סימן כו - תפלה מתוך סידור שנדפס בשבת

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר שו''ת גם אני אודך - א' סימן כו - תפלה מתוך סידור שנדפס בשבת
תוכן עניינים

--------

או ע"י אינשי דלא מעלי

שאלה: האם צריך להקפיד שלא להתפלל בסידורים או ללמוד בספרים שנדפסו בשבת, או שהדפיסוהו אינשי דלא מעלי.

תשובה: כתב בספר חסידים (סימן רמט): אחד היה רגיל להתפלל בכילה שהיתה מיוחדת לו בטהרה והיה נענה. אחר זמן היה מתפלל ולא נענה, והיה מתענה ולא הועיל, שאל לחכם, א"ל מתפלל ומתחנן אתה בספר שרשע כתבו, א"ל אני נתתי לכתוב לפלוני הסופר ושכרתי אותו לכתוב על קלף שלו יפה, השיב לו החכם כשהיה כותב לך היה לבו מלא טינא ועוולה, ואין קטיגור נעשה סניגור, לכך אין ראוי שישמע לך בעוד שאתה מתפלל בו, עכ"ל.

למדנו מהספר חסידים, דתפלה מתוך סידור שכתב רשע אינה נשמעת, דאין קטיגור נעשה סניגור. – ויש לעיין אם ענין זה נאמר דוקא בסידור שכתבו הרשע בידיו, אבל כהיום שהכל נעשה ע"י מכונות הדפסה, אולי אין צריך להקפיד על זה.

וכבר דנו גדולי הדורות אם דפוס דין כתיבה מעליא אית ליה או לא. והאריך בזה מאד בשו"ת בצל החכמה (ח"ג סימן קיג) בדין תנ"ך שכתבו מין על דעת למכרו לישראל כדי להשתכר בו או כדי שעל ידי כך תתפשט אמונתו ושיטתו, ושם (אות כא) כתב דאף שדפוס דין כתיבה מעליא אית ליה, כמבואר בשו"ת שבות יעקב (ח"א סימן טו) שו"ת זקן אהרן (סימן קע) ושו"ת מהר"ם שיק (חאו"ח סימן סו). מ"מ מבואר בשו"ת מהר"ם שיק (שם ד"ה ועתה) דהוי ככח כוחו, שהרי על ידי מעשיו שמהדק כלי הדפוס מתהדק הנייר ונחקק בו, וכח כחו ספק אם חשיב כמעשה דידיה.

וזה אמור בדפוס שהיה בימי מרן המהר"ם שיק, ומכל שכן בדפוס שבימינו, שכדי להפעיל את מכונת הדפוס אין אדם נוגע במכונה כלל, וגם את הנייר אינו מכניס לתוך המכונה במו ידיו, כי הוא רק לוחץ על כפתור ועל ידי כך מפעיל כח החשמל את מכונת הדפוס על גלגליו, טסיו וכל חלקיו שאחד מהם מיוחד גם לשאוב את הנייר ולהכניסו לתוך המכונה והכל בצורה אוטומטית, באופן שעצם ההדפסה הוי רק כח חמישי או ששי או יותר של הלוחץ על הכפתור דלא חשיבא מעשה דידיה. עיין תבואות שור (סימן ג סק"ד) שציין עליו במהר"ם שיק הנ"ל. ועיין שו"ת יד אליהו (ח"א סימן נג ד"ה וזה) מה שכתב לענין גרמא דגרמא.

ומ"מ כבר נתפשט המנהג שלא ללמוד מספרים שנדפסו ע"י מינין, ואין אחר המנהג כלום. ובפרט אם מדפיסים את הספרים במוסד הנקרא על שמו של אפיקורס ידוע שעובר על מצוות התורה בפרהסיא, וגם אינו בוש מלהכריז על עצמו שאין לו חלק באלקי ישראל ר"ל, בודאי מכוער הדבר ללמוד בספר שנדפס במוסד כזה, גם אם כוונתם רק להרווחת ממון. ובעל נפש ירחיק עצמו מזה ומכיוצא בזה, עיי"ש באריכות נפלאה. וע"ע בשו"ת באר משה (ח"ח סימן ג) שהאריך ג"כ בזה.

וכל שכן שאין להתפלל מתוך סידור שנדפס בשבת, וכמו שכתב בשו"ת ויען יוסף (ח"א סימן קנב), דמלבד איסור מסייע ידי עוברי עבירה והנאה ממלאכת שבת, פשיטא דדבר שנעבדה בו עבירה מאוס למצוה, ואין קטיגור נעשה סניגור, על כן יש לאסור סידורים וחומשים וספרים הנדפסים ע"י מחללי שבתות, ומחוייבים אנו למחות בעוברי עבירה בכל מה שביכולת בידינו, ואם כי בעוה"ר אין ידינו תקיפה עליהם, עכ"פ מחאה זו שבודאי הוא בידינו דהיינו שלא להשתמש בהסידורים שנעבדה בהם איסור, אנחנו מחוייבים לעשות.

ובשו"ת שרגא המאיר (ח"ח סימן עב) אחרי שנו"נ לאסור לימוד בספר שנדפס ע"י מחללי שבת מצד איסור הנאה ממלאכת שבת, מוסיף דחוץ מזה צריך ליזהר שלא ללמוד בספר כזה שנדפס בשבת ולא להתפלל בסידור שנדפס בשבת, שכן מדברי ספר חסידים (הנ"ל) מבואר שאין להתפלל מתוך סידור שכתבו רשע, וכל שכן כשכל הספר נדפס בעבירה ועבר המדפיס על איסור חמור של חילול שבת שחייב סקילה, בודאי אין כדאי ללמוד או להתפלל בספר כזה.

ומבואר, דאף שמצד הסברא יש לדון בזה להיתר דלא נחשב ככוחו ממש, וכל שכן שאין לשרוף הספר כדי ספר תורה שכתבו מין, מ"מ אנשים מפורסמים לעושי עוול ורשע, וכל שכן שמחללים שבתות בפרהסיא, ראוי להמנע מכל מגע ושייכות עמהם ולא ללמוד ולהתפלל אפילו בדברים שנדפסו על ידיהם, וכנ"ל. – ובשו"ת תשובות והנהגות (ח"א סימן קכו) כתב, דהגר"ח מוולאזין זצ"ל גילה דעתו שאין הצלחה לתפלה או תורה כשמתפללים או לומדים בסידור או ספר הנדפס ע"י אינשי דלא מעלי. ומסתבר דאף שדפוס בזמנינו לא נקרא מעשה האדם, מ"מ כיון שיש לעובר עבירה חלק בסידור שעל ידו מתפללין אינו ראוי שיתפללו בזה.

גם בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ב סימן יז) דן בשאלה זו אם מותר להתפלל בסידור שנדפס בשבת, וכתב, דפשוט שכיון שנעשה בהם עבירה חמורה כזו דחילול שבת, ואף בנעשה ע"י פועלים נכרים, מ"מ הא איכא בזה חילול שבת בפרהסיא, שהוא ככופר בבריאת עולם וחילול שם שמים, הם מאוסים לדבר מצוה, וכל שכן לתפלה שצריכים שהשי"ת ישמע ויקבל התפלות שצריכים לזה סניגורים ופרקליטים טובים, ואיך יתפלל ע"י דבר שיהיה קטיגור ח"ו ולא יניח שיתקבלו התפלות.

והוסיף האגרות משה, דיש מקום לומר דגם בדיעבד לא יצא בתפלה כזו שהוא קטיגור בשבילו וגורם שלא תתקבל תפלתו, דתפלה שיודע שלא תתקבל בפשיעתו הוא כלא התפלל, דהא חזינן (בברכות כב) בהתפלל ומצא צואה במקומו שמסיק רבא דהואיל וחטא אע"פ שהתפלל תפלתו תועבה. וכתבו התוס' והרא"ש, שהוא דוקא בחטא כלשון רבא הואיל וחטא, שהיינו שהוא במקום שהיה יכול להסתפק ולתלות שיש שם צואה, דאז הוי פושע וצריך לחזור ולהתפלל להר"י והרא"ש. אבל אם אינו מקום שראוי להסתפק בו לא מקרי שחטא, משום שלא היה לו לאסוקי אדעתיה שהיה שם צואה תפלתו תפלה. - אלמא דלא מצד הצואה אין תפלתו תפלה, אלא מצד חטאו בעת התפלה, שעשה קטיגור לעצמו שלא תתקבל התפלה, ותפלה שידוע שלא תתקבל אינה תפלה. וא"כ יש ללמוד מזה לכל חטא שעושה בשעת התפלה, שהוא קטיגור שלא תתקבל אינה תפלה.

אבל למעשה אין לו לחזור ולהתפלל, דכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה, והוי מעוות לא יוכל לתקן. – וממילא יש ללמוד, דגם בשאר ספרים שנדפסו בשבת לא ילמוד, דהמצוה של לימוד התורה צריך להיות גם כן בלא קטרוג. וגם הא צריך סייעתא דשמיא להבין דברי תוה"ק, כאשר תיקנו להתפלל על זה בכל יום בברכת אהבה רבה, ואם יהיה קטרוג ח"ו במצות הלימוד גופה, הרי יהיה עיכוב מלהתברך בסייעתא דשמיא. – ולכן ודאי, יש לכל אדם ליזהר מלקנות סידורים וספרים שיש לחוש שנדפסו בשבת באיסור, עכתו"ד.

וכן העלה בשו"ת שבט הלוי (ח"ג סימן קמה) אודות ספרים הנדפסים בזמן הזה על ידי מינין או חשודים במינות, דאף שיש לצדד, דכהיום שנעשה הכל בדפוס על ידי המכונות שעובדים כמעט בעצמן ובכל אופן על ידי כח שני ושלישי, לא שייך כלל זה דיהיה כספר תורה שכתבו מין. אבל מאד צריך להתרחק מללמוד בספרים כאלה. בא וראה מה שכתב רבינו המהרש"א (ב"מ פה: ד"ה א"ל ר"ח), דלהכי הקפיד ר"ח לצוד הצביים לעשות העורות לכתוב עליו תורה ומשנה לתינוקות, ולא קנה זה בכסף, כדי שלא יתערב בזה מחשבת המוכר שהיה לו מחשבה צדדית לכסף וזה לא יפעול טוב על התינוקות שילמדו בהספרים, א"כ ק"ו בן בנו של ק"ו בכגון הנ"ל, וכמו דאז"ל דאסור ללמוד תורה מרב שאינו הגון, כך אסור ללמוד תורה שנכתב או נדפס ממי שאינו הגון שבלי ספק פוגם.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט''א
שו''ת גם אני אודך - א

קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ - רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט''א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א - ב''ב - תשע"א לפ"ק

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן