סימן סב - שריפת חטאות הנשרפות אם צריך כהן ומתי מטמא ופרטי דינים בזה

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר שו"ת עם סגולה - חלק ד סימן סב - שריפת חטאות הנשרפות אם צריך כהן ומתי מטמא ופרטי דינים בזה
תוכן עניינים

--------

שאלה מאאמו"ר שליט"א

כתוב בויקרא פרק ט (ח) וַיִּקְרַב אַהֲרֹן אֶל הַמִּזְבֵּחַ וַיִּשְׁחַט אֶת עֵגֶל הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ: (ט) וַיַּקְרִבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת הַדָּם אֵלָיו וַיִּטְבֹּל אֶצְבָּעוֹ בַּדָּם וַיִּתֵּן עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת הַדָּם יָצַק אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ: (י) וְאֶת הַחֵלֶב וְאֶת הַכְּלָיֹת וְאֶת הַיֹּתֶרֶת מִן הַכָּבֵד מִן הַחַטָּאת הִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה: (יא) וְאֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הָעוֹר שָׂרַף בָּאֵשׁ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה:
מי הוציא ושרף את זה? שמא תאמר אהרן ובניו הרי זה מטמא ואיך ימשיכו לעשות שאר העבודה חשבתי אולי אחרי שיפרקו את המשכן וכו' אלא שמיום שמיני והלאה כבר לא פירקו את המשכן יותר ושמא עשו זאת מיד לפני השקיעה וטבלו ונטהרו מיד.

תשובה

לכבוד אאמו"ר הגאון שליט"א

י"ח אדר ב' ע"ו

ע"ד מה שהקשה בענין שריפת החטאת דמילואים חוץ למחנה דמטמאה בגדים, אפש"ל דהנה מנ"ל שכל חטאת הנשרפת מטמאה בגדים, די"ל שרק חטאת פנימית, אבל חטאת חיצונה לא, והנה גרסי' בזבחים פ"ג א', ממשמע שנאמר ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם (אל אהל מועד) לכפר בקודש מה ת"ל והשורף מה תלמוד לומר והשורף לגופיה איצטריך אלא מה ת"ל חטאת חטאת לפי שלא למדנו אלא לפר ושעיר של יום הכפורים שנשרפין אבית הדשן מטמאין בגדים שאר נשרפין מנין ת"ל חטאת חטאת דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר אינו צריך הרי הוא אומר ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת שאין תלמוד לומר לכפר מה תלמוד לומר לכפר לימד על כל המתכפרים שהשורפן מטמא בגדים עכ"ל הגמ' שם, ולכאורה מריבויא משמע דה"ה כל שאר חטאות ג"כ, דלא מפליג שם בין החטאות, אכן אפשר דדוקא חטאת פנימית קאמר, דהרי הפסוק ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת מיירי בפר ושעיר של יוה"כ, ונזכר שם אשר הובא את דמם לכפר בקדש, ואפשר א"כ דלא מיירי אלא בחטאות אשר הובא את דמם לכפר בפנים ממש, והא דלא ממעט להו בהדיא משום דבקדשי דורות מיהא לא אשכחן שתהיה חטאת נשרפת שאינה חטאת פנימית, שלא מצינו חטאת חיצונה נשרפת אלא זו כדפרש"י עה"ת כאן (ועיין רא"ם כאן ובפ' העלותך ח' ח' וחזקוני כאן וגו"א תצוה כ"ט י"ד).

ויתכן שיש לדייק כן מלשון הרי"ד בפסקיו בזבחים שם שכתב, מה להלן בשכיפר אף כאן בשכיפר, פי' בפר ושעיר שליום הכיפורים כת', והתם בשכיפר הכת' מדבר, דהא שריפה בתר כפרה היא, ואף כאן בשכיפר הכת' מדבר עכ"ל, א"כ לא יליף דמיירי בשכיפר משום דכתיב לכפר בקדש אלא משום דקרא מיירי בכה"ג דלאחר כפרה, א"כ י"ל דמההיא גופא ילפינן דוקא דומיא דהתם שהיה בפנים. וגם למאן דדריש לה התם מואת פר החטאת וגו' ג"כ הרי נאמר מיד בתר הך קרא ג"כ דמיירי בהכניס דמן לפנים.

וז"ל רש"י שם, משום דהובא את דמה לכפר למדנו שכל הפנימים השורפם מטמא בגדים שלא היה לו לכתוב ואשר הובא וגו' אלא ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת וגו' עכ"ל. ומבואר ג"כ בלשונו שהזכיר חטאות הפנימיות.

ובעצם יעויין עוד בחשבון שם בגמ' דאיכא מאן דיליף לה מהך קרא מילתא אחרינא גבי חטאת שנכנס לכפר מדכתיב לכפר, דמיירי בדם הנכנס לפנים, א"כ מדידיה נשמע לדר"מ דמיירי בכפרה בפנים דוקא, ומדר"מ נשמע לרבנן דעד כאן לא אשכחן דפליגי בהא מילתא.

וכמו"כ מנ"ל שזר אינו יכול לשרוף את החטאות הנשרפות, כדאיתא בירושלמי יומא פ"ו ה"ו, וכ"כ הר"מ פ"ז ממעה"ק ה"ה, ושריפת כל הנשרפין כשירה בזר ובלילה עכ"ל (ראה גם משך חכמה ר"פ חוקת י"ט ה'). וגם הנה אצ"ל שא"צ בגדי כהונה לשריפת הפרה, וכן מבואר ג"כ בדברי הר"ש פ"ח דפרה מ"ג שכתב, ובערוך פי' בערוך רדם דערום העסוק בפרה וערום המשלח את השעיר וערום האוכל נבלת עוף טהור כולן טהורין ואם הם לבושין נטמאו והיינו שהאדם אומר לבגדיו מטמאיך לא טימאוני, ודבר תימה מנא ליה הא, עכ"ל הר"ש.

וראיתי דבר חידוש בחידושי הגרש"ר הירש עה"ת שכתב וז"ל, אף על פי שהיתה זו חטאת חיצונית, היו נוהגים בה כדין פר כהן משיח: בשרה לא נאכל, אלא נשרף מחוץ למחנה. כי עדיין לא היה כהן בעולם, הראוי לאכול חטאת; אלא רק כתוצאה מעשיית החטאת הזאת יעמוד כהן הראוי לכך. כך היו נוהגים גם בחטאת של ימי המילואים, מאותה סיבה עצמה עכ"ל. עכ"פ חזינן מדבריו שגם זר היה יכול לשרוף חטאת זו, דאת"ל שרק כהן יכול לשרוף חטאת זו כדין אכילה שרק כהן יכול לאכול א"כ מאי אולמיה דשריפה מדאכילה, אף שיש לחלק קצת ביניהם.

מיהו על עיקר קושיית כת"ר שליט"א י"ל עוד באופן ג' לפ"ד הערוך הנ"ל שאין טומאת בגדין בשריפת פרה ופרים אא"כ הוא לבוש, א"כ י"ל דמיירי בשורף ערום, דאי איתא שהיה צריך אהרן לשרפו והיה מטמא בגדים, א"כ הרי ע"כ כך צריך לעשות כיון שא"א לשמור על טהרתו רק באופן הזה, אבל א"צ לזה וכנ"ל. ומ"מ אין צריך להיות ערום ממש, אלא סגי באם לא ילבש אלא בגדים שאינם מקבלין טומאה.

הרי בס"ה ג' אופנים לתרץ זה, וב' האופנים הראשונים עיקר שא"צ כהן בהוצאת ושריפת פרים ושאין טומאת בגדים לכאורה בחטאת זו, אכן מל' המקראות לכאורה נראה שעכ"פ כאן אהרן היה השורף עי"ש, ולכך י"ל דמ"מ לא נטמא וכנ"ל, והתירוץ השלישי הוא בדרך לימוד ע"ד אם תמצי לומר.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב עקיבא משה סילבר שליט''א
שו"ת עם סגולה - חלק א

אסיפת תשובות ומכתבים בענינים שונים בהלכה ובאגדה
שהשבתי בהזדמנויות שונות - בחמלת ה' עלי
עם תשובות ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א
עקיבא משה בלאמו"ר הגאון רבי יצחק אייזיק שליט"א סילבר
קרית ספר תשע"ו
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן