סימן כ''ז - שאלה : האם צריך לכסות את העורלה בעפר ?

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר בריח התיכון - הרב ניסים בריח שליט"א סימן כ''ז - שאלה : האם צריך לכסות את העורלה בעפר ?
תוכן עניינים

--------

איתא בפרקי דרבי אליעזר (פרק כח) ויעש לו יהושע חרבות צורים וקבץ את כל הערלות עד שעשה אותם כגבעה, וימל את בני ישראל אל גבעת הערלות, והיו ישראל לוקחים את הדם ומכסין אותו בעפר המדבר, וכשבא בלעם ראה את כל המדבר מלא מערלותיהם של ישראל אמר מי יוכל לעמוד בזכות דם ברית מילה זאת שהיא מכוסה בעפר הארץ, שנאמר מי מנה עפר יעקב, מכאן התקינו חכמים שיהיו מכסין את הערלה ואת הדם בעפר הארץ.

ובילקוט שמעוני בפרשת בלק (רמז תשסו) ובפרשת לך-לך (רמז עא) כשבא בלעם וראה את המדבר מלא ערלות של ישראל אמר מי יוכל לעמוד בזכות דם ברית מילה זאת היא מכוסה בעפר שנא' מי מנה עפר יעקב מכאן התקינו חכמים שיהיו מכסין את הערלה ואת הדם בעפר הארץ שנמשלו לעפר שנאמר ושמתי את זרעך כעפר הארץ וכך היו ישראל מלין ובמחזור ויטרי (סימן תקה) כתב מצאתי במדרש כל אותן ארבעים שנה שהלכו ישראל במדבר לא היו פורעים מפני עינוי הדרך. וכשהיו מוהלין היו נותנין את המילה בעפר. ומאותה שעה ואילך היו נוהגין לתת את המילה [בעפר]. והיו נוהגין כן עד שגדלה מלכות ירבעם ובטלה ובא אליהו והחזירה וכתב עוד ואמרו במדרש. גבעת הערלות. לוקחין הערלה ומכסין אותה ואת הדם בעפר. ועיין עוד בספר העיטור שער שלישי - הלכות מילה דף נ עמוד ב ובספר האשכול (אלבק) הלכות מילה (דף קח:). ובזוהר - רעיא מהימנא כרך ג (ויקרא) פרשת תזריע (דף מד עמוד א) כתב ולההוא ערלה מתקני מאנא חדא בעפרא, לאשראה ההוא ערלה בגויה ברזא דכתיב (ישעיה סה) ונחש עפר לחמו, (בראשית ג) ועפר תאכל כל ימי חייך וכו' וגם פרשת פנחס (דף רנז עמוד א).

ועיין בספר אבודרהם מילה וברכותיה ובשו''ת יהודה יעלה (חלק א - יו''ד סימן רס) בדברי הזוהר שם ובספר יראים (סימן תב) [דפוס ישן - יט] שכתב עתה מביאין חול לקיים דברי שניהם שהחול נקרא עפר ומים כדאמרינן בחולין פ''ב [כ''ז ב'] עופות מן הרקק נבראו פירש מעפר ומים. ועיין עוד אחרונים שכתבו בזה.

נמצאנו למדים שיש מנהג קדום שהיו נותנים את המילה בעפר או במים וכיום מכסים אותה בחול כפי שכתב ספר יראים ועיין עוד בכללי המילה לר' יעקב הגוזר שהתקינו חכמים לכסות הערלה והדם בעפר או בחול.

ועיין בטור ובב''י (ביו''ד סימן רסה) שגם הם כתבו כך בדברים שבין בני מזרח ובין בני מערב בני מזרח מוהלים על המים ונותנים על פניהם ובני מערב מוהלים על העפר מן הדא דכתיב [זכריה ט'] גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו ובישיבת רב כהן צדק במתא מחסיא מנהג למול במים שלוקין ובהם הדס ומיני בשמים ונופל דם המילה על המים ורוחצין בהם כל הנועדים כלומר זה דם הברית שבין המקום לאברהם אבינו. איתשל מקמי רב יהודאי גאון מהו למימהל על גבי עפרא ואמר שפיר דמי וכ''כ בספר מהרי''ל (מנהגים) הלכות מילה שמנהג לכסות את הדם וערלת המילה בעפר. והטעם דאיתא בפרקי ר''א היו נוטלין הערלה והדם והיו טומנין בעפרה של מדבר.

לכן נראה ברור ופשוט שיש לקיים את מנהג אבותינו הקדום ולהניח צלוחית עם חול ליד הנימול בכדי להניח בה את ערלת הנימול ולאחר מכן לקבור אותה ולכסותה בעפר דווקא ולא כאלו שמחדש באו ששינו המנהגים שנתייסדו ע''פ רבותינו הקדושים ראשונים ואחרונים וכפי שפסק מרן בשולחן ערוך (יו''ד סימן רסה) וז''ל נותנין את הערלה בחול ועפר, (וכן רוקקים דם המציצה אל העפר), וכ''כ בספר זוכר הברית (סימן יא) וכ''כ בספר שובע שמחות (חלק ב' סימן ח סעיף יד) ובשו''ת יהודה יעלה (חלק א - יו''ד סימן רס) ובשו''ת מהרש''ל (סימן מ) שכתב להדיא הכלי שבו החול שמטילין לתוכו הערלה ועוד אחרונים.

וביום השבת כתוב בתניא רבתי בהלכות מילה בשם רב יהודאי גאון שבשבת לא יעשה כן שמא יביא עפר מבחוץ ובבאורי מהרש''א שם כתב כן בשם שו''ת שערי צדק וכן הובא בבעל העיטור ובב''ח ע''ש אלא שספר מהרי''ל (מנהגים) הלכות יום טוב מוכח שמלין על החול מדכתב וגם המוהל לא יטול האיזמל מתוך החול שהשליך שם עם הערלה שנחוץ לפרוע ע''ש. וכן נראה יש לקיים המנהג (יש להכין יום קודם את החול מפאת היותו מוקצה) כפי שכתב מרן שם אם הוא שבת צריך שיהיו מוכנים מבעוד יום. וגם בש''ך (שם ס''ק כ) הביאו וכתב בסוף דבריו וז''ל כתב הב''ח ומיהו העולם נהגו היתר בעפר מוכן מע''ש ועיין בשו''ת נודע ביהודה (מהדורה תנינא-יו''ד סימן קסב) שחול שהכינו לצורך המילה כיון שנהגו למול על העפר חשבינן ליה מצווה ומקרי מוכן לדבר מצווה והרי הוא כמו עפר שמכין מעי''ט לכסות בו דם צפור. וגם הערלה כיון שנהגו לתתה בעפר שפיר חשביא מוכנת לכך מאתמול ואינה מוקצה כלל דמ''ש הערלה מגוף העפר. ולכן מותר ליקח הערלה אף אם נפלה על הארץ ולהניחה בעפר המוכן לזה. וכ''כ בספר טעמי מנהגים (בסעיף תתקיד) ועיין עוד בפתחי תשובה (יו''ד סימן רסו ס''ק ג) .

ובמחזיק ברכה (סימן עו אות ב) כתב ומה שנהגו נשים במערב לבלוע ערלת הזכרים שחותכין בעת המילה כדי להוליד זכרים נראה דאסור וכו' משמע מלשונו שלא פסק להדיא שאסור וראיתי בבן איש חי (ש''ב פרשה אמור אות ח) שציין למחזיק ברכה וכתב שזהו איסור חמור ע''ש וכ''כ בספר שובע שמחות הנ''ל שהעלה שאין להקל להן אף לבלוע הערלה ע''ש וכן העלה בשולחן ערוך המקוצר לרב יצחק רצאבי שליט''א (חלק ד סימן קלד סעיף ח) ע''ש (באות לז) שציין לספר רפאל המלאך שעדיין לא נפקדה שום אשה עקרה מסגולה של הבל הלזו ואדרבה מוסיפה בזה טומאה בתוך גופה.

לסיכום: יש לקיים את המנהג הקדום ולהניח את העורלה ולכסותה בחול.

פירות הנושרים:

1. יש לשים את העורלה בחול ולכסותה תכף אחר המילה.

2. אם הברית ביום שבת יש להכין חול מע''ש.

3. אם נפלה העורלה ביום שבת קודם שהניחה בחול מותר להרימה ולהניחה בחול ולכסותה.

4. טוב להניח חול ליד הנימול שתכף למילה יניח את העורלה בעפר.

5. מותר להרים את החול (שהוכן לזה יום קודם) לכסות את הערלה בשבת .

6. יש נוהגים ביום שבת לא להכין חול כלל.

7. אסור לנשים לבלוע את הערלה לסגולה להרות.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט''א
בריח התיכון

הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א ומו"ר הרה"ג מאיר מאזוז שליט"א והרב חיים חדד שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן