סימן נב - דין מי ששהה לבוא לבית הכנסת עד ישתבח - שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

דף הבית ספרי קודש אונליין שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים/מגני ארץ) סימן נב - דין מי ששהה לבוא לבית הכנסת עד ישתבח - שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן נב - דין מי ששהה לבוא לבית הכנסת עד ישתבח

א אִם בָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמָצָא צִבּוּר בְּסוֹף פְּסוּקֵי א דְּזִמְרָה, אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁאָמַר עַד מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת, וְאַחַר כָּךְ תְּהִלָּה לְדָוִד עַד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ, וְאַחַר כָּךְ הַלְלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם עַד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרוֹבוֹ הַלְלוּיָהּ, וְאַחַר כָּךְ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ עַד כָּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ: { הַגָּה: וְאִם יֵשׁ לוֹ שְׁהוּת יוֹתֵר יֹאמַר הוֹדוּ לַה' } ב { קִרְאוּ עַד וְהוּא רַחוּם, וִידַלֵּג עַד וְהוּא רַחוּם שֶׁקֹּדֶם אַשְׁרֵי, כִּי בֵּינְתַיִם אֵינָן רַק פְּסוּקִים } ג { מְלֻקָּטִים } (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פֶּרֶק ז' מֵהִלְכוֹת תְּפִלָּה) וְאַחַר כָּךְ יִשְׁתַּבַּח, וְאַחַר כָּךְ יוֹצֵר וּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ, וְיִתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר. וְאִם אֵין שְׁהוּת כָּל כָּךְ, יְדַלֵּג גַּם מִזְמוֹר הַלְלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם: { הַגָּה: אִם עוֹד אֵין שְׁהוּת, לֹא יֹאמַר, רַק בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וּתְהִלָּה לְדָוִד וְיִשְׁתַּבַּח } (הָרֹא''שׁ וְהר''י פ' אֵין עוֹמְדִין) וְאִם כְּבַר הִתְחִילוּ הַצִּבּוּר יוֹצֵר, וְאֵין שְׁהוּת לוֹמַר פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה אֲפִלּוּ בְּדִלּוּג, ד יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ עִם הַצִּבּוּר, וְיִתְפַּלֵּל עִמָּהֶם, וְאַחַר כָּךְ יִקְרָא כָּל פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה בְּלֹא בְּרָכָה שֶׁלִּפְנֵיהֶם וְלֹא שֶׁל ה אַחֲרֵיהֶם: { הַגָּה: וּמִכָּל מָקוֹם יֹאמַר כָּל } ו { הַבְּרָכוֹת שֶׁמְּחֻיָּב לְבָרֵךְ בַּבֹּקֶר } (כָּל בּוֹ וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם מַהֲרִי''א) { כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר סי' מ''ו וּמ''ז: }

באר היטב - סימן נב - דין מי ששהה לבוא לבית הכנסת עד ישתבח

א א דזמרה. המגיד הזהיר לבית יוסף לבוא לבה''כ בהשכמה כדי שיוכל להתפלל כסדר ולא בדילוג כי העושה כן מהפך הצינורות סידור האר''י והרבה אנשי מעשה נוהגים להתפלל כסדר מטעם זה אפילו אם איחרו לבא לבה''כ אבל בתשובת חכם צבי סי' ל''ו כתב שמה שכתב בספר הזוהר שיש להתפלל על הסדר היינו כשאינו מתפלל עם הציבור אבל אם איחר לבא לבה''כ ובא כשהציבור מתפלל כולי עלמא מודו דידלג כדי להתפלל עם הציבור ע''ש וכ''פ הפר''ח בסי' נו''ן ע''ש: ב קראו. נקוט כלל זה בידך דכל הללויה הם קודמין להודו לה' קראו דהיינו אם אין שהות להתפלל הללויה והודו לה' קראו תדחה הודו לה' קראו מפני הללויה דעיקר פסוקי דזמרה הם מתהלה לדוד עד כהתי''ה. ויברך דוד גם כן קודם להודו לה' קראו אבל לא קודם הללויה. עמ''א: ג מלוקטים. ובספר ל''ח פרק אין עומדין האריך בזה והעלה דאם יש שהות יאמר גם מזמור לתודה ע''ש: ד וברכותיה. ואם בא סמוך לק''ש אם יוכל להתחיל ביוצר שיגיע להתפלל י''ח עם הציבור יעשה דעיקר קפידא שיתפלל י''ח עם הציבור. הגהות י''נ מ''א: ה אחריהם. דהיינו ברוך שאמר וישתבח: ו הברכות. לאחר התפלה כתב הפר''ח ומסתברא לי דכל הברכות יוכל לברך חוץ מברכת המחזיר נשמות וכו' שכבר יצא בברכת מחיה המתים כמש''ל סימן מ''ו ס''ק א':

מגן אברהם נ״ב - סימן נב - דין מי ששהה לבוא לבית הכנסת עד ישתבח

א׳ ז"ל הסמ"ג אומר ב"ש ומדלג עד תהלה לדוד וכו' ומדלג עד הללו אל בקדשו עד לשם תפארתך ומדלג עד ישתבח עכ"ל אבל בשאר פוסקים משמע דכל הללויה קודמין לויברך דוד: יאמר הודו לה' וכו'. משמע דהודו לה' קראו וכו' קודם לשאר הללויה וכ"כ הסמ"ק בהדיא, אבל הרי"ף כ' דעיקר פסוקי דזמרה הם מתהלה לדוד עד כהתי"ה משמע דכל הללויה קודמין להודו לה' וכ"מ בטור וכן יש לפרש מ"ש רמ"א ואם יש שהות יותר פי' אחר שאמר כל הללויה שהרי לא הזכיר אח"כ משאר הללוי' כלום ועוד נ"ל דויברך דוד קודם להודו לה' מאחר שהסמ"ג הקדימו: אם התחילו הקהל ישתבח ישמע ישתבח מהש"צ (מט"מ) ואם בא סמוך לק"ש שאם יכול להתחיל ביוצר שיגיע להתפלל י"ח עם הצבור יעשה דעיקר קפידא שיתפלל י"ח עם הצבור (הגהות י"נ):

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים נ״ב

א׳ ומ"מ יאמר. פי' אחר התפלה:

ספר מחצית השקל על אורח חיים נ״ב

נ״ב:תס״ח א׳ ז"ל הסמ"ג כו' עד לשם תפארתך. כי עד כאן הפסוקים הם מדברי הימים ואח"כ מתחילים פסוקים מנחמיה: ב׳ אבל כו' דמסמ"ג שכתב לומר ויברך דוד ולדלג כל הללויה עד הללו אל בקדשו. משמע דס"ל דויברך דוד קודם לכל הללויה חוץ מהללו אל כו' אבל משאר פוסקים נר' היפוך: ג׳ (ס"ק א) יאמר כו' קודם לשאר הללויה מדלא הזכיר שיאמר שאר הללויה משמע דמיירי שאין לו שהות כ"כ ואעפ"כ כתב שיאמר הודו ולא שאר הללויה. שהרי לא הזכיר אח"כ משאר הללוי' ר"ל א"א דס"ל דהודו קודם לשאר הללויה. ומיירי שאין לו שהות לומר שאר הללויה ואמר שיאמר הודו ה"ל לכתוב אח"כ ואם יש לו שהות יותר יאמר גם שאר הללויה א"ו ס"ל שאר הללויה מלת' דפשיט' דקודם להודו ומרוב פשיטותו בעיניו לא הוצרך להזכיר דבר זה וא"כ מ"ש רמ"א ואם יש שהות יותר פי' אחר שאמר כל הללויה. מאחר שהסמ"ג הקדימו לכל הללויה אף דלא קי"ל כוותיה עכ"פ בהא יש לפסוק כוותיה להקדימו להודו: ד׳ דעיקר קפידא כו' אף שלא יקרא ק"ש עם הציבור. ודע שמה שסיים רמ"א יאמר כל הברכות. ר"ל חוץ מברכת התורה כמ"ש סימן מ"ז ס"ז ח':

לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי - ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.

בס''ד -

שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט''א

מגן אברהם: מקור: primo.nli.org.il רשיון: בנחלת הכלל טורי זהב ומחצית השקל: כנ"ל כמו המגן אברהם - דיגיטציה: ספריא
דילוג לתוכן