סימן מ''ט - שאלה: האם איטר צריך להניח את חנוכיתו בצד שמאל ?

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר מועדי ניסים - הרב ניסים בריח שליט"א סימן מ''ט - שאלה: האם איטר צריך להניח את חנוכיתו בצד שמאל ?
תוכן עניינים

--------

בשו"ת בריח התיכון (חלק ב סימן נח) הובא תשובה בנושא קביעת מזוזה לאיטר ונגזר מזה מיקום הנחת החנוכיה וראיתי להעתיקה שוב כאן למדליקים את החנוכיה סמוך לפתח ביתם: איתא במנחות (דף לד.) ביתך, ביאתך, מן הימין, אתה אומר מן הימין או אינו אלא משמאל ת"ל ביתך מאי תלמודא אמר רבה דרך ביאתך מן הימין דכי עקר איניש כרעיה דימינא עקר. רב שמואל בר אחא קמיה דרב פפא משמיה דרבא בר עולא אמר מהכא ויקח יהוידע הכהן ארון אחד ויקב חור בדלתו ויתן אותו אצל המזבח מימין בבוא איש בית ה' ונתנו שמה הכהנים שומרי הסף את כל הכסף המובא בית ה'.

פירש רש"י על דברי רבה דרך ימין לביאה ולא ליציאה וכ"כ המאירי ביומא (י"א:) וסמ"ג (בסימן כג) ביתך דרך ביאתך וכי עקר איניש כרעיה דימינא כרע ברישא ובשבת כב. דרכו של אדם להרים רגל ימין תחילה וכו' וכ"כ הריטב"א בשם התוספות וכ"כ נ"י דרך הלוכך ומדאפקיה רחמנא בלשון ביאה ש"מ דרך ימין לביאה בעינן וכתב עוד שארון ה' היה מצד ימין אלמא דכל דבר שנותן דרך ביאה צריך ליתנו מימין וכו' וכן איתא בשבת (דף כ"ב.) הילכתא משמאל כדי שתהא נר חנוכה משמאל ומזוזה מימין וכן פירש רש"י מהטעם דרבה דכי עקר אינש כרעיה דימניא עקר ברישא וכ"כ פרישה (בסימן רפט) וכ"כ ספר היראים וכי עקר אינש וכו' וכן פירש שם תועפות ראם מהטעמים הנ"ל "דרך ביאתך בימין הלוכו" דהיינו רגלים שבא בהם לבית דאזלינן בתר הרגל ולא היד . (ולכן אם יהיה איטר בידו בלבד ולא ברגלו, ודאי שגם הוא יקבע המזוזה בימין, ועיין מה שנכתוב בזה לקמן). וספר האשכול (הלכות מזוזה דף עה:) שמצוותה מימין הפתח בכניסה דאמרי' ביתך דרך ביאתך מן הימין. וכ"כ הכ"מ (בהלכות מזוזה פרק ו) וכן קצת משמע מדברי רש"י במסכת עבודה זרה (דף כא.) שהדבר תלוי בנכנס ויוצא ולא בבית שפירש שם חובת הדר הוא ולא חובת הבית דכתיב ביתך דרך ביאתך אלמא למי שנכנס ויוצא לתוכה אזהר רחמנא. ובספר יראים (סימן ת) [דפוס ישן - יח] וכ"כ הרמב"ם הלכות תפילין ומזוזה וס"ת (פרק ה הלכה יא) שהמזוזה חובת הדר היא ואינה חובת הבית. (ועיין מה שנכתוב לקמן בזה בשם הש"ך). ור"ח (ביומא דף יא:) שכשיכנס לביתו תהיה לו בימינו.

נמצא בין רבה ובין לרב שמואל (וכן הרי"ף הביאם בהלכות מזוזה וכל הנ"ל) שעל האדם לקבוע את המזוזה בצד ימין מהטעם הנ"ל ובאדם שמאלי נראה שיש לקובעה דווקא בצד שמאל מדעקר האיטר כרעיה בשמאלא עקר ומטעם השני דכל דבר שנותן דרך ביאה צריך ליתנו מימין ושמאל דידיה ימין הוא על כן נראה ששמאלי צריך לקבוע מזוזה בצד שמאל שהוא ימינו. וכן משמע מדברים רבה (ליברמן) פרשת ואתחנן שכתוב וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך, והיכן אתה נותנה על הימין, והתפילין על שמאל, ואתה נכנס בפתח והשכינה ממצעת אותך, לקיים מה שנא' ברוך אתה בבואך ובשעריך ע"ש, והנה גם לפי טעם זה מאחר והאטר מניח תפילין ביד ימין צריך שהמזוזה תקבע בצד שמאל בכדי שהשכינה תמצע אותו.

אלא שבב"י (בסימן רפט) כתב בשם המרדכי דאין לדקדק דאם הוא אטר ברגלא דשמאלא עקר ברישא ישים המזוזה דרך שמאל ביאתו מידי דהוה אתפילין(שהאיטר מניחם בימין), דשאני מזוזה דהוי לשימור כל בני הבית משא"כ בתפילין דהויין ליה לחודיה ע"כ. משמע מדעת המרדכי רק משום שהמזוזה לשימור כל בני ביתו (שאינם אטרים) צריך לקובעה בימין, הא אם כולם אטרים או שגר לבדו צריך לקובע משמאל והב"י לא חלק עליו משמע שסבר כדעתו וכן כתב הב"ח שם אלא שהקשה עליו וכתב וזה לא שמענו ועוד שהחיוב הוא על בע"ה ולמה נלך אחר בני הבית שהן טפלים לו והעלה שאין לשנות בין אטר לבין ימני נמצא לדעת המרדכי אטר שגר לבדו או כל משפחתו אטרים יש לקבוע בצד שמאל, ומדברי מרן שהביא את המרדכי וסתם דבריו משמע לכאורה שאם האטר גר לבדו או כל בני הבית אטרים יש לקובע את המזוזה בצד שמאל שהוא ימין דידיה ואולי אף אם יקבענה מצד ימין פסולה, מדכתב מרן (בסימן רפט) שצריך לקובעה על ימין הנכנס ואם קבעה משמאל פסולה. וכן משמע משו"ת שואל ומשיב (מהדורא א ח"ג סימן כה) שגם כתב כהמרדכי וז"ל לענין מזוזה דביאתך דרך ימין דכי עקר אינש כרעי' רגלא דימינא עקר ברישא וכן פסק הרמב"ם וטוש"ע (סי' רפט ביו"ד) ואף דשם גם באיטר עושה מזוזה בימין היינו משום דהיא לשמירת כל בני ביתו וכמ"ש המרדכי שם ועכ"פ מבואר דרוב בני אדם הולכים ברגל ימין ברישא וממילא דזה נקרא איטר מי שעוקר רגל השמאל ברישא.

אלא שהרמ"א כתב (בסימן רפט) שאין חילוק כלל ותמיד יקבענה בימין וכ"כ הש"ך והגר"א וערוך השולחן שם וערוך השולחן המקוצר לרב יצחק רצאבי (חלק ה סימן קסז סעיף ו) שאין חילוק בין הוא אטר או לא וכתב הש"ך עוד ונראה דה"ה אם הוא גר לבדו או שכל בני הבית אטרים ולא דמי לתפילין שהם חובת גופו ומזוזה חובת הבית וכן נוהגים וכן נראה לו שזהו דעת הרמ"א ע"כ וכ"כ קיצור שולחן ערוך (סימן יא סעיף ג) צריך לקבעה בימין הנכנס, ואם קבעה בשמאל פסולה, וצריך להסירה ולקבעה בימין ויברך עליה, ואין חילוק בזה בין איטר לאינו איטר וכ"כ חיי אדם (כלל טו אות יז) אלא שלדעתו אין צריך לברך שקבעה מחדש וכ"כ בספר חובת הדר וספר שכל טוב (פרק ח). אבל אין כן דעת רעק"א והט"ז שמוכח מדבריהם שהולכים אחר רוב בני הבית שכתב (בסעיף ג) מ"מ אחר רוב בני הבית אזלינן וכ"כ רעק"א דמזוזה הוא לשמירת כל בני ביתו ולא לו לבד ואף אין הכרח מדברי הרמ"א כדברי הש"ך מדמציין הרמ"א למקורו את דברי המרדכי דלעיל ואף הש"ך כתב רק שנראה לו וכו', משמע שמבין שאין הכרח לזה מהרמ"א ועוד בהגהות יד שאול (סימן רפט) ציין להמרדכי שכתב אטר ברגליו אבל הרמ"א כתב אטר יד בדווקא ע"ש משמע שגם לדעת הרמ"א אם הוא אטר ברגליו יקבע בצד שמאל כהמרדכי עיין עוד ברע"ק שם שהרגיש בזאת ובשו"ת שואל ומשיב (מהדורה א ח"ג סימן כה) ובשו"ת דברי יציב (חלק יו"ד סימן קפח).

ו לכן נראה דלאחינו אשכנזים ההולכים אחר הרמ"א יש להניח לפי מנהג מקומו מדמצינו מחלוקת בזאת ולנו הספרדים שהולכים אחר מרן יש לקבוע את המזוזה לאטר בצד שמאל ונראה שאף אם כל בני ביתו או אף רוב בני ביתו אטרים ואף אם הם שווים ובע"ה אטר יקבענה בצד שמאל. ודע שלפי הנשמע בד"כ אטר יד הוא גם אטר רגל וכל הדין הנ"ל הוא בדווקא שהוא אטר רגל כדאמרינן לעיל ורש"י מסכת חולין (דף קלו.) פירש דרך ביאתך - לבית אתה קובע מזוזה וכשהוא נכנס לביתו רגליה דימינא עייל ברישא נמצא שהימין בכניסה הוא דרך ביאה. ובספר גן המלך (סימן ט) כתב אדם שעומד ורגליו מכוונו' ומיושבות ורוצה לזוז ולילך ממקומו ולהלאה אל מול פניו אז הוא מתחיל להלך ברגל המיומנת לו ואם התחיל לילך ברגל שמאל נודע שהו' אטר רגל ובשו"ת נודע ביהודה (מהדורא תנינא-אה"ע סימן קנה) כתב שאטר מקרי שעפ"י רוב עוקר שמאל תחלה אבל אם עפ"י רוב עוקר ימין עכ"פ אינו אטר ולא גרע משולט בשתי רגליו.

ומדאמרינן הילכתא נר חנוכה משמאל ומזוזה מימין וכ"פ בטור (אורח חיים סימן תרעא) מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל וכתב אבי העזרי שאם אין מזוזה בפתח מניחה מימין וכ"כ בשמו במנורת המאור (פרק ב תפילה הלכות חנוכה עמוד 206) שאם אין מזוזה בפתח מניחה מימין. וכ"כ הבית יוסף שם ומ"ש בשם אבי העזרי (ראבי"ה הל' חנוכה סי' תתמג) שאם אין שם מזוזה בפתח מניחה מימין. כן כתוב בהגהות מרדכי (סי' רסו) בשם רבינו יקיר וכ"כ שו"ת תורה לשמה (סימן כב) שארז"ל חנוכה בשמאל אם יש מזוזה בימין. וכ"כ בשו"ת מהרי"ל (סימן מ) במקום דליכא מזוזה דמדליקין בימין דכל מידי דמצווה ימין עדיף נמצא לאטר שהמזוזה שלו דווקא בצד שמאל נראה שכ"ש שיש להניח נר חנוכה בצד ימין בכדי שיהיה מוקף במצוות וכ"כ ספר כלבו (סימן מד) שציין לבעל עשרת הדברות ז"ל ומה שאמרנו שמניחין נר חנוכה משמאל יש אומרים דדווקא בפתח שיש בו מזוזה מדליקין בשמאל אבל אין בו מזוזה יניחנו בימין, וכן כתב הר"ף ז"ל אך בבית הכנסת דליכא מזוזה מדליקין בימין עוד דומיא דמקדש שהיה מנורה בימין וכו'. וזהו למנהגם שהדליקו נ"ח בבהכ"נ בחוץ בפתח. וכ"כ הבן איש חי (ש"א פ' וישב אות ד בהלכות חנוכה) ע"ש.

נמצא לפי זה לאטר בעינן שמזוזתו תהיה בצד שמאל כנ"ל ובהתאם לזה חנוכייתו תיהיה בצד הנגדי שהוא צד ימין.

לסיכום : איטר שגר בבית לבדו יש לו לקבוע את המזוזה בצד שמאל, והחנוכיה בצד ימין. ואחינו אשכנזים מנהגם לא ברור ולכן ינהגו כל אחד לפי מנהגו .

פירות הנושרים:

1. דין איטר הוא בין לאיש ובין לאישה.

2. קביעת אטר לענייננו עפ"י עקירת רגלו .

3. אם רוב בני הבית אטרים יש להניח את המזוזה הראשית בצד שמאל והחנוכיה בצד ימין.

4. אם בני הבית שווים אזלינן בתר בעל הבית.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט''א
מועדי ניסים

הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן