סימן לז - בענין הנ"ל אין עושין מצוות חבילות חבילות

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר שו"ת עם סגולה - חלק ד סימן לז - בענין הנ"ל אין עושין מצוות חבילות חבילות
תוכן עניינים

--------

שאלה שנשלחה שוב מהשואל הנ"ל

בהא דהכנסת אורחים, האם שייך לומר הא דאין עושין מצוות חבילות חבילות גבי הך דעני, או שאין עושין מצוות חבילות חבילות קאי כגון שעושה כמה דברים על הכוס אבל לא כשעושה פעולה אחת לשם שתי מצוות?

תשובה

אור ליום ג' ד' ניסן התשע"ו

לכבוד הרב יהודה שורץ שליט"א

בעיקר הסברא שהזכרתם יעויין הלשון במאירי שבת קי"ז ב' שכתב וז"ל, מגדולי החכמים כשהיה מזדמן להם פת של עירובי תבשילין היו בוצעין בו בליל שבת שכבר הוכנו צרכי שבת שמאחר שנעשית מצוה אחת באותה הפת ראוי לעשות בה מצוה שנית ואף על פי שאמרו שאין מברכים שתי ברכות על כוס אחד מטעם מצות חבלות חבלות זהו כשנעשה הכל ביחד אבל זה שאינו נעשה בבת אחת אין בו ענין מצוה חבלות חבלות עכ"ל.

ובאמת בענינינו אין לחוש לאין עושין מצוות חבילות חבילות מכמה טעמים, ראשית כל היכא דאי אפשר עבדינן וכמו דאיתא בפסחים ק"ב א', אמר רב הונא אמר רב ששת אין אומרים שתי קדושות על כוס אחד מאי טעמא אמר רב נחמן בר יצחק לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות ולא והא תניא הנכנס לביתו במוצאי שבת מברך על היין ועל המאור ועל הבשמים ואחר כך אומר הבדלה על הכוס ואם אין לו אלא כוס אחד מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו אין לו שאני ע"כ, ומהו האי אפשר הגדול מזה שיש עני הממתין שיכניסנו ואין בידו לחלק את המצוות לשתים.

ודין זה דלא אפשר נוהג בכל היכא שאמרו חכמים אין עושין מצות חבח"ב (עיין שו"ת פרי יצחק ח"ב סי' כו; שו"ת כתב סופר חאו"ח סי' כו; קהלת יעקב תוספת דרבנן אות א), ובפרט שאיסור זה של אין עושין מצות חבילות חבילות, אף דבכמה מקומות אסמכוה אקרא, מ"מ בתוס' סוטה ח' א' כתבו שהוא איסור דרבנן, וא"כ היכא דמדאורייתא מחוייב לקיים מצוה שכוללת ב' מצות איך יוכל להשתמט מזה ע"י שאומר שעושה בזה מצוות חבילות חבילות, ונהי דבשב ואל תעשה גזרו, היינו בגזירה שנתכונו לגזור שיש בה צורך אבל כאן מה היו מתכנין לגזור במה שאמרו אין עושין מצות חבח"ב, רק מה ששייך לחלק ביניהם.

וכל הנ"ל היינו באופן שהוא מחוייב במצות הללו, אבל באופן שאינו מחוייב (כגון שנתן כבר חומש לענים ויש לעני מקו"א לאכול) בלא"ה כתב המג"א סו"ס קמ"ז דשרי לעשות מצוות חבח"ב.

עוד י"ל ג"כ כיון דמצות צדקה ומצות הכנסת אורחים שייכי אהדי ל"א אין עושין מצות חבילות חבילות, וז"ל המשך הגמ' שם, והא יום טוב שחל להיות אחר השבת דאית ליה ואמר רב יקנ"ה אמרי מדלא אמר זמן מכלל דבשביעי של פסח עסקינן דכל מאי דהוה ליה אכיל ליה ולית ליה והא יום טוב ראשון דאית ליה ואמר אביי יקזנ"ה ורבא אמר יקנה"ז אלא הבדלה וקידוש חדא מילתא היא ברכת המזון וקידוש תרי מילי נינהו ע"כ. ויעויין בריטב"א כתובות ז' ב' שדן על ברכת שבע ברכות לברך בכוס של בהמ"ז [ודנו בזה עוד ראשונים שם ועיין רא"ש פסחים פ"י סי' ח' ומרדכי שם], וכתב, ויש לתת טעם למנהג דלא דמי ברכת המזון וברכת חתנים לברכת המזון וקדוש, דכיון שהמזון בא לאחר סעודה והיא הגורמת וברכת חתנים בא גם כן על הסעודה והיא הגורמת כחדא מילתא חשיבי, אלא שקשה הדבר לדחות מה שכתוב במסכת סופרים, ושמעתי שיש מקום בצרפת ובאשכנז שעושין כמסכת סופרים עכ"ל. וה"נ שייכי אהדדי מצות צדקה והכנסת אורחים. ואע"ג דגבי ב' מעשים אמרינן גם בכה"ג אפילו באותה המצוה אין עושין מצות חבילות חבילות, כמ"ש בסוטה ח' א', והא אין עושין מצות חבילות חבילות דתנן אין משקין שתי סוטות כאחת ואין מטהרין שני מצורעין כאחת ואין רוצעין שני עבדים כאחת ואין עורפין שתי עגלות כאחת לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות עכ"ל, וכן בתו"כ ר"פ שמיני איתא שאין שוחטין ב' צפרי מצורע [התורה תמימה הערה ל"ה פי' של ב' מצורעים], לתוך כלי אחד, מ"מ מה דהוא מעשה אחד וענין אחד אע"ג דאפשר לחלקן לב' מעשים מ"מ כיון שהם מענין אחד עושין. ובאחרונים נזכר בכמה מקומות ענין זה שישנם אי אלו מעשים שע"י שמקיימים אותם יכולים לכוין לקיים כמה מצוות. ואטו מי שמגלח שערותיו לכבוד שבת אין לכוין גם לקיים מצות ל"ת דלא תקיפו [עי' פלא יועץ ערך גילוח ומש"ש בשם האר"י] ואטו מי שנותן הלואה אסור לו לכוין מצות חסד ושאר כל מה שמקיים בזה.

ושמעתי מר' ראובן יוסף שרלין בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א, דבדברים שיש בהן כמה דברים דשייכי במצות חסד יכול לכוין במצות חסד וסגי בזה לצאת ידי חובת שאר המצוות ג"כ, היינו כגון מצות הלואה שיש בזה קיום כמה עשין, מ"מ אם מכוין לקיים מצות חסד מהני להכל ועיין אהבת חסד [להחפץ חיים] פכ"ג בהג"ה, ויש לברר אמיתותה של שמועה זו.

ויש להביא כאן עוד מ"ש האור שמח טומאת צרעת פי"א ה"ו, על פי דקדוק לשון הרמב"ם עבדים פ"ג ה"ט, שכתב, שדוקא במצוות שאי אפשר לקיימן על ידי שליח אמרו שאין עושין חבילות חבילות, כרציעת עבדים שהאדון בעצמו הוא הרוצע ולא שלוחו, וכן הבית דין שרוצעין שם, הם בעצמם מקיימים המצוה, וכן השקאת סוטה ועריפת עגלה וטהרת מצורע שהכהן העושה הוא המקיים המצוה לעצמו, וכיוצא בהם, אבל כל שיכול לקיים על ידי שליח, כיון שנתנה לו התורה רשות לפרוק החבילה על ידי אחר שאינו מצווה בדבר, יכול לעשות אף חבילות חבילות, ולפיכך יכול אדם להפריש תרומה ותרומת מעשר כאחת, וכן מקדש אדם חמש נשים כאחת, לפי שתרומה וקדושין ישנם על ידי שליח, אבל חליצה שאי אפשר על ידי שליח אין חולץ לשתי יבמות כאחת עכ"ד. א"כ במצות צדקה והכנסת אורחים שיש שייכות לקיימן ע"י שליחות אין לחוש לאין עושין מצוות חבילות חבילות.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב עקיבא משה סילבר שליט''א
שו"ת עם סגולה - חלק א

אסיפת תשובות ומכתבים בענינים שונים בהלכה ובאגדה
שהשבתי בהזדמנויות שונות - בחמלת ה' עלי
עם תשובות ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א
עקיבא משה בלאמו"ר הגאון רבי יצחק אייזיק שליט"א סילבר
קרית ספר תשע"ו
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן