם כמה תיבות אסור לכתוב ללא שרטוט לר''י ג' תיבות ולמתניתא ד' תיבות דהיינו לכו''ע מד' תיבות אסור לכתוב ללא שרטוט. ואם כותב בכל שיטה ושיטה רק ב' תיבות אין צריך שרטוט עיין פ''ת (סימן רפד ס''ק ב) ובערוך השולחן (שם סעיף ג) .

אלא שקשה מהגמ' במגילה (דף יח:) ובמנחות (דף לב:) נראה בכתיבת תפילין לא צריך שרטוט כלל ואע''פ שיש שם יותר משלוש או ארבע תיבות וז''ל הגמ' דתניא ר' ירמיה אומר משום רבינו תפילין ומזוזות נכתבות שלא מן הכתב ואין צריכות שרטוט והלכתא תפילין אין צריכין שרטוט מזוזות צריכין שרטוט ע''כ ופרש''י מזוזה צריכה שרטוט משום הלכה למשה מסיני ועוד דאם איתא דכל כתבי הקדש צריכין שרטוט בכל השיטות למאי איצטריך במזוזה הלכה למשה מסיני עיין במאירי ובר''ן ובשפת אמת שם ותירצו התוס' שם בשם ר''ת שתפילין אין צריכים שרטוט וטעמו דלא בעי שרטוט בין כל שיטה ושיטה אלא עושה שרטוט אחד למעלה וכותב למטה כמה שיטין הלכך אני אומר הא דאמרינן שלש אין כותבין היינו בשיטה ראשונה מכאן ואילך השיטה העליונה הוי כמו שרטוט וכ''כ רבינו חננאל שתפילין לא צריך שרטוט וכ''כ הרא''ש והסמ''ג (בסימן כג) שצריך ד' שיטין למעלה למטה ובצדדים וזאת מדאמר בה''ג שתי תיבות כותבין בלא שרטוט שלוש אין כותבין וכן כתבו התוספות במנחות (דף לב:) אמר רבינו תם דס''ת בעי שרטוט משום זה אלי ואנוהו אבל תפילין דמכוסין בעור לא בעו שרטוט דלא שייך בהו נוי והרא''ם (בסימן שצט) שהלמ''מ לסרגל תפילין מד' רוחות כר''ת.

אלא שהרמב''ם כתב (בהלכות תפילין פ''א ה' יב) שלא צריך שרטוט כלל (משמע אף שיטה עליונה לא צריך)אלא רק בס''ת ומזוזה עיין ערוך השולחן (בסימן לב) וכ''כ הר''ן וכן משמע מהריטב''א מגילה (ז':) והמאירי מגילה (י''ח:) אך ספר התרומה כתב כדעת ר''ת והסמ''ג והטור וספר היראים וכ''כ המרדכי בהלכות קטנות וכתב עוד שם שדעת הירושלמי ור''ץ כר' יצחק דלעיל שאין לכתוב ג' תיבות ללא שרטוט כפי שכתב ר''ת נמצא שאין לכתוב ג' תיבות ללא שרטוט כדעת ר' יצחק דלעיל ודלא כמתניתא שרק ד' אסור וכ''כ הרא''ש הגמי''י טור ושלטי הגבורים במגילה ובספר העיטור (שער ראשון - הלכות תפילין דף נז.) ובראבי''ה ח''ב - מסכת מגילה (תקמח - תקצז) (סימן תקנג) ושו''ע (בסימן רפד) הגר''א הש''ך הט''ז והמג''א (בסימן לב ס''ק ז) ורבינו זלמן ועוד. אלא שהרמב''ם כתב ד' תיבות ובהלכות יבום כתב ג' תיבות עיין בשו''ת תשב''ץ (חלק א סימן ב) שכתב אעפ''י שבהלכות ס''ת (סוף פרק ח') כתב ג' תיבות מותר לכתוב בלא שרטוט כיון שדבריו סותרין זא''ז נקטינן לחומרא דאיכא למימר שחזר בו הרב ז''ל ממה שכתב תחלה. ושוב הניף ידו (בחלק ג סימן רעד) ועיין עוד בכסף משנה שם וברכ''י וערוך השולחן שם ובשו''ת פסקי עוזיאל בשאלות הזמן (סימן כט) ציין להג''מ שכתב דט''ס יש בדברי הרמב''ם שבהלכות ס''ת, ולע''ד נראה דט''ס יש בדבריו בה' יבום וצ''ל שאסור לכתוב יתר על ג' תיבות בלא שרטוט. עיין עוד בנקו' הכסף (בסימן רפד) שרוב הפוסקים והאחרונים שג' תיבות אסור וכ''כ בשו''ת רב פעלים (חלק א-או''ח סימן יא) ונראה מהמאירי במגילה ורש''י ביבמות (דף קו:) התירו ג' תיבות ע''ש.

וראיתי בשו''ת תשב''ץ (חלק א סימן ב) שתירץ אעפ''י שטעם השרטוט נראה שהוא כדי שיהא הכתב מיושר אפ''ה אמרי' בפ''ק דגיטין (ו' ע''ב) האי מילת' לאו מילתא דתליא בסברא אלא גמרא היא וכיון דגמרא היא אין לנו בו אלא מה שקבלנו. ואין לשאול מפני מה אין תפילין צריכין שרטוט וג' תיבו' באגרת צריכין שרטוט דגמרא היא ולא סברא.

ומדברי ר''ת תירצנו שמה שנאמר בגמ' שתפילין שאין צריך שרטוט דהיינו הכוונה שאין צריך שרטוט בכל שיטה ושיטה אבל בד' רוחות חובה וכר' יצחק (ג' תיבות) ושיטה עליונה היא כמעין שרטוט לשיטות האחרות זאת אומרת שלר' יצחק שכתב שאין לכתוב ג' תיבות ללא שרטוט מועיל שירטוט בשורה עליונה בלבד עבור שאר השיטות וכ''כ בהלכות קטנות לרא''ש (מנחות) הלכות ספר תורה (סימן ז) דהיינו שרטוט עליון דאסור לכתוב ג' או ד' תיבות בלא שרטוט. כדאיתא בפ''ק דגיטין (דף ו ב) אבל בין שיטה לשיטה אין צריך לשרטט. וכן כתב בספר אור זרוע (ח''א - הלכות תפילין תקלא - תקצד) (סימן תקמג) משם אין ראי' דדלמא בשרטוט עליון מיירי וכ''כ מרן החיד''א בשו''ת יוסף אומץ (סימן צא) ותפילין דלא בעו שרטוט היינו כל השיטות אבל שיטה עליונה ודאי בעו דאי אפשר לכתוב ג' או ד' תיבות בלא שרטוט וא''כ מאי דקאמר תפילין לא בעו שרטוט היינו בכל השיטות.

אם כתב ללא שרטוט כלל משמע שלא נפסל אעפ''י שהכותב עבד איסורה משום שהשרטוט אינו חלק מהמצווה אלא חובה על הכותב בכדי לכתוב ישר (וכמו שראינו בגיטין שאפי' בכתיבת מכתבים הקפידו לסרגל) ולכן בדיעבד נראה שלא נפסל אלא שזה אינו שדין התפילין לדעת ר''ת וסיעתו כמו ס''ת ולפי מה דקימ''ל שס''ת חמור יותר משאר פסוקים שצריך שרטוט ואם לאו פסול (גם תפילין פסול) במסכת סופרים פ''א כל יריעה שאינה מסורגלת פסולה ועוד מסרגלין בקנה וכן ראיתי בתוספות בסוטה (דף יז:) בענין מגילה אי לאו משום דנקראת ספר ה''א אע''ג דאסור לכתוב בלא שירטוט המגילה עצמה אינה פסולה קמ''ל דפסולה עיין ב''י (סימן רעא) לדעת ר''ת די בס''ת בשיטה עליונה בלבד להכשירו וכן בתפילין דחד דינא אית להו לשיטתו. עיין עוד בבאור הלכה (סימן לב) .

נמצא שאם לא שרטט שיטה עליונה בתפילין או בס''ת פסול לדעתו ואף אם כתב ישר מדתניא כל יריעה שאינה מסורגלת פסולה ולא חילקו אם כתב ישר או לאו ואפשר שבשיטה הנ''ל אם כתב ג' תיבות ללא שרטוט פסול (כי רבי יצחק אסר לכתוב ג' תיבות בפסוקים אמנם מותר לכתחילה לכתוב שתי תיבות רצופות) .

ולפוסקים הסוברים שהשרטוט הוא הלכה למשה מסיני נראה שפוסל אף באות אחת וראה עוד להלן בזה וכ''כ הרב צבי כהנא (בליקוט סת''ם עמ' כה') וז''ל על מה שלא זהירים לשרטט מחדש מקום מחיקת האות כשנמחק השרטוט וכתב במלאכ''ש (כלל ה' סעיף א') וז''ל אין כותבים ס''ת ומזוזה (והוא הדין מגילה כמ''ש בכלל כ''ד שמגילה צריכה שרטוט בכל השורות כמזוזה וכו') בלא שרטוט וצריך לשרטט כל השורות כולן וכו' פסול מדאורייתא עד שישרטט כל השורות וכו' ואפי' כתב איזה טעות וגרדו ועי''ז נמחק השרטוט צריך לשרטט מחדש כו' ועיי''ש בבינה שפוסל בדיעבד כשחסר שירטוט בכל אופן שהוא ואפי' שמקום המחיקה הוא בדרך קו משוך כמו שירטוט ולא שיטחי דלא כהבנ''י שמכשיר בזה בדיעבד (ועיין בדעת קדושים יו''ד סי' רע''א ובמק''מ שם ס''ק ל''ה ל''ו ) ולכתחילה אין שום מקום להכשיר בזה אפי' להבנ''י עכ''ד.

וכתב עוד ויש טועים לומר שפחות מג' תיבות אין צריך שירטוט (כמובא בגיטין דף ו:) וזה טעות גמור כי מה שרק ג' תיבות צריך שירטוט לא נאמר רק על סתם פסוקים משא''כ בס''ת ומזוזה שהוא הלכה למשה מסיני (ועיין בגידולי הקדש יו''ד סי' רע''א ס''ק י''ג ) וכמ''ש הרב במשנה ברורה (סימן לב ס''ק כ) דתפילין אין עליה הלמ''מ לשרטט כמו מזוזה רק משום דאסור לכתוב ג' תיבות מפסוק בלי שרטוט ע''כ ולכן אפילו אות אחת צריך שירטוט וכן במגילה. עכ''ל וכ''כ בס' קול סופרים בדין שרטוט שאפי' אות אחד כשמתקן ס''ת צריך לשרטט לכתחילה וציין למהרשי''ק ודע''ק ועיין עוד בקסת הסופר ומשנת הסופר (סימן ג).

ויש מפרשים שבתפילין אין צריך שרטוט כלל ודברי ר' יצחק בגמ' דבכתיבה רגילה מותר לכתוב ג' תיבות ללא שרטוט למעט ס''ת ומזוזה אבל תפילין לא צריך כלל עיין ערוך השולחן סימן לב לטעם הרמב''ם משום שהם מחופין וכן להר''ן מטעם שלא נקראות במגילה שם וכ''כ בשו''ת תשב''ץ (חלק א סימן ב) שתפילין אפי' בשטה עליונה אין צריכין מהטעם הנ''ל וכ''כ שו''ת גינת ורדים (חלק א''ח כלל ב סימן ד) כיון דמחופין הם ולא עבידי לקרות בהם וכן כתב נ''י מטעם אחר שהקלף דק ויכול להיקרע ועיין באליה רבה (סימן לב) שכתב גם מטעם שתפילין יש לו מעט שורות ובקל יכול ליקחן ולקרותה ומזוזה צריך לבדוק פעמיים בשבוע (שבע שנים) וציין לכ''מ וכ''כ בשו''ת הרמ''ע מפאנו (סימן קו) לפי שהן נשמרים יותר מהמזוזה ואינן צריכים בדיקה כ''כ כמו מזוזה אינן צריכין כתב מיושר כ''כ.

נמצא שכל אחד מטעמו ולא מצריכים שרטוט בתפילין כמו שאר סת''ם והתפילין לשיטתם כשרות למהדרין גם ללא שרטוט בשיטה עליונה ואילו לדעת ר''ת וסיעתו אם כתב ללא שרטוט בשיטה עליונה פסול וכן פירש המ''ב וכ''כ כף החיים בשם ר''ז פתחי עולם ומטעמי השלחן והגר''א ועוד.

ומה שאמרנו שלדעת הרמב''ם תפילין לא צריכים שרטוט קשה הלא ר' יצחק אמר שאין לכתוב ג' תיבות ללא שרטוט אפשר לומר שאין לתפילין חיוב שרטוט מהלכה למשה מסיני כמו מזוזה וס''ת אלא כמו פסוקים עד ג' תיבות וכן ראיתי בכסף משנה (בפ''ז בהלכות ס''ת) שתפילין לא יורד מקדושתו אם כותב לכתחילה ג' תיבות ללא שרטוט (דעת הרמב''ם ג' תיבות מותר) אבל משא''כ ס''ת ע''ש הנה דברי מרן בעל הכסף משנה שכתב על דברי הרמב''ם להדיא שבתפילין אם כתב ללא שרטוט ג' תיבות לא ירד מקדושתו ומשמע דווקא בתפילין הא אם כתב ג' תיבות ללא שרטוט בס''ת או מזוזה ירד מקדושתו שכאן חובת השרטוט מכוח הלכה למשה מסיני ולא מדברי רבי יצחק הנ''ל ומשמע דאף באות אחת ירד מקדושתו כי מה לי ג' תיבות או פחות (עד ג' תיבות מותר לכתוב בכל מקום ואף בתפילין הדין כן למעט ס''ת ומזוזה שנוסף לאיסור יש גם הלכה למשה מסיני שחייב שרטוט ומשמע שגם בפחות מג' תיבות אף אות אחת פסול) עיין עוד במג''א (בסימן לב ס''ק ז).

ובמזוזה שהלכה למשה מסיני שצריך לשרטט בכל שיטה ושיטה ולא מצאנו חולקים בזה שצריך שרטוט כל שיטה ושיטה ולא מועיל שרטוט שיטה עליונה בלבד כמו בתפילין אף לדעת ר''ת וסיעתו חמירא מזוזה מס''ת וצריכה שרטוט בכל שיטה ושיטה וכ''כ המאירי וכתב ספר התרומה שמזוזה חמורה להצריך שרטוט משא''כ בתפילין. ועיין בשו''ת יוסף אומץ (סי' צא). וכתב בברכ''י (סימן רפח) בשם מהר''י ז'יין שאעפ''י שכתב ישר ושרטט לאחר מכן פסול דהיינו לא מהני שרטוט לאחר כתיבה וכתב עוד שם שאעפ''י שעשה שרטוט אם הכתיבה עקומה שנכנס שיטה בשרטוט השיטה השניה פסול.

ומגילה אעפ''י שאינה הלכה למשה מסיני צריך לשרטט את כל השיטות כדאמרינן במגילה (בדף טז:) אמר רב אסי מלמד שצריכה שרטוט כאמיתה של תורה ע''כ דהיינו מגילה צריכה שרטוט כמו אמיתה של תורה ופירוש מהו אמיתה של תורה נחלקו בה גדולי רבותינו רש''י כתב כספר תורה עצמו שהשרטוט שלו הוא הלכה למשה מסיני וכן פסק הרא''ש (בהל' ס''ת) דבעי שרטוט וכן פסק הרמב''ם (בהלכות תפילין פ''א סעיף יב) וז''ל הלכה למשה מסיני שאין כותבים ס''ת ומזוזה אלא בשרטוט וכ''כ הטור והר''ן במגילה שם והכי מוכח בירושלמי וכן מדהביאה הרי''ף בהל' ס''ת עיין שלטי גיבורים וכ''כ ספר התרומה (בהלכות ס''ת סעיף קצז) והיראים והריטב''א והמאירי במגילה (טז:) וכ''כ ספר אור זרוע (חלק א - הלכות תפילין סימן תקמג) שכתב שנראה הלכה למעשה דס''ת בעי שירטוט וכ''כ בשו''ת תשב''ץ (חלק א סימן ב) שבין ס''ת בין מזוזה ומגילה בכל השטו' צריכין שרטוט והגהות אשרי מסכת מגילה (פרק א סימן ט).

אלא שר''ת שמפרש אמתה של תורה זהו מזוזה שיש בה יחוד מלכות שמים אבל ס''ת לא צריך שרטוט ודינו כמו שרטוט של תפילין דהיינו שורה אחת למעלה ולא יותר וכן פירש ר''ח וכ''כ נ''י והערוך וסמ''ג וכן נראה מהמרדכי במגילה שהביא את ר''ת אלא שבהלכות קטנות הסכים עם רש''י .

נמצא שיש שני סוגי שרטוטים האחד מדין הלכה למשה מסיני שחייב להיות כתיבה בכל השיטות ונראה שאם יחסר אפילו באות אחת יפסל ולאו מטעם בכדי לישר שיטה אלא הלכתא למשה מסיני שיהיה לעולם ללא טעם. וכ''כ בביאור הסופר בשם כמה ראשונים וכ''כ הברכ''י רעק''א וכן משמע מכף החיים וקסת הסופר ועוד אחרונים ושו''ת יביע (אומר חלק א-יו''ד סימן כ) שכתב בשם המלא''ש (כלל ה) שאם טעה בכתיבתו וגררו, ועי''ז נמחק השרטוט, צריך לשרטט מחדש, ואח''כ יכתוב הטעות ע''ש. ומשמע שאפילו הוא טעות של תיבה אחת, וכמ''ש ג''כ בדין תלייה ביני שיטי. וכ''כ בשו''ת מהר''ם שיק חיו''ד (סי' רנט - רס). וכן כתב בקסת הסופר (סי' ב אות יד). וראיתי שכן מפורש יותר בשו''ת התעוררות התשובה ח''א (סי' ח) וז''ל: נלע''ד דפשיטא שכיון דהל''מ דמזוזה צריכה שרטוט, אפילו כתב אות אחת בלא שרטוט פסולה. וכ''כ הרב טולידאנו שליט''א מדאיתא כתבה כאיגרת פסולה ופירש''י בלא שרטוט ולא דקדק בחסרות ויתרות ומדמחתינהו בחדא מחתא שמע מינה כשם דבחסרות ויתרות אפילו אות אחת פסול ה''ה לגבי שרטוט והובא בשו''ת עולת יצחק (חלק א יו''ד סימן קלה) אך לא הסכים עימו ע''ש.

ועיין בשו''ת זכרון יהודה (סימן כז) שכתב שתיבה מה' אותיות שנכתב רובה חוץ לשיטה לא מנאו רבי' משה (הרמב''ם) מן הדברים הפוסלים ואם אין שירטוט בסוף השיטין לצד שמאל נ''ל שאין לפוסלו בשביל זה כיון שהוא משורטט בין שיטה לשיטה. ע''כ דהיינו לא נפסל רק בשל שיש שרטוט בין השיטות וכ''כ בדברי תועפות ראם (עמוד ריג) שכתב שם שס' ברוך שאמר היתה לו גירסא לא נכונה על ספר היראים והגירסא הנכונה בספר יראים שאין לכתוב רוב תיבה ללא שרטוט ואם כתב פסול. ומאידך מצאנו שיש ראשונים שטעמם הוא בכדי ליישר הכתיבה עיין ביאור הסופר (סימן ג הלכה ה) שציין למאירי ריטב''א ר''ן רמב''ן ושו''ת תשב''ץ (חלק א סימן ב) שטעם השרטוט אינו אלא כדי שתהא כתיבה יפה ומיושרת ע''כ צריכה שרטוט קודם כתיבה ואם כתב תיבה או שנים ישר לא פסל. וכן כתב בשו''ת שואל ונשאל (חלק ב - יו''ד סימן פד) בס''ת אין השרטוט בתיבה אחת וכיוצא מעכב.

והשני שאין לכתוב ג' תיבות ללא שרטוט מהטעם בכדי ליישר הכתיבה וב' תיבות ברור שמותר לכתוב לכתחילה בלא שרטוט וכן אם במשך הזמן נעלם השרטוט עצם שכתב עם שרטוט נראה שאינו נפסל לדעת ר' יצחק שפוסל בג' תיבות ללא שרטוט וכ''ש לר''ת שפוסל רק ללא שיטה עליונה משום שטעמו של הפסול מדר' יצחק שאין לכתוב ג' תיבות ללא שרטוט ולכאורה היה נראה שאם עבר הסופר וכתב ללא שרטוט לא נפסל הכתב אלא מדלמדנו שיריעה שאינה מסורגלת פסולה נפשט לנו שאם הסופר עבר וכתב ללא שרטוט הכתב פסול גם לאחרים .

נמצא לדעת ר''ת וסיעתו שבתפילין או ס''ת שחייב שרטוט בשיטה עליונה אם הסופר כתב ללא שרטוט בשיטה עליונה הכתב נפסל בג' תיבות ובשתי תיבות ללא שרטוט מותר לכתחילה אף בשיטה עליונה וכל שכן בשאר השיטות ובמזוזה נראה שאף באות אחת פסול. (והחולקים עליו סוברים שס''ת דינו כמזוזה עיין לעיל). ויש סוברים שגם שיטה עליונה בתפילין הוא חיוב מהלכה למשה מסיני עיין בביאור הסופר (בסימן ג הלכה ה) שמנה את הסוברים שיש לסרגל תפילין מד' רוחות מהלכה למשה מסיני והם הב''ש ,המנהיג ,אמרי ברוך ספר היראים ומה שאמרו שתפילין לא צריכין שרטוט דהיינו בין שיטה לשיטה .

והמרדכי בהלכות קטנות כתב שרבינו שמחה מסופק אם צריך שרטוט שיהיה קיים לעולם וכתב שקצת נראה לשון שרטוט לשון גומה דהיינו צריך להיות לעולם וכ''כ בב''י ובמרדכי כתב שם עוד להוכיח מבראשית רבה דורש קווצותיו תלתלים זה שרטוט משמע דבעינן שרטוט המתקיים לעולם כמו תלתלים וכן כתב עוד שמוכח בענין חליצה עיין שם נמצא שלדעת המרדכי בסוף דבריו דלא קצת משמע ליה הכי אלא פשיטא ליה דצריך שרטוט לעולם משמע שאם נמחק השרטוט כאילו לא נכתב בשרטוט כלל כי הגומה של השרטוט צריכה לעמוד לעולם .

וכן נראה מדברי הריטב''א במגילה (דף טז:) והר''ן שם מהטעם הנ''ל וכ''כ בשו''ת קול מבשר (חלק ב' סימן מג) שהוכיח שכל השיטות צריכות שרטוט מדקאמר קווצותיו תלתלים זה הסרגול דהיינו סרגול כל שיטה ושיטה שהן עשויות תלתלים. וגם באור זרוע הלכות תפילין (סימן תקמ''ג) הביא את המדרש: קווצותיו תלתלים, זה הסרגול (וכתב בלשון ערבי קורין לשרטוט סרגול) והוכיח מכאן שצריך שרטוט בדבר המתקיים הנראה כעין תלתלים ולא לשרטט בעופרת שנמחקת השריטה לאחר זמן. וכ''כ אליה רבה (בסימן לב) שלדעת רבינו שמחה שירטוט הוא רק אם עושה גומא או חריץ וכן משמע מקסת הסופר (סימן ג הלכה ה) ע''ש וכ''כ בשו''ת יביע אומר (חלק א-יו''ד סימן כ) שרטוט משמע ל' גומא וחריץ, וממ''ש בויקרא רבה קוצותיו תלתלים זה הסרגול, משמע שצריך השרטוט שיהיה מתקיים לעולם. ע''כ. וכ''כ המרדכי בהל' קטנות, והובא בב''י (סי' רעא) עכ''ל וכ''כ כף החיים (בסימן ערא) וכ''כ פ''ת בשם רעק''א (בסימן רפד).

זאת אומרת השרטוט הוא חלק מהכתיבה ולא עבור הסופר שיכתוב מיושר וכל אות ללא שרטוט נפסלת וכפי שאות אחת פסולה פוסלת ס''ת שלם כך אם אין שרטוט אפילו על אות אחת פוסלת ס''ת שלם וכן פסל מהר''ם שי''ק באות אחת ועוד הנ''ל ואולי י''ל לפ''ז שיהיה ניתן לשרטט לאחר הכתיבה מהטעם שאעפ''י שהשרטוט הוא חלק מהאות לא שייך בהו כסדרן (דהיינו מי קדם השרטוט או הכתב). עיין בתוספות סוטה (דף יז:) שכתבו מיהו לא ידענא אם שרטט אותה בין שיטה לשיטה לאחר כתיבה אע''ג דבשעת כתיבה כתב באיסורא אי המגילה כשירה בהכי או לא ע''ש.

ואילו מדברי הרמב''ם לא נראה כן שמנה בפ' עשירי עשרים דברים שפוסלים בס''ת ומנה את הדיו וכתב שצריך שיעמוד לאורך הזמן וז''ל שנכתב בלא שחור העומד ע''כ ולעומת זאת תוך כדי דיבור (לידו ממש) מנה את השרטוט ולא כתב שעומד וז''ל שנכתב בלא שרטוט ע''כ זאת אומרת שדעתו שאין צריך שהשרטוט יעמוד לאורך זמן זאת ועוד שכתב בלשון עבר ''שנכתב בלא שרטוט'' ש''מ נכתב בשרטוט ונמחק לאחר זמן כשר.

ולדעתו נראה לדקדק שלא יועיל לשרטט לאחר שכתב אם לא שרטט מתחילת הכתיבה וכן ראיתי שפסק בשו''ת רע''א (בסימן נ') וז''ל עכ''פ בנ''ד לשרטט אחר הכתיבה נראה ברור דלא מהני מכח הראי' הנ''ל גם מלשון הרמב''ם והשו''ע בהל' ס''ת שכתבו ואם לא שרטט פסולה משמע דאין תקנה לזה לשרטט עתה להכשירו כנלענ''ד עכ''ד. וכ''כ משנת הסופר בשם קסת הסופר התשב''ץ , ברכ''י , מק''מ ואף לדעת רעק''א אפילו שיש שרטוט הואיל ולא כתב על השרטוט פסול ואין תיקון בזה וכ''כ פ''ת (בסימן רעא ס''ק יג) בשם הרדב''ז שמספיק שניכר השרטוט עד סוף הכתיבה ולא צריך יותר וראיתי שם שכתב עוד שאעפ''י שהסופר אומן לכתוב ישר חייב שרטוט ולפחות שיעמוד עד לסוף הכתיבה ובס''ק יד ציין לספר בני יונה דאם כתב איזה טעות וגרר שם איזה תיבות ונמחק השרטוט ולא שרטט מחדש וכתב עליו יש להכשיר דיש להיישיר הכתב ע''י גרר מקום הטעות כאילו היה משורטט דהיינו אין צריך שהשרטוט יעמוד ומידי מחלוקת לא יצאנו. וכן בשו''ת דעת כהן (עניני יו''ד סימן קפ) הסתפק בזה.

תפילין ללא שרטוט כלל כשרות בדיעבד וכ''כ ערוך השולחן (ס''ק יח) ומ''ב וכף החיים (בסימן לב) ע''ש .

מזוזה לדעת כולם צריך שרטוט בכל השיטות הלכה למשה מסיני ונראה שאם כתב שתי תיבות ללא שרטוט לא נפסל כדעת ר' יצחק או שמא יש לומר שאם חסר שרטוט אפילו לאות אחת פסול משום שהשרטוט הוא חלק ממצות כתיבת האות מטעם הלכה למשה מסיני ולכן בספק זה נראה להחמיר אף האות אחד. ונראה בג' תיבות שפסול לכו''ע אין לשרטט אחר כתיבה.

בס''ת שהשרטוט הוא הלכה למשה מסיני כמו מזוזה ובספק לנו אם חסר שרטוט אף לאות אחת פסול או דילמא רק בג' תיבות יפסל כר' יצחק ואם נרצה להחמיר כמזוזה שבאות אחד פסול יש לנו ספק אחר שמא אין צריך שרטוט למעט שיטה עליונה כדעת ר''ת וסיעתו ולכן נראה כשספק לנו אם יש שרטוט אף בג' תיבות כך כשר שמא היה שרטוט בזמן הכתיבה ולא צריך שרטוט עומד ואם תאמר שלא היה שרטוט שמא לא צריך שרטוט בס''ת וכאשר ודאי שלא היה שרטוט פסול. ובשיטה עליונה יש להחמיר יותר שאין אפשרות לומר שמא לא צריך שרטוט שבג' תיבות פסול כמו במזוזה ואין את הספק השני (שגם ר''ת מחייב שיטה עליונה). אלא אם יש ב' תיבות שספק משורטטות עבדינן ספ''ס. וביום שבת אין להחזיר ס''ת בשל זה אלא אם הפיסול לכו''ע כגון שבשיטה עליונה יש ג' תיבות ללא שרטוט עיין עוד בספרנו (בסימן סא) מתי אין להחזיר ס''ת.

ומגילה אין מחלוקת שצריך שרטוט על כל השיטות מדאמרינן בגמ' לעיל שצריכה שרטוט כמו אמיתה של תורה והוצרכנו ללמוד שצריכה שרטוט משום דנקראת אגרת ובאגרת הקלו בה עיין ברש''י ותוס' מנחות (דף לב:) ובר''ן במגילה שם דהיינו כמו אבל לא מטעם הלכה למשה מסיני ולכן אם לא שרטט עד ג' תיבות כשר בדיעבד ואין חילוק בין שיטה עליונה או שאר השיטות וכ''כ הד''מ והגר''א ורעק''א חכם צבי ערוך השולחן ורבי חיים פלאג'י בשו''ת חיים ביד (סימן א) שצריך שרטוט כאמיתה של תורה וכף החיים וקסת הסופר ומשנת הסופר ומשנה ברורה (סימן תרצא ס''ק ה) ועוד אחרונים פוסלים בכך אלא שברכ''י ומג''א (בסימן תרצא ס''ק א) ולבוש כתבו שדי להם שיטה עליונה בלבד שהסופרים בקיאים ליישר אח''כ . (ובמגילה לא צריך תגים עיין בר''ן שם והמאירי שם שדחה את ספר היראים שמצריך תגים עיין עוד בספרנו בעניין התגים).

ודע שבכל מקום שכתבנו ג' תיבות ללא שרטוט פסול (במקום שיש ג' תיבות בדיוק) ויש עוד ספק אחר אפשר לעשות ספ''ס משום שיש פוסקים שמתירים ג' תיבות ללא שרטוט עיין לעייל.

וכן וראיתי בשו''ת יביע אומר (חלק א') לרבינו הגדול הגאון הרב עובדיה יוסף שליט''א שהעלה כדלעיל שאעפ''י שמזוזות ללא שרטוט פסולות מ''מ אם תיבה או שנים מהמזוזה נכתבו ללא שרטוט ישרטטם אח''כ ויכשירנה וה''ה לס''ת דקי''ל שצריך שרטוט דהיינו אעפ''י שהדין שחייב שרטוט בכל תיבה ותיבה לפני כתיבה בדיעבד סמכינן על הדעה שניתן לשרטט אחר הכתיבה וזאת בהסתמך שיש מתירים לכתוב שני תיבות ללא שרטוט אך להניחו כך ללא שרטוט לתיבות שאינן משורטטות פסול .

סרגול מקום החלק נראה מדאמרינן שצריך לסרגל את כל היריעה משמע גם את מקום החלק כגון החלק עבור פרשיות פתוחות או סתומות או שירות הים וכן כולם או אפי' בין תיבה לתיבה . אלא מאחר ולכולי עלמא אין צריך לשרטט בתפילין וכ''ש במקום החלק (למעט שיטה עליונה שנחלקו בה) וכידוע שגם בתפילין אם עשה פתוחות סתומות או סתומות פתוחות פסול וכן בס''ת ומגילה לפו' שאין צריך שרטוט לכל השיטות אלא רק לעליונה וכיון שהיכר פרשה פתוחה או סתומה נודעת ע''י השארת ט' תיבות נמצא להדיא בסת''ם שרק ע''י החלק נעשית הפרשה פתוחה או סתומה ואין צריך שם שרטוט אלא גודל החלק כמ''ש הרב בעל ס' באר עשק (שאלה מ''ז) ואחרים מפקפקי גם ע''ז שאף אם לא נחוש לדעת ר''ת ז''ל שהשרטוט אינו מעכב בס''ת כמבואר (בטור י''ד סימן רע''א) מ''מ אליבא דרובא רבוותא דקפדי אשירטוט לא אשכחנא דהשירטוט מעכב בשטה הנשארת חלקה בצורת הפרשה בין באמצע הדף בין בתחלתה ובין בסופה והביאו שו''ת תשובה מאהבה (חלק א סימן קז) ע''ש וכ''כ ספר בני יונה והביאו שו''ת יהודה יעלה (חלק א - יו''ד סימן ש) ע''ש וכ''כ משנת הסופר (סימן טו אות ט) וקול סופרים (בדיני ס''ת) וכ''כ ספר יריעות שלמה וציין למלאכת שמים, עצי היער, מקדש מעט.

אלא שנראה לומר שדווקא בתפילין שאין חיוב בשרטוט כלל (ולחלק מהפו' רק שיטה עליונה) אין חיוב לשרטט במקום הפנוי אבל ס''ת ומזוזה ומגילה שיש חיוב לשרטט בכל השיטות נראה שיש חיוב לשרטט גם במקום (הפנוי) החלק שבין פרשה לפרשה וראיתי בשו''ת תשב''ץ (חלק ג סימן קנה) שמקום פנוי ללא שרטוט אינו נחשב להפסק פרשות שבהפסק הפרשיות יש שרטוט ובזה כיון שאין שם שרטוט ניכר שאין זו פרשה ובדיעבד יש להכשירו אם אי אפשר לתקן ולא לפסלו לאבד ס''ת וכן בשו''ת תשובה מאהבה (חלק א סימן קו) כתב בשם רבו הק' יחזקאל סג''ל לנדא. בדיעבד שכבר הוציאו ספר זה או בשבת ואין שם ספר אחר אבל בחול צריך לתקן וכ''כ בשו''ת מהרש''ם (חלק ב סימן ריז) שציין לתשו' מהרי''ו דאם המקום פנוי בלא שרטוט כשר דאיכא הוכחה שאינו לשם פרשה כמ''ש בתשו' פמ''א (ח''ב סי' קע''ט) והנו''ב הסכים שם עמהם ע''ש וכ''כ בשו''ת יהודה יעלה (חלק א - יו''ד סימן ש) וציין לרשב''ץ הנ''ל ולעוד פוסקים ע''ש. וכ''כ בלשכת הסופר (סימן טו) עיין שם .

וצריך לומר שזהו בספק לנו פשר מקום הפנוי אבל במקום שמוכח לנו שהמקום עבור פרשה בדיעבד שפיר אף ללא שרטוט וכן ראיתי בשו''ת פעולת צדיק (חלק ג סימן ב) שכתב כשהפסיק במקום דאיכא הוכחה דהפסקה כגון באמצע שיטה או באמצע הדף אבל אם מילא העמוד שיטין ובשביל הנחת שיעור גליון למטה השמיט שיטה משיעור חברתה ומאחר דמנין השטין שנהגו הסופרים ע''ב מ''ב ס''ח אינו אלא מנהג בעלמא ולא לעכב ואם יש שרטוט מעכב וכן נראה משו''ת מהרש''ם (חלק ב סימן ריז) ובשער הציון על משנת סופר (סימן טו אות יג).

ועוד אפשר לומר שדברי ר' יצחק הם רק על הכותב בכדי שיכתוב ישר והראיה שמותר לכתחילה לכתוב שתי תיבות ללא שרטוט כי בנקל יוכל לכתוב ישר ובמקום חלק שלא כותבים כל שכן שאין צריך שרטוט כלל ואף במזוזה שחובת השרטוט הוא הלכה למשה מסיני ספק הדבר אם חייב שרטוט במקום החלק ונראה בדיעבד מותר שהחלק בגודל שתי תיבות יהיה ללא שרטוט כי גם אם כתב שתי תיבות ללא שרטוט במזוזה יש מתירים כדברי ר' יצחק וכל שכן במקום חלק שלא כותבים שם כלל וכבר כתבנו לעיל שהמקום החלק קובע את הפרשה אם פתוחה או סתומה אף ללא שרטוט (רק שיש עוד לדון האם מקום שתי תיבות הוא פעמים ''אשר'').

לסיכום: שרטוט שנמחק עם הזמן בס''ת לא ניפסל בשל כך.

פירות הנושרים:

1. אין לכתוב ג' תיבות ללא שירטוט בכל ספרות סת''ם.

2. מזוזה חייבת שרטוט בכל השיטות ואם כתב אות אחת ללא שירטוט ובס''ת בשיטה עליונה יש פוסלים ונראה להכשיר בדיעבד עד שתי תיבות ללא שרטוט.

3. בג' תיבות ללא שרטוט יש לפסול ובספק יש להכשיר אף בג' תיבות.

4. מגילה חייבת שרטוט בכל השיטות ואם לאו פסולה ואם כתב ג' תיבות ללא שרטוט בשיטה עליונה נפסל . ובשאר השיטות בדיעבד כשר .

5. ג' תיבות ללא שרטוט במזוזה פסול ולא ניתן לתיקון ע''י שרטוט חדש. וכן בשיטה עליונה בס''ת .

6. תפילין לא חייב שרטוט למעט שיטה עליונה ואם כתב ללא שרטוט כלל כשר בדיעבד .

7. השרטוט לכתחילה צריך להיות קיים לעולם ואם נמחק יש לחזור ולשרטטו.

8. השרטוט צריך להיות גומה ולא כתיבה או רושם.

9. צריך לשרטט במקום החלק בין הפרשות במזוזה ובס''ת ובדיעבד כשר ומהיות טוב ישרטט גם בתפילין.

10. במזוזה או ס''ת אעפ''י שעשה שרטוט אם הכתיבה עקומה שנכנס שיטה בשרטוט השיטה השניה פסול.

11. בתפילין יכול לכתוב לכתחילה שתי תיבות ללא שרטוט אף בשיטה עליונה וכן במגילה .

12. בס''ת כל תיקון אף של אות אחת יש לדאוג קודם לשרטט במיוחד בשיטה עליונה וכן במזוזה בכל השיטות.

13. בזמן קריאת ס''ת נראה יותר מג' תיבות ללא שרטוט או ב' תיבות בשיטה עליונה אין להחזיר את הס''ת.

14. בספק אם יש שרטוט אין להחליפו עיין בדברינו בסימן סא .

15. כשיש וודאות שג' תיבות בשיטה עליונה ללא שרטוט יש להחליף ס''ת אלא אם כן יש ספק אם שרטט או לאו ונמחק עם הזמן אזי אין להוציא ס''ת אחר.

16. תיבה או שנים במזוזה או ס''ת נכתבו ללא שרטוט ישרטטם אח''כ ויכשירנה .

17. חייב שרטוט בכל תיבה ותיבה לפני כתיבה בדיעבד סמכינן על הדעה שניתן לשרטט אחר הכתיבה עד שני תיבות.

18. שני תיבות ללא שרטוט בס''ת או מזוזה אע''פ שיכול לשרטט ולתקנם כרגע ללא השרטוט פסול.

19. כשכותב בכל שיטה ושיטה רק ב' תיבות אין צריך שרטוט.

20. מה שמותר בס''ת או מזוזה לשרטט אחר הכתיבה (ב' תיבות) לאו דווקא בכל דף אלא בכל שיטה ושיטה.

21. בכל מקום שכתבנו ג' תיבות פסול בספק נוסף ניתן להכשיר ג' תיבות ללא שרטוט.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט''א
בריח התיכון

הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א ומו"ר הרה"ג מאיר מאזוז שליט"א והרב חיים חדד שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן