סימן: מ''ד - שאלה : למה לא מדליקים בחו''ל נ''ח תשעה ימים מספיקא דיומא וכן בנטילת לולב בחו''ל כספיקת מצות סוכה?

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר מועדי ניסים - הרב ניסים בריח שליט"א סימן: מ''ד - שאלה : למה לא מדליקים בחו''ל נ''ח תשעה ימים מספיקא דיומא וכן בנטילת לולב בחו''ל כספיקת מצות סוכה?
תוכן עניינים

--------

היה נראה לומר שצריך להדליק נ"ח בדוקא ח' ימים בלבד כפי שהיה הנס לאבותינו ומטעם זה אין להדליק ט' ימים בחו"ל מספק יומא שמא יאמרו שהנס היה תשעה ימים. וכן מצאתי לפר"ח (באו"ח סימן תרע סעיף א) שכתב ג' טעמים לדבר: שידעו כמה ימים היה הנס אי נמי לרמוז ג"כ על ביטול מצות המילה אי נמי דכיון דהוי מידי דרבנן לא אטרחו' רבנן. אלא שטעמים הראשונים אינם עונים מדוע לא עושים ספיקא דיומא במצות לולב ומצות פורים דהא לא שייך בהם הטעם כמה ימי הנס או לרמוז על מצות מילה ולכן צ"ל שהטעם העיקרי הוא דמידי מדרבנן הקלו בו. (שמצות לולב גם היא אינה מדאורייתא רק ביום הראשון).

וכן ראיתי בספר אבודרהם (חנוכה) שתירוץ זה עיקר והובא גם ע"י עטרת זקנים שם שכתב בשם בעל העתים למה אין עושים תשעה ימי חנוכה מספק כמו שאנו עושים בחג הסכות תשעה ימים. תשיעי ספק שמיני. ותירץ מפני שחג הסכות מן התורה והחמירו רז"ל על ספקו לפי שאין אנו קובעין עתה על פי הראייה אבל חנוכה שהיא מדבריהם הם אמרו לעשות שמונה ימי חנוכה והם אמרו חשבון המולדות. וכן הובא בספר כלבו (סימן מד) וצ"ל וכן הדין לגבי פורים ונטילת לולב ששאר הימים מצותם מדרבנן עיין לדברינו (בסימן יג) שמצות לולב בשאר הימים מדרבנן. לכן בספקו אזלינן לקולא מה שאין כן מצות סוכה שהיא מדאורייתא אזלינן לחומרא. וכ"כ כף החיים שם (אות ג) ובעניין ספיקא דיומא בפורים כתב (בסימן תרפח אות טו) כמה טעמים ע"ש.

ושו"ר בשו"ת משפטי עוזיאל (כרך א - השמטות סימן ד) שלמד מדברי הגאונים תירוץ לקושית המרדכי בקריאת המגילה שדוקא במועדים שנצטוינו עליהם מן התורה קבלנו מפי הנביאים לעשות שני ימים טובים בחו"ל אבל במועדים שנתקנו ע"י חכמים כגון חנוכה ומגילה לא נצטוינו עליהם לעשות שני ימים משום ספקא דיומא ע"ש עוד שציין למהרש"ל בעוד טעם דספק מוקף חומה אינו דומה לספקא דיומא, דספקא דיומא גורם לומר שכל יום הוא קדוש בקדושת החג מספק ואין קדושה שאין עמה ברכת קדוש בתפלה ובקדוש שעל היין אבל ספק מוקף חומה אינו ספק בקדושת היום אלא בחובת גברא במצות היום, וכיון דאפשר לקיים חובת היום במקרא מגילה ומתנות לעניים ומשלוח מנות בלא ברכה לא הצריכו חכמים לברך ולהכנס בספק ברכה שאינה צריכה. ועוד כתב שם טעם אחר דלא יעבור שנאמר בזה בא להוציא הוספה שהיא משום ספיקא דיומא.

ושמא יש לתרץ דאין עושים תשעה ימי חנוכה מספק מטעם הירושלמי שכתב במקום שמסתכנים אל יקראו (אלא) בזמנם משום שא"צ להסתכן על אותן זמנים רק על גוף הזמן שתקנו מרדכי ואסתר. שהובא בשו"ת שואל ומשיב (מהדורה א ח"ג סימן קעט) ועפ"ז נתיישב לו מה דהקשו הב"ח בשם רש"ל והט"ז והמ"א סי' תרפ"ח למה אין אנו עושין פורים בי"ד וט"ו משום ספיקא דיומא י"ל לפי מה דאמרו בביצה דהשתא דבקיאי בקביעא דירחא לא היו צריך לעשות שני ימים רק משום דזמנין דגזרו גזרה ובשאלתות פ' אמור הגירסא זימנין דאיכא שמדא ואתו לקלקולי ולפ"ז כיון דעקר החשש משום זימנין דאיכא שמדא ולפ"ז אז שוב בודאי מסתכנים על דתן ושוב אין המצוה לקרות אלא בזמנם והרי בקיאין בקביעא דירחא והיום הוא בודאי י"ד ואם יארע שמד חלילה אף שישתכח סוד העיבור הא אז אמרו דאין הזמן רק י"ד וט"ו ובעינן י"ד וט"ו ברור ודו"ק היטב כי נחמד הוא עכת"ל. וצ"ל כן הוא הטעם בחנוכה.

ושו"ר שכבר עמד על זה החיד"א בספרו ברכי יוסף (או"ח סימן תרע ס"ק ב) שהרא"ם בתוספותיו הקשה אמאי לא מדלקינן ט' ימים מספק וכו'. וציין לספר העתים והביאו בספר ארחות חיים (אות ב). ותירץ כדלעיל לפי שחנוכה מדבריהם לא החמירו כל כך. והוכיח את ראיתו ממנחות (דף ס"ח:) דר' פפא ור' הונא בריה דרב יהושע אכלי חדש באורייתא דשיתסר נגהי שיבסר קסברי חדש בח"ל דרבנן ולספיקא לא חיישינן, רבנן דבי רב אשי אכלי בצפרא דשיבסר קסברי חדש בח"ל דאורייתא. הרי מוכח דלכ"ע במידי דרבנן לא חיישינן לספיקא דיומא.

וראיתי להעתיק את המשך תשובתו בזה וז"ל מאי דהו בה קמאי התוס' והרא"ש שילהי סוכה, אמאי לא תקון ליטול לולב בח' בסוכה, ובהא ניחא דלולב דרבנן, כחדש, ולא חיישינן בדרבנן לספיקא. וכן תירץ בספר מטה משה מדנפשיה, אבל לא זכר סוגיית מנחות הנז'. וכזה ראיתי בחידושי סוכה כ"י להרא"ה, שתירץ דכיון דלולב דרבנן אין להחמיר בספיקו. עכ"ד. ועל הרא"ם ק"ק דאדמייתי מדברי המרדכי דמגילה (סי' תשעה) גבי פורים, דאיכא למידחי דהתם דברי קבלה, הו"ל לאתויי דברי התוס' והרא"ש בלולב הנז'. אלא דהא ל"ק דלולב עיקרו מן התורה, וסבר הרא"ם דדברי קבלה אינם בסוג עיקרו מן התורה. וק"ל. ותו יש לגמגם על הרא"ם במה שהביא מהמרדכי, וכבר ראיתי להרב מהרי"ך הנז' שעמד על דבריו.

והרב עץ חיים בלשונות דף ד' השיג על הרא"ם דבחנוכה לא הוי ספיקא בזמן הבית שהיו שלוחין, ובט"ו ימים מגיע אחרון שבישראל לנהר פרת, א"כ לא אסתפק להו מעולם אימת חנוכה, ומשו"ה לא אצרוך לאדלוקי ט' מספיקא, דלא הי"ל ספק מעולם. ויש מי שתירץ כי האף אמנם דליכא ספיקא בחנוכה, מ"מ הא קי"ל דאתרא דמטו שלוחי ניסן ולא מטו דתשרי עבדי תרי יומי. וא"כ הגם דבחנוכה יגיעו השלוחים, מ"מ היו צריכין לעשות ט' מספק. זהת"ד. ונ"ל לקיים תירוץ מהרח"א, דכי תקון דלעבדו תרי יומי בניסן אף דמטו שלוחי, משום דלא מטו דתשרי לא ראו לתקן בחנוכה, משום דבחנוכה אין מקום דלא מטו ביה, וכל ישראל ישמעו, משא"כ בניסן דאיכא דוכתא דלא מטו, והאיכא בניסן גופיה אתרא דעבוד תרי יומי. וגם בעצרת אף דבעומר תלי, מ"מ יבואו לטעות, דבניסן ותשרי נמי אף דלא מטו שלוחי לעבדו חד יומא. ומשום דאיכא ברגלים דוכתי דלא מטו שלוחי, משו"ה תקון דבאתרא דלא מטו שלוחי תשרי לעובדו בכלהו תרי יומי, משא"כ בחנוכה, כי אין כלל מקום דלא מטו. כנ"ל להעמיד תירוץ הרב הנז'. אבל אינו השגה על הרא"ם, דיש פני'ם הנראין לחקירת הרא"ם כמבואר. ועיין בספר מקראי קדש ובספר שיירי כנה"ג סי' תרפ"ח עכ"ל. וראיתי לספ' ערך השולחן לרבי יצחק טייב (אות ב) דס"ל לרא"ם דמגלה וחנוכה משום פרסומי ניסא לא אזלינן בספיקן לקולא דמה"ט הוו כד"ת ע"ש. וראה עוד בזה בספר מאורי חנוכה (עמ' קכט).

לסיכום: בכל מצות דרבנן לא חיישינן לספיקא דיומא בחו"ל.

פירות הנושרים:

1. במידי דאורייתא בספיקא דיומא מוסיפים יום בחו"ל כגון סוכה.

2. טעם נוסף שבחו"ל מדליקין ח' ימים נ"ח להיכר מס' ימי הנס.

3. אע"פ שיושבים בסוכה ביום ח' מספיקא דיומא אין נוטלים לולב. כי לולב בשאר הימי (חוץ מיום ראשון) דרבנן.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט''א
מועדי ניסים

הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן