סימן: ל''ד - שאלה : האם מותר להדליק נ''ח במנורה שעשויה כעין חצי עיגול ובכך אין הנרות בשורה אחת או אינם אותו גובה ראה ציורים בסוף הסימן ?

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר מועדי ניסים - הרב ניסים בריח שליט"א סימן: ל''ד - שאלה : האם מותר להדליק נ''ח במנורה שעשויה כעין חצי עיגול ובכך אין הנרות בשורה אחת או אינם אותו גובה ראה ציורים בסוף הסימן ?
תוכן עניינים

--------

הגמ' בשבת (דף כג:) אמר רב יצחק בר רדיפה אמר רב הונא נר שיש לה שני פיות עולה לשני בני אדם. אמר רבא מילא קערה שמן והקיפה פתילות, כפה עליה כלי עולה לכמה בני אדם, לא כפה עליה כלי עשאה כמין מדורה, ואפילו לאחד נמי אינה עולה. ופרש"י עשאה כמדורה - שהאש מתחברת לאמצעיתה, ואינו דומה לנר. וכ"כ בספר אור זרוע (ח"ב הלכות חנוכה סימן שכו) כשלא כפה עליה עשאה כמדורה שהאש מתחברת באמצעיתה ואינו דומה לנר ואפי' לאחד אינה עולה. מכאן אני אומר כשמדליקין נרות של שעוה בערבי שבתות ובערבי י"ט ותוחבין הרבה נרות במנורה סמוכות זו לזו עד שהן מחממות זו מזו ונוטפת השעוה מחמת חמימות וגם נכפלות ונופלות שלא קיימו מצות נר שבת ויו"ט דזה דומה למדורה ואינן נשרפות כדרך הנר שיש לו ריוח לישרף כהלכתו עכ"ל. ומזה משמע שאין חשש להדליק בעיגול (אע"פ שאינם בשורה) ובתנאי שהאש אינה מתחברת באמצעיתה. דהיינו שהפתילות מרוחקות אחת מהשניה.

ומטעם זה העלה לאסור בחידושי דינין והלכות למהר"י ווייל (סימן סה) שנוהגין בערפורט לעשות נרות של חנוכה שמדליקין בבית הכנסת לוקחי' ד' או ה' נרות ומדביקים אות' ביחד ומדליקין אותן לנר אחד ואסרתי מידי דהוה אקערה שהקיפו אותה נרות דאפילו לאחד אינו עולה דהוי כמדורה ע"כ והובא בד"מ (או"ח סימן תרעא אות ב) ובהגה בשו"ע (סעיף ד) ועיין עוד לקמן.

ומזה נראה שאין חילוק בין נרות לפתילות שאסור להדליקם בעיגול מחשש שיראה כמדורה אף כשנפרדים מעט כמו"ש ביאור הלכה (סימן תרעא ד"ה מילא קערה) מילא קערה שמן והקיפה פתילות וה"ה כשהקיף נרות בעיגול עד שעי"ז יוכל להתחבר הלהב ג"כ דינא הכי והמג"א (ס"ק ג) וערוך השולחן (ס"ק יב) ובמשנ"ב (ס"ק טו) ציין לד"מ הנ"ל בשם המהרי"ל שגם לעשות אחד נכנס ואחד יוצא ג"כ אינו כדאי שלא יבוא לעשות בעיגול ע"כ. וסיבת הדבר שלא יראה כמדורה וז"ל של ספר מהרי"ל שם ראיתי נרות חנוכה דב"ה לא היו תחובים כסדר אך אחד היה נכנס ואחד יוצא. ואמר מהר"י סג"ל לשמש העיר לזוקפם ולתוחבם בשוה שלא יהו נראים כמדורה. הא אין חשש למדורה שרי אחד נכנס ואחד יוצא דהיינו אף בעיגול. ושו"ר בספר מקדש ישראל (עמוד קפה) שלא כדאי להדליק במנורה עגולה.

וביאור רחב יותר לשיעור הרחקה מנר לנר מובא בספר העיטור (עשרת הדיברות חנוכה דף קטז:) על הא דאמר רבא מילא קערה שמן והקיפה פתילות כפה עלי' כלי עולה לכמה ב"א לא כפה עלי' כלי עשאה כמדורה ואפי' לאחד אינו עולה ומסתב' הנ"מ שלא הרחיקו זמ"ז עד כאצבע אבל אם הרחיקם עד כאצבע אינו כמדורה ויצא. והובא גם בספר שבולי הלקט (ענין חנוכה סימן קפה) ובטור שם בשם הרא"ש ז"ל מסתברא שלא הרחיקם זה מזה עד כאצבע אבל אם הרחיקם זה מזה עד כאצבע שאינו נעשה כמדורה יצא ונראה לי דאפילו הרחיקם אין להתיר בלא כפיית כלי דמה גבול יש בהרחקה אם הפתילות גסות והלהב גדול אפילו יותר מכאצבע מתחברות ואם הם דקות אפילו פחות מכאצבע סגי להכי קאמרינן כפיית כלי דהוא מלתא דפסיקא עכ"ל. וכתב עליו הב"י שדברי טעם הם ומיהו י"ל דשיעור הרחקת אצבע שאמרו בפתילות בינוניות ולפי אותו הערך צריך להוסיף ריחוק בגסות ולמעט בדקות. ובשו"ע לא ביאר בזה. אמנם המשנ"ב (ס"ק טז יח) ביאר זאת, שכתב: דמשמע דתרתי בעינן דהיינו שיהיו ג"כ מובדלים הקנים אחד מחבירו לבד מה שיש לכל קנה מחיצה בפני עצמה ועיין בא"ר שכתב דדי ברחב אצבע. וה"ה כשמדבקין נרות שעוה בכותל יראה שיהיו מרווח אחד מחבירו עכ"פ כשיעור אצבע ובשם ח"א אם יש הפסק מחיצה בין נר לנר וכרחב אצבע ביניהן מותר ואפילו לא כפה עליה כלי וכן נוהגין דדוקא בקערה שאין שום הפסק בין נר לנר.

ולפי זה שרי לעשות חנוכיה בצורת עיגול וכ"ש בחצי עיגול אע"פ שאינם בשורה אחת וכן נראה דגם בנר עולה ונר יורד מותר דדי לנו בזה שהם מרוחקים אחד מהשני ולא יתקלקלו במשך שיעור הדלקתם. ומצוה נמי איכא וכמ"ש בשיירי כנה"ג (סימן תרעד אות א) שכתב כשמדליק בנרות שעוה נכון לקבוע כל אחד גבוה מחבירו על דרך מעלין בקדש, ונראה דמאי דנקט "נרות שעוה" לאו דוקא דה"ה אי היה יכול גם בשל שמן זית להדליק כל אחד גבוה מחבירו היה מדליק, וכן הוא מנהג בני תימן המובא בשו"ע המקוצר לרב רצאבי (או"ח חלק ג סימן ק"כ הערה כג).

אלא שראיתי בקיצור שולחן ערוך (סימן קלט סעיף ט) וכף החיים (ס"ק כח) והרב רצאבי הנ"ל (סעיף י) שהעלו שצריך שהנרות יהיו בשורה אחת בשוה לא אחד גבוה ואחד נמוך, ויהיה הפסק בין נר לנר (כשני ס"מ) שלא יתקרב הלהב של זה לזה ויהיה כמו מדורה. ולכאורה אין זה מבואר בדברי הפוסקים שחייב שכל הנרות יהיו באותו גובה דדי שהשמש גבוה או נמוך מכולם או שונה מהם ובנר הראשון שהדליקו יצא י"ח ושאר הנרות הם להידור מצוה ואין גורעים בזה מאומה. ואף שצורה זו שונה אין בכך כלום.

והנה מקום יש להעיר לכאורה בדברי הרמ"א שם בהגה על השו"ע שכתב בתחילת דבריו בשם הגהות מיימוניות שאין להעמיד את הנרות בעגול אלא בשורה שווה ע"ש, וסיים בדברי התרומת הדשן שמותר להדליק בפמוטות שקורין לאמפ"א מאחר שכל נר מובדל הרבה מחבירו, והנה המעיין במה שנשאל בתרומת הדשן (חלק א סימן קה) מוכח להדיא שמותר להדליק בעיגול וז"ל פמוטות של נחשת העשויין קנים קנים יוצאין סביבות בעיגול, שרי להדליק בהן בחנוכה או לא והשיב יראה דשרי. ולא דמי כלל לקערה שהקיפוה פתילות היכא דלא כפה קערה על פיה, דאמרינן עשאה כמדורה ואפי' לאחד אינו עולה. דהכא שהקנים מובדלים במחיצה אלא שפתוחין למעלה, לא חשיב כמדורה כה"ג עכ"ל. וכ"כ המאירי בשבת וכ"ש לדעת בעל העיטור באורח חיים דמתיר אפילו בקערה, אם הרחיקו זה מזה שתי אצבעות, משום דמנכרא מילתא, והקנים בפמוטות מרוחקים טפי משתי אצבעות. ותו דאמרינן התם פ' במה מדליקין דאדם חשוב לאו דרך להשתמש באור המדורה, כדפרש"י שם. ואי פמוטות חשיב כמדורה, הא אין לך אדם חשוב האידנא שאינו משתמש לשבת לאור הפמוטות. והובא גם בלקט יושר (חלק א או"ח עמוד קנ ענין ג) צ"ל כפי שכתב הרמ"א עצמו שם בהגה שמאחר שכל נר מובדל הרבה מחברו שרי לכתחילה ע"ש. וכ"כ להדיא הפר"ח (בס"ק ד) שדבר פשוט הוא ע"ש והובא גם בכף החיים (ס"ק כט) וכן ראיתי שכתב ערוך השולחן (ס"ק יג) וציין לט"ז ומג"א בשם רש"ל דאינו מהודר כשהוא בעיגול. וזה אינו מוכרח עיין לכנסת הגדולה (או"ח תקעא) דרש"ל לא פליג על תה"ד אלא מיירי במנורה שאין לה קנים יוצאים בעיגול כעין תה"ד ע"ש. ועפ"ז נתיישבו גם דברי הרמ"א בהגהה דבתחילת דבריו שאסר להדליק בעיגול לא מיירי במנורה עם קנים (ושיש ריוח והבדל הרבה בין נר לחבירו) כאופן דמיירי התרומת הדשן. ושו"ר לחזון עובדיה (עמ' קכד) שהעלה כנ"ל.

משמע דלא חששו כלל בצורת הנחת נ"ח והדלקתם (בחנוכיה) ואין חובה לעשותה כעין צורת מנורת המקדש דהיינו בשורה אחת וגובה אחד. ועיין עוד בדברינו (בסימן לה) בעניין החלפת פתילות חדשות בכל ערב כדוגמת מנורת בית המקדש, ולכאורה לדעת האומרים דבעינן כדוגמת מנורת המקדש גם כאן נראה לומר לשיטתם שעדיף להדליק בצורת המנורה דהיינו בשורה ישרה וגובה שווה. וכן ראיתי לשו"ת רב פעלים (חלק ד - או"ח סימן ל) שהעלה לענין הלכה כי המצוה מן המובחר הוא שיהיו כל הנרות בשורה אחת ממש דוגמת המנורה שהיתה בבהמ"ק שכל הנרות הם בשורה אחת. וצ"ל דלא סבירא ליה לת"ה וסיעתו לדמות הדלקת נ"ח למנורת המקדש. וכן כתב הבן איש חי (ש"א פ' וישב אות יג) שטוב שגוף הנרות יהיו שוין בגדלן ומראיהם ומינם משום הידור מצוה. וצ"ל שאין זה לדינא אלא למצוה מן המובחר בלבד.

והעולה לדינא שאין חשש להדליק נ"ח בצורת עיגול כשכל נר מובדל בפני עצמו. ובדומה לזה בנרות שבת ראיתי בילקוט יוסף (חלק ד סימן רסה אות סח) שכתב מנהג הספרדים להדליק נרות שבת בעיגול רחוקות מעט זו מזו ולמד זאת מדברי הטור בשם הרא"ש בענין נרות חנוכה (בסימן תרעא) דשרי להדליק נ"ח העיגול ע"ש. וכן ראיתי לאימי שתחיה לאורך ימים טובים וזקני ג'רבא שנהגו להדליק נרות שבת ע"י פתליות בתוך קערה אחת וכל נר ניכר בפני עצמו בצורת עיגול. ושו"ר לתורת מועדים (סימן ה סעיף כה) בשם אביו הגאון מרן עובדיה יוסף שליט"א שיש להכשיר חנוכיות בעיגול לכתחלה ע"ש.

ובנ"ח שהיו קרובים אחד לשני (ובתוך כדי שיעור הדלקה שהוא חצי שעה) יחממו אחד את השני ויטוף השעוה נראה לפסול את הדלקתו אע"פ שכאשר הדליק את הנר הראשון יצא י"ח אין לומר כן משום דמיקרי שתחילתו היתה בפיסול כמו"ש בשו"ת מנחת שלמה (סימן נח) כשמילא קערה שמן כיון שהדליקה על מנת לעשותה תיכף למדורה ע"י פעולה שעתיד לעשות מיד בגוף הנר נפסלת ההדלקה כבר מתחילתה מחמת כוונתו וגרע טפי מנתן שמן פחות מכשיעור דהתם סו"ס נכבה מאליו, וכמו"כ בהדליק ע"מ לכבותה וכבהו בידיו במזיד גרע טפי והוי הדלקה פסולה.

ולכן אין היתר להרחיקם לאחר הדלקתם דהא תחילתו באיסור אלא צריך לכבותם ולהרחיקם ואח"כ ידליקם שוב (כי הדלקה עושה מצוה) כמובא בפר"ח (ס"ק ד) וערוך השולחן (סעיף יב) שצריך לכפות הכלי קודם ההדלקה ואם הדליק צריך לכבותה ולחזור ולהדליקה בברכה. וגם בספר גן המלך (סימן קנא) כתב על דברי הטור שם מילא קערה שמן והקיפה פתילות אם כפה עליה כלי כל פתילה עולה בשביל נר אחד לא כפה עליה כלי אפי' לנר אחד אינה עולה לפי שהוא כמדורה ע"כ. ונר' כיון דקי"ל הדלקה עושה מצוה דלהכי הצריכו שעששית שהיתה דולקת לכבות' ולחזור ולהדליקה לשם מצוה וכן הצריכו שיתן שיעור שמן בנר קודם שידליק ולא שיתן אחר שידליק דכותה נמי י"ל הכא שצריך שיכוף עלי' הכלי קודם שידליק שאם יכוף הכלי אחר שידליק הרי הנרות היו דלוקים מקמי הכי כמדורה בעלמא ולית בהו שום מצוה וע"י כפיות הכלי נתקנו להיות כנרות וצריך שתהיה בשעת הדלקתם לשם מצוה.

וכף החיים (ס"ק כו) ובשו"ת יביע אומר (חלק ד - או"ח סימן נב) הביאו וציין גם לפר"ח שסיים, שאם הדליקה ואח"כ כפה עליה כלי, צריך לכבותה ולחזור ולהדליקה "בברכה". ע"ש. ונראה דהיינו לשטתיה בסימן תרע"ה ס"ב, אבל לדידן מיד כשהדליק הנר הא' יצא, שא"צ שיעור כלל. לדעת כמה ראשונים. ולכן חוזר ומדליק בלי ברכה. וכ"כ בכה"ח (שם ס"ק כו) ע"ש.

ועיין למה שחילק בשו"ת משנה הלכות (חלק יא סימן תקלג) בדברי הב"י (סי' תרע"ה) דמבואר בסוף דבריו שם דהא דכבתה אין זקוק לה אפילו בכבה במזיד ואפילו היה בשעת ההדלקה בדעתו לכבות אח"כ יצא דהרי שם השמש נתכוין שאחר הדלקה יגביה המנורה, וגם המהרש"ל הובא בפמ"ג (סי' תרע"ג סקי"ב) מסופק בזה ותמה על זה דא"כ מאי אמרו בש"ס מילא קערה שמן והקיפה פתילות אם לא כפה עליה כלי אף לנר אחד לא עלתה הרי תיכף כשהדליק פתילה ראשונה כבר יצא ואף שהוקף אח"כ והדליק השאר לא גרע מכבה במזיד וע"כ דבכבה במזיד לא יצא עכ"ל. ונראה דמה שרצה להוכיח שו"ת משנה הלכות מהב"י שהשמש נתכוין אחר הדלקה להגביה המנורה משמע לו דיצא אף אם כיבה במזיד נראה לדחות דהא מובא שם בב"י שהדלקה נר בבהכ"נ אינו אלא מנהג ואין חוששין להרבה חששות ע"ש ובדברינו (בסימן לא).

ותירוץ אחר ראיתי בשו"ת מנחת שלמה שם שתירץ הגרא"מ מפינסק ז"ל בהג"ה למס' שבת משמע דסובר כך, דאהא דאמרו אמר רבא מילא קערה שמן והקיפה פתילות וכו' עשאה כעין מדורה אפילו לאחד לא עלתה לו, כתב דמיירי שהדליקם בבת אחת דאל"כ מיד שהדליק את הנר הראשון כבר יצא ידי חובתו למ"ד דכבתה אין זקוק לה, ע"כ. והרי הכא שעושהו מיד כמדורה הרי הוא כמכבה במזיד ומ"ט אין זקוק לה ע"ש.

ואגב ראיתי לכתוב עוד על מה שכתב הברכי יוסף (סימן תרעג ס"ק ז) בשם אחרונים שישתדל לעשות נר יפה ואם ידו משגת יעשה של כסף וכ"כ הטור סימן רס"ג דישתדל לעשות נר יפה, דהרגיל בנר וכו'. ופירש שם הרב ב"ח דההדלקה חובה, וע"י שעושה נר יפה הנה שכרו בנין רבנן. עש"ב. ובהערות שם ציין לחסד לאברהם שכתב ט"ו מיני כלים הראויים להדלקה וכל הקודם קודם ומשובח, זהב, כסף, נחושת וכו'. ע"ש ובדברינו (בסימן לג).

לסיכום: מותר להדליק נ"ח בחנוכיה שעשויה בצורת חצי עיגול בתנאי שהם מרוחקים אחד מהשני ואע"פ שאין הנרות אותו גובה אלא עולים בגובהם בהדרגה וכן מותר להדליק בצורת חצי עיגול ולא בשורה ישרה. אמנם נהגו להדליקם בשורה אחת ובגובה אחד כי מצוה מן המובחר שיהיו כל הנרות בגובה ובשורה אחת ממש דוגמת המנורה שהיתה בבהמ"ק שכל הנרות הם בשורה אחת.

פירות הנושרים:

מותר להדליק בקערה פתילות כשמרוחקות אחד מהשניה ללא מחסום.

המרחק בין הפתילות שונה לפי גודלם לפתילות הבנונית די במרחק אצבע.

בנרות של שעוה יהיה הפסק כשני ס"מ כדי שלא יתחמם זה מזה ויטוף השעוה ויתקלקלו.

אין חילוק בין נרות לפתילות.

גם כשמדליקין נרות של שעוה בערבי שבתות ובערבי י"ט ותוחבין הרבה נרות במנורה סמוכות זו לזו עד שהן מחממות זו מזו ונוטפת השעוה מחמת חמימות וגם נכפלות ונופלות שלא קיימו מצות נר שבת ויו"ט דזה דומה למדורה ואינן נשרפות כדרך הנר שיש לו ריוח לישרף כהלכתו.

י"א לעשות נר אחד נכנס ואחד יוצא ג"כ אינו כדאי שלא יבוא לעשות בעיגול.

כשהקיף נרות בעיגול עד שעי"ז יוכל להתחבר הלהב פסול.

כשהדליק את נ"ח קרובים אחד לשני כך שבהמשך הזמן (תוך כדי שיעור חצי שעה) יחממו אחד את השני ויטוף השעוה נראה לפסול את הדלקתו אע"פ כשהדליק את הנר הראשון יצא י"ח אין לומר כן משום שתחילתו בפיסול.

אין להרחיקם לאחר הדלקתם דהא תחילתו באיסור אלא צריך לכבותם ולהרחיקם ואח"כ ידליקם שוב ללא ברכה.

מותר להדליק נ"ח בפמוטות של נחושת העשויין קנים קנים יוצאין סביבות בעיגול.

אע"פ שמותר להדליק נ"ח בחנוכיה בצורות שונות י"א מצוה מן המובחר דוגמת המנורה שהיתה בבהמ"ק שכל הנרות הם בשורה אחת.

ישתדל לקנות לו אם יכול מנורה מכסף.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט''א
מועדי ניסים

הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן