סימן: ס''ג - שאלה: האם החוט שבין הבתים בתפילין האם הוא מעכב ?

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר בריח התיכון - הרב ניסים בריח שליט"א סימן: ס''ג - שאלה: האם החוט שבין הבתים בתפילין האם הוא מעכב ?
תוכן עניינים

--------

איתא בגמ' במס' מנחות דף (לד:) כיצד כותבן על ד' עורות ומניחן בד' בתים בעור אחד ואם כתבן בעור אחד והניחן בד' בתים יצא וצריך שיהא ריווח ביניהם דברי רבי וחכ''א אינו צריך ושווין שנותן חוט או משיחה בין כל אחת ואחת ע''כ ובמשנת הסופר מנה כמה ראשונים דס''ל דהעברת חוט בין בית לבית הוא הללמ''ס והם שימושא רבא האשכול או''ז בשם ר''י החסיד ספר התרומה נמוק''י ועוד והתוספות שם כתבו שיש נוהגים אפי' בד' עורות נפרדים שנותנים חוט או משיחה וכ''כ הא''ז שלהלן והטור וכ''כ הב''י (באורח חיים סימן ל''ב) שהרא''ש והמרדכי ורבינו שמשון והרמב''ם ספר תרומה בשם שימושא רבא וסמ''ג כתבו כן שגם בד' עורות נפרדים נוהגים להעביר חוט או משיחה וכ''כ הדרכי משה וכן פסק מרן בשו''ע (בסימן ל''ב סעיף נ''א) וכן כתב הגר''ז שמנהגם כן וכ''כ כף החיים והט''ז ועו''ת ופרמ''ג קס''ה וערוך השולחן כתב שצריך לשים חוט בכל התפילין אפילו בד' עורות .

נמצא מדבריהם כיוון שכתובים ד' פרשיות על ד' עורות אם לא העביר חוט התפירה בין כל בית ובית אינו מעכב כדפירושו של הט''ז (בסעיף נא) וכ''כ הברכ''י (בסימן לב) אלא שבמלא''ש נראה לו שהט''ז חזר בו מדכתב (בסעיף מז) כשהד' פרשיות על עור אחד חייב להעביר חוט או משיחה ואם לאו פסול ובסעיף נא שכתב על ד' עורות אם לא שם חוט או משיחה בדיעבד כשר (וכך כתבו כל האחרונים בשמו כדלעיל) ונראה לו שהט''ז חזר מפירושו שכתב שכשר בדיעבד ע''פ דברי הרמ''א ונשאר בצ''ע עיין בלשכת הסופר (סימן כב) והסמ''ק (בסימן קנג) ויש מחמירין להעביר חוט של התפירה בין הבתים ונראה שאין זה רק כשכתב על עור אחד והניחו בד' בתים וכן פירש שיטה מקובצת משמע שרק אם כתב את הפרשות על קלף אחת יש צורך להעביר חוט או משיחה בין כל פרשה ופרשה אבל בד' עורות לא צריך כלל ועליו סמכו העולם לא לשים חוט עיין ברכ'''י (סימן לב).

אלא שעדין לא ברור לנו היכן מיקומו של החוט או המשיחה ומדברי ספר התרומה בב''י (בסימן לב) על דברי שימושא רבא בר מדעייל ונפיק מסביר אלמא צריך ליתן חוט ומשיחה בין בית לבית לתפור עור עליון בין הבתים עם עור התחתון שהוא התיתורא כדי להבדיל זה מזה ע''כ ובספר תרומה כתב שם עוד בסעיף רי' ויש שמוליכין אותה תפירה שבין בית לבית וגם למטה ברחב התיתורא מצד זה לצד זה בשלשה מקומות באמצע התפירה שהוא מרובעת וכן נמצא בתקון התפילין הקדמונים שכתב בספר ר''ת שהתפירה מפסקת בין בית לבית בתחתית התפילין של רוחב התיתורא עכ''ל פירוש דבריו שיש להעביר חוט מכל חריץ (שהוא בין בית לבית ) לכוון התיתורא כעין תפירה וזה מתאים לדברי הרמב''ם שכתב שצריך להעביר בתוך כל חריץ וחריץ על גבי העור חוט או משיחה להבדיל בין בית לבית ע''כ וכן מפורש בדברי סמ''ג (בסימן כב) יעביר חוט התפירה מצד זה לצד זה דרך חריץ וכו'.

זאת אומרת שיש צורך להעביר את החוט בין הבתים בתוך החריץ על העור דווקא בכדי להבדיל בין בית לבית והחוט סובב את החריץ ונכנס לתוך התיתורא ויוצא מהעור התחתון של התיתורא ומשם סובב ועולה שוב לתוך התיתורא ויוצא לכוון החריץ השני וכך חוזר חלילה לג' החריצים נמצא שישנם ג' לולאות שכל לולאה מקפת את החריץ עם עור התחתון של התיתורא והפרשיות הנמצאות בתוך הבתים ותחתית הפרשיות (כאשר כתב על עור אחד)מוקפות מהחריץ סובב עד עור התחתון של התיתורא וכ''כ מחזור ויטרי (סימן תקיב) שלשה מקומות במקום הבדלת הבתים יתפור עור הבתים לעור שלמטה. והיינו דאמרי' פ' הקומץ. ושוין שנותן חוט ומשיחה בין כל אחת ואחת ע''ש.

ובספר אור זרוע (חלק א - הלכות תפילין סימן תקנז) כתב שפי' רבינו אליקים וצריך שיהא חלק ריוח בין הפרשיות כשהוא כותבן בעור אחד כדי שיהא יכול לקפל כל אחת בפני עצמה. ומורי הרב רבינו שמחה לא מסתבר לי' האי פי' דהא לא פליגי רבנן. דפשיטא שצריך ריוח בין הפרשיות שתהא כל פרשה מקופלת בבית שלו. ותו ושוין אהיכא קאי. דהא ושוין אבתים קאי ולא אריוח שבין הפרשיות. אלא פי' וצריך שיהא ריוח קצת בין בית לבית. וחכמי' אומרי' א''צ וכחכמים קיי''ל דאין הלכה כרבי מחביריו. ושוין שנותנין חוט או משיחה בין כל אחת ואחת. פי' ושוין שכשמניחין בד' בתים שצריך ליתן חוט או משיחה בין כל בית ובית משום הפרש ותוכף החוט או המשיחה בעור שתחת הבתים עכ''ל נמצא שלדעו יש להעביר את החוט בין הפרשות או תחת הבתים (ולא נקט בחריץ כדלעיל ) .

ומפירוש רש''י שכתב לאחר שכתבן בעור אחד יחתוך מהעור כמין ד' אצבעות (כפרוסות שמחוברות בתחתיתם) ויניחן בד' בתים ויהיה מדובק למטה עור אחד כדי שתהיה פרשה אחת בבית אחד בפני עצמה בתוך הד' בתים של עור האחד ונותן חוט או משיחה בין כל בית לבית וצריך שיהא ריוח בין הפרשיות ולא כתב שהחוט יעבור בחריץ (אומנם יש גירסא בחריץ) וכ''כ הרא''ש שצריך להעביר חוט או משיחה בין בית לבית וכ''כ המרדכי וכ''כ נימוקי יוסף ומעדני יום טוב זאת אומרת נראה שלדעתם שאין החוט נמצא בחריץ אלא החוט נמצא בין פרשה לפרשה (והוא גם בין בית לבית) ואולי מדיוק בגמ' שכתוב בלשון נקבה ''ושוין שנותן חוט או משיחה בין כל אחת ואחת'' (פרשה היא לשון נקבה) כי אם הכתוב היה חוזר על הבית היה צריך להיות כתוב ''בין כל אחד ואחד'' (בית לשון זכר) ואומנם כך כתוב בכגירסת הרי''ף ואולי זאת כוונת השיטה מקובצת במנחות (דף לד:) שכתב יש מפרשים על הקלף וכו' ויש מפרשים אחר שנתפרו מעביר חוט וכו' עכ''ל וכ''כ הט''ז (בסוף דבריו בסימן לב') וז''ל כוונת רש''י שלוקח עור גדול דהיינו שלמעלה מן הכתב יש חלק גדול ובאותו חלק הוא חותך וכל חתך הוא מכוון נגד הפסק שבין פרשה לחברתה ונותן אותו החלק שלמעלה מן הכתב לתוך בית דהיינו שיעור המפסיק בין בית לבית הוא מכוון להפסיק בין כל פרשה וכו' כיון שבין פ' לפ' יש הפסק בעור המפסיק בין בית לבית וההפסק מגיע עד הכתב של הפרשיות ובהא פליגי רבי וחכמים דרבי ס''ל כיון שהפרשיות כולם מחוברים צריך שיהיה ריוח ביניהם וחכ''א א''צ אלא חוט או משיחה סגי לעשות הפרש ביניהם וכו' עכ''ל ומדבריו נמצא שהפסק בן הפרשיות הוא הפסק בין בית לבית .

ואעפ''י שאין החוט נראה כלל מבחוץ לא חשוב כלל כי מיקומו על הקלף עצמו כאשר נכתבו כל ד' הפרשות על עור אחד והוא בתוך הקציצה בין המחיצות ואינו נכנס לתוך הבתים ואם לא שם את החוט פסול הנה מצאנו שני הסברים לצורת העברת החוט בין הפרשות

א. על הקלף עצמו בין פרשה לפרשה ואין החוט נראה כלל מבחוץ

ב. בין הבתים וסובב את תחתית התיתורא והחוט נראה לעין התחתית התפילין

וכתב הברכ''י (בסימן לב) זה אי אפשר כי אם בתפילין שחריציהם עד התפר וכו' ולפ''ז א''א להעביר חוט התפירה בין כל בית ובית שאם יעביר יהיה המרחק רב ביניהם ואין זה נוי לתפילין וכו' שהחריצים מתקלקל ריבוען והריבוע הל''מ ובפרט אם חוט התפירה עובר בינתים עיין שם ולרוב הפסקים אם כתב על ד' עורות אין החוט מעכב כדלעיל. וכ''כ שערי תשובה וכ''כ שו''ת דעת כהן (עניני יו''ד סימן קסט) באופן שלא יקלקל בה במשיכת חוט התפירה את רבועם של התפילין,

ולכן כאשר כתב על ד' עורות נפרדים את הפרשיות (שלחלק מהפוסקים אין צריך כלל חוט) ולפי הסבר א' נראה שניתן לשים חוט בסוף המחיצות (תחתית החריץ) בסוף הקציצה בתוך התיתורא כעין הדין שכתב על עור אחד ובכך יש היכר בין הפרשיות אך לא מספיק בתחתית התיתורא משום שהפרשיות צריכות להיות כולם בבתים כמו שכתב על עור א' והחיתוך בין הפרשיות מוכרח לומר שכל העור היה בקציצה עיין בשו''ת דברי יציב (חלק או''ח סימן כג) כשהפרשיות עודפות ונכנסות לתוך התיתורא, בכה''ג שגוף הכתב תוך התיתורא לאחר גמר המחיצות, יש לפסול. אבל בכה''ג שהפרשיות יורדות רק עד סוף המחיצות, נגד מקום העובי שמשמש גם להדופן וגם להתיתורא, נראה דלית קפידא ובכף החיים (על דברי סעיף מ''ה בסימן ל''ב) ועיין משנת הסופר שכתב כן ושפיר נקרא עובר בין בית לבית כפי ששמים את החוט בין פרשה לפרשה כשכתב על עור אחד כך דינו כשכתב על ד' עורות ובכך לא מתקלקל הריבוע שהוא הלכה למשה מסיני ושו''ת הרמ''ע מפאנו (סימן לח') כתב שמה שצריך להעביר בתוך כל חריץ וחריץ ע''ג העור חוט או משיחה להבדיל בין בית לבית, עצה טובה קמ''ל שינסה הסופר בחוט או משיחה אם יש בעומק החריץ כדי להכניס בו חוט כל שהוא, דייקא נמי דקאמר להעביר, ואותו הבדל יספיק להכשירן.

ודע אין חובה שהחוט זה יהיה מחוט התפירה עצמו כי הטעם שצריך להעביר חוט הוא רק להבדיל בין הבתים וכ''כ הרמב''ם (בהלכות תפילין) ומנהג פשוט להעביר גיד מגידי התפירה בכל חריץ וחריץ משלשתן וכ''כ משנת הסופר (בסימן כ''ב) וכתב שרק מצד המנהג נהגו כן ויתרה מזאת נראה שאין צריך חוט אחד שיעבור בין הבתים אלא אפילו יכול לשים מס' חתיכות וזאת משום שלא יהיה חמור יותר מחוט התפירה עצמו שהתפירה הלכה למשה מסיני ומרן מתיר מכמה חתיכות ידוע הכלל במרן סתם וי''א הלכה כסתם עיין שולחן ערוך (סימן ל''ב סעיף נ''א) אומנם אחרונים מחמירים שהחוט התפירה יהיה שלם ולפחות ע''י קשירה עיין ט''ז וכף החיים במקום וטעמם מהב''י בשם הר''י אכסנדרני וז''ל י''ב תפירות אלו צריך שיהיו כולן בחוט א' ולא יפסק החוט ואם נפסק פסולים עכ''ל וכתב עליו הב''י ואיני יודע מנין לו ודייק מינה שהדיון על חוט התפירה עצמו שדווקא חוט שתופרים בו י''ב תפירות יהיה שלם (כנגד יב' שבטים) ולא דובר כלל על חוט העובר בין הבתים שצריך להיות שלם ולכן שפיר יכול לעשותו ממס' חוטים איברא שראיתי במחזור ויטרי (סימן תקיב) שכתב שאם נפסקה תפירה בג' מקומות אין תקנה לחזור ולקשור אלא צריך תפירה חדשה. כדאי' בירושלמי דמגילה פ''ק

ומה שאמרנו לעיל כשכתב על עור אחד את כל ארבעת הפרשות שחייב להעביר חוט בין פרשה לפרשה מהטעם שיהיה הפרדה בין הפרשות ולא נאמר שצריך חוט אחד שלם כל שכן כאשר כתב על ד' קלפים שזהו רק לכתחילה שאין צריך לחוט שלם ומה שראיתי שנותנים כיום את החוט בתוך המחיצות כך שכמעט אינו נראה לעין שמחלק ומפריד בין הפרשיות או בין החריצים לא נראה בעיני משום שטעמו של החוט שיראה מפריד בין הד' פרשיות או בין החריצים כדברי הרמב''ם דלעיל ובדברי המ''ב (סימן לב ס''ק ריז) וז''ל נוהגין בין בית לבית כדי לתת היכר שהבתים מובדלים ע''כ אעפ''י שיכול להיות עוד טעמים נוספים אך זהו הטעם הנ''ל ברור ולכן טוב יותר שיראה כמובן שאין צורך שיראה מבחוץ אלא רק בזמן פתיחת התפילין.

ומי שבתפילין שלו אין לו חוט מפריד ורוצה לעשות כן לכתחילה כדעת מרן צריך לבקש שידביקו לתפילין שלו בסוף המחיצות לכוון התיתורא חוט תפירה לאורך כל מחיצה חוט אחד כך שבסך הכל יהיו ג' חוטים על ג' המחיצות.

לסיכום: צריך להעביר חוט בתוך התפילין על המחיצות ואין חובה שיהיה המשך חוט אחד מהתפירה רק מהיות טוב .

פירות הנושרים:

1. לכתחילה יש לכתוב בתפילין של ראש בארבע קלפים נפרדים.

2. טוב שחוט התפירה יהיה שלם.

3. הפרשיות צריכות להיות כולם בתוך הבתים.

4. אם אין בתפילין חוט מפריד בין הבתים או שנמצא בתוך המחיצות ולא נראה ניתן להדביק ג' חוטים בסוף המחיצות לאורכם וע''י זאת התפילין יהיו לכתחילה.

5. חוט המחלק בין הפרשיות עדיף שיהיה מגולה בזמן פתיחת התפילין.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט''א
בריח התיכון

הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א ומו"ר הרה"ג מאיר מאזוז שליט"א והרב חיים חדד שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן